אי הגשת כתב הגנה מחמת טעות

להלן החלטה בנושאאי הגשת כתב הגנה מחמת טעות: החלטה 1. בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהעדר ביום 14.11.07. פסק הדין ניתן בהתבסס על אישור מסירה לפיו נמסרה התובענה ביום 9.9.07 לנתבעת. בקשה לבטול פסק הדין הוגשה ביום 4.12.07 לפיה לא הוגש כתב הגנה מחמת טעות וכי אין מקום לחייב את המבקשת בסכום התביעה מאחר ואינה הנתבעת בתובענה, אין יריבות בינה ובין התובעים ועוד טענות כהנה וכהנה לגופו של עניין. ביום 7.1.08 התקיים דיון במעמד הצדדים והוגשו סיכומים על ידי ב"כ הצדדים. 2. ראשיתה של תובענה זו היא בתאונת דרכים שארעה בשנת 2001 בה היו מעורבים רכב בו נהג התובע מס' 1. אין מחלוקת כי התובע היה אשם בתאונה ולפיכך, בגין תאונה זו הוגשו שתי תביעות כנגד התובע מס' 1: האחת על ידי חברת הבטוח שבטחה את הרכב הנפגע בגין הנזקים ששילמה למבוטח שלה (תביעת שיבוב) והשנייה על ידי מבוטח הרכב שנפגע בגין ההשתתפות העצמית. התובעים המציאו לטענתם את שתי התביעות לסוכן הבטוח אשר העבירם לנתבעת לצורך טיפול בהתאם להתחייבות על פי חוזה הבטוח. הנתבעת שילמה את התביעה בגין ההשתתפות העצמית ואילו תביעת השיבוב נותרה ללא מענה ועל כן ניתן כנגד התובע 1 פסק דין בהעדר הגנה. התובעים הגישו תביעתם כנגד חב' אריה כלל חב' לבטוח בע"מ בעילת הפרת התחייבותה של הנתבעת לפי חוזה הבטוח שנכרת בינם לבין הנתבעת. לפי אישור המסירה שצורף לבקשה למתן פסק דין, בוצעה המסירה ביום 9.9.07 על ידי הדואר במשרדי כלל חברה לבטוח בע"מ כעולה מהחותמת המוטבעת על פניה. 3. המבקשת הגישה בקשה לבטול פסק הדין ביום 4.12.07, לה צורף תצהיר נציג המבקשת, הגב' בתיה אליאס. לטענת המבקשת כתב התביעה התקבל ביום 18.9.07 ומאחר ובכתב התביעה נרשם שמה של הנתבעת "אריה-כלל חברה לביטוח בע"מ", התקשתה המבקשת לאתר את התיק ולאחר שאותר סברה הגב' אליאס בטעות כי מדובר בתביעתה של חב' הבטוח של הרכב הנפגע ועל כן לא טיפלה בה במהירות הראויה. עוד טענה הגב' אליאס כי בתיק מצויה גם תביעה של התובע 1 בגין נזקיו הוא בתאונה, תביעה אשר נדחתה ועל כן סברה כי מדובר בתביעות ישנות. עוד נטען מפי המבקשת כי אין מקום לחייבה בסכום התביעה וזאת הן מכוח טענות מקדמיות והן מכוח מהותה של התביעה לגופה: שמה של הנתבעת בתביעה אינו גוף משפטי וכולל בחובו שתי חברות בטוח שאינן אחת, העדר יריבות בין המבקשת ובין התובע 1 בהעדר חוזה בטוח עימו ומעשה בית דין לאור תביעה קודמת שנדחתה. לגופו של עניין, טענה המבקשת כי אינה חבה את סכום התביעה מאחר ונמנעה ממנה הזכות לנהל מו"מ עם חב' הבטוח איילון ולהפחית מסכום התביעה ובודאי שאינה חבה את סכומי ההוצאות שנפסקו. 4. שניים הם השיקולים שיש לשקול בעת דיון בבקשה לבטול פסק דין. האחד מדוע לא הוגש כתב הגנה במועד והשני מהי עילת ההגנה של הנתבע. משקלו של הראשון קל כנוצה ואילו השני מכריע את הכף לכאן או לכאן כאשר המחדל באי הגשת כתב הגנה במועד נרפא בהוצאות. בענייננו, אין ספק כי ארע מחדל וכי מחדל זה אינו עולה כדי רשלנות רבתי וזלזול בהליכי בית משפט ועל כן ניתן לרפאו בהוצאות. השאלה העיקרית היא עילת ההגנה. אומנם הצדק עם ב"כ המבקשת בכל הנוגע לזהות הנתבעת כפי שנרשם בכתב התביעה (אף ללא מספר זהות) ויש טעם לפגם בכך שהתובעים לא צרפו לתביעתם את חוזה הבטוח אשר עשוי היה ליתן מענה לזהות הנתבעת הנכונה ולטענת העדר היריבות שבפי המבקשת. אלא שלא מצאתי כי יש ליתן משקל לטענות אלה כאשר לא ברור אף מהבקשה עצמה מי מבקש את בטול פסק הדין ואף המבקשת מציינת בבקשתה את זהותה כ"אריה כלל חברה לביטוח בע"מ" והתצהיר התומך בבקשה ניתן על פני נייר הנושא לוגו של שתי החברות. אף בחקירתה, מודה נציגת המבקשת ביריבות על פי חוזה הבטוח ואף היא אינה מציינת איזו מן החברות היא החברה הרלוונטית לתביעה. הגב' אליאס מזדהה בתצהירה כעובדת כלל חברה לביטוח בע"מ אך מגלה בקיאות באירוע הבטוחי שבתביעה זו ומודה באחריות לתשלום. לכל היותר נדרש תיקון זהות הנתבעת בפסק הדין ואין תועלת בביטול פסק הדין לצורך זה בלבד. 5. אף טענת העדר היריבות עם תובע מס' 1 והעדר אחריותו לקרות התאונה נסתרת על פניה כאשר עולה מנספחי התביעה והודאתה של נציגת המבקשת כי התביעה שהוגשה כנגד התובע מס' 1 לגביית דמי השתתפות עצמית שולמה על ידה וכי למעשה אין מניעה ממשית לשלם על פי תביעתו הנוספת. לו אכן היתה שאלה אמיתית של יריבות והעדר אחריות של התובע 1, לא היתה משולמת התביעה לדמי השתתפות עצמית. אלא שזו שולמה במלואה ללא כל הפחתה כך שאין עילה לאי תשלום תביעת השיבוב שהוגשה על ידי איילון חברה לבטוח בגין אותה התאונה. הנני להוסיף כי אף טענת מעשה בית דין אינה במקומה. אין מדובר באותו עניין כלל שכן התביעה שהוגשה על ידי התובע 1 בבית המשפט לתביעות קטנות, הוגשה בנושא שעורו של התשלום ששולם לתובע 1 בגין התאונה ונזקיו לרכבו הוא ולא בעילת עצם חובת התשלום על פי חוזה הבטוח לרכב הנפגע. תביעה זו אף לא נדונה לגופה ונדחתה בהעדר התייצבות. 6. לבסוף, אף הטענה כי לו היתה התביעה נמסרת לידי המבקשת בטרם מתן פסק דין היתה מנהלת עם חב' הבטוח איילון מו"מ ומסלקת התביעה תוך דחיית אחריות או חלוקת אחריות אין לה על מה שתסמוך. התביעה לתשלום דמי השתתפות עצמית הוגשה לבית המשפט בשנת 2002 והמבקשת שילמה תביעה זו במלואה לאחר הגשת התביעה כשהיא משוערכת ובתוספת אגרה ושכר טרחת עו"ד. אין בטענה כי נמנע מנתבע לנהל מו"מ להפחתת סכום התביעה, עילת הגנה שבדין הראויה להידון בבית המשפט. 7. עולה מכל האמור לעיל, כי לא הוצגה כל עילת הגנה הראויה להידון בבית המשפט ועל כן אין מקום לבטול פסק הדין. הבקשה נדחית והמבקשת תשא בהוצאות התובענה בסך 1,500 ₪ בצירוף מע"מ.אי הגשת כתב הגנהכתב הגנהמסמכים