להלן החלטה בנושא אי התייצבות לדיון הוכחות: החלטה לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר. פסק הדין ניתן לאחר שב"כ נתבע 1 נתן חירות לעצמו ולא התייצב לישיבת הוכחות, כמו גם הנתבע בעצמו, חרף דחיית בקשתו לביטול אותה ישיבה. פסק הדין בהעדר שניתן ב- 5.9.07 מפרט את העובדות שהוו בסיס לקבלת ההחלטה בהעדר. בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, צריכה להתמך בתצהיר שיפרט את הסיבה לאי ההתייצבות ומהם סיכויי ההצלחה של המבקש, אם יבוטל פסק הדין. התצהיר אינו מפורט ולא פורש תשתית עובדתית מספקת: לא לגבי השאלה מתי התקבל הזימון להוכחות, ממתי "נסגר" משרדו של ב"כ התובע ומדוע סיכויי הגנתו טובים. די בכל האמור כדי לדחות את הבקשה. בבקשה שהוגשה לביטול פסק הדין אין, מלבד גידופים והכפשת בית המשפט, שום עובדה חדשה המצדיקה את אי ההתייצבות, או את ההתנהגות המזלזלת שהתבטאה בהעמדת בית המשפט בפני עובדה ושליחת בקשת הדחייה יומיים לפני מועד ההוכחות. ב"כ המבקש מודה שקיבל את ההזמנה כך שאין טענת ביטול מחובת הצדק אלא לכל היותר, לפי שיקול דעת בית המשפט. צר לי שבבקשתו של ב"כ המבקשת, שלא מהסס לטעון באופן משולל רסן כי בהחלטתו פעל בית המשפט בניגוד לחוק (לא פחות), אין הקפדה על דיוק בעובדות ולכן אפרט שוב: ההזמנה לישיבת ההוכחות שוגרה בפקס בהצלחה לעו"ד פוקרא כבר ב- 11.7.07 ולא בזמן הפגרה, כפי שטוען ב"כ המבקשת בבקשתו. פגרת בתי המשפט החלה רק ב- 16.7.07 ועל כן, גם אם סגור משרדו של ב"כ המבקש כל הפגרה כפי שהוא טוען בבקשתו (ללא תמיכה בתצהיר) הרי שהיו לו 5 ימים לפני הפגרה (וכמעט חודשיים לפני מועד הישיבה) להגיש בקשה לדחיה, שהרי המועד שנקבע לדיון הנטען בנצרת נקבע בנוכחותו כבר ב- 13.5.07 ואם כך, אזי כשהתקבלה ההזמנה לדיון בבית משפט זה, ידע ב"כ המבקש זה מכבר כי לא יוכל להתייצב אליו. אילו היה פועל ב"כ המבקש מיידית ומגיש את הבקשה לדחיה בית המשפט היה נעתר תוך שיבוץ תיק אחר במקומו ובאופן שלא היה נגרם נזק ובזבוז זמן לצדדים האחרים ולבית המשפט ואולם, ב"כ המבקש לא נהג כך אלא חיכה לרגע האחרון וכך גרם נזק לצד השני ובזבז זמן שיפוטי יקר. בית המשפט העליון הביע את דעתו לא אחת על בקשות הדחיה לקיום ההוכחות. ברע"א 8327/05 דוד צדוק נ' ציון פנימי ואח', נאמר כהאי לישנא: "תכנון יעיל וראוי של יומן בית המשפט מחייב קביעת מועדי דיון תוך מתן הודעה מספקת מראש לכל המעורבים, בעלי הדין והעדים... דחיות של דיונים מונעות ניצול מיטבי של הזמן השיפוטי, שהינו המשאב היקר ביותר של הרשות השופטת. כמו-כן, יש בדחייתם של דיונים כדי להוסיף נטל מינהלי על מזכירות בית המשפט... בעיה זו מחמירה ככל שהמועד בו מוחלט על דחיית הדיון סמוך למועד שנקבע לשמיעה. ההסבר הוא פשוט: דחייתו של הדיון מותירה "חור" או "חלון" ביום הדיונים, בשל כך שלא ניתן לקבוע תיק אחר תחת התיק שנדחה. כמובן, שאין להסתכל על הבעיה על בסיס פרטני, היינו, לגבי תיק מסוים, אלא כבעיה כללית-מערכתית. במילים אחרות, דחייתם של דיונים גורמת לאובדן זמן שיפוטי. כתוצאה מכך נפגעים מתדיינים אחרים, שניתן היה לשמוע את תיקיהם במועד מוקדם יותר, אלמלא הדחיות המרובות. (ע"א 653/80 יצירות ברנע בע"מ נ' דנית חברה לפיתוח בע"מ, פ"ד לז(1) 802, 804; רע"א 3163/00 סלמאן נ' שוקייר, פ"ד נה(2) 97, 100 (מול האות א'); חוות דעת מס' 5 של נציבות תלונות הציבור על שופטים, דין וחשבון שנתי לשנת 2004, עמ' 112-110 (להלן - חוות דעת מס' 5). הואיל ולהחלטות בבקשות דחייה יש השלכה מעבר לעניינם הפרטני של בעלי הדין בתיק המסוים, אין ליתן משקל מכריע להסכמת הצדדים, שעה שעל בית המשפט להחליט האם להיעתר לבקשת הדחייה או לדחותה ... ככל שמועד הגשתה של הבקשה קרוב ליום הדיון, תגבר הנטייה שלא להיעתר לבקשה בשל אובדן הזמן השיפוטי והשיבוש שעלול להיגרם לתיפקוד בית המשפט (ע"א 1/89 אליעז נ' שנדור, פ"ד מד(4) 42, 43 (מול האות ה'); חוות דעת מס' 5, סעיף 5(ה))..." גם לעניין סיכויי ההגנה כאמור לא הונחה כל תשתית בתצהיר. מטעמים אלו, ראוי היה לדחות את הבקשה. חרף האמור, מתוך התחשבות בעניינו של המבקש עצמו ולא בהתנהלות בא כוחו, והואיל ואין כמעט מחדל שלא ניתן לתקנו בהוצאות, אהיה נכונה להיעתר לבקשה לפנים משורת הדין וזאת בכפוף לתשלום הוצאות ללא קשר לתוצאות בשל בזבוז הזמן של בית המשפט והצד השני, בסך 1,500 ש"ח לאוצר המדינה וסך 1,500 ש"ח + מע"מ לב"כ התובע, וזאת בדרך של הפקדת הסכום המצטבר בקופת בית המשפט עד ליום 20.11.07. יופקד הסכום - יובא התיק בפני לביטול פסק הדין וקביעת המשך הדיון. לא יופקד במלואו ובמועדו - יעמוד פסק הדין על כנו.דיון הוכחותדיוןאי התייצבות לדיון