להלן החלטה בנושא ביטול פסק דין בגלל תקלה במזכירות בית המשפט: החלטה בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן ע"י עמיתי כב' השופט מגד ביום 7.2.06, על יסוד כתב התביעה בלבד. בבקשתו טוען ב"כ המבקש כי מחמת תקלה כלשהי במזכירות ביהמ"ש, לא הומצאו למשרדו החלטות בית המשפט והתראותיו, קודם מתן פסק הדין כנגד מרשו, פרט להזמנה לדין מיום 7.6.05. משכך, רק עם פתיחת תיק הוצל"פ כנגד המבקש בחודש ספטמבר 2005 פנה המבקש למשרד בא כוחו על מנת לברר פשר העניין. יתר על כן, גם הבקשה אשר הוגשה מטעם המשיבה ונתבקשה בה תגובת המבקש מיום 19.7.05, כלל לא הומצאה למשרדו של ב"כ המבקש. ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה וטוען להתנהלות לקויה של המבקש. לטענתו, ידע המבקש בוודאות כבר בחודש ספטמבר 2005, עם פתיחת תיק ההוצאה לפועל נגדו, על פסק הדין אשר ניתן כנגדו. חרף ידיעתו, המתין המבקש עם הגשת הבקשה עד ליום 7.2.06. יתרה מזאת, אילו אכן לא קיבל ב"כ המבקש את ההחלטות או הבקשות כאמור, על אף הודעות טלפוניות רבות אשר טרח ב"כ המשיבה להשאיר לו, היה עליו לברר טלפונית ולו דרך מרכז המידע את פשר פתיחת תיק ההוצל"פ, ואולם הוא לא עשה כן. אף הגשת בקשתו זו נעשתה בניגוד לקבוע בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984. יצויין כי פסק הדין ניתן כנגד המבקש, לאחר שהחליט כב' השופט מגד בהחלטתו מיום 21.8.06, על מחיקת כתב ההגנה, זאת נוכח אי מילוי החלטות בית המשפט על ידו. הכללים הרגילים בדבר ביטול החלטות על פי צד אחד ידועים. בעניין זה בודק כידוע בית המשפט שני פרמטרים: א. סיבת אי ההתייצבות או אי ההגנה. ב. סיכויי ההצלחה של הנתבע, ככל שיבוטל פסק-הדין, כשמבין שני המבחנים, השאלה השניה היא העיקרית ואילו לראשונה - חשיבות משנית. ככל שסיכויי ההצלחה גבוהים יותר, כך קטן משקלה של הסיבה למחדלו של המבקש. ואולם, על המבקש את ביטול פסק-הדין להתכבד ולהראות, כי לגופו של עניין, יש בביטול טעם לגופו של עניין, בבחינת סיכויי הצלחתו. לעניין זה לא ציין ב"כ הנתבע דבר. אדרבא, מבדיקת פרוטוקול בית המשפט מיום 1.2.05 עולה הערת כב' השופטת נצר, כי על פני הדברים, ניצב בפני הנתבע "קושי לא קל ויתכן והוא יורד לשורש זכותו..." כהגדרתה (ר' עמ' 2 ש' 6). לפיכך נראה כי השיקול השני - סיכויי הצלחתו של המבקש, מסופק. יתרה מכך, עפ"י תקנה 201 לתקסד"א תשמ"ד - 1984, יש להגיש בקשה לביטול החלטה על פי צד אחד בתוך 30 יום מעת שהגיעה לידי מבקש הביטול. מבדיקת בקשתו של המבקש עצמו עולה כי לא עמד הוא גם בכך, והגיש בקשתו לביטול פסק הדין רק ביום 7.2.06, למרות שהגיעה אליו, אף לדבריו, עוד ביום 6.1.06. בנסיבות אלה, נראה היה לכאורה כי אין להעתר לבקשת הביטול. ואולם, הבעיה בתיק זה נעוצה לדעתי במישור אחר, והוא עצם מחיקת כתב ההגנה ומתן פסק הדין, בלא שהוזמן ב"כ המבקש לדיון כדין, ולמעשה בביטול מתוך חובת הצדק ולא בתוקף שיקול דעתו של ביהמ"ש. על פי נתוני דו"ח דיוור של מזכירות בית המשפט, נשלחו לכאורה ההחלטות והמסמכים כנדרש לב"כ המבקש בהצלחה. כמו כן, אין מחלוקת שב"כ המבקש שלח אף הוא מכתבים למזכירות על פשר פתיחת תיק ההוצל"פ נגדו הן ביום 9.10.05 והן ביום 20.12.05. מכאן שידע לכאורה כי ניתן נגד מרשו פסק דין. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה, כי לא זו בלבד שלא קיימים אישורי מסירה בתיק לכל החלטות הביניים בעניין הארכות שניתנו לב"כ המבקש להודיע עמדתו, אלא שההודעות נשלחו לב"כ המבקש בפקס, בלא שקיים תיעוד כנדרש לכך בתקנה 497א' לתקסד"א תשמ"ד 1984. אם נוסיף לכך את המוצהר בדבריו של ב"כ המבקש ולפיו לא נתקבלו אצלו כל הודעות כאמור, נמצא כי ככל הנראה נפלה שגגה על ידי בית המשפט בתיתו את פסק הדין, תוך מחיקת כתב ההגנה ועל יסוד כתב התביעה בלבד ובלא שהוזמן ככל הנראה ב"כ המבקש לדיון כדין. יצויין כי גם העובדה שנשלחו מכתבים מטעם ב"כ המבקש, אין בה כדי להועיל, שכן כל עוד לא הומצא לו פסק הדין, אף אם חשד כי המדובר בתיק זה, לא ניתן לומר כי ידע על תוכנו. זאת ועוד, עפ"י החלטת כב' השופט מגד מיום 21.8.05 ברור כי מחיקת כתב ההגנה ומתן פסק הדין, נעשתה על רקע הנחתו, בדבר אי מילוי החלטות בית המשפט מתאריכים שונים אותם פירט, וזאת כמופיע במפורש בהחלטתו. משהוברר כי ככל הנראה לא נתקבלו הם אצל ב"כ המבקש, לא היה מקום ממילא לפעול כאמור. ער אני לסמכותו של בית המשפט למחיקת כתב הגנה כאמור בסעיף 143 (9) לתקסד"א תשמ"ד 1984, ואולם שם המדובר בישיבת קדם משפט, מה שלא היה בענייננו. יתרה מכך, פסק הדין ניתן ex parte אף קודם המועד שנקבע לדיון בתיק (14.11.05) ושאליו הוזמן ב"כ הנתבע. גם ביטול כתב ההגנה עפ"י תקנה 122 המאפשרת מחיקת כתב הגנה באי קיום צו בית המשפט, אינה תורמת לענייננו, שכן המדובר הוא בצו לשאלון, גילוי מסמכים או עיון בהם ודרישה למתן פרטים נוספים, מה שאין כן בענייננו. ההלכה המקובלת היא, כי יש בדרך כלל להעדיף את השגת המטרה העיקרית לעשיית משפט צדק על פני מגמה לשמור בקפדנות על כללי הפרוצדורה. גם זכות הפניה לערכאות הינה אבן יסוד בשיטת משפטנו. בנסיבות המפורטות לעיל ובהנחה כי אכן לא נתקבלו הודעות בית המשפט אצל ב"כ המבקש, הרי שלא ניתן לומר בודאות כי התרשל או התעלם מההליך המשפטי, או גילה יחס של זלזול כלפי חובתו כבעל דין, ועל כן לא ניתן לדונו לכף חובה עקב כך, ויש לבטל את פסק הדין בשל חובת הצדק. עצם הפגמים שצוינו לעיל, משמשים עילה לביטול פסק הדין ואין לשקול אם היה הוא מוצדק אם לאו (ר' י. זוסמן סדרי הדין האזרחי מהד' שביעית, 1995, עמ' 736). כל האמור לעיל נכון לעניין ביטול פסק הדין, אלא שעיון בתיק בית המשפט מגלה התנהלות לקויה מצד המבקש גם באשר לקיום החלטת בית המשפט שניתנה בפניו. בדיון שהתקיים בפני כב' השופטת נצר מיום 1.2.05, ניתנה למבקש האפשרות להודיע בתוך 45 יום מאותו מועד האם עומד הוא על הגנתו בתיק זה, או שמא ניתן לסיים ההתדיינות ללא צורך בהתמשכות ההליך. המבקש לא הודיע כאמור אלא ביקש ביום 4.4.05 וקיבל, ארכה בת שבועיים לעשות כן. מאז ועד עתה, נותרה החלטת בית המשפט מיותמת והמבקש לא הודיע דבר, תוך שיש במחדלו זה כדי להגדיל את נזקי המשיבה, כאמור בהחלטת כב' השופטת נצר מיום 1.2.05. בנסיבות האמורות ובלית ברירה, הנני מורה על ביטול פסק הדין שניתן ביום 23.8.05. על רקע אי קיום החלטת בית המשפט מיום 1.2.05 ובשל הנזקים שנגרמו למשיבה עקב התמשכות ההליך עקב כך, מחייב את המבקש לשלם למשיבה סך של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ, בלא קשר לתוצאות המשפט, וזאת עד יום 10.5.06, זולת אם יודיע המבקש בתוך פרק הזמן האמור שאינו עומד הוא עוד על הגנתו. הסכום האמור ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 10.5.06 ועד למלוא התשלום בפועל. ביטול פסק דין