להלן החלטה בנושא בקשה לביטול עיקול ארעי: החלטה 1. בפני בקשה לביטול עיקול ארעי אשר ניתן ביום 5.5.04 במעמד צד אחד בת.א. 1089/04 במסגרת בש"א 1960/04. ביום 5.5.04 נתן כב' השופט ארבל צו לעיקול זמני של זכויות הבעלות הרשומות של המבקש בנכס הידוע כחלקה 27 בגוש 17562, וכן על זכויותיו שנרכשו עפ"י חוזה מיום 1.2.01 מידי עו"ד שכיב קובטי, כונס הנכסים לזכויות מוחיי אלדין חאג' (להלן: העיקול). נימוקי הבקשה הם כדלקמן: א. הצו ניתן על סמך מצג שווא תוך הטעיית בית המשפט והעלמת עובדות מהותיות מעיניו, לרבות אי צירוף מסמכים מתאימים לבקשה. ב. המשך קיומו של צו העיקול גורם למבקש נזקים כבדים ומהווה פגיעה קשה בזכויותיו הקנייניות. ג. מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקש, והמשיבה לא הרימה את הנטל להוכחת החשש כי אי מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסה"ד, אם וכאשר תזכה בתביעה. 2. המשיבה מתנגדת לבקשה מהנימוקים דלקמן: א. המשיבה הגישה תובענה לאכיפת הסכם מכר מקרקעין, ולחלופין תביעה להשבה של סך של 1,376,400 ש"ח, אשר שילמה על יסוד ההסכם, ולפיצויים בגין הפרתו בסך של 450,000 ש"ח. ב. הבקשה לביטול העיקול, אשר היתה אמורה להיות מוגשת בתוך 30 יום מיום 9.5.04, בו הומצא הצו למבקש, דהיינו עד יום 9.6.04, הוגשה באיחור ביום 7.7.04. מדובר במועד שנקבע בחיקוק, ואין להאריכו אלא מטעמים מיוחדים. ג. המבקש לא ביקש להאריך את המועד להגשת הבקשה, על אף שכב' השופט ארבל ציין במפורש כי למשיב הזכות לעתור לביטול הצו בתוך 30 יום. ד. התובענה היא לאכיפת הסכם מכר של המקרקעין נשוא העיקול, ובהעדר העיקול, עלול המבקש לסכל את התביעה ולהעביר בה זכויות לצד ג'. ה. מטרת העיקול היא לשמור על המצב הקיים עד לבירור התובענה. ו. המבקש לא ביקש לחקור את המצהירים מטעם המשיבה, וממילא יש להניח כי האמור בתצהירים אמת. ז. למבקש לא תצמח כל תועלת מביטולו של העיקול, מאחר והעיקול ניתן בין השאר, כסעד בבקשה לצו המניעה הזמני אשר נתבקש על ידי המשיבה, כאשר כב' השופט ארבל קבע שדי בסעד זה כדי להגן על זכויותיה של המבקשת עד להכרעה בתובענה. ח. לחלופין, מטרת העיקול להבטיח את ההשבה של הסכומים ששולמו למבקש. דיון 3. הבקשה לביטול העיקול הוגשה באיחור, ללא כל בקשה להארכת מועד, בניגוד לאמור בתקנה 367 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: תקסד"א). בבקשה אין כל הסבר לאיחור בהגשתה, אין טענה כי מדובר בנסיבות חדשות אשר לא היו ידועות למבקשים לפני מועד ההגשה, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה על הסף. (לעניין זה ראה ספרו של זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהד' שביעית בעמ' 598). 4. גם לגופו של עניין, דין הבקשה להדחות. א. הצדדים דחו את הדיון בבקשה מאז הגשתה ועד היום, כשנה וחצי לאחר מתן הצו, וגילו בכך את דעתם כי העיקול אינו מכביד על המבקש. ב. הצדדים ויתרו על חקירת המצהירים, ולכאורה אין מדובר בבקשה המבוססת על מצג שווא או הטעיית בית המשפט. בתצהירי המשיבה ניתן למצוא ראיות מהימנות לכאורה לקיומם של עילת התובענה ושל חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסה"ד. ג. תקנה 362 לתקסד"א קובעת: "בקשה לסעד זמני [תיקון: תשס"א(6)] (א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש. (ב) בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לענין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין שאר, שיקולים אלה: (1) הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר; (2) אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות הענין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש." תקנה 374 לתקסד"א קובעת: "צו עיקול זמני [תיקון: תשס"א(6)] (א) לא יינתן צו עיקול זמני אלא בתובענה לסכום כסף; ואולם בתובענה לדבר שבעין רשאי בית המשפט או הרשם לצוות על עיקול הנכס הנתבע. (ב) בית המשפט או הרשם רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסים של הנושים שברשותו, ברשות המבקש או ברשות מחזיק, בכפוף להוראות סימן א', ואם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין. ..." מהראיות שהובאו בפני בית המשפט במסמכי הצדדים עולה כי לכאורה שילמה המשיבה כ-300,000 דולר על חשבון הסכם המכר, ואפילו לא תתקבל התביעה לאכיפת ההסכם, אין ראיה לכך כי המבקשים פטורים מהשבת הסכומים ששולמו במלואם או בחלקם. לא מותר לציין, כי המחיר המוסכם תמורת הנכס עומד על סך של 800,000 דולר, והסכום ששולם נמוך ממחצית התמורה. במאמר מוסגר יצויין כי נוכח השיהוי הרב בדיון בבקשה לביטול העיקול, אשר מקורו בדחיות שנתבקשו על ידי הצדדים, ניתנת החלטה זו לאחר שהתקיימו כבר מספר קדמי משפט, בהם נידונו הפלוגתאות והמוסכמות בתיק, והצדדים אף שקלו הצעות לסיום הסכסוך. ד. הכבדה על ביצוע פסק הדין "לא די בכך שהמבקש צו עיקול יסמוך את תובענתו ב"מסמך או בראיות מהימנות", אלא שומה עליו גם לשכנע את בית המשפט, או הרשם, "כי אי מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסק הדין". הדגש במתן צו העיקול עבר איפוא מהצורך לייחד נכסים לשם ביצוע עתידי של פסק הדין, לצורך למנוע שינוי מצבו של המבקש לרעה עד למועד פסק הדין. לענין זה רלבנטית השאלה אם אמנם עומד המשיב להבריח את נכסיו או לעשות מעשה אחר שיש בו כדי להכשיל את פסק הדין ושומה על בית המשפט לבחון את מאזן הנזקים ולשקול את מאזן האינטרסים הקיים בין המבקש לבין המשיב." (רע"א 8420/96 דן מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות, פ"ד נא(3), 789 ,עמ' 799-800). המשיבה תמכה את טענתה כי אי מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסה"ד בתצהירים, ואין עליה להוכיח כי אם לא יינתן צו העיקול לא תהא אפשרות לבצעו. (בש"א 475/02 (י-ם) ברזני שירותים ועסקאות בע"מ נ' חב' בן אחים רחמים צפון בע"מ. מתצהירי המשיבה עולה כי אין למבקש רכוש בעל ערך שניתן יהא להיפרע ממנו ולהבטיח את ביצוע פסק דין, פרט לנכס שעוקל. גרסה זו לא נסתרה במסמכים, אם כי המבקש הצהיר כי הוא בעלים של מספר חברות ושל מקרקעין רבים בנצרת ואין חשש שלא יוכל לעמוד בביצועו של פס"ד אם המשיבה תזכה בתביעתה. המבקש לא הציע כל בטוחה אחרת למניעת הכבדה על ביצוע פסה"ד, ואף לא הציע המרת העיקול על המקרקעין בעיקול על נכס אחר, על אף שלטענתו העיקול מפריע לו לביצוע עסקאות במקרקעין, ועניין זה הוא מהותי בנסיבות העניין. ה. נראה לכאורה כי הנזק שייגרם למשיבה אם יבוטל העיקול יהא גדול באופן משמעותי מהנזק שייגרם למבקש אם הסעד הזמני יעמוד על כנו, ואין מדובר בסעד אשר פגיעתו גדולה מהנדרש בנסיבות העניין. 5. לפיכך, אני רואה לדחות את הבקשה לביטול העיקול. עם זאת, אני רואה להעלות את סכום הערבות להבטחת נזקי המבקש, אם תדחה התביעה לסך של 100,000 ש"ח. הערבות תופקד לא יאוחר מיום 10.1.06, ואם לא תופקד, יפקע הצו מאליו. למען הסר ספק, המשיבה רשאית להוסיף על הערבות המופקדת בבית משפט היום. עיקול