להלן החלטה בנושא בקשה לביטול פסק דין: החלטה בפני בקשה לביטול פסק דין. ביום 2/5/04 הוגשה תביעה כנגד הנתבעים 1 ו-2 ע"י התובעת שהינה חברת ביטוח. לטענת התובעת בזמנים הרלוונטיים לכתב התביעה רכשו הנתבעים אצל התובעת פוליסת ביטוח. בהתאם לפוליסה התחייבו הנתבעים לשלם פרמיה בסך 5,178 ₪. ביום 28/3/03 בוטלה הפוליסה מאחר והנתבעים לא שילמו את הפרמיה. חובם של הנתבעים עומד על 2,318 ₪. ביום 24/2/05 נדחתה התביעה נגד הנתבע 1 ע"י בית המשפט , לבקשת הצדדים. ביום 26/12/04 בוצעה מסירה בדרך של הדבקה בביתו של המבקש (נתבע 2) מר אלבז בכתובתו הרשומה במושב שדה משה. מאחר שהמבקש לא הגיש כתב הגנה בתוך 45 יום מיום המצאת כתב התביעה לידיו, ולא הופיע לדיון שנקבע ליום 22/2/05, התקבל נגדו פסק דין ביום הדיון. ביום ה-28/2/05 התייצב המבקש לדיון שנקבע עבור הנתבע 1. במעמד זה הגיש המבקש בקשה לביטול פסק דין. לטענתו קיבל הזמנה לדיון ליום 28/2/05 ולא ליום 22/2/05. המבקש מבקש את ביטול פסק הדין מיום 22/2/05. לטענת התובעת, מסירת כתב התביעה לנתבע 2 נמסרה כדין בדרך של הדבקה, בכתובתו הרשומה במרשם האוכלוסין, ולראיה ההזמנה לדיון שאליו הגיע הנתבע 2 ביום 28/2/05 נמסרה לאותה כתובת בה בוצעה ההדבקה. המבקש לא הגיש כתב הגנה, ולא צירף תצהיר לבקשתו לביטול פסק הדין, כן טוענת התובעת כי נסיבות חבותו של המבקש אינן שנויות במחלוקת, ולכן גם אם יבוטל פסק הדין אין למבקש סיכויי הגנה טובים. הלכה היא כי כאשר פסק דין שניתן במעמד צד אחד פגום, והפגם נובע בשל אי המצאה כדין למבקש, יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה. בענייננו, אי התייצבותו של הנתבע אינה נובעת מאי המצאה כדין. לפיכך, אין למבקש עילת ביטול בשל פגם שנפל בהליך. פסק הדין שניתן בשל אי התייצבותו, בדין ניתן (ראה לעניין זה את ספרו של הנשיא אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, בעמ' 282 ר' גם פסק דינו של כב' השופט ארבל בבר"ע (ת"א ) 002411/02 בנק לאומי לישראל בע"מ נגד מיכאלי (טרם פורסם). ויפים לעניין זה גם דבריו של כב' הש' מצא בע"א 5000/92 - יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח', פ"ד מח(1), בעמ' 835-836 אשר קבע שם לאמור: " מקום שבית המשפט מתבקש לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, אף שבעצם קיום הדיון בהיעדרו של המבקש לא נפל פגם, כגון שהמבקש לא התייצב לדיון אף שהוזמן. במקרה כגון זה נתון דבר הביטול לשיקול-דעתו של בית המשפט; ובבואו להפעיל את שיקול-דעתו, אם להיענות לבקשת הביטול אם לאו, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק אם יש בפי המבקש טעם להצדקת היעדרותו מן הדיון שהתקיים, אלא גם - ובעיקר - אם, לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת; לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה…". וכן דבריה של כב' הש' פרוקצ'יה ברע"א 8864/99 - ליאת אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח , תק-על 2000 (3), בעמ' 2133 אשר קבעה שם לאמור: "כלל יסוד בהליך שיפוטי תקין קובע כי יש ליתן לבעל דין את "יומו בבית המשפט". מושג זה נושא עמו תוכן מהותי ולא טכני בלבד ועניינו בקביעה כי תינתן לצד למשפט הזדמנות מלאה להעלות את טענותיו ביחס לשאלות העומדות למחלוקת בהליך נתון. במצב דברים בו מתבקש בית המשפט לבטל החלטה/פסק דין שניתן במעמד צד אחד, כאשר המבקש הוזמן כדין אך לא הופיע, נתון הביטול לשיקול דעתו של בית המשפט, ובבואו להפעיל שיקול דעת זה, בודק בית המשפט ושוקל, לא רק את סיבת היעדרותו של המבקש מהדיון, אלא גם ובעיקר את סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין. ההתייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט. זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט. בצד המשקל הרב הניתן לזכותו של בעל דין למיצוי יומו בבית המשפט, בבחינת זכות בעלת אופי חוקתי, מוטל על מבקש הביטול נטל השכנוע להראות כי לא החמיץ את זכות הגישה לבית המשפט וכי ישנה ממשות עניינית בבירור התביעה נגדו בהתייחס למשקל קו ההגנה שהוא עומד להעלות. (ראה לעניין זה רע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון ואח', תק - על,2001(1) בעמ' 1121). ברוח זו ציין גם כב' המשנה לנשיא, השופט ש' לוין, בספרו תורת הפרוצדורה האזרחית, ירושלים, התשנ"ט בעמודים 203 ו- 204 כי: "משהפכה כיום זכות הגישה למערכת השיפוטית לענין חוקתי, יש לבחון את שיקול דעתו של בית המשפט בסוגיה שלפנינו גם מהבחינה הזו... מכאן, שאם לא ניתנה לבעל דין הזדמנות לנצל את הזכות, שומה על בית המשפט לבטל את הפסק בין אם ההזדמנות לא ניתנה לו בגלל העדר המצאה, ובין מחמת נימוקים אובייקטיביים או סובייקטיביים המצדיקים את ביטול הפסק...". המבקש (הנתבע 2) מבקש ביטול פסק הדין שניתן ביום 22/2/05. המבקש התייצב לדיון ביום 28/2/05 בעקבות מסירה בכתובתו הרשומה במרשם. מאחר שבכתובת זו נמסר גם כתב התביעה בדרך של הדבקה, יחשב המבקש שמי שקיבל את כתב התביעה, והיה עליו להגיש כתב הגנה בתוך 45 יום וכן להופיע לדיון בעניינו ביום 22/2/05. על אף האמור, משיקולים של עשיית צדק ועל מנת לתת למבקש יומו בבית המשפט והזדמנות מלאה להעלות את טענותיו אני מבטל את פסק הדין בכפוף להפקדה של 750 000 ₪ בקופת בית המשפט לא יאוחר מיום 19/4/05 בהתאם להלכה הפסוקה ע"א 9572/01 חביב דדון נ' יעקב וייסברג, פד נו (6), 918, זכאית המשיבה להוצאות בשל מחדלו של המבקש וביטול פסק הדין יותנה בתשלומן של הוצאות אלו. אשר על כן, ישלם המבקש למשיבה הוצאות בסך של 750 ₪ וזאת לא יאוחר מיום 19/04/04. לא ישולם הסך האמור לידי ב"כ התובעת עד למועד האמור, יוותר פסק הדין על כנו. ביטול פסק דין