בקשה לדחיית דיון הוכחות

להלן החלטה בנושא בקשה לדחיית דיון הוכחות: ה ח ל ט ה 1. זוהי בקשה לרשות ערעור על החלטה של כבוד השופט ג. ארנברג מיום (ת"א 1717/06) בה נדחתה בקשת בזק חברה לתקשורת (להלן - בזק) לדחות דיון שנקבע הוכחות לשם תיקון כתב התביעה ולחילופין לשם זימון עדים נוספים מטעמה. מדובר בתביעה שהוגשה על ידי בזק בסדר דין מקוצר לגביית חוב בגין חשבונות טלפון שלטענתה חב לה מר ישראל יהושע (להלן - המשיב). לאחר שניתנה למשיב רשות להתגונן הועבר התיק לדיון בסדר דין מהיר. 2. ביום 15.6.06, במסגרת ישיבה מקדמית, נקבע התיק להוכחות ליום 19.10.06. עוד הוחלט באותה ישיבה כי על המשיב להגיש את תצהירי העדות הראשית מטעמו עד לתחילת חודש אוקטובר. ביום 7.8.06 הגישה בזק את תצהירי העדות הראשית מטעמה. ביום 5.10.06 הגישה בזק בקשה לדחיית מועד הדיון שנקבע ל-19.10.06. בית המשפט החליט לדחות את בקשת הדחייה. 3. ביום 18.10.06 הגיש המשיב את תצהירי העדות הראשית מטעמו. בשלב זה למדה בזק כי המשיב אינו מתכוון להעיד אדם בשם מר קלצ'ין, שלטענת המשיב הזמין יחד איתו את קווי הטלפון נשוא התביעה. 4. לאור עובדה זו ביקשה בזק, בפתח הדיון להוכחות ביום 19.10.06, לתקן את כתב התביעה כך שתצורף אליו כל קבוצת האנשים (ובניהם מר קלצ'ין) שלטענת המשיב הזמינו את קווי הטלפון נשוא התביעה ולחילופין לדחות את מועד הדיון להוכחות, כדי לאפשר לבזק להביא לעדות את אותו מר קלצ'ין, שהמשיב נמנע מלהזמינו. 5. בית המשפט דחה את בקשותיה של בזק לאמור: "התיק קבוע היום להוכחות. טענות הנתבע בקשר להזמנת הקווים ידועות לפחות מיום הגשת בקשת הרשות להתגונן. העובדה שצד התכוון להביא עד אך התחרט לאחר מכן אינה עילה לדחיית הדיון לפיכך אין מקום לבטל את הדיון לא לצורך תיקון כתב התביעה ולא לצורך השמעת עד כלשהו." 6. בזק מבקשת לערער על החלטה זו וטוענת כי על בית המשפט לאפשר ואף ליזום תיקון של כתב התביעה כדי לברר את השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת. בזק טוענת כי במקרה זה התיקון נדרש לנוכח טענת ההגנה של המשיב כי קווי הטלפון מושא התביעה הוזמנו ע"י אנשים נוספים מלבדו. לטענת בזק, הלכה היא שכאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, על בית המשפט להעתר לו ברוחב לב. לטענתה, בקשה כזו תידחה רק אם היא נגועה בחוסר תום לב או שתגרום לקיפוח הצד שכנגד. לטענת בזק, דחיית הבקשה מונעת ממנה לסתור את טענת ההגנה של המשיב ומונעת מבית המשפט לרדת לחקר את האמת. 7. המשיב טוען כי מדובר בהליך בו התקיים קדם משפט, ולכן חלה עליו תקנה 149(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, לפיה בית המשפט לא יידון בבקשה שבעל דין יכול היה להביאה בקדם משפט, זולת אם ראה לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו בכדי למנוע עיוות דין. המשיב מציין כי הלכה היא שתקנה זו גוברת על תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי עליה מסתמכת בזק (ע"א 40/87 נשר נ' אלישע אבוטבול ואח', פ"ד מג(4) 49, להלן - פס"ד נשר). המשיב מוסיף כי בזק ידעה על טענתו שהזמין שני קווים בלבד עוד מהבקשה לרשות להתגונן שהגיש. לעניין העדתו של מר קלצ'ין מציין המשיב כי בא כוחו שוחח עם בא כוחה של בזק לאחר הגשת התצהירים מטעמה, כחודשיים ימים לפני המועד שנקבע להוכחות. 8. לאחר שנתתי דעתי לבקשה ולמסמכים שבתיק, אני מחליטה לדחות את הבקשה. מדובר בתביעה שהגישה בזק בסדר דין מקוצר, שהועברה לאחר מכן לדיון בסדר דין מהיר. במסגרת זו נוהלה ישיבת קדם משפט ביום 15.6.06, ובסיומה נקבע כי הצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית. לאחר שהצדדים הגישו את תצהיריהם, נקבעה ישיבת הוכחות ליום 19.10.06 ורק במהלכה ביקשה בזק לתקן את כתב התביעה או לדחות את הדיון, בקשה שכאמור נדחתה על ידי בית משפט קמא. 9. תקנה 149(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת לאמור: "ב) לא ידון בית המשפט או הרשם בשום בקשה שבעל דין יכול היה להביאה בקדם-משפט, זולת אם ראה לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו וכשהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין". הלכה היא שתקנה זו גוברת על תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, לפיה רשאי בית המשפט לתקן את כתבי הטענות בכל עת בכדי שיוכל להכריע בשאלות העומדות במחלוקת בין הצדדים. בפסק הדין בע"א 356/72 זאב דהאן נ' צבי קרפס, פ"ד כז(2) 303 נקבע: "בא-כוח המערער משליך את יהבו על תקנה 97, היא התקנה הכללית בדבר תיקון כתבי-טענות, וטענתו היא שיש לסייג את האמור בתקנה 149 (ב) בסמכות הכללית שבתקנה 97, באופן שבכל הנוגע לתיקון כתבי-טענות עדיפה תקנה 97, הנותנת שיקול דעת מלא לבית-המשפט, על ההוראות הקפדניות שבתקנה 149 (ב). את הטענה הזאת אין אנו מקבלים. תקנה 149 (ב) היא ההוראה הספציפית החלה כל אימת שנערך קדם-משפט, והיא באה לחזק את יעילותו של הליך הקדם משפט, והיא גם מאוחרת מתקנה 97. נראית לנו דעתו של השופט זוסמן ב-ע"א 15/67, (- רחל זלצר נ ג ד עזבון חנה זלצר, ואח' ; פד"י, כרך כא (2), ע' 698 ,694.), בע' 698, שפירוש אחר של התקנות היה מרוקן את התקנה 149 (ב) מתכנה, ושאם לא היה צידוק לאיחור בהגשת בקשת התיקון, ממילא אין טעם מיוחד להרשות את התיקון לפי תקנה 149 (ב)." (שם, עמ' 305-306). 10. דברים אלה יפים לענייננו. בזק ידעה על טענת ההגנה של המשיב כי הוא הזמין רק שני קווים מבין העשרה שהוזמנו. ידיעה זו היתה בידי בזק עוד מהדיון ביום 22.1.06 בבקשת הרשות להתגונן. בדיון זה הוסכם בין הצדדים כי המשיב ישלם שניים מבין עשר חשבונות הטלפון, וכי לגבי החשבונות הנותרים תינתן רשות להתגונן והדיון יועבר להליך של סדר דין מהיר. למרות זאת, בזק לא פנתה בבקשה לתיקון כתב התביעה לשם הוספת נתבעים נוספים אלא רק ביום 19.10.06, בפתח הדיון שנקבע להוכחות, ולאחר שכבר נתקיימה ישיבת קדם משפט. בקשתה של בזק צריכה היתה להיות מוגשת בשלב מוקדם הרבה יותר, ולפיכך החלטתו של בית המשפט שלא להיענות לה מוצדקת ועולה בקנה אחד עם הוראות הדין והפסיקה. 11. אין לקבל את טענתה של בזק כי היה על בית המשפט לדחות את מועד הדיון כדי לאפשר לה לזמן לעדות את מר קלצ'ין. אם היה ברצונה של בזק לחקור על דוכן העדים את מר קלצ'ין, היה עליה לזמנו לעדות מטעמה בעצמה, ולא לסמוך על המשיב שיעשה כן. זאת במיוחד כאשר בשיחות שהתקיימו בין באי כוח הצדדים כחודשיים לפני מועד הדיון נאמר לבא כוחה של בזק כי המשיב אינו מתכוון להעיד את מר קלצ'ין. לפיכך, צדק בית המשפט בדחותו את בקשת בזק לדחות את מועד הדיון הקבוע להוכחות, שנקבע מראש ארבעה חודשים קודם לכן. 12. הבקשה נדחית. בזק תישא בהוצאות המשיב בקשר לבקשה זו בסכום של 1,500 ₪.דיון הוכחותדחיית מועד דיוןדיון