בקשה להורות על השלמת הליכים מקדמיים

להלן החלטה בנושא בקשה להורות על השלמת הליכים מקדמיים: החלטה כללי : בפניי בקשת התובעים, להורות על השלמת הליכים מקדמיים, וקביעת התיק לדיון. אשר להליכים המקדמיים : בישיבת יום 9.10.05 הוריתי, כי יושלמו הליכים מקדמיים. נקבע מועד תזכורת פנימית כדי לוודא כי כל ההליכים המקדמיים הושלמו. היה צורך להמתין, להחלטת בית המשפט המחוזי הנכבד באשר למסמכים, שנתפסו במהלך התפיסה נשוא התביעה. ביום 4.1.06, הודיעו התובעים כי לא ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי ועדיין לא נקבע מותב לדיון. הם עתרו למתן הוראה לנתבע 2 להגיש תצהיר גילוי ועיון מטעמו. הבקשה הועברה לצדדים. הנתבע 2 הודיע ביום 12.2.06, כי החלטות בית המשפט אינן נמסרות במשרדו.לדבריו, עתה משקיבל את ההוראה להגיב לבקשה, הוא עורך רשימת מסמכים וימסור גילוי מסמכים כנדרש לתובעים לאחר מכן. מכאן אני רואה את הבקשה כמיותרת לגבי הנתבע 2. הנתבע 2 הוסיף, כי התובעים עצמם לא מסרו לו גילוי מסמכים. אני מורה להם לעשות כן. לא למותר לציין, כי על בעלי הדין להחליף ביניהם כל מסמך רלוונטי לתובענה, והנתבע 2 בכלל זה. נחה דעתי, כי ההליכים המקדמיים הושלמו או שהם קרובים להיות מושלמים. לפיכך, ברמה המעשית, בתביעה רגילה ניתן היה להורות על הגשת תצהירים. ברם, התביעה דנן אינה תביעה רגילה. זוהי תביעה שריקעה תלונת התובעים אודות נזקים שנגרמו להם, לגירסתם, כתוצאה מפעולת כינוס נכסים שננקטה מתוקף צו של בית המשפט המחוזי הנכבד במסגרת הליך ביניים. מנקודה זו, אבחן את בקשת התובעים להמשך הליכים וקביעת מועד דיון בתיק זה. המשך הליכים בתיק זה : הנתבעת 1 סברה, כי אין מקום לקבוע דיון קרוב ואין תכלית לניהול הליכים כפולים אשר גורמים לבזבוז זמן שיפוטי יקר. לדידה, יש להמתין להכרעת בית המשפט המחוזי, כדי לברר עובדתית, נסיבות הכרוכות גם בתובענה הנוכחית .אין טעם בכפל הליכים. בית המשפט המחוזי הנכבד, סגן הנשיא זפט, נתן ביום 26.1.05 צו, המכוון כנגד התובעים ובו אסר עליהם לעשות שימוש בתוכנות ובחומר של הנתבעת 1. בהחלטתו של כבוד סגן הנשיא, נאמר כי לכאורה הונחה תשתית ראייתית מספקת לשימוש התובעים שלא כדין בתוכנה שזכויות היוצרים שלה היא של הנתבעת 1. ממצאים אלה נקבעו לאחר תפיסת נכסים על ידי הנתבע 2, שמונה לתפקידו על ידי בית המשפט המחוזי הנכבד ביום 16.12.04. חיוב הערובה, ותביעת הנזיקין דכאן, נובעים, לגישת התובעים, מאופן ביצוע התפיסה, ומן הצו הזמני שניתן על ידי בית המשפט המחוזי לביצוע התפיסה האמורה. אכן, חיוב הערובה נועד לאזן בין האינטרסים של מבקש הסעד הזמני מחד גיסא, לבין אלה הנוגדים של הצד שכנגד המשיב, אשר זכויותיו הוגבלו לפני שניתן פסק הדין בעניינו. ראה: ע.א. 732/80 ארנס נ' בית אל - זכרון יעקב, פד"י ל"ח (2) עמוד 645, שם בעמוד 658. ברם, דומה כי אין להחפז בבירור תביעה לחילוט הערובה ונזקים נלווים אחרים, כל עוד התובענה במסגרתה ניתנה אותה ערובה, עודנה בעיצומה. ראה בספרו של כב' השופט אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה שביעית תשס"ג- 2003 בעמ' 405: "הערובה משמשת בסיס לעילת תביעה בתביעת הנתבע כנגד התובע, בגין הנזקים שעלולים להגרם לנתבע. הנתבע יכול לזכות בפיצוי, והתובע יכול להיות מחויב בפיצוי זה, מכוח התחייבות שקיבל עליו התובע, או הערובה שנתן בעת שבית המשפט נתן לו סעד לפני בירור תביעתו". בנסיבות אלה, דומני, כי בירור התובענה הנוכחית, אודות הנזקים שהתובעים טוענים להם, כלפיי כונס נכסים שמונה בצו בית המשפט המחוזי, וכלפיי הנתבעת 1 שהיא התובעת בהליכים בבית המשפט המחוזי, הקדים את זמנו. כל עוד התביעה בבית המשפט המחוזי תלויה ועומדת, אין מקום לבחון את תביעת הנזיקין דכאן. בירור התובענה הנוכחית, כל עוד לא הסתיימה התביעה בבית המשפט המחוזי בפסק דין חלוט, אינו במקומו. ברי, כי לממצאים שייקבעו בבית המשפט המחוזי הנכבד יש השלכה על נסיבות תיק זה ועל השאלות הכרוכות בו. התובעים מבקשים להחיש את הטיפול בתיק זה, אולם דומה כי טוב אם יעשו להחשת הטיפול בתיק בבית המשפט המחוזי הנכבד, שתיק זה טפל לו ונסמך עליו. רק לאחר שתוכרע התובענה בבית המשפט המחוזי הנכבד, אפשר יהיה להיזקק לתובענה הנוכחית שכל הורתה ולידתה מבוססת על ההליכים בבית המשפט המחוזי. העובדה שבית המשפט המחוזי הנכבד, ראה לנכון ליתן צו זמני לזכות הנתבעת 1 כאן, כתוצאה מפעולותיו של הנתבע 2 תופס הנכסים, היא אינדיקציה לכך, שלא ייגרם עוול לתובעים דכאן. הרי, שנינו כי סעד זמני, מסוג של צו מניעה, עשוי להיות חופף לסעד העיקרי המבוקש בתובענה לגופה. ראה בספרו של כב' השופט אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה שביעית תשס"ג- 2003 בעמ' 416-417. לא זו אף זו, בית המשפט אינו נעתר לבקשה למתן צו זמני אם ישנם פגמים בהתנהגות המבקש, ויוברר כי קיימים שיקולי יושר המונעים את מתן הסעד. גם התנהגותו של תופס הנכסים בביצוע הוראת בית המשפט, אם נעשתה שלא ביושר ותוך חריגה מצו המינוי של בית המשפט, עשויה לשמש סיבה, שלא להעניק את הסעד המבוקש. על כן, מתן הצו הזמני על ידי בית המשפט המחוזי, מדבר בעד עצמו, ומלמד כי זכויות הצדדים בהליך שם הוגדרו, זמנית. אין מקום להכנס בשלב זה לתוך אותה הגדרה ולשנותה בהליכים של בית משפט שלום. זאת, כל עוד הצו שניתן הוא זמני ועדיין לא ניתן פסק דין קבוע בבית המשפט המחוזי. רק לאחר שיינתן פסק דין קבוע בבית המשפט המחוזי, אפשר יהיה לשוב ולבחון את הנזקים, אם נגרמו, ואת נסיבות גרימתם. התערבות של בית משפט שלום, ובקרה של בית משפט שלום על הליך זמני, שהתקיים בבית משפט מחוזי, במסגרת תיק שעדיין תלוי ועומד, בעייתי בעיניי. אינני רואה מקום לזרז את התיק הנוכחי שעה שהתיק בבית המשפט המחוזי עודנו תלוי ועומד. לאחר שהצדדים השלימו, או קרובים להשלמת ההליכים המקדמיים, יש להמתין להתגבשות סופית של העובדות, וזאת ייעשה רק בפסק דין של בית המשפט המחוזי הנכבד, במסגרתו בוצעה תפיסת הנכסים. לאחר שפסק דין זה יינתן ולאורו, יחודשו ההליכים בתובענה הנוכחית. סיכום: ההליכים המקדמיים קרובים להשלמה. בכל זאת, אין לקדם את התיק לקראת שמיעה. יש לעכב את ההליכים. מקורו של תיק זה, בהליכים שננקטו במסגרת צו זמני בבית המשפט המחוזי הנכבד. הצו ניתן שם, לבקשת הנתבעת 1, כתוצאה מפעולות הנתבע 2 כנגד התובעים. התיק העיקרי עודנו תלוי ועומד. בירור התובענה הנוכחית, כל עוד לא ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד, ולאחר שניתן צו זמני שם, יהווה כפל הליכים בלתי ראוי. כמו כן, המערכת העובדתית הנחוצה לצורך הכרעה בתובענה זו עדיין לא התגבשה די צרכה מבלי שניתן פסק הדין הסופי בתובענה התלויה בבית המשפט המחוזי הנכבד. משכך,ומתוקף סמכותי לפי תקנה 154 לתסד"א תשמ"ד-1984, אני מורה על הפסקת הדיון בתובענה זו, עד למתן פסק דין בתובענה בבית המשפט המחוזי הנכבד. לאחר שיינתן פסק הדין שם, רשאים הצדדים לשוב אל שערי בית המשפט כאן, ולחדש את ההליכים בתובענה על בסיס עובדות חלוטות ומוגמרות. הליכים מקדמיים