בקשה לפסילת ראיות

להלן החלטה בנושא בקשה לפסילת ראיות: החלטה בפני בקשה מטעם הנתבעים להורות על פסילת ראיות נוספות אשר הוגשו שלא כדין לטענתם. מנגד תגובת המשיבה. המבקשים כמו גם המשיבה, האלו איש איש בתורו שלל טענות בדבר כשלים פרוצדורליים, אם בנוגע להגשת ראיות ואם בנוגע להגשת הבקשה והתגובה אשר מונחות בפני. מבלי להדרש לכל טענה וטענה, ולו מן הטעם כי נראה שהצדדים רואים בבית משפט זה קרקע פוריה לחילופי מהלומות הדדיים, אשר סופם לבזבז זמנם כמו גם זמנו היקר של בית המשפט, אפרוש היריעה הנוגעת לגישתו המהותית של בית משפט בנוגע לסוגיה דנן. לעניין השמירה על סדר הבאת הראיות וההקפדה על התקנות והחוקים אשר נקבעו לשם כך קבע כב' השופט חשין ב ע"א 579/90 - מרדכי וגילה רוזין נ' צפורה בןנון . פ"ד מו(3), 738 ,עמ' 742-743: "דלתותיהם של בתי המשפט פתוחות לרווחה לפני המבקשים סעד, ויכולת הפניה לבתי משפט היא מזכויות היסוד של האדם. ואולם משעברנו את השערים ונכנסנו אל הטרקלין, מחובתנו לשמור על סדרים שקבע בעל-הבית ולא כל הרוצה ליטול בא ונוטל. כלל הוא לענין הגשתן של ראיות, שבעל דין אמור וחייב להגישן ב"חבילה אחת" - כך, ולא בתפזורת, זעיר שם זעיר שם." ואומר, כי על אף גישה זו אשר הוצגה להלן מחזיק בית משפט זה בגישה לפיה יש ליתן לבעל הדין הזדמנות לפקוח עיניו של בית המשפט ולו במחיר של כיפוף מה של הפרוצדורה. לאמור, אין להתעלם ולו לשבריר שניה מההוראות והכללים אלא שאף בהתגלה טעות או תקלה הדעת מחייבת בית המשפט לפעול באופן אשר יקל על תיקון פגמים שנפלו בסדרי הדין. דברי כב' השופט ברנזון בע"א 189/66 ששון נ' ,קדמה" בע"מ, פ"ד כ(3) 479 ,477: "הפרוצדורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר-מינן. הפרוצדורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את ענינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל-דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל-הדין האחר, ועל בית המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות. ב'עוול' מתכוון אני לעוול מהותי וממשי הפוגע בזכות מטריאלית או מקפח לגוף הענין, ולא רק לאי -נוחות נוהלית". כמו כן התייחס לעניין זה ד"ר י' זוסמן בספרו - סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית 1995, 509-510: "בעל דין שלא הביא ראיה בעיתה, היכול הוא להביאה לאחר מכן, למשל, אחרי שבעלי הדין סיכמו את טענותיהם ונתגלה לו כי החסיר הוכחה שהיתה דרושה? מצד אחד, דורש הסדר הטוב שבעל דין יקפיד בניהול המשפט; סטיה מכללי הדיון "הפורמליים", כמו שהם מכונים לפעמים, תגביר במהרה את הרשלנות בה נוהגים הרבה פרקליטים בלאו הכי... מצד אחר אין להתעלם משניים אלה: ראשית, ראינו, כי השופט רשאי לקרוא עד בכל שלב משלבי הדיון; לפיכך, מדוע יהא בעל דין מנוע מלפנות אל השופט ולבקש אותו שיקרא עד מיוזמתו? שנית, עוד נראה כי אפילו בערעור רשאי בית המשפט להתיר לבעל דין להביא ראיה נוספת, בהתמלא תנאים מסויימים; קל וחומר בבית המשפט הראשון, אם אך נתמלאו התנאים לכך." באשר להלכה זו נפסק אף מפי כב' השופטת ד' דורנר בברע"א 1297/01 מיכאלוביץ' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה (4) 577, 579-580 , שם נקבע כי: "ככלל, ניהולו התקין של ההליך הדיוני אכן מחייב כי בית-המשפט ישמור על הכללים הקובעים את סדר הבאת הראיות, ובכללם העיקרון שלפיו אין להגיש ראיות חדשות לאחר שנסתיים שלב ההוכחות. על הצדדים, ככלל, מוטלת החובה הדיונית להגיש את ראיותיהם "כחבילה אחת", כך שבסיומו של שלב ההוכחות יוכל בית-המשפט לפסוק בתובענה ולהביא את ההתדיינות לסיומה... עם זאת עיקרון זה מפנה את מקומו כאשר בית-המשפט רואה כי הגשתה של ראיה נוספת דרושה לשם בירור האמת, וכי יש בה כדי לסייע לו לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי-הדין. אכן, בית-המשפט עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת אף כאשר אי-הגשתה במועד נובעת ממחדלו של בעל-דין, ובנסיבות מסוימות, אף כאשר הגשתה מתבקשת בשלב הערעור..." בבוא בית המשפט לאזן את האינטרסים השונים תוך שימוש בכללי הפרוצדורה, עליו לזכור כי עומד הוא כשומר סף בשער אל דלתות המשפט. על כן עליו לשקול בכובד ראש סגירת דלתות אלה שעה שבעל דין מבקש לפקוח עיני בית המשפט לשם השגת משפט צדק סופו של יום. מנגד, על בית המשפט לתת משקל ראוי להגנה על האינטרס של הצד שכנגד, ולבצע בין השניים שקלול אשר יביא לאיזון הראוי. על דרך האיזון הראויה עמד כב' השופט י' שפירא בת"א (ירושלים) 3231/01 - יוסף ברילנט נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ . תק-מח 2003(3), 399 ,עמ' 406: "מטרתם של סדרי הדין האזרחי היא כפולה. ראשית, הם קובעים את הדרך היעילה ביותר להגשת זכויותיהם של בעלי הדין. שנית, הם מאזנים בין האינטרסים המתחרים של בעלי הדין, בהתחשב במשקלם הסגולי של אינטרסים אלה. בין שתי מטרות אלה קיימת זיקה הדדית. האיזון בין האינטרסים המתחרים מאפשר להגשים את זכויות הצדדים". במקרה דנן שוכנעתי, כי אין לחסום את דרכם של התובעים להגשת הראיה הנוספת, וזאת על אף הקשיים אותם מעלים המבקשים. יובהר, כי פתוחה בפני המבקשים, כמו גם בפני המשיבה האפשרות לחקור הצד שכנגד ולענות כל טענות לרבות כל הטענות אשר הועלו לעיל, בכל הנוגע לכלל הראיות אשר הוצגו בתיק, וזאת כמובן בשלב ההוכחות. סופו של יום, בכפוף לכל האמור לעיל הריני דוחה הבקשה.פסילת ראיותראיות