בקשה לתיקון טעות סופר בפסק דין

בית המשפט ציין בעניין בקשה לתיקון טעות סופר בפסק דין כי הסמכות הנתונה לשופט לתקן טעות בפסק דין, לא נועדה לאפשר לו לתקן שגגות מהותיות בפסיקתו, אלא רק לבטא בצורה מתוקנת את שבעליל התכוון וגמר בדעתו לומר מלכתחילה. בקשה לתיקון טעות סופר אינה מיועדת לתיקון תקלות הנובעות משכחה, אלא דווקא לנושאים שבית המשפט היה ער להם בעת הדיון. אין להגיש בקשה לשינוי או לתיקון פסק דין במסווה של בקשה לתיקון טעות סופר. השמטה בתום לב בהחלטה או בפסק דין, אף שהיא תופעה מצערת, היא תופעה מוכרת ובית המשפט מוסמך לתקנה. האפשרות לתקן מתייחסת בעיקר להשמטה טכנית, הנובעת מהיסח הדעת, ולעניינים אשר בית המשפט רצה לכלול בהחלטתו ושהיה ער לקיומם. אין הכוונה למקרים של שכחה, שבהם בית המשפט לא התייחס להיבט זה או אחר של המחלוקת. להלן החלטה בנושא בקשה לתיקון טעות סופר בפסק דין: החלטה 1. מלכתחילה אוחד הדיון בעמ"ה 526/04 יחד עם עמ"ה 614/04. 2. הערעור בעמ"ה 526/04 הוא ערעור שהוגש על-ידי החברה עידן ש.י.א חברה לבניין בע"מ (להלן: המערערת או החברה), שהתמקד בשנות המס שבמחלוקת 1999 ו- 2000. במסגרת נימוקי הערעור הועלתה טענה מקדמית, לפיה דין הערעורים להתקבל על הסף, מאחר והשומה שנקבעה על ידי המשיב בצו, הוצאה בחלוף המועד שנקבע לכך בחוק, קרי; לאחר שחלפה שנה ממועד הגשת ההשגה על-ידי המערערת. הערעור שהוגש בתיק עמ"ה 614/04 הוגש על-ידי המערער, שהוא מנהל המערער ובעל מניות בה, והתייחס לשנות המס 1999 - 2001 כולל. בערעור זה, לא הועלתה טענה בדבר איחור בהוצאת השומות. 3. משהועלתה הטענה בדבר קבלת הערעור על הסף, ניתנה החלטה ביום 23/11/05 על פיצול הדיון, באופן ששאלה זו תידון תחילה (עמ' 5 לפרוטוקול). 4. ביום 6/8/07 ניתן פסק דין אשר קבע, כי הערעורים לגבי שנות המס 1999 ו- 2000 מתקבלים וזאת מאחר שהשומות שהוצאו בגין ההשגה שהוגשה לשנות מס אלה, הוצאו לאחר המועד הקבוע בחוק. 5. על אף שפסק הדין ניתן כאשר בכותרת הופיעו שני מספרי התיקים, הובהר במהלך פסק הדין (ראה השאלה שבמחלוקת שבסעיף 1 ושנות המס שבערעור בסעיף 2), כי מדובר בשנות המס 1999 ו- 2000 בלבד, וכי השאלה היחידה שנדונה היא, טענת החברה-המערערת, בדבר איחור בהוצאת השומה, מעבר לתקופה של שנה מאז שהוגשה. טענה כאמור, אשר הועלתה על ידי המערערת בלבד. אומנם בסעיף התוצאה נקבע, כי הערעורים לגבי שנות המס 1999 ו- 2000, מתקבלים, מבלי להבחין בין המערערת לבין המערער, ואולם קריאת פסק הדין מבהירה באופן חד משמעי, כי קבלת הערעורים הייתה, מטעם אחד בלבד והוא הוצאת שומה לאחר חלוף המועד הקבוע בדין, טענה שהועלתה על ידי המערערת בלבד. יודגש אפוא, כי פסק הדין מתייחס לשנות המס 1999 ו- 2000, כאשר טענת המערערת בדבר איחור בהוצאת השומה, כטענה לדחייה על הסף, התקבלה. אין חולק כי מבחינת תוכנו של פסק הדין לא נדון הערעור של המערער לגבי שנות המס 1999 ו- 2000 לגופו. הערעור לגבי שנת המס 2001 של המערער כלל לא נדון, ובפסק הדין שניתן לא ניתנה הוראה בדבר המשך הדיון בעמ"ה 614/04 או לגבי בשנת המס 2001, במסגרת תיק זה. 6. ביום 23/12/07 הגיש המשיב בקשה בתיק בש"א 19596/07, לתקן את פסק הדין שניתן באופן שיובהר, שהערעור בתיק עמ"ה 614/04, בכל שנות המס, טרם נדון, וכי על בית המשפט להמשיך ולדון בתיק עמ"ה 614/04, וזאת, בין היתר, מאחר שטענת ההתיישנות כלל לא הועלתה על ידי מערער זה. לפיכך, עתר המשיב לראות את פסק הדין כמתייחס לחברה המערערת בלבד בתיק עמ"ה 526/04 ולהורות על שמיעת הערעור לגופו בתיק עמ"ה 614/04. 7. בתגובת המערערים במסגרת אותה בקשה, הודיע בא-כוחם, כי הם מתנגדים לבקשת התיקון, ככל שהיא מתייחסת לשומת המערער. המערערים סבורים כי קבלת ערעורה של החברה שומטת הקרקע תחת טענות המשיב לעניין שומתו של המערער, ולכן מתייתר לגופו של עניין, גם הצורך בהמשך הדיונים בערעורו. מעבר לכך, נטען על ידי המערער, כי טענת ההתיישנות, ככל שזו מתייחסת לחברה, הועלתה על-ידו במסגרת ערעורו, ולכן משנתקבלה הטענה כלפי החברה, הרי היא צריכה לחול בהתאמה - לגבי אותן שנות מס, גם בנוגע למערער עצמו. לעניין הבקשה לתיקון, סבורים המערערים, כי אין להתיר את התיקון על ידי בית משפט זה, מאחר שלא מדובר בטעות סופר שהיא בגדר של השמטה טכנית, הנובעת מהיסח הדעת, ובהעדר הסכמה, אין סמכות לבית המשפט לעשות כן. 8. בישיבת בית המשפט ביום 29/4/08, הוריתי, בהמשך לבקשת בעלי הדין, על השלמת טיעון במחלוקות האמורות. סיכומיהם הוגשו (28/7/08). מאחר שהמשך הדיון נקבע לתחילת ספטמבר, ניתנה קדימות במתן החלטה זו. 9. בסיכומים, חוזרים למעשה בעלי הדין על טיעוניהם: 9.1 המערערים חוזרים וטוענים, כי קבלת ערעורה של המערערת במסגרת תיק עמ"ה 526/04 שומטת את הקרקע תחת השומה שהוצאה למערער, ולמעשה, מייתרת את הדיון בערעור. לעצם בקשת התיקון של פסק הדין, מדגישים עוד המערערים, כי בסעיף 5 לנימוקי הערעור של המערער חזר המערער והפנה לבקשת המערערת לקבל את הערעור על הסף, מחמת הוצאת שומה לאחר חלוף המועד, וזאת מן הטעם שיש רלוונטיות בין קבלת הערעור של המערערת, כמשליך על קבלת ערעור המערער, גם אם המערער עצמו לא העלה הטענה בדבר איחור בהוצאת השומה, שהוציא לו המשיב. עוד מפנים המערערים לכך, שבנימוקי הערעור של המערער, טען האחרון, כי יש לעכב את הדיון בערעור עד לסיום הערעור של המערערת, וזאת מאחר ששומתה של המערערת מהווה למעשה תמונת ראי של שומת המערער. לעצם בקשת התיקון, חזרו המערערים וטענו, כי לא מדובר בתיקון טעות טכנית ולא בהשמטה מקרית, אשר הסמכות לתיקונם נתונה לבית משפט זה. 9.2 המשיב, דווקא בהסתמך על טיעוני המערערים, מדגיש כי למעשה פסק הדין דן רק בבקשת החברה לקבל את הערעורים של החברה על הסף. בית המשפט לא דן בערעור המערער, ואין בפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט כנגד המערערת, להוות מחסום אוטומטי לדיון, מפני ערעור המערער. לעניין סמכותו של בית משפט זה לתקן את הטעות שבהיסח הדעת, טוען המשיב, כי מדובר בטעות שהיא בגדר של השמטה מקרית, והגם שהבקשה הוגשה לאחר חלוף 21 ימים, הרי שלעצם הגשת הבקשה ניתנה הסכמה מטעם המערערים - מבלי לפגוע בזכותם לטעון לגוף הבקשה - ולכן יש לראות את הבקשה כאילו הוגשה במסגרת המועד הקבוע. בנושא זה, מפנה המשיב לספרו של השופט גורן, בספרו "סוגיות בסדר הדין האזרחי" ((מהדורה תשיעית, תשס"ז-2007), עמ' 365): "הסמכות הנתונה לשופט לתקן טעות בפסק דין, לא נועדה לאפשר לו לתקן שגגות מהותיות בפסיקתו, אלא רק לבטא בצורה מתוקנת את שבעליל התכוון וגמר בדעתו לומר מלכתחילה. בקשה לתיקון טעות סופר אינה מיועדת לתיקון תקלות הנובעות משכחה, אלא דווקא לנושאים שבית המשפט היה ער להם בעת הדיון. אין להגיש בקשה לשינוי או לתיקון פסק דין במסווה של בקשה לתיקון טעות סופר. השמטה בתום לב בהחלטה או בפסק דין, אף שהיא תופעה מצערת, היא תופעה מוכרת ובית המשפט מוסמך לתקנה. האפשרות לתקן מתייחסת בעיקר להשמטה טכנית, הנובעת מהיסח הדעת, ולעניינים אשר בית המשפט רצה לכלול בהחלטתו ושהיה ער לקיומם. אין הכוונה למקרים של שכחה, שבהם בית המשפט לא התייחס להיבט זה או אחר של המחלוקת". 10. המחלוקת בין הצדדים מתמקדת איפוא, בשתי שאלות: אם קבלת ערעורה של החברה, יש בה כדי לקבל גם את ערעור המערער לגבי כל שנות המס, ולכן, מתייתר הדיון לגופו בערעורו של המערער. מחלוקת זו, אינה נוגעת לשאלת התיקון, אלא לסיכויי הדיון בערעור. השאלה השנייה, בהנחה שקיימת טעות - כאשר שני הצדדים מסכימים שטעות כזו קיימת ביחס לשנת המס 2001, שלגביה המערערת לא הגישה ערעור - אם סמכות התיקון נתונה לבית משפט זה, כאשר המשיב טוען, כי מדובר בהשמטה טכנית, ואילו המערערים טוענים, כי מדובר בתיקון מהותי. 11. טענת המערערים, כי קבלת הערעור של המערערת, מייתרת דיון חוזר בערעורו של המערער, אינה נוגעת כאמור, לבקשה לתיקון פסק הדין, אלא מצריכה דיון בערעור עצמו. מעבר לכך גם לגופה, הטענה אינה נכונה. השומות שהוצאו למערער, לכול שנות המס, מבוססות על טענה בדבר חלוקת דיבידנד. חובת המשיב לשלם מס, ככל שיוכח שאכן מדובר בחלוקת דיבידנד, אינה מטילה חובה מקבילה על המערערת, ולכן העובדה שמדובר בשנות מס סגורות של המערערת, אינה מייתרת דיון בערעור המערער לגופם. יתר על כן, ככל שמדובר בשנות המס 1999 ו- 2000, גם אילו הייתה טענה כי מדובר בהכנסת עבודה - ואין זו הטענה, ומנגד שומות המערערת היו שומות סגורות, לא הייתה מניעה - בהנחה שהערעור יידחה, והייתה מועלית טענה כזו - כי בית המשפט יפחית את שיעור המס, ויעמידו על שיעור של 25% בלבד (ראה לצורך דוגמה - ע"ש (חיפה) 704/03 חברה פלונית נ' מנהל מע"מ חיפה. ניתן ביום 6/9/07). אשר על כן, אני דוחה את טענה זו של המערערים, כמונעת שמיעת ערעורי המערער לגופם. 12. בבקשה לתיקון פסק הדין: ראשית, יש לחזור ולהדגיש כי הדיון בתיקים שאוחדו פוצל. שנית, השאלה הראשונה והיחידה שנדונה בשלב זה הייתה טענת המערערת בלבד בדבר איחור בהוצאות השומות לחברה. יתר על כן, בסיכומי בעלי הדיון לאותה שאלה הייתה התייחסות למערערת בלבד. פסק הדין שניתן ביום 6/8/07, ועל כך לא חולקים אף המערערים עצמם, דן בשאלה אחת בלבד והיא, טענת המערערת לקבלת הערעורים על הסף מחמת הוצאת שומות שלאחר חלוף המועד הנקוב בחוק. טענה זו, הועלתה, כאמור, על-ידי המערערת בלבד. אזכור הטענה על-ידי המערער, נעשתה על דרך ציון בלבד, כי מדובר בטענה שהועלתה על ידי המערערת, ואין באזכור האמור כדי להורות על קבלת הערעור של המערער, מחמת שהוצאה לו שומה בצו לאחר חלוף הזמן. שאלה זו כלל לא עמדה במחלוקת. הטענה לא נטענה, לא נדונה ולא הוכרעה. 13. השאלה היא, אם העובדה שבית המשפט לא ציין בפסק הדין, כי הערעור מתייחס רק לעמ"ה 526/04, נקב בלשון רבים "מערערים", והתייחס לשנות המס 1999 ו- 2000, בנוגע ל"מערערים" - בלשון רבים, יש בה כדי לחסום מבית משפט זה להורות על תיקון ולשמוע את הערעור לגופו - בכל שנות המס. 14. בנוגע לשנת המס 2001, לא יכולה להיות מחלוקת כי הסמכות לדון בערעור לגופו נתונה לבית משפט זה. בנושא זה, מדובר בטעות טכנית, כהגדרתה בסעיף 81(א) לחוק בתי המשפט, באופן שעל בית המשפט היה להורות בסיום פסק הדין על המשך הדיון בשנת המס הנדונה, עליה הוגש ערעור רק על ידי המערער. 15. בנוגע לשנות המס 1999 ו- 2000 - גם הטעות לגבי שנים אלה ניתן להגדירה בנסיבות העניין כטעות טכנית. בסעיף 1 לפסק הדין הוגדה השאלה שנדונה שם, בנוסח הבא: "השאלה המתעוררת בתיק זה, אם הוצאה השומה נשוא הערעור במועד". שאלה זו התייחסה לערעורה של המערערת בלבד ונגעה לבקשה לקבלת הערעור על הסף. כל הדיון וכל שמיעת הראיות התמקדו בשאלה זו בלבד. קרי; אם הוצאה השומה למערערת במועד. מועד הוצאת השומה למערער לא היה במחלוקת. אין חולק גם היום בין הצדדים כי השומה למערער הוצאה במועד. ולכן העובדה שהמערער הוזכר בפסק הדין שניתן באותו שלב, היא בגדר של טעות מקרית. יתר על כן, השאלה - אם יש בקבלת ערעור המערערת כדי לייתר את שמיעת ערעור המערער, לא הועמדה להכרעה במסגרת פסק הדין שניתן, לא נשמרה זכות המשיב להגיב לשאלה זו, וממילא גם לא נדונה ולא הוכרעה. ולכן, בהמשך הדיון, לא יהיה משום "מסווה לכתיבת פסק הדין חדש". בית המשפט כלל לא דן בתיק עמ"ה 614/04 והמשך הדיון בתיק זה (עמ"ה 614/04), אין בו כדי לגרוע מסופיות הדיון בפסק הדין שניתן בעמ"ה 526/04. 16. לאור האמור לעיל, ותוך הפנייה לדברים שצוטטו מספרו של השופט גורן, כפי שאלה מובאים בטענות המשיב, ויש בהם כדי לתמוך במסקנה האמורה, ככל ששאלת מועד הוצאת השומה למערער, כלל לא הייתה במחלוקת, לא ניתן לראות את פסק הדין שניתן כחל גם על עניינו של המערער. פסק הדין ניתן בעמ"ה 526/04 בלבד, והעובדה שהדברים לא הובהרו בפסק הדין, יש לראותם כ"טעות" כהגדרתה בסעיף 81(א) לחוק בתי המשפט. משהוגשה הבקשה בהסכמה לעניין המועד בו הוגשה, יש לראותה כבקשה שהוגשה במועד הנקוב בחוק הנ"ל, ולפיכך יש להורות על תיקון פסק הדין שניתן, כמבוקש על-ידי המשיב. התוצאה: 17. אשר על כן, אני מורה על תיקון פסק הדין שניתן ביום 6/8/07, באופן המבהיר שפסק הדין מתייחס לתיק עמ"ה 526/04 בלבד, ועל המזכירות לסמנו כתיק סגור. לאור התוצאה האמורה, אני מורה על הפרדת הדיון. תיק עמ"ה 614/04 יופרד מתיק עמ"ה 526/04. המועד שנקבע ליום 8/9/08 שעה 09:30, יתקיים בתיק עמ"ה 614/04. אין צו להוצאות בגין בקשה זו.טעות סופר / טעות קולמוס / השמטה מקרית