האם ניתן לבקש גילוי מסמכים בתביעה שהוגשה בסדר דין מהיר ? בית המשפט ציין כי העובדה שמדובר בסדר דין מהיר בתובענה המוגבלת לסך של 50,000 ₪, אינה מפחיתה מחשיבות גילוי המסמכים וחשיפת האמת ואינה גורעת מזכות הצדדים לעיין במסמכים הרלוונטיים לתובענה. תקנה 214ח, השוללת את תחולתו של פרק ט' לתקנות על הליך סדר דין מהיר, יוצאת מתוך נקודת הנחה שבעל דין יגלה את כל המסמכים הרלוונטיים ואם אינו עושה כן, יורה לו בית המשפט לגלות את המסמך לאחר שיבחן את הרלוונטיות שלו למחלוקת בין הצדדים. להלן החלטה בנושא גילוי מסמכים בסדר דין מהיר: החלטה בפניי בקשה בכתב לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים ולמענה על שאלון מטעם הנתבע (להלן - המבקש) בתביעת לשון הרע, אשר הוגשה מטעם התובע (להלן - המשיב). עסקינן בתובענה בסך של 50,000 ₪, אשר הינה על פי תקנות סדר דין מהיר ותקנות אלו אינן עוסקות בפרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, מלבד גילוי ספציפי של מסמכים. טענות המבקש ביום 06.12.05 הורה בית המשפט לצדדים להשלים הליכים מקדמיים ביניהם. ביום13.12.05 שיגר ב"כ המבקש לב"כ המשיב, פנייה להמצאת תצהיר גילוי מסמכים כללי, מענה על שאלון וגילוי מסמכים ספציפיים. המשיב סירב להיענות לבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים. התביעה נסובה סביב מכתב תלונה ששיגר המבקש, ביחס לאופן התנהגותו ותפקודו של המשיב, במסגרת תפקידו הציבורי, כבוחן נהיגה מטעם משרד התחבורה. למרות שמדובר במכתב תלונה בלתי מתלהם, הגיש המשיב תביעת דיבה כנגד המבקש בטענה, כי מכתב התלונה הינו שיקרי וכי כל מטרתו להשמיץ את המשיב ולהוציא דיבתו. כנגד התביעה מתגונן המבקש, בין השאר, בטענה כי הדברים שכלל במכתב התלונה הינם אמת לאמיתה וכי מכתב התלונה שוגר על ידו בתום לב ועקב היות העניין בעל חשיבות ציבורית, נוכח משרתו ותפקידו של המשיב. לצורך הוכחת טענות המבקש, עותר המבקש לקבל פרטים, אסמכתאות, ראיות, על אופן התנהגותו ותפקודו של המשיב. פרטים אלה נכללים, בין השאר, בתיקו האישי של המשיב במשרד התחבורה. לפיכך, יטען המבקש, כי יש לגלות את המסמכים המבוקשים, אשר כולם רלוונטיים לעניין נשוא המחלוקת. טועה המשיב בטענותיו, על פיהן, על המבקש "להסתפק" בחומר שהיה בפניו במועד כתיבת מכתב התלונה. המבקש מעוניין להוכיח, כי תוכנו של מכתב התלונה שהגיש כנגד המשיב אמת הוא ושרשאי המבקש לעשות שימוש בכל ראיה, לרבות ראיה ואסמכתא שלא היו ברשותו בעת הגשת תלונה. לגבי טענת המשיב בדבר צנעת הפרט וחוק הגנת הפרטיות, הטענה דבר הגנת הפרטיות אינה חיה בחלל הריק, היא לעולם תיבחן לאור המחלוקות בתיק המדובר והסוגיות הדרושות ליבון על ידי בית המשפט הדן בתיק. המחוקק העניק לבית המשפט את שיקול הדעת, להתיר שימוש בראיות שהושגו, אגב פגיעה בפרטיותו של אדם (סעיף 38 לחוק הגנת הפרטיות). על פי ההלכה, המבחן שיפעיל בית המשפט בבואו להפעיל את שיקול הדעת האמור, הינו מבחן הרלוונטיות של הראייה לגילוי האמת ועשיית צדק. במקרה דנן מקום בו תלונה עוסקת בהתנהגות המשיב והיחס אותו הוא מפגין כלפי זולתו בעת מילוי תפקידו, הרי שהחומר המבוקש מתיקו האישי דרשו גם דרוש. אם כן, בית המשפט יאפשר גילוי עובדות, מסמכים וראיות, המפירות במובן מסוים את פרטיותו של המשיב, באם עובדות מסמכים ראיות אלה דרושים לבירור המחלוקת שבפני בית המשפט. המשיב ויתר מכללא על הזכות לפרטיות ביחס לפרטים המבוקשים, דוקטרינת "ההסכמה מכללא" הינה דוקטרינה ידועה ומקובלת בדיני הגנת הפרטיות, משקיבל על עצמו המשיב את התפקיד של בוחן נהיגה, ידע כי התנהגותו ועברו המשמעתי הינם דבר המעניין את הציבור. עצם הגשת התביעה על ידי המשיב חשפה את המשיב לידיעה, כי חלק מהראיות שתידרשנה לצורך ניהול התיק, תיגענה בעברו המשמעתי המשתקף מתיקו האישי. אין למשיב לאפשר להתחבא מאחורי טענת "הגנת הפרטיות" ועל ידי כך למנוע מבית המשפט לבחון ולבדוק את הסוגיה העיקרית שבמחלוקת ובכך למעשה לחטוא לתפקידו המרכזי - חקר האמת והחתירה למשפט צדק. טענות המשיב המבקש רוצה שהמשיב ייתן בידיו כלים לטענת "אמת דיברתי". משתמע מהבקשה, כי כאשר המבקש כתב את מכתבו לא היה בידו לבסס את טענותיו. פעולת המבקש מהווה "מסע דייג", בקשתו הינה בקשה קלאסית כאשר צד למשפט מבקש לחזק את הגנתו תוך דליית נתונים מהמשיב, דבר שלא הותר בפסיקה. לפי ידיעת המשיב , מעולם לא הוגדר כל עובד מדינה, כאישיות ציבורית וממילא במקרה דנן, מדובר בבוחן נהיגה, שאין לו כל מעמד חברתי מיוחד בגלל תפקידו, אין לו כל השפעה על הציבור, טענות המבקש לעניין המשיב איש ציבור, לא חלים במקרה דנן. אם המבקש יכול להשיג נתונים אלה, יתכבד ויפנה למעבידיו של המשיב ואם חוק הגנת הפרטיות לא יחול עליהם, הם ישמו למסור לו כל מידע רלוונטי. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, קובע בסעיף 7, כי כל אדם זכאי להגנה על פרטיותו. זכות חוקתית זו, ניתנת לפגיעה רק בחוק, כמפורט בסעיף 8 לחוק היסוד. מערכת היחסים שבין המשיב ומקום עבודתו, הינם חלק מפרטיותו של האדם ולא ניתן לחייבו למסור כל נתונים על כך, אלא על פי חוק. תשובת המבקש לתגובת המשיב תגובת המשיב נעדרת בתמיכת תצהיר, משכך, ההלכה היא, כי בהעדר תצהיר לאימות העובדות, אין לקבל את התגובה ובהעדר תגובה, יש לקבל את הבקשה כדבר שבשגרה. המבקש אינו טוען, כי המשיב הינו "איש ציבור", אלא המשיב הינו "בעל תפקיד ציבורי" ואופי זה של התפקיד, מהווה נימוק, אחד מיני רבים, להיעתר לבקשה למסירת פרטים רלוונטיים לתביעה, מתיקו של המשיב במשרד התחבורה. המשיב מתעלם מהרלוונטיות של המסמכים והפרטים המבוקשים לניהול התיק ולבירור האמת. מקום בו המשיב טוען, כי דברי המבקש בתלונה שהגיש, הינם דברי לעז חסרי שחר, הרי שיש מקום להביא בפני בית המשפט את כל הראיות האפשריות, להוכיח כי לא כך הוא. הפסיקה קובעת, כי המשיב אינו יכול מחד, לתבוע את המבקש בגין לשון הרע ומאידך, להימנע מלגלות ראיות שיש בהן בכדי לשלול את התביעה. המשיב אינו מתבקש למסור פרטים על אופיו או דעותיו, אלא רק על מעשיו בעבר, היכולים לשפוך אור על הסוגיות הנתונות במחלוקת בתיק זה. דיון ערה אני, כי מדובר בתובענה בסדר דין מהיר. העובדה שמדובר בסדר דין מהיר בתובענה המוגבלת לסך של 50,000 ₪, אינה מפחיתה מחשיבות גילוי המסמכים וחשיפת האמת ואינה גורעת מזכות הצדדים לעיין במסמכים הרלוונטיים לתובענה. תקנה 214ח, השוללת את תחולתו של פרק ט' לתקנות על הליך סדר דין מהיר, יוצאת מתוך נקודת הנחה שבעל דין יגלה את כל המסמכים הרלוונטיים ואם אינו עושה כן, יורה לו בית המשפט לגלות את המסמך לאחר שיבחן את הרלוונטיות שלו למחלוקת בין הצדדים (ר' כהן, מ' קליין "סדר דין מהיר בבית המשפט השלום", נבו הוצאה לאור בע"מ, 2005, עמ' 39-40). המבקש טוען, כי המסמכים אשר הוא עותר לגילוים מצריכים להוכחת טענותיו, כי "אמת דיבר" במכתב התלונה אשר שיגר המבקש לעניין אופן התנהגותו ותפקודו של המשיב. מנגד טוען המשיב, כי גילוי מסמכים אלו יפעו בפרטיותו ואין חוק המחייב את המשיב למסור פרטים על יחסיו עם מעבידו. נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם במשפט היא גילוי מרבי, שכן המשפט עומד על האמת וביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. כבר נקבע, כי גופים ואנשים הנושאים במשרות ציבוריות או בתפקידים שלציבור עניין בהם, נוטלים על עצמם מעצם מעמדם סיכונים הקשורים בהתנכלות לשמם הטוב. אין בכך כדי להצדיק פגיעה בשמם הטוב, שהוא היקר בנכסיהם, אך יש בכך כדי להחליש את המשקל שיש ליתן לחופש הביטוי (ע"א 214/89 אריה אבינרי נ' אברהם שפירא פד"י מג (3) 840). כאשר המשיב פתח בהליך של תביעת לשון הרע כנגד המבקש, היה צריך לדעת ולצפות כי יהיה חשוף למתן פרטים על עברו או כל פרט אחר אשר נדרש לבירור התובענה. משהגיש תביעה ,אין הוא יכול להסתתר אל מול הזכות לפרטיות אלא יש לאזן את הזכות לפרטיות של המשיב אל מול הזכות החקוקה של המבקש לגילוי האמת וביסוס הגנתו. יחד עם זאת, אני מקבלת כי על מנת למזער פגיעה בפרטיות המשיב, המסמכים הנדרשים יוצגו בפני בית המשפט ובית המשפט יכריע אם ואיזה מהראיות הנטענות אכן דרושות לבירור המחלוקת. המשיב יציג בפני בית המשפט תוך 30 יום מיום מתן החלטה זו, את המסמכים הנדרשים בנספח ב' לבקשת המבקש, בתצהיר גילוי מסמכים. גילוי מסמכיםסדר דין מהירמסמכים