מה הדין במקרה של אי הגשת סיכומים במועד ? ככלל, לבעל דין זכות לפנות לערכאות ובה מגולמת זכותו לקבל הזדמנות מלאה לבירור עניינו בבית המשפט. על כן, בית המשפט יזהר מנעילת שעריו בפני בעל דין בגין התנהלות דיונית חסרת תום-לב, פן תיפגע יתר על המידה זכותו היסודית של בעל דין לגישה לערכאות ואין לנעול את שערי בית המשפט בפני תובע המבקש סעד, אלא מטעמים כבדי משקל . ניתן להשית הוצאות על בעל דין בגין התנהגותו, כך שרק מקרים קיצוניים של זלזול וחוסר תום-לב יטו את הכף לסילוק הליך על הסף להלן החלטה בנושא הגשת סיכומים במועד: החלטה לפנינו בקשה לביטול החלטה מיום 27.3.07, לפיה נמחק הערר שהגיש המבקש וחויב בהוצאות, מן הטעם שלא הגיש כתב סיכומים במשך תקופה ארוכה גם לאחר הארכות מועד שניתנו לו. העובדות העובדות הרלוונטיות לענייננו , אינן שנויות במחלוקת ואלו הן: 1. . ביום 29.7.02 הגיש המבקש את הערר נשוא הדיון. בתום שמיעת ראיות הצדדים, בהחלטה מיום 21.12.05, קצבה הועדה לב"כ המבקש 60 יום להגשת סיכומיו (נספח א' לסיכומי המשיב). המועד להגשת סיכומיו של המבקש הוארך, בהסכמה, עד ליום 30.4.06 (החלטה מיום 19.3.06 נספח ב' לסיכומי המשיב) . הארכה נוספת, בהסכמה, ניתנה למבקש , עד ליום 30.6.06 (נספח ג' לסיכומי המשיב). 2. המועד הנ"ל לא כובד ע"י המבקש. בחלוף כתשעה חודשים ומשלא הוגשו הסיכומים או בקשה להארכת מועד, הגיש ב"כ המשיב, בקשה לדחיית הערר, בשל אי הגשת הסיכומים. 3. בהחלטה מיום 27.3.07 החליטה הועדה, למחוק את הערר והטילה על המבקש הוצאות בסך 1,500 ₪ (נספח ד' לסיכומי המשיב). 4. ביום 3.5.07, הגיש ב"כ העורר, בקשה "לביטול ההחלטה, שניתנה במעמד צד אחד" והגיש, ללא נטילת רשות, את סיכומיו. המשיב התנגד לבקשה ומכאן המחלוקת שלפנינו. טענות הצדדים תמצית טענותיו של המבקש 5. ב"כ המבקש הלין על כך, שלא ניתנה לו ההזדמנות להגיב על בקשת המשיב לדחות את הערר וטען, כי בנסיבות העניין, אי ביטולה של ההחלטה תגרום לעורר נזק רב. עוד נטען, כי על פי כתב הערר והראיות המצויות בתיק, הראה העורר סיכוי לטוב להצליח בערר ומטעם זה, אין לנעול את השערים בפניו בשל איחור בהגשת הסיכומים וכי בנסיבות כגון דא, ניתן לרפא המחדל למלא חובה שבסדר-דין, ע"י הטלת הוצאות על המבקש (ראו סעיף 6 לתצהירו של המבקש מצורף לבקשה). ב"כ המבקש שם את הדגש על סיכויו של המבקש להצליח בערר כשיקול המכריע את הכף לטובת המבקש, במאזן שיקוליה של הוועדה אם לאפשר למבקש, חרף מחדלו, לבטל את המחיקה ולהאריך את המועד להגשת הסיכומים, אשר הוגשו, ללא נטילת רשות, ביום 3.5.07. ב"כ המבקש הפנה אותנו לע"א 73/88 בעניין עזבון המנוחה לוטי גרינברג ואח' נ' שכון ופיתוח לישראל בע"מ (להלן - עניין גרינברג) ולפסק דינה של כב' הנשיאה ד' ביניש, בבש"א 6479/06 בעניין בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' משה שנפ (להלן - עניין בנק דיסקונט). תמצית טענות המשיב 6. ב"כ המשיב סבורה, שאין מקום להיעתר לבקשה וזאת לאור התנהלות מזלזלת מצד המבקש בהתעלמו מהמועד שהוארך פעמיים. ב"כ המשיב הפנתה לע"א 5000/92 יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח', פ"ד מח(1), עמ' 830 (להלן - עניין גורני) וטענה, כי התנהלותו של המבקש שלא הגיש את סיכומיו כמעט שנה לאחר המועד, באה בגדר תקנה 514 לתקנות סדר הדין האזרחי, בדבר התמשכות הדיון מעבר לנדרש. במענה לטרונייתו של המבקש, שלא ניתנה לו אפשרות להגיב על בקשת המשיב לדחיית הערר, הפנתה ב"כ המשיב לתקנה 160(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי לפיה, דינו של בעל דין שלא הגיש כתב סיכומיו במועד הקבוע, כדין בעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון. ב"כ המשיב טענה, כי המבקש לא עמד בשני תנאים, מצטברים, שיש בם משום הצדקה לביטול ההחלטה. קרי, נימוקים להצדקת מחדלו ו- סיכוי הצלחה למקרה שתבוטל ההחלטה. לעניין זה הפנתה לע"א 5000/92 יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח', פ"ד מח(1) 380 (להלן - עניין גורני). עוד הפנתה ב"כ המשיב לפסיקת בית במשפט בעניין גרינברג ועניין בנק דיסקונט הנ"ל. דיון 7. ככלל, לבעל דין זכות לפנות לערכאות ובה מגולמת זכותו לקבל הזדמנות מלאה לבירור עניינו בבית המשפט. על כן, בית המשפט יזהר מנעילת שעריו בפני בעל דין בגין התנהלות דיונית חסרת תום-לב, פן תיפגע יתר על המידה זכותו היסודית של בעל דין לגישה לערכאות ואין לנעול את שערי בית המשפט בפני תובע המבקש סעד, אלא מטעמים כבדי משקל . ניתן להשית הוצאות על בעל דין בגין התנהגותו, כך שרק מקרים קיצוניים של זלזול וחוסר תום-לב יטו את הכף לסילוק הליך על הסף. בעניין בנק דיסקונט, לאחר סקירה מקיפה וממצה סיכמה כב' הנשיאה ד' ביניש את ההלכה, כדלקמן: "הנה כי כן, בית-המשפט יפעיל את סמכותו למתן סעד בגין התנהלות דיונית חסרת תום-לב בהתחשב במכלול השיקולים הרלוונטיים לעניין, ובהם: שמירה על הגינות ההליך השיפוטי והגנה על התכליות המונחות בבסיס סדרי הדין מחד-גיסא; אל מול זכות הגישה לערכאות וזכותו של בעל-דין לקבל הזדמנות מלאה לבירור עניינו בבית-המשפט מאידך-גיסא. בבואו להכריע בדבר מתן סעד בגין שימוש לרעה בהליך השיפוטי, יאזן בית-המשפט בין מכלול הזכויות והאינטרסים האמורים, בשים לב לכלל נסיבות העניין שבפניו ובהן: טיב ההתנהגות הנדונה של בעל-הדין - האם עלתה כדי התחכמות, תחבולה, שרירות לב, זלזול בבית-המשפט או הכשלת הצד שכנגד וההליך בכללותו; מצב נפשו של בעל-הדין - האם השימוש לרעה בהליך השיפוטי נעשה בהיסח הדעת, מתוך טעות או רשלנות או שמא במתכוון; היקף ועוצמת הפגיעה בכללי הפרוצדורה הרלוונטיים ובתקינות ההליך השיפוטי; וכן מידתיות הסעד המבוקש נוכח הפגיעה האפשרית בזכויותיו של בעל-הדין". 8. מן הכלל אל הפרט, במקרה שלפנינו ניתן להבחין בין מחדל ברור של ב"כ המבקש בכך שלא הגיש את הסיכומים במועד לבין התנהגותו של המבקש. מתצהירו של המבקש עולה, כי נודע לו לתדהמתו, דבר מחיקת הערר כאשר, למיטב ידיעתו הסיכומים הוכנו מבעוד מועד (סעיף 1 לתצהיר). הנה כי כן, המבקש פנה לעורך דין גאון המייצג אותו בערר. המבקש עשה את המוטל עליו, התייצב לדיונים ובאופן טבעי הפקיד את מלאכת הגשת הסיכומים בידי פרקליטו. לעניין זה נפסק, כי "על עורך הדין לעמוד בלוח זמנים, והדברים אמורים הן בכל הקשור למגבלות זמן שנקבעו בחוק" (ע"א 37/86 משה לוי יצחק נ' יחזקאל שרמן, פ"ד מד(4) 446 בעמ' 463). בנסיבות דנן, אין פלא בכך שהמבקש הוכה בתדהמה לכשנודע לו דבר מחיקת הערר. ברם, אין די במחדלו של הפרקליט כלפי לקוחו כדי להתיר את הרצועה ולשחרר את מרשו מתוצאות המחדל כלפי צד לדיון. בנסיבות אלה, נראה לי, כי המבקש העלה, ולו בדוחק, טעם מתקבל על הדעת, כי הוא, להבדיל מב"כ, נהג בתום לב וכי המחדל רבץ כולו לפתחו של פרקליטו אשר אף לא טרח ליתן טעם מתקבל על הדעת מדוע לא הוגשו הסיכומים המועד. 9. בבואי לשקול סיכוי הצלחתו של המבקש, לא אתייחס למשקל שיש ליחס לטענות המבקש בערר ולמשקלן של הראיות שבתיק ואתייחס אך לתמונה הלכאורית העולה מהחומר האמור ואין צריך לומר, שבשלב זה איני מתייחס בכלל לסיכומים שהוגשו ללא נטילת רשות. עיון בחומר האמור מעלה לכאורה, שאלות הראויות לליבון. לאור זאת, אני סבור כי המבקש הראה, לכאורה סיכוי להצליח בערר. 10. לאור כל אלה, נראה לי, כי יש לבוא לקראת המבקש, כפוף לכלל שיש במקרה מעין זה, להשית הוצאות, בגין מחדלו של צד להגיש סיכומיו במועד, בשים לב שהמועד הוארך פעמיים. מכאן שיש לקבל את הבקשה בתנאי שהמבקש ישלם למשיב (בנוסף להוצאות שהוטלו עליו בהחלטה מיום 27.3.07 וללא קשר עם התוצאה בערר) הוצאות בסך 10,000 ₪ תוך 15 יום מיום המצאת ההחלטה לידי ב"כ המבקש. לא קיים המבקש את התנאי האמור, תעמוד החלטת המחיקה מיום 27.3.07 בעינה. עמד המבקש בתנאי האמור, יוארך המועד להגשת כתב סיכומיו עד ליום 3.5.07 והמשיב יגיש כתב סיכומיו תוך 45 יום מיום המצאת אישור המעיד על תשלום ההוצאות כמתואר לעיל. אי הגשת סיכומיםסיכומיםמסמכים