הליך תלוי ועומד - עיכוב הליכים

בעת בחינת טענת הליך תלוי ועומד, על בית המשפט להשוות בין זהות הצדדים ובין זהות העילות בשני ההליכים. גם במקרה שעצם ההשוואה תצדיק את קבלת הטענה, הרי שלבית המשפט קיים שיקול דעת שלא להורות על עיכוב ההליכים, בייחוד אם תיגרם לבעל הדין פגיעה קשה עקב עיכוב ההליכים. הצורך בעיכוב הליכים נבחן על רקע שיקולים של יעילות הדיון וחיסכון במשאבים, ובנוסף, נקבע כי השאלה אילו מההליכים קדם מבחינה כרונולוגית, אינה מכרעת, אלא יש לבדוק האם אחד ההליכים עשוי לייתר את הדיון. להלן החלטה בנושא הליך תלוי ועומד - עיכוב הליכים: החלטה הנתבעים מבקשים להורות על עיכוב הליכים בתביעה הנוכחית, בשל התביעה התלויה ועומדת שהגישו ביום 14/9/05 כנגד התובע, במסגרת ת"א 2221/05, וזאת עד למתן פסק דין בה. בכתב התביעה שהוגש במסגרת ת"א 2221/05 יצאו הנתבעים כנגד אופן ניהול חשבון הליווי של פרוייקט הבנייה המשותף לנתבעת 1 ולחברת צמנטכל, וטענו, בין היתר, כי בשלב מסויים, הועברו כספים מחשבון הפרוייקט לצורך כיסוי התחייבויותיה של חברת צמנטכל, מבלי ליידע את הנתבעים 1 ו-2 בעניין, כך שלא היתה זהות בין ההון העצמי שהושקע בפועל בין ההון העצמי המדווח. בסעיף 8 לכתב התביעה בת"א 2221/05, ניתנה התייחסות לעילת התביעה, ונטען- "עילת החזר הכספים היא עילה של התובעת 2. יחד עם זאת פעילות הבנק לבשה אופי של הטעיה והפרת הבטחות מול הפרטים, התובעים 1,3 ולפיכך הם צדדים ראויים לתביעה, בפרט בדיון בנושא הערבויות, הסתמכותם על הבטחות הבנק, והפיצוי בנושא עגמת נפש. אם יקבע, כי פעילות הבנק, כטענת התובעים, לבשה אופי של הטעיה ומרמה, יעלה הדבר כדי הפקעת הבטוחות האישיות אשר נתנו התובעים 1,3 , הערבויות האישיות". התובעים 1-3 בת"א 2221/05 הם הנתבעים 2, 1 ו-3, בהתאמה. בבקשה זו, טוענים הנתבעים, כי קיימת זהות בין הצדדים והעילות בשני ההליכים, ולמעשה, טענות הנתבעים בתביעתם זהות לטענות ההגנה העתידיות בתביעה הנוכחית (יש לציין, כי הנתבעים הגישו את בקשת הרשות להתגונן בהליך הנוכחי רק ביום 29/1/08, בעוד שהבקשה הנוכחית הוגשה כשלושה שבועות קודם לכן). הנתבעים מתבססים, במידה רבה, על החלטתי מיום 26/11/07, בה דחיתי את בקשת התובע (כזכור, הנתבע באותו הליך) למחיקת סעיפים מסויימים מכתב התביעה , תוך התייחסות פרטנית לסעיפים השונים שמחיקתם מבוקשת (ההחלטה בבש"א 7658/07,נספח ד' לבקשה הנוכחית). בין היתר, קבעתי כי חלק מהסעיפים האמורים כוללים טענות שמטרתן לתאר את הרקע העובדתי של הדברים וחלקם קשורים לעילת התביעה עצמה. במסגרת בש"א 7658/07 נטען, בין היתר, כי הטענות המועלות בכתב התביעה הן למעשה טענות הגנה מפני תביעת התובע (שנכון לאותו מועד, היתה בגדר תביעה פוטנציאלית בלבד), ובהחלטתי דחיתי טענה זו, וקבעתי כי אין מקום לטעון כי מקומן של טענות אלה הוא בתביעה עתידית, כטענות הגנה. החלטתי שלא למחוק את הסעיפים מכתב התביעה של הנתבעים היא החלטה דיונית-טכנית שאינה משפיעה באופן כזה או אחר על אופן ניהולן של שתי התביעות המקבילות, אלא יש לבחון את קיומו של צורך ענייני בעיכוב ההליכים. בעת בחינת טענת הליך תלוי ועומד, על בית המשפט להשוות בין זהות הצדדים ובין זהות העילות בשני ההליכים. גם במקרה שעצם ההשוואה תצדיק את קבלת הטענה, הרי שלבית המשפט קיים שיקול דעת שלא להורות על עיכוב ההליכים, בייחוד אם תיגרם לבעל הדין פגיעה קשה עקב עיכוב ההליכים (ראו מ' קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי, מהדורה 15, כרך א', עמ' 654). הצורך בעיכוב הליכים נבחן על רקע שיקולים של יעילות הדיון וחיסכון במשאבים, ובנוסף, נקבע כי השאלה אילו מההליכים קדם מבחינה כרונולוגית, אינה מכרעת, אלא יש לבדוק האם אחד ההליכים עשוי לייתר את הדיון (רע"א 3765/01 הפניקס הישראלי חברה לביטוח נ' קפלן (28/1/02); רע"א 779/07 בועז נ' בועז, תק-על 2007(1) 1150). כאמור, התביעה שהגישו הנתבעים נסבה על טענות בדבר ניהול בלתי תקין של חשבון הליווי של פרוייקט בנייה מסויים. לעומת זאת, התביעה הנוכחית נסבה על אי פירעון האשראי שניתן לנתבעת 1, שלהבטחת תשלומו ערבים הנתבעים 2 ו-3. ביום 29/1/08 הגישו הנתבעים בקשת רשות להתגונן, בה הועלו טענות שונות וביניהן זיוף המחאות ומשיכת כספים בניגוד לזכויות החתימה, חתימת הנתבעים 2 ו-3 על הערבויות תוך הפעלת לחצים מצד התובע, שהתנה את הסכמתו לעיסקה מסויימת בחתימה על אותן ערבויות, וויתור על ערבותו של צד שלישי עקב מצגים מטעים מצידו. התרשמתי, כי מחד גיסא, שתי קבוצות הטענות נסבות על מערכת נסיבתית אחידה, וכן גורלן של הערבויות שניתנו מטעם הנתבעים 2 ו-3, היא סוגייה מקבילה בשני ההליכים (לאור סעיף 8 לכתב התביעה בת"א 2221/05 שצוטט קודם לכן), אך, מאידך גיסא, אין חפיפה מהותית בין הטענות שהועלו בבקשת הרשות להתגונן לבין הטענות שהעלו הנתבעים בת"א 2221/05, המצדיקה את עיכוב הדיון באחד מההליכים. בנוסף, בסעיף 7 לתביעת הנתבעים, שהתייחס לסכום התביעה, נאמר כי מסכום התביעה מקוזז סכום מסויים, כנגד יתרת החובה של הנתבעת 1, על פי ספרי התובע, תוך שלנתבעת 1 טענות בנושא זה, שלטענתה, אינן מעניינה של ת"א 2221/05, ויובאו ב"הליך הנכון". מכאן, כי גם לשיטת הנתבעים, קיים הבדל ענייני בין מטרות כל אחד מההליכים, אשר מצדיק התדיינות נפרדת. לאור השוני בין הטענות העובדתיות בכל אחד מההליכים ועילות התביעה הנובעות מהן, המסקנה היא, כי התביעה שהגישו הנתבעים אינה צפויה לייתר את התביעה הנוכחית, וגם לא להיפך. לפיכך, שיקולי יעילות הדיון אינם מצדיקים את עיכוב ההליכים. הבקשה נדחית. הוצאות ההליך, 5,000 ₪ + מע"מ - לפי תוצאת פסק הדין. הליך תלוי ועומדעיכוב הליכים