העדר עילת תביעה - מחיקה על הסף

להלן פסק דין בנושא העדר עילת תביעה - מחיקה על הסף: פ ס ק - ד י ן 1. ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ש' פיינברג, סגן נשיא) מיום 8.3.05, אשר מחק את תביעתו של המערער על הסף מחמת היעדר עילת תביעה, על-פי תקנה 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. 2. המדובר בתביעה שכותרתה "נזיקית-כספית" לתשלום סך של 50,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו למערער כתוצאה ממחדלה של המשיבה לטפל בתלונותיו, במסגרת תפקידה כנציבת קבילות הציבור על-פי פרק ט' לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994 (להלן - חוק ביטוח בריאות) - כך לפי הטענה. ככל שניתן להבין מתוך עיון בכתב התביעה, הלין המערער באופן מיוחד על דחיית תלונתו כנגד קופת החולים הכללית, בה היה חבר אותה עת (להלן - קופת החולים), אשר סירבה לאשר לו החזר הוצאות עבור רכישת מקלונים לבדיקת רמת הסוכר בדם ועבור תשלום לחדר מיון בבית חולים, בגין שני ביקורים. 3. המשיבה טענה בכתב ההגנה שהגישה, כי דין התביעה להימחק על הסף, ואת טענותיה בעניין זה היא כללה בבקשה נפרדת למחיקת התביעה על הסף (בש"א 7504/04). המשיבה טענה, כי דין התביעה להימחק על הסף מחמת הצטברותם של שלושת הטעמים הבאים: כתב התביעה אינו מגלה עילה; לא מתקיימת יריבות בין בעלי הדין; והיותה של התביעה טורדנית וקנטרנית. בהקשר זה נטען, כי המערער הוא "תובע סדרתי", הנוהג להטריח את המערכת המשפטית בתביעות סרק לעיתים קרובות. לגופו של עניין הפנתה ב"כ המשיבה למכתב מיום 13.11.02, אשר נשלח על-ידי המשיבה למערער, המהווה מענה לתלונתו של המערער בנושאים הנ"ל. על-פי האמור באותו מכתב, בכל הנוגע להחזר ההוצאות בגין מקלונים לבדיקת רמת הסוכר ניתן גיבוי לתשובת קופת החולים, כי המערער זכאי אך לחבילה אחת של מקלונים בחודש וקיימת עדיפות לכך ששאר הבדיקות ייעשו על-ידי אחות קופת החולים. בנושא החזר התשלום לחדר מיון נאמר, כי ביקוריו של המערער בחדר המיון אינם עומדים בקריטריונים הקבועים בחוק ביטוח בריאות לקבלת פטור מתשלום, ולכן חוייב המערער בתשלום "אגרת מיון", בהתאם לחוק. המכתב מתייחס לנושאים נוספים שנכללו בתלונתו של המערער, ואולם הוא לא כלל נושאים אלה בכתב התביעה. 4. בהחלטת בית-משפט קמא מיום 8.11.04 ניתנה למערער האפשרות לתקן את כתב התביעה ולמסור פרטים נוספים בדבר המחדל שהוא מייחס למשיבה. פרטים נוספים הוגשו על-ידי המערער לבית-המשפט בתאריך 25.12.04. 5. בפסק דינו קבע בית-המשפט, כי המערער לא פירט בכתב התביעה מהו אותו מעשה או מחדל בגינו הוגשה התביעה. כך לא פורטו גם הנזקים שנגרמו למערער והמקור להעמדת התביעה על הסך של 50,000 ₪. נמצא, אפוא, כי לא הונחה בכתב התביעה התשתית העובדתית המינימלית ממנה ניתן יהיה ללמוד מהן העובדות המקימות את עילת התביעה. אף בפרטים הנוספים שנמסרו ביום 25.12.04 לא היה כדי להועיל. בסיכומו של דבר, לא הייתה בפי המערער כל טענה מדוע החלטתה של המשיבה לאשר את עמדת קופת החולים מקימה לו עילת תביעה נגדה בנזיקין. לפיכך, החליט בית-משפט קמא לקבל את הבקשה למחיקה על הסף ומחק את התביעה בהיעדר עילת תביעה. מכאן הערעור שבפנינו. 6. הדיון בערעור התקיים על דרך של סיכומים בכתב. המערער הכביר בפנינו בטענות מטענות שונות, ואף צירף מסמכים ונספחים שלרובם אין קשר לנושא הערעור. לטענתו, טעה בית-משפט קמא בכך שהחליט למחוק את התביעה על הסף, שכן החלטת המשיבה שלא לקבל את תלונתו, כמו גם עמדתה של קופת החולים בשאלת החזר ההוצאות, נגועה בחוסר סבירות קיצוני. 7. לאחר שעיינו בטענות הצדדים ובחומר שבתיק, הגענו לכלל מסקנה כי אין בערעור ממש ודינו להידחות. החלטתה של המשיבה, כי אין מקום להתערב בעמדת קופת החולים לפיה אין לאשר למערער החזר הוצאות רפואיות שעמד בהן, ניתנה במסגרת תפקידה כנציבת קבילות הציבור על-פי חוק ביטוח בריאות, היינו, כעובדת ציבור. סעיף 7 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע, כי "עובד ציבורי אחראי לכל עוולה שעשה, ואם ייתבע לדין על כך, ייתבע אישית; אולם, בלי לגרוע מכוחן של הוראות סעיפים 6 ו-8 תהא לעובד הגנה בכל תובענה שאינה על רשלנות, אם המעשה היה בתחום סמכותו כדין או שעשהו בתום לב כסבור שהוא פועל בתחום סמכותו כדין". מכאן, שעובד ציבור עשוי לשאת באחריות אישית לפי פקודת הנזיקין באחד משני מקרים: ראשית, אם העוולה נגרמה על ידו ברשלנות. שנית, אם העוולה נגרמה על ידו כשהוא חורג ביודעין מתחום סמכותו (ראה: י' זמיר הסמכות המינהלית (כרך א', תשנ"ו), 501-503; רע"א 1085/04 מנחם אבן חן נ' הרב משה לנדאו שליט"א, תק-על 2005(2) 1838). המערער טוען, כי המשיבה ביצעה כלפיו עוולה אזרחית בנזיקין, ואולם לא ניתן היה לחלץ מתוך כתב התביעה, על אף שניתנה למערער הזדמנות להבהיר עניין זה, אם לטענתו התרשלה כלפיו המשיבה במעשה או במחדל או שביצעה כלפיו ביודעין עוולה אחרת תוך חריגה מסמכות. בשלב הערעור ביקש המערער להגיש ראיות נוספות (בש"א 2579/05). המדובר במסמכים שונים המתייחסים למצבו הרפואי הנוכחי של המערער, שאינם רלבנטיים לנושא הערעור. מכל המסמכים שבפנינו נראה, כי המשיבה פעלה בתחום סמכותה כדין, וכפי שציינה הערכאה הראשונה המערער לא הצביע על רשלנות כלשהי בפעולתה. אך מובן, כי בית-המשפט הדן בתובענה אזרחית על-פי פקודת הנזיקין אינו מבקר את תוכן ההחלטה לגופה. בנסיבות אלה, צדק בית-משפט קמא אשר הורה על מחיקת התביעה על הסף, ואין מקום להתערב בפסק דינו. 8. התוצאה היא, אפוא, כי הערעור נדחה. המערער ישא בהוצאות המשיבה בסכום של 1,000 ש"ח. העדר עילהמחיקה על הסף