מועד להגשת ערעור אזרחי קבוע בחיקוק, ועל כן חובה על המבקש הארכת מועד לבסס בקשתו על "טעם מיוחד", זאת כאמור בהוראות תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. בנושא זה מקפידים עם בעל הדין הקפדה יתירה. גם מקום שהמבקש אינו חייב להראות "טעם מיוחד", כדי לזכות בהארכת מועד, לא יאריך בית המשפט את המועד כדבר שבשיגרה, אלא אם הראה המבקש צידוק לכך. טעמים מיוחדים, אף שאלה לא הוגדרו באופן שיטתי וכולל, ייבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. בין היתר, ייבחנו משך האיחור, האם הבקשה הוגשה בתוך המועד להגשת ההליך, מהו הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור, מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור, וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד. ככל שסיכויי ההליך לגופו נחלשים או אף אפסיים, כך נחלשת ההצדקה מבחינת האינטרס של בעל הדין שכנגד ושל הציבור בכללותו למתן ארכה להגשתו. להלן החלטה בנושא טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור: החלטה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום (כב' השופטת א' שניידר) בת"א 15712/06. כללי 1. המשיב הגיש ביום 28.8.06 בקשה לביצוע שטר כנגד המבקשת בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים. בעקבות התנגדות המבקשת הועבר ההליך לדיון בסדר דין רגיל. בדיון מקדמי שקיים בית משפט קמא בתובענה חוייבו הצדדים, הדדית, להגיש תצהירי גילוי מסמכים. ביום 6.6.07 הגיש המשיב בקשה ראשונה למחיקת כתב הגנתה של המבקשת בגין אי הגשת תצהיר גילוי מסמכים, וביום 2.7.07 הגיש המשיב בקשה נוספת למחיקת כתב ההגנה. בית משפט קמא קיבל את הבקשה בו ביום, הורה על מחיקת כתב ההגנה ועל המשך ההליך נגד המבקשת בלשכת ההוצאה לפועל. בקשתה של המבקשת לביטול פסק הדין נדחתה ביום 23.8.07. 2. כאמור, פסק הדין ניתן ביום 2.7.07. המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין ביום 18.10.07, לאחר שחלף המועד להגשת הערעור, ומבלי שהגישה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור. בקשה זו הוגשה ביום 20.11.07, במסגרתה מבוקשת הארכת המועד בשישה ימים. טענות הצדדים 3. המבקשת טוענת כי הערעור הוגש באיחור מחמת טעות בספירת הימים של בא כוחה, שסבר כי הגיש את הערעור במועד, מכיוון שפסק הדין הומצא למשרדו ביום 17.7.07. רק בדיעבד הסתבר לבא כוחה כי פסק הדין הומצא למשרדו ביום 4.7.07. עוד טוענת המבקשת כי למשיב לא קמה ציפיות לסופיות פסק הדין משום שהמשיב ידע כי בכוונת המבקשת להגיש ערעור, הן לנוכח טענותיה בבקשתה לביטול פסק הדין, והן משום שהדבר נאמר על ידה מפורשות בבקשתה לעיכוב ביצוע פסק הדין שהגישה לבית משפט קמא. לבסוף, טוענת המבקשת כי טובים סיכויי הערעור להתקבל משום שלשיטתה, היה על בית משפט קמא לנקוט משנה זהירות בטרם החליט על ביטול כתב הגנתה מחמת אי הגשת תצהיר גילוי מסמכים, שכן לא נמסרו לידיה עותק מבקשות המשיב למחיקת כתב ההגנה ומהחלטת בית משפט קמא בבקשה הראשונה. לגופו של ענין טוענת המבקשת כי יש לה טענות הגנה טובות כנגד התביעה שהוגשה נגדה, הצומחות מכך שהוחתמה על כתב ערבות לטובת המשיב תוך שהוסתר ממנה מידע רלבנטי להיקף חיובה מכוח ערבות זו. 4. מנגד, טוען המשיב כי יש לדחות את הבקשה שאינה נתמכת בתצהיר, וכי טעות במנין הימים אינה טעם מיוחד להארכת המועד המבוקשת. עוד טוען המשיב כי סיכויי הצלחת הערעור קלושים, שכן פסק דינו של בית משפט קמא מבוסס על נתונים עובדתיים שהיו בפניו, ואין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בכגון דא. דיון 5. מועד להגשתו של ערעור אזרחי קבוע בחיקוק, ועל כן חובה על המבקש הארכת מועד לבסס בקשתו על "טעם מיוחד", זאת כאמור בהוראות תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. יודגש כי בנושא זה מקפידים עם בעל הדין הקפדה יתירה (ר': זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) עמ' 897). יתירה מזו, גם מקום שהמבקש אינו חייב להראות "טעם מיוחד", כדי לזכות בהארכת מועד, לא יאריך בית המשפט את המועד כדבר שבשיגרה, אלא אם הראה המבקש צידוק לכך (שם, ס' 682). טעמים מיוחדים, אף שאלה לא הוגדרו באופן שיטתי וכולל, ייבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. בין היתר, ייבחנו משך האיחור, "האם הבקשה הוגשה בתוך המועד להגשת ההליך, מהו הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור, מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור, וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד. ככל שסיכויי ההליך לגופו נחלשים או אף אפסיים, כך נחלשת ההצדקה מבחינת האינטרס של בעל הדין שכנגד ושל הציבור בכללותו למתן ארכה להגשתו" (ר': בש"א 5636/06 נפתלי נשר נ. שלומי גפן, כב' השופטת ד' בייניש (כתוארה אז) לא פורסם). בעיקרון, נטו בתי-המשפט להיענות לבקשה להארכת מועד שעה שהנסיבות, בעטיין חל האיחור, לא היו בשליטתו של בעל הדין-המבקש. כדוגמא, הוכרה מחלת בעל הדין כטעם המצדיק הארכת מועד. מנגד, בצידה האחר של משוואה זו, לא הוכרו טעמים הנעוצים בבעל הדין עצמו כטעמים המצדיקים הארכת מועד (ר': בש"א 1038/85 בע"א 64/85 בנק צפון אמריקה בע"מ נ. עומר גלבוע חברה לבניין ועבודות עפר בע"מ (בפירוק). בלשון אחר, ככלל, נועדו "הטעמים המיוחדים" לסלול דרכו של בעל הדין ולפתוח לו שערי בית המשפט, מקום בו סוכלה כוונתו להגיש ערעור, בשל אירועים שמחוץ לשליטתו הרגילה או בשל תקלות שלא יכול היה להיערך אליהן מראש (ר' ע"א 6842/00 ידידיה נ. קסט, פ"ד נה(2) 904). ומנגד - אין בטעמים המיוחדים משום ראש גשר כדי לפרוץ דרך למי שבשקידה סבירה יכול היה לנקוט פעולה במועד מוקדם ולא עשה כן מתוך בחירתו שלו. 6. בענייננו, פסק הדין ניתן ביום 2.7.07 והומצא לבא כוחה של המבקשת ביום 4.7.07. המועד האחרון להגשת ערעור על פסק הדין חל ביום 13.10.07. הערעור הוגש ביום 18.10.07, ומבוקשת הארכת המועד להגשת הערעור בשישה ימים. הבקשה הוגשה בלא תצהיר לתמיכת העובדות הנטענות בה. בנוסף, האיחור בהגשתה מנומק בטענה בדבר טעות במנין הימים, באשר בא כוחה של המבקשת סבר כי הערעור הוגש במועד. הכלל הוא כי טעות, ולו בתום לב, אינה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד (ר': בש"א 6708/00 יוסף אהרון נ' אמנון אהרון, פ"ד מח(4) 872). יחד-עם-זאת, ניתן להכיר בטעות שבדין כטעם מיוחד להארכת מועד אם הטעות היא סבירה על פי קנה מידה אובייקטיבי, במידה המצדיקה פגיעה בציפיותיו של בעל הדין שכנגד לכך שההליכים בעניינו יסתיימו (ר': בש"א 443/02 מנהלת הארנונה המועצה המקומית שבי ציון נ' שירותי בריאות כללית, תק-על 2002(1) 275 (2002), רע"א 1656/06 א' גרנד אלקטריק ישראל בע"מ נ' LEGRAND SNC, ניתן ביום 25.7.06). בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין והודעה על כוונה להגיש ערעור (הבקשה נספח ב' לתגובת המשיב), אין משום "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת הערעור. לפיכך, ולאחר שנתתי דעתי, בנוסף, על סיכויי הערעור, המסקנה הנה כי דין הבקשה להידחות.הארכת מועד להגשת ערעורהארכת מועדהמועד להגשת ערעוריםערעור