סמכותו של בית משפט לעכב הליך כאשר מתקיים הליך אחר המעורר שאלות דומות, היא סמכות שבשיקול דעת, המופעלת תוך שקילת יעילות הדיון, חיסכון במשאבים ובזמנם של הצדדים וזמנו של בית המשפט. יש לשקול את החשש להכרעות סותרות בערכאות השונות ויש לשקול שיקולים נוספים כמצוין בפסיקה: רע"א 3765/01 הפניקס הישראלי נגד קפלן תק-על 2002 (1) 860 רע"א 346/06 ד"ר באסם חזאן ואח' נ' קלאב אין אילת בע"מ ואח'. להלן החלטה בנושא עיכוב הליכים הליך תלוי ועומד: החלטה 1. בפני בקשת המבקשת לעיכוב הליכים בתיק בשל עניין תלוי ועומד. 2. התביעה דנן הוגשה ביום 25/1/07 על ידי התובעת - המבקשת בגין פרסום לשון הרע, כנטען על ידי התובעת. ביום 22/1/08 התקיימה ישיבת קדם משפט בתיק ונקבע סדר הגשת תצהירי עדות ראשית בתיק ומועד נוסף לישיבת קדם משפט ליום 28/5/08. התובעת לא הגישה תצהירי עדות ראשית והגישה ביום 6/4/08 את הבקשה דנן. 3. המבקשת טענה, כי לאחר שהחליפה את ייצוגה בתיק, היא מצאה לנכון לנקוט נגד המשיב בהליך פלילי של הגשת קובלנה פלילית (להלן: "הקובלנה") ועל כן תלויים ועומדים בפני הערכאות המשפטיות שני הליכים משפטיים: האחד אזרחי והאחר פלילי, ושניהם מכוחו של חוק איסור לשון הרע תשכ"ה - 1965, ושניהם הוגשו כנגד המשיב בגין אותן נסיבות ובגין אותו פרסום בדיוק שעשה המשיב. (ראה סעיף 3 לבקשה). 4. המבקשת נסמכת על סעיף 24 לחוק איסור לשון הרע אשר קובע כדלקמן: "במשפט אזרחי בשל לשון הרע שנדון לאחר שמשפט פלילי נגד אותו אדם בשל אותה לשון הרע נסתיים, רשאי בית המשפט להסתמך על הממצאים העובדתיים, כולם או מקצתם, שנקבעו במשפט הפלילי על פי הראיות שנגבו בו, בלי לחזור על גבייתן". ולפיכך, טוען ב"כ המבקשת, כי הסדר ייחודי זה מרחיב באופן מהותי את ההסדר המצוי בסעיף 42 א' לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א - 1971 אשר קובע, כי הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם. 5. ב"כ המבקשת טוען, כי בנסיבות אלו, ועל מנת למנוע הטרדה כפולה של בית משפט בגין אותה עילה ונוכח זהות הצדדים, ועל מנת להימנע מאפשרות קיומן של החלטות סותרות, ולנוכח ההסדר בסעיף 24 לחוק איסור לשון הרע, מן הראוי לעכב דווקא את ההליך האזרחי, מה עוד שקיימת אפשרות ולפיה הנתבע יעדיף להימנע מלהעיד בהליך האזרחי כדי להימנע מלהפליל את עצמו. 6. ב"כ המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, החלטה על עיכוב הליכים נתונה לשיקול דעת בית משפט ובית משפט לא חייב לעכב את ההליכים, כפי שניתן להבין מנוסח הבקשה. ב"כ המשיב טען, כי כאשר משווים בין כתב התביעה לבין כתב הקובלנה, רואים כי לא מדובר בגין אותם דברי לשון הרע ולפחות אחד משני הקטעים שצוטטו בכתב התביעה, חסרים בקובלנה ומדובר בקטע מהותי. ב"כ המשיב ציין, כי אין לעכב את ההליכים ובוודאי שאין צורך לעכב את ההליך האזרחי דווקא ולעניין זה ציין את ע"א 2173/05 היועץ המשפטי לממשלה נ' B.G ASSISTANCE LTD תק-על 2006 (1) 2109: "הכלל הוא, כי קיומו של הליך פלילי אינו מצדיק, כשלעצמו, עיכוב של הליך אזרחי המתנהל באותו עניין". ב"כ המשיב ציין, כי המבקשת היא זו שבחרה להגיש את התביעה האזרחית במועד שבו הוגשה. היא זו שבחרה להגיש קובלנה פלילית לאחר זמן כה רב ולאחר שכבר היתה אמורה להגיש תצהירי עדות ראשית בתביעה דנן ו"לא יעלה על הדעת שהחלטתה של המבקשת, לפתע, לשנות טקטיקה (וזאת גם במקרה של חילופי באי- כוחה), תוביל לעצירתו של ההליך הראשון דנן". (מתוך סעיף 32 לתגובה). 7. ב"כ המבקשת השיב לטענות, וציין כי פסק הדין בע"א 2173/05 תומך דווקא בטענת ב"כ המבקשת, מה עוד, שסעיף 24 לחוק איסור לשון הרע קובע הסדר ייחודי לתביעות על פי חוק איסור לשון הרע וסעיף זה הוא העומד בבסיס הבקשה דנן. עוד נטען, כי בשני ההליכים מדובר בעילות זהות. 8. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להתקבל מהנימוקים כדלקמן: א) סמכותו של בית משפט לעכב הליך כאשר מתקיים הליך אחר המעורר שאלות דומות, היא סמכות שבשיקול דעת, המופעלת תוך שקילת יעילות הדיון, חיסכון במשאבים ובזמנם של הצדדים וזמנו של בית המשפט. יש לשקול את החשש להכרעות סותרות בערכאות השונות ויש לשקול שיקולים נוספים כמצוין בפסיקה, ראה למשל: רע"א 3765/01 הפניקס הישראלי נגד קפלן תק-על 2002 (1) 860 וכן רע"א 346/06 ד"ר באסם חזאן ואח' נ' קלאב אין אילת בע"מ ואח'. ב) צודק ב"כ המשיב בטענה ולפיה אין זו חובה לעכב את ההליך אלא העניין נתון לשיקולו של בית המשפט. אין גם חובה שבדין לעכב דווקא את ההליך האזרחי, כפי שמציין ב"כ המשיב. אלא שבנסיבות המקרה דנן, אין תועלת בניהול שני הליכים בבית משפט בגין אותם צדדים ובגין אותה עילה הן בהליך אזרחי והן בהליך פלילי. מצב אשר עלול להביא למתן החלטות סותרות ומצב אשר גורם לבזבוז זמנם של הצדדים, באי כוחם, העדים מטעמם ובזבוז זמנו של בית המשפט. ג) בהתחשב בעובדה שפסק דין בהליך הפלילי יוכל בנסיבות מסוימות לשמש כראיה לכאורה בהליך האזרחי על פי סעיף 42 א' לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א - 1971, מה שלא ניתן לומר על פסק הדין שיינתן בהליך האזרחי, וקבלתו כראיה לכאורה בהליך הפלילי, ובייחוד נוכח האמור בסעיף 24 לחוק איסור לשון הרע, מן הראוי לעכב את התובענה בהליך האזרחי עד למתן פסק דין בהליך הפלילי. 9. לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין הבקשה להתקבל. ב) אין צו להוצאות. ג) הדיון אשר קבוע בתיק - בטל. ד) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.הליך תלוי ועומדעיכוב הליכים