ערובה להוצאות - תקנה 519 תקנות סדר הדין

תקנה 519 תקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת לחייב תובע להמציא ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, באם תדחה תביעתו. התקנה מאזנת בין זכותו של התובע להתדיין, לבין הבטחת הוצאות הנתבע ש"נגרר" להליך משפטי ו"נאלץ" לשאת בהוצאות הגנתו. הלכה היא כי אין להכביד יתר על המידה על התובעים על ידי הטלת ערובה ובכך להגביל את הגישה לערכאות רק לבעלי אמצעים. עוניו של תובע אינו מחייב כשלעצמו הפקדת ערובה להלן החלטה בנושא ערובה להוצאות: החלטה 1. בפני בקשה להורות למשיב להפקיד ערובה בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "תקסד"א"), להבטחת תשלום הוצאות המבקשת, אם תדחה תביעתו. 2. המשיב מתגורר בכפר ג'ית. לטענתו ביום 21.5.2004, בשעה 15:00 או בסמוך לכך, עת שהה המשיב ביחד עם אחיינו סמוך לבית אחיו, עצר במרחק מה ממנו כוח צה"ל שערך סיור במקום. המשיב טוען כי אחד החיילים ירק מן הרכב, צעק לעברו וירה בו ללא כל התראה מוקדמת. המשיב טוען לפגיעה אורטופדית חמורה ברגלו ולנכות צמיתה. המבקשת טוענת, בין היתר, כי נזקי המשיב נגרמו מתוך חשש כי מדובר במחבל מתאבד נוכח העובדה כי המשיב לא שיתף פעולה עם הוראות כוחות הביטחון. משחשו אלו בסכנת חיים, ביצעו נוהל מעצר חשוד ופתחו באש לעבר רגליו. המבקשת טוענת כי מדובר בפעולה מלחמתית כהגדרתה בסעיף 5 לחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות מדינה) תשי"ב - 1952. 3. בקשה נסמכת על כך כי המשיב הינו תושב חו"ל המתגורר מחוץ לתחום שיפוטה של מדינת ישראל, ומכאן החשש באשר לחוסר יכולתה של המבקשת להיפרע במקרה שהתביעה תדחה. המבקשת צרפה כתמיכה בבקשתה תעודת עובד ציבור המעידה כי כיום אין אפשרות לאכוף פסקי דין והחלטות שנתנו בישראל בשטחים המצויים בשליטת המועצה הפלשתינאית. המבקשת הפנתה לפסיקה ענפה המצדדת בעמדתה במצב דברים דומה. 4. משיב ציין בתגובתו כי הפקדת הערובה מהווה ניסיון לחסום את בירור תביעתם ומשמעותה סגירת שערי בית המשפט בפניהם נוכח המצב הכלכלי הקשה הרווח בשטחי הרשות הפלשתינאית. המשיב הדגיש כי לא קיימת חובת הטלת ערובה על מתדיין שהוא תושב חו"ל כלל ותושב הרשות הפלשתינאית בפרט, והפנה לפסיקה בנושא. המשיב ציין כי זכות הגישה לערכאות הינה זכות חוקתית וטען כי סיכויי תביעתו טובים. המשיב ציין כי נוכח בשל הפיגור השכלי בו הוא לוקה, הוא חי בדוחק וסמוך על שולחן אחיו שמצבם הכלכלי רעוע אף הוא. דיון 5. תקנה 519 לתקסד"א מאפשרת לחייב תובע להמציא ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, באם תדחה תביעתו. התקנה מאזנת בין זכותו של התובע להתדיין, לבין הבטחת הוצאות הנתבע ש"נגרר" להליך משפטי ו"נאלץ" לשאת בהוצאות הגנתו. 6. הלכה היא כי אין להכביד יתר על המידה על התובעים על ידי הטלת ערובה ובכך להגביל את הגישה לערכאות רק לבעלי אמצעים. עוניו של תובע אינו מחייב כשלעצמו הפקדת ערובה (ע"א 89\544 אויקל תעשיות בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת פ"ד מד (1) 1047). בית המשפט נוהג בסוגיה זו במתינות, בסבירות ומפעיל את שיקול דעתו בהתאם לנסיבות העניין (ע"א 92\2877 אלטול נ' מורשת בנימין פ"ד מז (3) 846, 850 ). זכות הגישה לבית משפט הוכרה זה מכבר כזכות חוקתית, ויש אף מי שרואה בה זכות על חוקתית (דברי הש' חשין בע"א 95\733 ארפל אלומניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ פ"ד נא (3) 577, 629 אשר על כן, השימוש בתקנה 519 יעשה על דרך הצמצום על מנת לאפשר גם לאלו שלא שפר גורלם לבוא בשערי בית המשפט. 7. עם זאת, למול זכות הגישה לערכאות, ניצב כאמור הצורך להגן על יכולתו של נתבע להיפרע במקרה בו תדחה התביעה שהוגשה כנגדו. במקרים בהם התובע מתגורר מחוץ לתחום השיפוט ואין ביכולתו להצביע על נכסים מהם יוכל להיפרע הנתבע בגין הוצאותיו באם תדחה התביעה, יתקשה הנתבע לגבות את חובו ( י' זוסמן סדר הדין האזרחי מהד' שביעית 1995, 900; רע"א 99\6786 חאתם עאשור נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). תושבי הרשות הפלשתינאית הוכרו זה מכבר כתושבים המתגוררים בחו"ל (רע"א 04\2146 מדינת ישראל נ' עזבון המנוח באסל נעים איברהים פ"ד נח (5) 865, 869), ועל אף שהמשיבים לא צרפו כל תצהיר מטעמם בנוגע למצבם הכלכלי, הרי שלא הכחישו בתגובתם כי המצב הכלכלי באזורם בכי רע. מקובלת עלי גישת המשיבים כי הטלת הערובה יש בה בכדי לפגום בזכות הגישה לערכאות וכי אין להטיל חיוב בערובה באופן אוטומטי על תובע מחו"ל ככלל ותובע שהוא תושב הרשות הפלשתינאית בפרט. לצד נתונים אלו שוקל בית משפט שיקולים נוספים שיש בהם בכדי להשפיע על החלטתו והכל בהתאם לנסיבות העניין (לעניין השיקולים הנוספים ראו החלטתו של כב' השופט י' עמית בש"א (מחוזי, חיפה) 02\5773 00\416 מדינת ישראל נ' מוראד פואז סלים סמארה מיום 26.5.2006). במקרה דנן נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. אומנם המשיב לא צרף כל תצהיר באשר למצבו הכלכלי או למצבה של משפחתו, אך מן המפורסמות הוא כי מצבם הכלכלי של תושבי השטחים אינו שפיר ולכן חיוב בערובה יש בו בכדי להקשות על גישתם לערכאות. לאחר בדיקת נסיבותיו האישיות של המשיב, העובדה כי הוא נמצא תחת חסות אחיו אשר כנגדו הוגשה הודעה לצד שלישי ולאחר שקילת נסיבות העניין לפנינו, סבורני כי חיוב המשיב בהפקדת ערובה תסתום את הגולל על ההליך כולו, דבר שאינו ראוי בשלב מקדמי זה. אציין החלטתי זו ניתנת במנותק מהערכת סיכויי קבלת התביעה. התביעה נמצאת בחיתוליה, טרם נשמעו ראיות ונדמה כי בירורה יהא כרוך בבירור עובדתי ומשפטי סבוך, ועל כן זהו שלב מוקדם מידי להעריך את סיכויי הצלחתה ואלו לא נשקלו במסגרת קבלת ההחלטה. בנסיבות אלו, על מנת שלא לחסום את המשיב מהצגת עניינו בפני בית משפט ולאור הנסיבות הספציפיות במקרה דנן, שוכנעתי כי האיזון הראוי במקרה דנן יושג על ידי דחיית הבקשה. בנסיבות העניין ולאור תוצאת החלטתי מחד והעובדה שאין בהחלטתי כדי לקבוע מסמרות בתביעה העיקרית, איני עושה צו להוצאות בנסיבות העניין. ערובה להבטחת הוצאותערובה