סעיף 87 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קובע כי במשפטים, בין בערכאה ראשונה ובין בערעור, שבהם מסכימים בעלי הדין למתן פסק דין לפי נוסח מוסכם, רשאי רשם ליתן פסק דין ; ורשאי רשם ליתן פסק דין כאמור אם הסכימו בעלי הדין לגופו של עניין ולא הסכימו על סכום הוצאות המשפט, והרשם ישום ויקבע בפסק הדין את ההוצאות האמורות. הסמכות אשר ניתנה לרשם ע"פ הסעיף דלעיל הינה צרה ומוגבלת ומאפשרת לרשם ליתן פסק דין במידה וקיימת הסכמה בין הצדדים. רק כאשר המחלוקת בין הצדדים הינה לעניין ההוצאות, יכול הרשם לתת פסק דין מוסכם ולשום את ההוצאות. להלן פסק דין בנושא פסק דין מוסכם: פסק דין 1. מבוא המדובר בשני ערעורים על החלטת כב' הרשם משה כהן מיום 8.1.07 במסגרת בקשה למתן פסק דין חלקי אשר הוגשה בתיק אזרחי 28735/06. בש"א 152776/07 הינו ערעור שהוגש מטעם מר ניסן לוי. בש"א 152782/07 הינו ערעור שהוגש מטעם מר יצחק לוי, קלף המותגים בע"מ ואנ.אי.אנ טכנולוגיות בע"מ. עיקרי הטיעון מטעם המשיבה הוגשו ביום 19.4.07 בעבור שני הערעורים כאחד. להלן אתייחס בהחלטתי לשני הערעורים שהוגשו כאל ערעור אחד. 2. טענות המערערים א. כב' הרשם לא היה רשאי לתת פסק דין חלקי שכן מעולם לא נתנו המערערים את הסכמתם לקבלת פסק דין נגדם. ב. לגבי סכום החוב שלכאורה הסכימו לגביו המערערים , הרי שהרשם התעלם מכך שהמדובר היה לפני הפחתת הסכומים ששולמו למשיבה. ג. כב' הרשם התעלם מכך שהמועד המוסכם לפירעון ההלוואות הינו בהתאם ליכולת הכלכלית של החברות. ד. הטענה לפיה התנאים לפירעון ההלוואות אינם הגיוניים בעיני המשיבה כעת, אינם מקנים לה את האפשרות לקבל פסק דין מוסכם. 3. טענות המשיבה א. לכב' הרשם הייתה סמכות לתת פסק דין חלקי כיוון שהייתה הסכמה בין הצדדים לגבי קיום החוב וכל מחלוקתם הינה לגבי אופן החזרתו. ב. טענת המערערים לפיה יש לנכות מסכום החוב תשלומים ששולמו נטענה ללא כל פירוט. ג. פריסת החזר ההלוואה לפי יכולת נוגדת את תקנת הציבור ויש לבטלה. ד. אין לעשות הבחנה לצורך פסק הדין החלקי בין המערער 1 לבין שאר המערערים שכן המערער 1 ערך את הסכמי ההלוואה גם בשמם של שאר המערערים. 4. דיון והכרעה לשונו של סעיף 87 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984: "במשפטים, בין בערכאה ראשונה ובין בערעור, שבהם מסכימים בעלי הדין למתן פסק דין לפי נוסח מוסכם, רשאי רשם ליתן פסק דין ; ורשאי רשם ליתן פסק דין כאמור אם הסכימו בעלי הדין לגופו של עניין ולא הסכימו על סכום הוצאות המשפט, והרשם ישום ויקבע בפסק הדין את ההוצאות האמורות". הסמכות אשר ניתנה לרשם ע"פ הסעיף דלעיל הינה צרה ומוגבלת ומאפשרת לרשם ליתן פסק דין במידה וקיימת הסכמה בין הצדדים. רק כאשר המחלוקת בין הצדדים הינה לעניין ההוצאות, יכול הרשם לתת פסק דין מוסכם ולשום את ההוצאות. ראו למשל בע"א 98 / 6423 מכבסת זהר ארטל בע"מ ואח' נ' משרד הבריאות, קבע כב' הרשם אמיר זולטי: "ביום 8.2.00 הודיעו המבקשות, כי הגיעו להסכמה דיונית עם המשיבה 1, לפיה יתקבל הערעור וההליך יושב לבית המשפט המחוזי, שם יישמע לגופו... המשיבות 4-2 מתנגדות לבקשה ... דין הבקשה למתן פסק דין להידחות. נוכח התנגדותן של המשיבות 4-2, אין אני - המוסמך גם להיעתר לה (סעיף 87 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984)... סוף דבר: הבקשה למתן פסק דין בהסכמה נדחית, נוכח התנגדות המשיבות 3 ו-4". 5. במקרה שלפני אין הסכמה באשר קיימת מחלוקת לעניין גובה החוב ואופן החזרתו ולפיכך הרשם הנכבד לא רשאי היה ליתן פסק דין מוסכם. בדיון מיום 8.1.07 בפני כב' הרשם כהן אמרה ב"כ המשיבים: "יש הסכמה בין הצדדים לגבי חלק מהחוב אבל אין הסכמה בינינו למתן פסק דין חלקי משום שיש מחלוקת לעניין אופן החזרת החוב שלפי גרסתנו הוסכם שהחוב יוחזר על ידי המשיבים בהתאם ליכולתם ולרווחיות החברה. המבקשת ראתה בהלוואות כהשקעה בחברה". סעיף 37.5 לתצהירו של יצחק לוי : "...סכום זה של 385,000 ₪ מהווה בשווי דולרי כ- 86,000$ הוא יתרת חוב ההלוואה למשיבה. לפני הפחתת התשלומים שהחזרתי". כב' הרשם הסתמך על הודאתו של מר יצחק לוי בסייפא של המשפט ולפיה החוב הינו בסך של 385,000 ₪. ואולם לא ניתן לנתק ולעקור הודאה זו מן הסייפא של המשפט אשר בה טוען מר יצחק לוי כי ישנם סכומים שיש לנכותם וכן מסעיף 37.6 לתצהיר אשר בו מפרט הוא את טענתו. סעיף 37.6 לתצהיר: "כאן המקום לציין כי מתוך סכום זה, 36,000$ הומרו למניות שהועברו על שם המשיבה כבטחון עד גמר תשלום ההלוואה. מתוך היתרה יש להפחית את הסכומים הזעומים שהחזרתי". 6. סיכום לאור האמור לעיל אני מקבל את הערעורים. החלטת כב' הרשם מיום 8.1.07 מבוטלת, ומבוטל פסה"ד החלקי שניתן מכוחה של אותה החלטה. הוצאות כל ערעור בסך של 2,500 ₪ בתוספת מע"מ יהיו לפי התוצאה הסופית בתובענה. פסק דין מוסכם