תביעה לסילוק יד ממקרקעין בסדר דין מקוצר

תקנה 202 (3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 קובעת כי תביעות לסילוק יד ממקרעין, או לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר חל עליו ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב ראויות להתברר בסדר דין מקוצר. בית המשפט מוסמך וגם חייב לבדוק אם התביעה ממלאת, על פניה, אחר הדרישות הקבועות בסעיף הנ"ל ודי למעשה שחלק מהתביעה אינו בר תביעה בדר דין מקוצר כדי שהעניין כולו יידון בהליך רגיל. דרישת הראיות בכתב הקבועה בתקנה הינה בסיס הכרעה האם לפנינו תובענה הכשירה להתברר בסדר דין מקוצר. הפסיקה קבעה כי הדרישה לראיות בכתב אין פירושה שיש צורך שראיות אלו יתמכו בכל רכיבי התביעה לכל פרטיהם, המסמכים אמורים להוות "ראשית ראיה" בלבד. להלן החלטה בנושא תביעה לסילוק יד ממקרקעין בסדר דין מקוצר: החלטה לפניי בקשת המבקש למחיקת הכותרת "סדר דין מקוצר" מכתב התביעה שהגישה נגדו המשיבה ולהעביר את התביעה למסלול של סדר דין רגיל ולחילופין להאריך המועד להגשת בקשת רשות להתגונן. 1. ביום 14.7.05 הגישה המשיבה תביעה בסדר דין מקוצר לפינוי וסילוק ידו של המבקש מבית שמכונה "בית מקצועי". ביום 28.9.05 הגיש המבקש בקשה למחיקת כותרת ולחילופין להארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן. ביום 26.10.05 הגישה המשיבה תשובה לבקשה למחיקת כותרת, וביום 8.11.05 הגיש המבקש תשובה לתגובת המשיבה. מהמסמכים המצורפים לכתב התביעה עולה כי אין מחלוקת על העובדה כי המבקש מתגורר במבנה עם בני משפחתו מאז שנת 1991 וכניסתם למבנה הייתה בהסכמתה המלאה של המשיבה. 2. טענתו העיקרית של המבקש היא העדר ראשית ראיה בכתב לביסוס עילת התביעה. המבקש מרחיב וטוען כי כאשר עילת התביעה נסמכת על פרק ג' לחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969 היה על המשיבה לצרף ראיה בכתב ולו אף ראשית ראיה העשויה לתמוך בטענתה לזכות קניינית במקרקעין מהם מבוקש סילוק ידו של המבקש. בנוסף לכך, טוען המבקש כי המשיבה לא צרפה מסמך לכתב התביעה המהווה ראיה בכתב על פי הנדרש בתקנה 202 (3) לתקנות סדר הדין האזרחי ולו אף ראשית ראיה. טענה נוספת בפי המבקש כי המשיבה עתרה בנוסף לסעד הפינוי גם לסעד של צו עשה, שאיננו ראוי להתברר בסדר דין מקוצר, וגם מסיבה זו יש להורות על מחיקת הכותרת. 3. לטענת המשיבה המסמכים שצורפו מהווים הרבה יותר מאשר "ראשית ראיה". עוד טוענת המשיבה כי בהתאם לתקנה 202 (3) לתקנות סדר הדין האזרחי, הרי שלצורך הגשת תובענה בסדר דין מקוצר דרושה ראיה בכתב ולא ראיה על פי חוק המקרקעין או ראיות לגבי הזכות הקניינית. כמו כן, הסכם או התחייבות בין בעלי דין איננו חייב להיות בכתב, ההסכם יכול להיות מפורש או מכללא גם בע"פ. לטענת המשיבה הפרוטוקולים של דיוני הנהלת המשיבה ומכתבים למבקש מהווים מסכת ראיות מספקת, הגם שבישיבת הנהלה אחת השתתף המבקש וחתם על הפרוטוקול. עוד טוענת המשיבה כי אין צורך במערכת מלאה של ראיות בכתב. באשר לטענתו השנייה של המבקש, טוענת המשיבה כי יש לדחותה, שכן לא מדובר בעילת תביעה אלא בסעד הקשור לסעד הפינוי ובכל אופן מודיעה המשיבה כי מוותרת על הסעד הנוסף ומסתפקת בסעד הפינוי. 4. תקנה 202 (3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 קובעת כי תביעות לסילוק יד ממקרעין, או לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר חל עליו ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב ראויות להתברר בסדר דין מקוצר. בית המשפט מוסמך וגם חייב לבדוק אם התביעה ממלאת, על פניה, אחר הדרישות הקבועות בסעיף הנ"ל ודי למעשה שחלק מהתביעה אינו בר תביעה בדר דין מקוצר כדי שהעניין כולו יידון בהליך רגיל )ראה: א. גורן "סוגיות בסדר הדין האזרחי", מהדורה שביעית, עמ' 306). דרישת הראיות בכתב הקבועה בתקנה הינה בסיס הכרעה האם לפנינו תובענה הכשירה להתברר בסדר דין מקוצר. 5. הפסיקה קבעה כי הדרישה לראיות בכתב אין פירושה שיש צורך שראיות אלו יתמכו בכל רכיבי התביעה לכל פרטיהם, המסמכים אמורים להוות "ראשית ראיה" בלבד (ראה: ע"א 688/89 הילולים (אריזה ושיווק) נ' בנק המזרחי המאוחד, פ"ד מה (3) 188, בעמ' 196). כלומר, יש לפרש לקולא את הצורך בראיה בכתב ולראותה כדרישה מינימלית וכראשית ראיה בלבד, אך נדרשת לפחות טענה מפורשת בפרשת התביעה שחוזה או התחייבות אמנם נעשו בכתב, או שקיימת ראיה פלונית בכתב להוכחת התביעה, וכי הטענה מעוגנת במסמך בכתב הקשור לנתבע, העשוי על ידו או בחתימתו שנערך על ידי הנתבע שאין הצדדים חולקים עליו ושהוכן על ידי הנתבעת. (ראה: י. זוסמן "סדר הדין האזרחי", מהדורה שביעית, בעמ' 662). 6. להלן סקירת המסמכים שצרפה המשיבה לכתב התביעה. המשיבה צרפה לכתב התביעה מספר נספחים שחלקם העתקים מפרוטוקול הישיבות שערך וועד המשיב בעניינו של המבקש וכן פרוטוקול מישיבת וועד בה נכח המבקש. נספח א' הוא פרוטוקול מישיבת הוועד בה הוחלט לאשר את כניסתו של המבקש למבנה ביישוב, המבקש לא נכח בישיבה ולא חתם על כל מסמך. נספח ב' הוא פרוטוקול ישיבה ובה הוחלט לפנות בכתב למבקש ולאסור עליו לעשות שינויים סביב הבית. נספח ג' הינו מכתב מטעם המשיבה האוסר על המבקש לערוך שינויים סביב המבנה, המבקש אינו חתום על המסמך, ואין ראיה כי קיבל אותו לידיו. נספח ד' הינו מכתב שנערך על ידי המבקש ובו טוען כי השקיע הון רב במבנה השוכן על המשק המקצועי שנמסר לו בהתאם להחלטת הוועד ועל כן כל הזכויות במשק הן שלו. נספח ה' הינו פרוטוקול ובו החלטת הוועד כי על המבקש לפנות את המבנה הלא חוקי במשק. נספח ו' הינו פרוטוקול ישיבת הוועד בה נכח המבקש ובה נאמר על ידיו כי הותר לו מספר פעמים בעל פה להרחיב את הבניה בשטחי המשק, וכי כל חבר רשאי לעשות בשטחו כרצונו אך "בשטח ציבורי זה באחריות הועד". נספח ז' הוא מכתבו של אדריכל הוועדה המחוזית המודיעה כי וועדת המשנה שליד הוועדה המחוזית לתכנון ובניה אשרה את התוכנית להרחבת המושב. בנספחים ח' ו- ט' החליט הוועד להודיע למבקש שעליו לפנות לאלתר את שלושת המגרשים בהם הוא מחזיק שלא כחוק ולאפשר להשלים את עבודות הפיתוח בסביבת המשק בו הוא מתגורר. 7. התובענה שהוגשה נסמכת כאמור על מסמכים אלה בלבד. המשיבה לא צרפה כל ראייה לבעלותה במקרקעין נשוא התובענה או ראייה כלשהי להחזקתה בנכס כדין - הסכם שכירות, הסכם השראה או כל מסמך אחר המעגן את זכותה כדין של המשיבה לתבוע פינויו של המבקש או מסמך המעגן או מבטא את זכותה בכלל של המשיבה במקרקעין. בע"א 624/89 רחמים נ' קוהן (לא פורסם) נקבע כי: "בתובענה מסוג זה, כנגד פולש ומסיג גבול במקרקעין די בצירוף נסח רישום, המעיד על בעלותו כדין של התובע בנכס כדי להוות ראשית ראייה בכתב לצורך הגשת התובענה בסדר דין מקוצר." 8. בענייננו כאמור מקל וחומר, שכן לא צורף כל מסמך המעיד על זכותה של המשיבה במקרקעין אלו. 9. בנסיבות אלה, אין צורך לדון בטענה הנוספת של המבקש בדבר הסעד הנוסף שנתבע. 10. על כן דין הבקשה למחיקת כותרת להתקבל, ובנסיבות אלה תתברר התובענה בסדר דין רגיל. 11. כתב הגנה יוגש בתוך 30 יום.סדר דין מקוצרמקרקעיןסילוק יד