להלן גזר דין בנושא גזר דין בעבירות סחר בסמים : גזר דין 1. הנאשם הורשע על פי הודאתו, בכתב אישום מתוקן בשתי עבירות של סחר בסמים לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג - 1973 (להלן:"הפקודה"). 2. בתיק זה הגיעו הצדדים, ביום 14.7.03, להסדר טיעון לפיו הנאשם יודה בכתב האישום המתוקן ויופנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר. באותו מעמד הודיעה התביעה כי תתנגד לכל תכנית גמילה וכי תעמוד על הפעלת התנאי שתלוי ועומד נגד הנאשם. 3. תסקיר שירות המבחן שהוגש בחודש דצמבר 2003, המליץ ליתן לנאשם הזדמנות טיפולית במסגרת סגורה וארוכת טווח. כל זאת על אף ששירות המבחן ציין במפורש כי לנאשם נתונים אישיותיים דלים ושירות המבחן בספק רב באשר ליכולתו של הנאשם להפיק תועלת מטיפול גמילה. יחד עם זאת, סבר שירות המבחן כי לאור העובדה שהנאשם לא השתלב עד כה בתכנית טיפולית ממשית ובשל עייפותו הרבה והמוטיבציה המילולית שהוא מבטא, יש מקום לשקול מתן הזדמנות טיפולית במסגרת סגורה. 4. חרף התנגדות התביעה אך נוכח האמור בתסקיר שירות המבחן, במיוחד באשר לנסיבות חייו הקשות של הנאשם, נעתרתי להמלצת שירות המבחן והוריתי על שילובו של הנאשם בתכנית גמילה שתגובש על ידי שירות המבחן. 5. עקב כך גובשה תכנית גמילה לנאשם בקהילה הטיפולית "בית אור אביבה". הנאשם שוחרר ביום 4.3.04 לקהילה. תנאי שחרורו לקהילה היו של מעצר בית מלא בקהילה כאשר הנאשם יצא לקהילה מהאשפוזית, בלווי אחותו, מיכל ויצמן, מדלת לדלת. 6. ביום 30.3.04 התקבל תסקיר של שירות המבחן ממנו עולה כי הנאשם עזב את הקהילה ביום 28.3.04 ללא רשות. בתסקיר מציין שירות המבחן כי מגורמי הטיפול בקהילה נמסר כי החל מהרגע הראשון עשה הנאשם את כל המניפולציות האפשריות כדי לעזוב את הקהילה. באותו תסקיר חזר שירות המבחן על התרשמותו המקורית לפיה ברור עתה כי לנאשם אין הכוחות להתארגן לטיפול ארוך טווח. לאור זאת סבר שירות המבחן כי הנאשם זקוק לגורם חיצוני מציב גבולות וסמכותי ולכן המליץ להשית על הנאשם מאסר בפועל. 7. בעקבות התסקיר הנ"ל ומאחר והנאשם הפר למעשה את תנאי שחרורו ועזב את הקהילה הוריתי ביום 4.5.03 לעצור את הנאשם. 8. הנאשם לא אותר ועל כן הותלו ההליכים בתיק. בד בבד שוחררה הסנגוריה הציבורית מייצוגו של הנאשם. 9. ביום 22.10.04 אותר הנאשם ונעצר. ההליכים נגדו חודשו והתיק נקבע ליום 20.12.04 לטיעונים לעונש, בעוד הנאשם עצור. 10. ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש הדגיש את חומרת העבירות שאותן ביצע הנאשם, עבירות של סחר בסמים. כמו כן ציין כי לנאשם עבר פלילי מכביד ביותר הכולל הרשעות בעבירות רכוש, סמים בריחה ממעצר. עוד הוסיף, כי כנגד הנאשם תלויים ועומדים שני מאסרים מותנים ברי הפעלה ולא היה בכל אלה כדי להרתיע את הנאשם מלחזור ולבצע את העבירות נשוא התיק הנוכחי. ב"כ המאשימה מבקש להשית על הנאשם עונש מוחשי ומרתיע אשר ירחיק אותו מהחברה לתקופה ארוכה. כמו כן מבקש ב"כ המאשימה להפעיל את שני המאסרים המותנים במצטבר וכן לגזור עליו עונש מאסר מותנה משמעותי, קנס, ופסילה של רשיון הנהיגה. 11. ב"כ הנאשם ציין בראשית טיעוניו כי כל רצונו של הנאשם הינו להגמל מהסמים. לדבריו, נסיבות חייו של הנאשם הינן קשות במיוחד. מדובר בנאשם שהחל התמכרותו לסמים בגיל 14. גדל ללא אב ואם, אביו נפטר לפני שנים רבות ואימו סובלת מפיגור ונתונה לטיפולים פסיכיאטריים. גם אחיו מעורבים בפעילות עבריינית ומכורים לסמים. לדברי ב"כ הנאשם לא מדובר בסוחר סמים שמוכר את הסמים בעבור בצע כסף. הנאשם מוכר סמים על מנת להרוויח את המנה הבאה שלה הוא זקוק עקב התמכרותו. גם לא מדובר לדבריו בתיק שבו מכר הנאשם סמים לסוכן משטרתי ולא מדובר בעבריין שהיה יעד של המשטרה. הנאשם לדבריו הביע חרטה והודה בעבירות שיוחסו לו מתוך רצון לסיים ההליכים המשפטיים ולהשתלב בהליכי גמילה. יחד עם זאת מפאת עומק התמכרותו ועל אף שניתנה לו ההזדמנות על ידי בית המשפט להשתלב בהליכי הגמילה, לא עמד לו כוחו להתמיד בגמילה והוא כשל. 12. אין אני חולקת על אמירתו של ב"כ הנאשם בענין זה. דא עקא שסבורה אני כי הצהרה של הנאשם בדבר רצונו להגמל לא די בה. הצהרה כזו היתה נשמעת אמינה לו לוותה בנסיונות להשתלב בהליכי גמילה בעוד הנאשם משוחרר. אלא שהנאשם כשהיה חופשי לא פנה לשום מסגרת שיקומית. נהפוך הוא, הנאשם חזר וביצע שתי עבירות מהחמורות שבעבירות הסמים. הרצון המוצהר להשתלב בהליכי גמילה בא לעולם רק משהחלו ההליכים המשפטיים. למרבית הצער גם כאשר ניתנה לנאשם האפשרות להוכיח את רצינות הכרזותיו הוא לא השכיל לעשות זאת ולא רק שנמנע מלהשתלב בקהילה, הוא גם הפר את האמון שניתן בו, יצא ללא רשות מהקהילה ונעלם לתקופה של מספר חודשים עד שנעצר והובא לבית המשפט. 13. ב"כ הנאשם מבקש להתחשב בנסיבותיו הקשות של הנאשם. כן מבקש ב"כ הנאשם להפעיל את המאסרים המותנים בחופף, מהטעם שהמאסר המותנה בן 18 חודשים מת.פ 8096/01 הושת על הנאשם בגין ביצוע של עבירת סיוע לסחר בסם וזאת בשנת 2002. המאסר המותנה בן 12 חודשים מת.פ 2376/00, שתלוי כנגד הנאשם, הושת עליו בגין עבירה של אחזקת סם לצריכה עצמית אשר בוצעה בשנת 2000, דהיינו לפני 5 שנים. לפיכך לטענתו יש מקום להפעיל המאסרים המותנים בחופף. 14. בנוסף טוען ב"כ הנאשם כי נפל פגם בגזר הדין בת.פ 2376/00. לדבריו בתיק זה הגיעו הצדדים להסדר טיעון וכב' השופט טהר לב חרג מהסדר הטיעון. לטענת ב"כ הנאשם בתיק זה הוסכם כי יושתו על הנאשם שישה חודשי מאסר בפועל, מהם חודשיים במצטבר וארבעה בחופף וכן יושת עליו מאסר מותנה. לטענת ב"כ הנאשם חרג כב' השופט טהר לב מעיסקת הטיעון בכך שהשית על הנאשם שני מאסרים מותנים. לדבריו העיסקה דיברה בלשון יחיד - מאסר מותנה ובית המשפט הטיל שני מאסרים מותנים. ב"כ הנאשם מבקש לקבוע כי נפל פגם בפסק הדין ויש לנהוג במקרה זה על פי עקרון הבטלות היחסית, ולהתאים את הסעד שינתן לנסיבות, במקרה זה, לחפוף בין שני המאסרים המותנים שתלויים ועומדים נגד הנאשם. 15. ב"כ הנאשם הפנה אותי לע"פ 6143/03 יאיר פורטל נגד מדינת ישראל (להלן: "הלכת פורטל"), שם נידון בין היתר העקרון של הבטלות היחסית. בפסק דין זה מצטט כב' השופט אדמונד לוי דברים שנאמרו ע"י כב' השופט זמיר בפסק הדין רע"פ 2419/99 גיספן נ. התובע הצבאי הראשי פד"י נ"ה (4) 673 (להלן:"הלכת גיספן"). אומר כב' השופט זמיר בעמ' 685: "המשמעות העיקרית של תורת הבטלות היחסית היא שבכל מקרה בו נפל פגם משפטי, אם בפסק הדין של בית המשפט ואם בהחלטה של רשות מנהלית בגדר הסמכות או מחוץ לסמכות, יש לבדוק את נסיבות המקרה, בראש וראשונה את מהות הפגם, ולהתאים את הסעד שיינתן על ידי בית המשפט לכל הנסיבות. אשר על כן אפשר כי בנסיבות מסויימות פגם מסויים בגדר הסמכות או מחוץ לסמכות יצדיק מתן סעד מסויים כגון הצהרה על הבטלות של פסק הדין או ההחלטה ואילו בנסיבות אחרות אותו פגם יצדיק מתן סעד אחר". 16. אומר ב"כ הנאשם כי אין הוא טוען שפסק הדין של כב' השופט טהר לב אינו חוקי אלא שיש טעם לפגם בכך שהיתה עיסקה באותו תיק לפיה יושת מאסר מותנה אחד ובפועל הושתו שני מאסרים מותנים, מה גם שהנאשם הורשע באותו תיק בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית, שהינה עבירה מסוג עוון והושת עליו מאסר מותנה בן 12 חודשים בגין ביצוע עבירת פשע לפי פקודת הסמים. למען הסדר הושת על הנאשם באותו תיק גם מאסר מותנה בן 6 חודשים בגין ביצוע עבירת עוון בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים. 17. אין דעתי כדעת ב"כ הנאשם לגבי טענתו לפיה נפל פגם בפסק דינו של כב' השופט טהר לב, ודוק: הלכת הבטלות היחסית מניחה כנקודת מוצא קביעה שנפל פגם בפסק הדין או ההחלטה שלגביהם נטענת טענה זו. בעניינו אין אני סבורה שנפל פגם בפסק דינו של כב' השופט טהר לב. גם אינני סבורה שכב' השופט טהר לב חרג מסמכותו בכך שהשית על הנאשם שני מאסרים מותנים, לא בהקשר המילולי הצר של ניסוח הסדר הטיעון ולא בהקשר רחב יותר של סמכותו במסגרת מתן גזר הדין. 18. הסדר הטיעון מדבר על מאסר מותנה. לא נאמר במפורש מאסר מותנה אחד בלבד, אלא מדובר על "מאסר מותנה" כמושג, כעונש נוסף שיושת על הנאשם. אין כל מניעה במקרה כזה להשית על הנאשם שני מאסרים מותנים שמתייחסים לעבירות סמים, במיוחד כאשר מדובר בנאשם שיש לו עבר עשיר בביצוע של מגוון עבירות סמים. הוא הדין באשר לסמכותו של השופט במסגרת מתן גזר הדין, שמאמץ הסדר טיעון הכולל בחובו הסכמה למתן מאסר מותנה. לא מדובר בפגם שנפל בפסק הדין או בחריגה מסמכות של השופט. לכל היותר החלטה כזו של השופט הינה עילה להגשת ערעור וערעור לא הוגש על אף שהנאשם היה מיוצג על ידי עורך דין. 19. מכאן שסבורה אני שאין מקום להחלת עקרון הבטלות היחסית על גזר הדין של כב' השופט טהר לב באופן שיצדיק מתן סעד כמו זה שמבקש ב"כ הנאשם, דהיינו לחפוף בין שני המאסרים המותנים שתלויים ועומדים נגד הנאשם. 20. אשר לפסקי הדין שאליהם הפנה אותי ב"כ הנאשם. עיינתי בכל פסקי הדין ומצאתי שנסיבותיהם אינן כמו נסיבותיו של הנאשם בתיק שבפני. 21. בת.פ 1170/99 מדינת ישראל נ. ביטון מאיר הורשע הנאשם בשתי עבירות של סחר בסם, בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית ובעבירה של איומים. מדובר בתיק זה בנאשם נכה בשיעור של 100% מרותק לכסא גלגלים ומאושפז בבית חולים שיקומי. כב' השופטת מרוז שדנה בתיק אומרת בגזר הדין כי אין היא מטילה על הנאשם מאסר בפועל אך ורק בשל מצבו הרפואי הקשה ועל כן היא גוזרת עליו מאסרים מותנים בלבד. לא זה המקרה של הנאשם שבפני. 22. בת.פ. 436/98 מדינת ישראל נ. חוטובלי אברהם הורשע הנאשם בעבירות של סחר בסם מסוכן ובהחזקת סם שלא לצריכה עצמית. לנאשם זה לא היו הרשעות בעבר בעבירות סמים וזוהי הרשעתו הראשונה בעבירות אלו. בשל כך דן אותו בית המשפט ל - 15 חודשי מאסר בפועל. הנאשם שבפני הורשע בעבר בעבירות סמים, הן בעבירות סחר והן בעבירות של החזקה שלא לשימוש עצמי וזאת בנוסף לעבירות רכוש שבוצעו על רקע התמכרותו לסמים. 23. בת.פ. 2035/00 מדינת ישראל נ. משה איבגי הורשע הנאשם בעבירות של סיוע לסחר בסם מסוכן, סחר בסם מסוכן, תקיפת שוטר והעלבת עובד ציבור ונידון ל - 20 חודשי מאסר בפועל. בתיק זה הושתו על הנאשם 20 חודשי מאסר בפועל במסגרת עיסקת טיעון אליה הגיעו הצדדים. בענייננו לא הגיעו הצדדים להסדר טיעון. 24. בת.פ. 5825/99 מדינת ישראל נ. מויאל אליהו נגזרו על הנאשם 24 חודשי מאסר בפועל בגין שתי עבירות של סחר בסמים. גם במקרה זה הגיעו הצדדים להסדר טיעון באשר לעונש ולזכותו של הנאשם נלקחה בחשבון, בין היתר, העובדה כי מאז 1981 לא הסתבך בהרשעות ובעבירות. גם נסיבות תיק זה אינן כמו הנסיבות של הנאשם שבפני. 25. הנאשם יליד 1973, בן 32, מכור לסמים קשים כ-14 שנה. לא עבד מעולם באופן מסודר. בעבר אובחן כסובל מפיגור שנגרם כתוצאה מעזובה ופיגור סביבתי חמור. בעברו של הנאשם 21 הרשעות הכוללות עבירות רכוש, סמים ובריחה ממשמורת חוקית. הנאשם ריצה עד כה מספר מאסרים, מהאחרון בהם שוחרר בשנת 2002. 26. הנאשם הודה בביצוע שתי עבירות סחר בסמים, שהן מהחמורות שבעבירות הסמים. לא בכדי קבע המחוקק למבצעי עבירת הסחר מאסר מקסימלי של 20 שנה. הנאשם ביצע את עבירות הסחר ביודעו כי שני מאסרים מותנים ברי הפעלה תלויים ועומדים מעליו ולא היה בכך כדי להרתיעו. 27. לא רק זאת, על אף חומרת העבירות וחרף התנגדות התביעה, ניתנה לנאשם הזדמנות פז להשתלב בהליכי גמילה תוך שחרורו לקהילה טיפולית. הנאשם לא רק שלא ניצל את ההזדמנות, אלא גם הפר את האמון שניתן בו וימים ספורים לאחר שעבר לקהילה, עזב את המקום ללא רשות ונעלם לתקופה של למעלה מ - 8 חודשים. כתוצאה מכך הותלו ההליכים בתיק בחודש אפריל 2004, והם חודשו רק לאחר שהנאשם אותר ונעצר, בחודש אוקטובר 2004 28. הרישום הפלילי של הנאשם כולל הרשעות רבות בעבירות רכוש שבוצעו על רקע התמכרותו העמוקה לסמים. כמו כן לנאשם הרשעות רבות בבריחה ממשמורת חוקית ובריחה ממעצר, עבירה שחזר וביצע גם תוך כדי התנהלות התיק שבפני. בנוסף, לנאשם הרשעה אחת בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית, שלוש הרשעות בעבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית ושתי הרשעות בעבירות של סחר בסמים. בגין העבירות שביצע ריצה הנאשם מאסרים ממושכים. את העבירות נשוא התיק שבפני ביצע הנאשם חודשים מספר לאחר ששוחרר ממאסרו האחרון. 29. גם אם לא מדובר בסוחר סמים שמבצע את עבירות הסחר בעבור בצע כסף, ואפילו עסקינן בסוחר קטן שמוכר מדי פעם מנת סם על מנת שהתמורה תאפשר לו רכישה של מנות סם לצרכיו הוא, אין מקום להקל בחומרת מעשהו. ב"כ הנאשם בטיעוניו הבחין בין נאשם שמוכר את הסם לנרקומן אחר לבין נאשמים שמוכרים סמים לסוכנים משטרתיים או כאלו שהיו יעד של המשטרה, וזאת מבחינת דרוג חומרת עבירת הסחר. אומר ב"כ הנאשם בעמ' 8 לסיכומיו מול שורה 2 כי "סוחר שלא מכור לסם זה סוחר שבתי המשפט מצווים להחמיר בעונשם. אבל מי שמממן את צריכתו שלו במכירה קמעונית של מנה אחת לנרקומים כמותו לא לזה כוון המחוקק." 30. אין דעתי כדעתו של ב"כ הנאשם. המחוקק לא עושה כל הבחנה בין סוגים של סוחרי סמים. מכירת הסם והפצתו היא הנותנת והיא העבירה שלגביה קבע המחוקק עונש מאסר של 20 שנה, בשל ההשלכות החמורות הן החברתיות והן הכלכליות שהינן תוצאת עבירות הסחר. נרקומן שזקוק למנת סם ואינו מסוגל לשלוט בדחפיו, ימכור מנת סם לכל דורש, כולל לילדים, ובכך הוא מסייע להפצת הסמים ולגרימת נזקים חמורים ולפעמים בלתי הפיכים לרוכשי הסם. כל מי שנותן ידו לביצוע עבירות של סחר בסמים בכל דרך שהיא, עובר את החמורה שבעבירות הסמים ועל כך עליו ליתן את הדין. 31. מכל האמור ולאחר ששקלתי את עניינו של הנאשם לחומרא ולקולא ולקחתי בחשבון את הודאתו בהזדמנות הראשונה, מצאתי לגזור על הנאשם את הענשים הבאים: א. בגין העבירות נשוא התיק שבפני אני משיתה על הנאשם 30 חודשי מאסר בפועל. מתקופה זו יש לנכות את הימים בהם שהה הנאשם במעצר והם מיום 2.6.03 ועד ליום 5.2.04 ומיום 22.10.04 ועד היום. ב. אני מפעילה את המאסר המותנה שהושת על הנאשם בת.פ 2403/02 בן 18 חודשים מאסר זה ירוצה במצטבר למאסר בפועל. ג. אני מפעילה את המאסר המותנה בן 12 חודשים שהושת על הנאשם בת.פ 2376/01. המאסר ירוצה באופן הבא: 6 חודשים ירוצו במצטבר למאסר בפועל ו - 6 חודשים בחופף לו. ד. מאסר מותנה בן 24 חודשים וזאת על תנאי שבמשך 3 שנים מיום שחרורו לא יעבור הנאשם עבירה בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים למעט עבירה בניגוד לסעיף 7 (א) (ג) סיפא לפקודה. ה. 5 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מהיום לא יעבור הנאשם עבירה בניגוד לסעיף 7 (א) + (ג) סיפא לפקודה. ו. אני פוסלת את הנאשם מלקבל ו/או להחזיק רשיון נהיגה במשך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא. ז. אני ממליצה לשלטונות שב"ס לשלב את הנאשם בתכנית גמילה מסמים בתוך כתלי בית הכלא במהלך ריצוי העונש. ח. הסם יושמד בכפוף לחלוף תקופת הערעור.משפט פליליסמיםסחר בסמים