להלן גזר דין בנושא גזר דין בעבירת סחר בנשק: גזר דין 1. הנאשם הורשע על פי הודאתו, לאחר שמיעת חלק מן הראיות, במסגרת הסדר טיעון לפיו תוקן כתב האישום (סומן א/1), כאשר הוסכם כי הטיעונים לעונש יהיו באופן חופשי ויוגש תסקיר שירות מבחן מבלי שיהיה בו כדי לחייב את המאשימה. 2. כעולה מכתב האישום המתוקן, הנאשם במסגרת 8 מסכתות כפי המפורט בכתב האישום המתוקן, עבר עבירות חמורות של סחר בנשק, הובלת נשק זאת במקרים רבים, כאשר לכך נוספות עבירות של רכישת נשק, הסתייעות ברכב לביצוע פשע, קשירת קשר לביצוע פשע ונשיאת נשק. סיפור המעשה על פי כתב האישום מלמד כי הנאשם קשר עם אחר, נאסר בן עבד אלקדר חטיב (להלן: "נאסר חטיב"), למכור תחמושת של רובי M-16, אשר בכוחם להמית אדם, זאת לאחמד בן עאדל מוחמד בוז (להלן: "אחמד בוז"), המתגורר בשכם שבשטחי הרשות הפלשתינית (להלן, שטחי הרשות הפלשתינית - "השטחים"). במקרה אחר ובמסגרת אותו הקשר עם נאסר חטיב, מכר הנאשם לתושבי השטחים אחמד בוז ואדם נוסף בשם אבו על עבד המתגורר בטול כרם, תחמושת ונשק אחר. בהזדמנויות רבות ובמקרים רבים ביצע הנאשם את העבירות כמפורט לעיל כדי מכירת קליעי מאג, קתות לנשק M-16, מתפסים לנשק, מחסניות לנשק, כדורי אקדח בכמות אדירה, כלשון כתב האישום המתוקן, זאת בנוסף למכירת כדורי M-16. בשלב מסוים החל הנאשם, במקביל למכירת הנשק בצוותא עם נאסר חטיב, למכור נשק למספר תושבי שטחים באופן עצמאי, או אז מכר לאותו אחמד בוז כדורי M-16 בכמות אדירה, מאות כדורי מקלעי מאג, מאות כדורי עוזי ומאות כדורי אקדח, הנאשם הוביל נשק זה לשטחים ומכרו שם. הנאשם הכיר אדם נוסף בשם נאסר המתגורר בשוייכה (להלן: "נאסר משוייכה"), לו מכר כדורי M-16 בכמות אדירה, רימון לרובה ומכלול לרובה M-16, נשק זה אף הוא הועבר לשטחים ונמכר שם. במקרה נוסף מכר הנאשם לאדם בשם עלי המתגורר בבלעא שבשטחים (להלן: "עלי מבלעא"), כמות אדירה של כדורי M-16, הנשק הועבר לשטחים ונמכר שם. במועד מסוים אף הציע הנאשם לאחמד בוז, לנאסר משוייכה ולעלי מבלעא לקנות רובים ואקדח, אך אלה לא היו מעוניינים ברכישה. בתקופת הסחר, רכש הנאשם רובה קלצ'ניקוב על-מנת למכרו לאחרים וכך עשה, כן קנה הנאשם כדורים לרובה M-16, מכלולים לרובה M-16, קתות לרובה M-16, כדורי מאג, מחסניות לרובים, רימון לרובה M-16, כדורים לעוזי ולקרבין, מתפסים לנשק והכל כפי פרטי כתב האישום ובעבור בצע כסף. במקרה נוסף, מספר ימים לפני מעצרו, סיכם הנאשם עם נאסר משוייכה למכור לו כדורי אקדח, אך בטרם הספיק להשלים מלאכתו נתפס הנאשם מדרום לצומת כפר קרע, כאשר ברכבו 650 כדורי 9 מ"מ. 3. א. ב"כ המאשימה הן בטיעונו הכתוב לעונש והן בפני, עמד על חומרת המעשים, על העובדה שמדובר בכמות אדירה של כדורים, חלקי נשק שונים ורימון, עוד הדגיש כי במהלך עיסוקו העברייני של הנאשם בנשק אף רכש נשק באופן עצמאי, מכר תחמושת רבה, חלקי נשק ורימון לתושבי השטחים. ב"כ המאשימה עמד על כך שמדובר במסכת עבריינית ארוכה ומתמשכת אשר בוצעה, כלשונו, לאחר תכנון מוקדם ובקור רוח, כן עמד על הפוטנציאל העצום של הסכנה הנובעת ממעשי הנאשם, הסיכון הרב הטמון בעבירות הנאשם ככאלה. ב"כ המאשימה המציא פסיקה כטעמיו, גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם ודף חשבון (ת/5) מבנק ירושלים. ב"כ המאשימה מבקש לגזור על הנאשם "מאסר דו-ספרתי", מאסר על-תנאי, קנס ופסילת רישיון נהיגה, מבקש לציין שאותו אחמד בוז היה אחד מהיעדים לרכישת התחמושת, אחד מארבעת תושבי שטחים שקנו את התחמושת מן הנאשם. ב. מנגד, טען ב"כ הנאשם להבדל בין סחר בתחמושת לבין סחר בנשק ממש ואף טרח להשוות זאת לעולם הסמים ולהבדל בין חשיש לבין הרואין. לטענות ב"כ הנאשם, חלקו של מרשו במסכתות העברייניות נשוא כתב האישום אינו דומיננטי, לנאשם עבר פלילי קל יחסית, הנאשם חולה, נשוי ואב לתינוקת, הנאשם הודה כבר בחקירתו במשטרה וגם בבית המשפט לאחר שמיעת חלק מן הראיות, מדובר בחסכון שיפוטי ניכר, לא מדובר באדם מועד לפלילים, יש להעדיף את שיקול התגמול ולקבל את החרטה, לא מדובר בעבירות על רקע אידיאולוגי או על רקע של אמונה והשקפת עולם, לטעמיו, הנאשם לא התכוון לפגוע בבטחון המדינה, היעד לתחמושת היה ברור, הפנה לעונש שנגזר על אותו אחמד בוז והגיש פסיקה לתמיכה בטענותיו. ב"כ הנאשם מבקש להסתפק בתקופת המעצר שריצה הנאשם עד היום ולהוסיף לכך מאסר על-תנאי כגורם הרתעתי. ג. הנאשם בדבריו טען כי מעשיו נבעו ממצוקה כלכלית, הינו סובל ממחלת עיניים, רוצה לגדל את משפחתו, מצוי בטראומה, הוא ואשתו סובלים מהמרחק ביניהם, מודה כי עשה טעות, מביע חרטה, מבקש רחמים ומתן הזדמנות. ד. כאמור, הומצא תסקיר שירות מבחן בעניינו של הנאשם. תסקיר שירות המבחן מלמד על משפחת המוצא של הנאשם, הרקע ממנו צמח, המצב המשפחתי, מצבו הרפואי, נכותו. שירות המבחן מציין כי הנאשם מקבל אחריות מילולית למיוחס לו בכתב האישום, הנאשם טען שנגרר, לא העביר את הנשק לארגון טרוריסטי ולא מחובר לחומרה שבמעשיו. סופו של דבר, תסקיר המבחן מסתיים ללא המלצה כאשר קצינת המבחן רואה לציין, כי מדובר בנאשם המשתמש במנגנוני הגנה של הימנעות ומינימליזציה של מעשיו. ה. עיון בגיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם מלמד כי לחובת הנאשם שתי הרשעות שאינן מאותו סוג, האחת בגין החזקת נכס החשוד כגנוב והאחרת בגין תקיפת שוטר כדי להכשילו בתפקידו. 4. דומה שאין להכביר מילים על החומרה הנובעת ממעשיו של הנאשם. שלא כנטען על ידי הסנגור, הנאשם בעבור בצע כסף פעם אחר פעם במקרים רבים, בבחינת שור מועד, סחר בנשק, הוביל נשק, רכש נשק כדי למוכרו, כל זאת כאשר מדובר בכמויות עצומות של כדורים שבכוחם להמית, תחמושת ונשק שנמכרו לתושבי שטחים ואין לדעת להיכן יובלו ומה יהא יעדם האחרון הסופי. בניגוד לאמור על ידי הסנגור המלומד, גם אם אכן ידוע ידע הנאשם את היעד הראשוני לו מכר את הנשק, הרי בוודאי שלא יכול היה לדעת להיכן יתגלגלו כמויות עצומות כאלה של תחמושת ונשק וזאת, מבלי לייתר כמובן גם את החומרה של מכירת הנשק לאותם אנשים להם מכר הנאשם את הנשק. נכון, כי מדובר בעיקרו של דבר בתחמושת במכלולים ובחלקים שונים לנשק אך אין בכך להפחית מהחומרה היתרה במעשיו אשר בוצעו בעבור בצע כסף. גם אם אקבל את דברי הסנגור כי הנאשם שבפני אינו המוציא ומביא בבחינת מי שעומד בראש הפירמידה, הרי מדובר בנאשם אשר מתוך מודעות, תכנון וכאמור בעבור בצע כסף קשר קשר לפשע כדי ביצוע מעשיו העברייניים נשוא סחר בנשק, הובלתו ורכישתו. אמת הדבר, כי רק במקרה אחד היה הנאשם היוזם והמבצע אך הדבר רק מלמד כי הנאשם ניסה לפתוח לו אפיקים אחרים, כ"עצמאי" לביצוע המעשים העברייניים בעבור בצע כסף. הסכנה הטמונה במעשיו של הנאשם אין לה שיעור. מדובר בחומרה יתרה של מעשים שאינם בבחינת מעידה חד-פעמית תוך ניצול הזדמנות אקראית או אחרת, אלא משנה סדורה לסחר בנשק למען חשבונו הפרטי של הנאשם. בצדק הפנה ב"כ המאשימה לע"פ 2620/93, מדינת ישראל נ' פלוני, פד"י מט (3) 1, עמ' 3 בחוות-דעתו של כב' השופט קדמי: "... תקרת העונש שקובע המחוקק צריכה להיות 'נקודת המוצא', שממנה יוצא בית המשפט לדרך הקשה של קביעת העונש ההולם את המקרה שלפניו, ואין להתיחס אליה כאל 'נקודת סיום', שאותה רואים ואליה אין מגיעים". בע"פ 5318/03 עמר נ' מדינת ישראל, טרם פורסם, קבע בית המשפט העליון כי בעבירות הנאשם יש לראות אף עד כדי בגידה בחובת האמונים של האזרח כלפי מדינתו. באותו ענין דובר באזרח ללא עבר פלילי שמכר ב- 4 הזדמנויות שונות כמות רבה של תחמושת ונדון ל- 5 שנות מאסר בפועל ושנת מאסר על-תנאי. (על חברו, שחלקו היה רב יותר, נגזרו 9.5 שנות מאסר). נזכיר כי במקרה שבפנינו, מעשי הנאשם חמורים יותר, מדובר בפעילות רחבה יותר, תכופה ביותר, מגוונת יותר ואשר כללה מעבר לתחמושת המגוונת גם חלקי נשק, רימון, רובה קלצ'ניקוב ומכלולי נשק. נעיר בהקשר זה כי סופם של כלי נשק ותחמושת להגיע לידיים העושות בהם שימוש אם עברייני ואם התקפי כלפי אזרחי ישראל. ראה ע"פ 3300/06 אבו סנינה נ' מ"י (טרם פורסם): "אין חולק כי הענישה בעבירות אלה צריכה לבטא את הסיכון הפוטנציאלי הטמון בכך שנשק מוחזק שלא כדין על ידי מי שלא עבר את הבדיקות המקדמיות למתן רישיון לנשיאת נשק, לא הוכשר לשימוש בנשק וממילא גם מוחזק כמי שאינו מיומן בו...יש ליתן משקל בכל מקרה לסיכון הגלום בכך שנשק בעל פוטנציאל קטילה מוחזק מבלי שיש עליו ועל בעליו פיקוח מוסדר של הרשויות, כאשר המחזיק נתון תמיד לסיכון שיתפתה לעשות שימוש בנשק, ולו ברגעי לחץ ופחד". וראה, ע"פ 8899/06 ארמין נ' מ"י (טרם פורסם): "...ניתן להניח כי קיימת הייתה במקרה דנן סכנה ממשית לכך שכלי הנשק ייפלו בידי גורמים פליליים או חבלניים עוינים וישמשו לצרכים שיש בהם משום פגיעה בשלום הציבור. בהתחשב בכל האמור לעיל וכן בהתחשב בכך שבית משפט קמא נתן משקל, אם כי לא מרכזי, לנסיבותיו האישיות של המערער והבחין הבחנה ברורה בין עניינו של המערער לעניינו של אידריס, נראה לי כי העונש שנגזר על המערער מאזן היטב בין כל השיקולים הצריכים לעניין ואין מקום להתערב בו". כאן מדובר בעבירות בנשק אשר הועבר לידי תושבים בשטחים, ודומה כי אין שיעור לחומרת מעשיו. ב"כ הנאשם מפנה לת.פ. (באר-שבע) 8058/07 מדינת ישראל נ' אלעוקבי, טרם פורסם, בעבירות של קשירת קשר לעוון, קבלת נכסים שהושגו בעוון ועבירות בנשק הנוגעות לרכישת תחמושת, הובלתה, החזקתה וסחר בה. בית המשפט שם ראה לגזור על הנאשם 15 חודשי מאסר בפועל. כך גם כך הפנה הסנגור לת.פ. (נצ') 1191/02 מדינת ישראל נ' דראגמה, טרם פורסם, בו נגזר על נאשם תושב הרשות הפלסטינאית אשר נדבר לסחור בנשק ובתחמושת, רובה M-16 ואלפי כדורים, מאסר בפועל של 24 חודשים, מאסר על תנאי של 30 חודשים וזאת בנוסף לקנס והתחייבות. הסנגור לא טרח לציין כי באותו גזר דין הגיעו הצדדים להסדר טיעון גם באשר לעונש ובו הוסכם כי העונש שייגזר יהיה כפי שגזרתי שם בסופו של יום. מעבר לכך ההיקפים נשוא ביצוע העבירות על ידי הנאשם שבפני, רבים ביותר. עוד הציג הסנגור ע"פ 5577/07 ג'פרי סת נ' מדינת ישראל, טרם פורסם, שם דובר באדם אשר ייבא רובה צלפים, רובה חצים, מכשיר להרכבת כדורים, אבק שריפה, כדורים ריקים וכן קופסאות שבהן קליעים, הנאשם שם נדון ל- 30 חודשי מאסר בפועל ו- 18 חודשי מאסר על תנאי, ערעורו על חומרת העונש נדחה. בצדק טען ב"כ המאשימה באשר לפסק הדין 2147/07 בעניין התובע הצבאי נ' אחמד בוז, כי מדובר בנסיבות אחרות ומעבר לכך, הצדדים שם הגיעו להסדר טיעון לגבי עונש המאסר בפועל (14 חודשים) ולגבי הקנס שיושת על הנאשם שם בבית הדין הצבאי. כמבואר, במקרה שבפנינו אין בנמצא הסדר טיעון באשר לעונש שכזה, כאשר באשר לנאשם ארכאן בשיר, אליו פנה הנאשם במסגרת קשירת הקשר לביצוע העבירות נשוא הרשעתו, כאן הגישה המאשימה ערעור שעודנו תלוי ועומד (ע"פ 1923/08, קבוע לדיון ליום 16/7/08 בביהמ"ש העליון) נשוא גזר דינו של כב' השופט צרפתי, אשר גזר על הנאשם בשיר, 4 וחצי שנות מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על-תנאי וכן קנס כספי בסך 15,000 ₪. עוד נציין האמור בתסקיר שירות המבחן אשר לא בא לידי המלצה טיפולית והמלמד כי הנאשם לא הפנים בצורה מלאה את חומרת מעשיו. 5. כפי המפורט לעיל, כשיקולים לחומרא באשר לעונשו של הנאשם, בפנינו 8 המסכתות הקשות בכתב האישום המתוקן, הכמות הגדולה של התחמושת, הובלת הנשק, הסחר בו, רכישת הקלצ'ניקוב, המקרים הרבים ביותר של ביצוע העבירות, התכנון והביצוע פעם אחר פעם ומנגד, כשיקולים לקולא, הודאתו של הנאשם גם בשלב בו הודה, מצבו המשפחתי, חוליו וחרטתו. בבוא בית המשפט לגזור עונשו של אדם, הרי מעבר לעובדה שכל אדם הינו עולם בפני עצמו לנסיבות העבירה ונסיבותיו הוא, עומד האינטרס הציבורי, הגורם ההרתעתי ואלה עומדים מול הנסיבות האישיות של הנאשם. ככל שחומרת העבירה תהא רבה יותר, כך המשקל שיש לייחס לנסיבות האישיות יהא קטן יותר. יש להביט כמכלול הן על השיקול העונשי-ההרתעתי והן, כפי דברי הסנגור ובצדק לעניין זה, על סיכויי השיקום כגורם רפורמטיבי מתקן. כאן, לנוכח עינינו נאשם אשר בעבור בצע כסף, סחר במוצרי מוות בכמות עצומה פעם אחר פעם שלא בבחינת מעידה חד - פעמית, ניסה אף לשכלל דרכיו למכירה באופן עצמאי ועשה מינימליזציה של מעשיו ואינו מחובר לחומרתם וכפי שרות המבחן. כאן מתוך המכלול ולאחר ששקלתי את המונח בפני, אני גוזר על הנאשם עונשים כמפורט לקמן: א. אני גוזר על הנאשם 9 שנות מאסר, מתוכן 6 שנות מאסר לריצוי בפועל והיתרה, 3 שנות מאסר, תהא לתקופה של שלוש שנים ותחול על כל העבירות בהן הורשע הנאשם למעט הסתייעות ברכב לביצוע פשע ועל כל עבירה אחרת מסוג פשע. ב. בנסיבות רגילות היה מקום להשית על הנאשם אשר פעל בעבור בצע כסף, קנס משמעותי, כאן, לאור מצבו המשפחתי הנטען ותקופת המאסר, אני גוזר על הנאשם קנס כספי כדי סך 25,000 ₪ או 90 ימי מאסר תמורתו. ג. אני פוסל את הנאשם מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה בפועל זאת לתקופה של שנתיים מיום שחרורו ושנה על תנאי לתקופה של שנה מתום הפסילה בפועל, התנאי יהא על עבירה של הסתייעות ברכב לביצוע פשע. ד. מתקופת המאסר כפי שנגזרה על הנאשם ינוכו ימי מעצרו, בפועל. ה. הודעה זכות ערעור תוך 45 יום. משפט פלילינשקעבירות נשק