להלן החלטה בנושא סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי: החלטה 1. בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו, בהתאם לסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים"). 2. נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו סחר והספקת סמים מסוכנים, עבירה בניגוד לסעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים"). בכתב האישום נטען כי בתאריכים שונים, במהלך החודשים האחרונים לפני ה-13/8/06, בבית ספר בר-אילן בבאר-שבע, סחר המשיב במס' רב של הזדמנויות בסם מסוכן מסוג חשיש, במשקל שאינו ידוע למבקשת, בכך שמכר את הסם לתומר סלע, קובי הרוש, שמעון רוס ואח', בכל פעם תמורת 50 ₪. נטען בכתב האישום כי עסקאות הסמים התבצעו באופן הבא: תומר סלע נהג להתקשר למשיב מהסלולארי של אחד מחבריו, בשיחות הם תיאמו את המפגשים בבית הספר בר אילן, שם התבצעו העסקאות, במהלכן מכר המשיב סמים מסוג חשיש תמורת 50 ₪, שמסרו לו תומר וחבריו. 3. יוער בשלב זה, כי בא כוח המשיב חולק לגבי שאלת קיומן של ראיות לכאורה. 4. באת כוח המבקשת מבקשת לעצור את המשיב עד תום ההליכים המתנהלים נגדו. לגישת המבקשת הובאו בפני בית המשפט ראיות לכאורה המספקות למעצרו של המשיב. המבקשת מפנה להודעת ש.ר וקובי הרוש, בהן מסרו את שם המשיב, אשר היה מספק להם את הסם. המבקשת מפנה לפלטי השיחות מהם ניתן ללמוד כי אותם קטינים יצרו קשר עם המשיב לרכישת הסם. המבקשת מפנה גם להודעת תומר סלע שאף הוא קושר את המשיב כמי שסיפק לו את הסמים. בהודעתו פירט תומר כי היה מתקשר למשיב וקובעים בבית ספר בר אילן לרכישת הסם תמורת 50 ₪. אותו תומר מציין כי השיחות התבצעו מהסלולארי שלו ולעיתים של אחרים. תומר מאשר בהודעתו כי הוא מכיר את המשיב. עוד טוענת באת כוח המבקשת כי המשיב אישר באמרתו כי הוא מכיר את קובי, תומר ואת שחר סרוסי. ברם, הוא מכחיש כל קשר להאשמות המיוחסות לו. באשר לעילת מעצר: לגישת המבקשת נגד המשיב קמה עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) ומכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק המעצרים, שכן קיים יסוד סביר לחשש כי המשיב יסכן את בטחון הציבור, וכי הנטל להפריך את חזקת המסוכנות רובץ על המשיב. לגישת המבקשת ההלכה שהתגבשה במשך השנים היא שסוחרי סמים יש לעצרם עד תום ההליכים, וזאת כחלק "מהמלחמה" שקידשה חברתנו כנגד נגע הסם. וכי בהעדר נסיבות מיוחדות וחריגות אין להסתפק בחלופת מעצר. אשר על כן, מתבקש בית המשפט לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. 5. בא כוח המשיב, כאמור, חולק על קיומן של ראיות לכאורה. הוא אף מלין על ניסוח העובדות שבכתב האישום. לדבריו, לא יעלה על הדעת שלא יציינו את התאריכים שמייחסים למשיב כי סיפק סם לאותם קטינים. לדבריו, החוקרים התרשלו בכך שלא עימתו את העדים עם תאריכים ספציפיים. טוען בא כוח המשיב כי המבקשת הפנתה את בית המשפט להודעת הקטין ש.ר. כל שניתן ללמוד ממנה היא שבחור סיפק להם סם מסוג חשיש בבית הספר בר אילן. רק מהמזכר שנרשם (שבוע לאחר גביית ההודעה) ב-13/8/06 ע"י רס"ר חן אלפסי ציין כי בסיום החקירה ש.ר מסר לו כי רכשו את הסם מהמשיב, ואף מסר את מספר הסלולארי של המשיב. תוהה בא כוח המשיב מדוע לקח לחוקר להעלות את הדברים על הכתב שבוע ימים מיום גביית ההודעה. יש בכך כדי להעלות ספק באמיתות הדברים שנרשמו במזכר. עוד טוען בא כוח המשיב כי גם מהודעתו של תומר סלע אין ראייה אובייקטיבית שיש בה לסבך את המשיב במעורבות בסחר בסמים. הוא אף מלין על כי תומר שוחרר ממעצרו ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירת סחר בסם. ממשיך בא כוח המשיב וטוען כי קובי הרוש בהודעתו מסר חד משמעית כי מעולם לא רכש סם מהמשיב. כל שיודע שתומר מסר לו כי את הסם מספק המשיב. עוד טוען בא כוח המשיב כי במשך שבועיים המשטרה הציבה תצפיות ברחבת בית הספר בר אילן בניסיון לתפוס עסקת סחר בסמים אולם במהלך אותה תקופה לא נתפס דבר. זאת ועוד, בחיפוש שנערך בביתו של המשיב לא נתפס דבר שקושר אותו במיוחס לו בכתב האישום. לדבריו, נחקרו מעורבים נוספים (אוריאל ורותם) ואף אחד מהם לא הזכיר את המשיב. באשר לפלטי השיחות: לגישת בא כוח המשיב אינם יכולים לשמש ראייה כנגד המשיב. ואם כן, הרי הודעות הנחקרים לא מתיישבות עם מועדי ותאריכי השיחות. באשר לגרסת המשיב: לגישת בא כוח המשיב, המשיב נחקר ושיתף פעולה עם החוקרים. מדובר בבחור צעיר ללא עבר פלילי שעומד להתגייס בעוד חודש וחצי. הגיש עותק מצו הגיוס. בא כוח המשיב שב והדגיש לגבי העדר קיומן של ראיות לכאורה ואם בית המשפט יחליט לגבי קיומן הרי חל כרסום במשקלן. בא כוח המשיב מבקש מבית המשפט לשחרר את המשיב בחלופת מעצר בבית דודתו באריאל. הגב' לילך מרציאנו שמוכנה לפקח על המשיב לאחר שהוסברו לה התנאים. החלופה רחוקה ומנטרלת את המוסכנות ומנתקת את המשיב ממקום מגוריו וממקום ביצוע העבירות לכאורה שיוחסו לו. מפנה להחלטות של בית המשפט העליון בהן הורה על שחרור לחולפת מצער. 6. באשר לשאלת קיומן של ראיות לכאורה: לאחר עיון בחומר החקירה, נחה דעתי כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב בשלב זה של הדיון. מהודעת תומר סלע מיום 28/8/06 שעה 11:50 עולה כי נהג ליצור קשר עם המשיב על מנת לספק לו סמים. התקשר אליו מהסלולארי שלו ולפעמים של אחרים וקבעו להיפגש בבית הספר בר אילן ושם היה מקבל את הסם תמורת 50 ₪. העד מסר בחקירתו כי הוא הכיר את המשיב מתקופת הלימודים ולאחר שהוצגה בפניו תמונה, הוא זהה את המשיב. גם קובי הרוש בהודעתו מיום 13/8/06 שעה 16:26 סיפר כי הוא מכיר את המשיב מתקופת בית הספר. היו נפגשים בבית הספר כמעט מדי יום ביומו. לדבריו, תומר נהג לרכוש את הסם מהמשיב תמורת 50 ₪. סיפר כי בשישי האחרון עובר לגביית הודעתו, יצר תומר קשר מהסלולארי שלו (הכוונה של קובי) למשיב לספק להם סמים. תיאמו ביניהם להיפגש בבית הספר בר אילן. קובי ציין כי בערך יצא לו כ- 8 פעמים להתלוות לתומר ואחרים לרכישת סם מהמשיב. בהודעתו הראשונה מיום 13/8/06 שעה 14:29 לתשובת החוקר כיצד הוא יודע שתומר רכש את הסם מהמשיב (הכוונה ליום שישי האחרון עובר לגביית הודעתו), השיב שתומר אמר לו כי רכש את הסם מהמשיב. בא כוח המשיב ביקש ללמוד מכך שקובי לא ידע מידיעה אישית שתומר רכש את הסם מהמשיב. לעניות דעתי לא ניתן ללמוד זאת משתי ההודעות שמסר. בשילוב דבריו, ניתן ללמוד כי קובי ידע בוודאות שהמשיב סיפק להם את הסם באמצעות תומר. שכן קובי איפשר לתומר ליצור קשר מהסלולארי שלו למשיב על מנת שיספק להם סמים. צודק בא כוח המשיב כי מפלט השיחות לא ניתן ללמוד כי הייתה שיחה יוצאת מהסלולארי של קובי למשיב ביום שישי 11/8/06. ברם, עיון בפלט השיחות מלמד כי יצאה שיחה מהסלולארי של קובי ביום 8/8/06 בשעה 1:39, שעה זו תואמת גרסתו של קובי לפיה תומר יצר קשר עם המשיב בשעה מאוחרת של הלילה בסביבות השעה 1:00. קיימת אפשרות שאין לשוללה לפיה קובי התכוון ליום שלישי בשבוע ולא ליום שישי. בכל מקרה, אין בסתירה זו, כדי לכרסם בראיות לגבי מעורבותו, לכאורה, של המשיב בסחר בסמים. יוער כי אין בעובדה כי שאר הנחקרים לא ידעו את הגורם שסיפק לתומר את הסמים כדי לפגום בראיות לכאורה בשלב זה של הדיון. בית המשפט ער להודעתו של המשיב במשטרה לפיה הכחיש כל קשר למיוחס לו בכתב האישום. ברם, בשלב הדיון במעצר עד תום ההליכים, אין בית המשפט צריך ויכול לבדוק ולקבוע את מהימנות העדים. אין בידו כלים להתרשמות ישירה ובלתי אמצעית מהעדים ומחומר הראיות. כל אלה מובאים בפני בית המשפט הדן במשפט עצמו ועליו המלאכה להכריע בשאלות אלה. בא כוח המשיב הלין על כי בכתב האישום אין תיעוד לגבי זמני ביצוע העבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום. צודק בא כוח המשיב כי הדבר מקשה על המשיב לגבי העלאת טענת אליבי. ברם, ממכלול הודעות העדים ניתן ללמוד כי המשיב, לכאורה, סיפק להם את הסמים במהלך חודש אוגוסט 2006. אולם אינם זוכרים תאריכים. דומני, כי בשלב זה של הדיון אין בדברים אלה כדי לפגוע בראיות לכאורה ובמשקלן. בנסיבות המקרה, סבורני כי בשילוב הודעת העדים ופלטי השיחות, וההתאמה ביניהם, המסקנה המתבקשת היא כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו בשלב זה של הדיון. 7. באשר לקיומה של עילת מעצר: המבקשת מבססת את בקשתה לעצור את המשיב עד תום ההליכים על סעיף 21(א)(1)(ב) ומכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק המעצרים. אין ספק כי כנגד המשיב קמה עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק המעצרים שכן ביצע עבירות סמים וחזקת המסוכנות עומדת כנגד המשיב ועליו לסותרה. כמו כן, קמה עילת מעצר גם לגבי העילה השנייה שכן המשיב מסכן את בטחון הציבור בכך שקיים חשש שהוא ימשיך, לכאורה, לסחור בסמים, ולספק סמים לאחרים, לרבות קטינים וחושף אותם לשימוש בסם המסוכן. 8. באשר לקיומה של חלופת מעצר: לפי סעיף 21(ב)(1) לחוק המעצרים עדיין קמה חובתו של בית המשפט לשקול חלופת מעצר, שכן השימוש במעצר אמור להיות האמצעי האחרון בו ישתמש בית המשפט כדי להבטיח את הציבור מפני מסוכנותו של המשיב. סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק המעצרים, כאמור לעיל, קובע כי עבירה לפי פקודת הסמים, למעט עבירה הנוגעת לשימוש או החזקת סם לשימוש עצמי, חזקה עליה כי היא מעלה יסוד של מסוכנות; על אחת כמה וכמה כך הוא, כאשר אדם מואשם כי במספר הזדמנויות סיפק לאחרים (לרבות קטינים) סם מסוכן, שמתיאורן עולה כי המשיב מספק כל דרישה לסם המוצגת בפניו, בזמינות וללא סייג. צדקה המבקשת כי בתי המשפט כשמדובר בסחר בסמים מורים דרך כלל על מעצרם של המשיבים, נוכח האינטרס הציבורי לגדוע ולקטוע את שרשרת הסם, ולפגוע בסחר ובמוקדיו. זו הרוח המנשבת גם בפסיקתו של בית המשפט העליון לאורך שנים. מאידך גיסא, מצווה בית המשפט לשקול אם יש מקום לחלופה, ואם כן האם החלופה מתאימה שיש בה כדי לאיין את מסוכנות המשיב, ואף בעניין זה ישנה פסיקה לא מעטה שבה הורה בית המשפט העליון לשחרר את המשיבים בחלופה; לשם כך נבדק כל מקרה לגופו. כאמור, אין ספק כי העבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום הינן חמורות ביותר. כנגד מסוכנות יתירה זו, נדרש משקל הוכחתי נגדי רב העשוי לספק הביטחון הנדרש לציבור כי חלופת מעצר, באם תוחל, לא תשמש את המשיב להמשך פעילותו בסחר בסמים גם ממקום "מעצר הבית" בו הוא ישהה. במקרה שבענייננו, חרף חומרת מעשיו והכחשתו המלאה של המשיב למעורבותו בסחר בסמים, שוכנעתי כי שחרור המשיב בחלופה לבית דודתו באריאל יש בה כדי לאיין את מסוכנותו. המשיב ללא עבר פלילי, צעיר בגילו, רק מזה חודשים סיים את לימודיו התיכוניים ועומד לפני גיוס לצבא. בא כוח המשיב הציג בפני בית המשפט צו גיוס מתאריך 15/10/06. את הדין למעשיו יהא על המשיב לתת אם יורשע בסופו של הליך. התרשמתי כי ביכולתו של המשיב לעמוד במגבלות שיוטלו עליו אם ישוחרר לחלופת מעצר וכי ביכולתם של הערבים למלא תפקידם. 9. אני סבור אפוא כי ניתן לשחרר המשיב "למעצר בית", תוך הפקדת ערבויות גבוהות, בתנאים הבאים: א. המשיב ישהה ב"מעצר בית" מלא בבית דודתו הגב' לילך מרציאנו, באריאל. ב. המשיב יחתום על ערבות עצמית בנוסף לשני ערבי צד ג' על סך 20,000 ₪ כל אחד. ג. המשיב יפקיד סך של 10,000 ₪ בקופת בית המשפט במזומן או בערבות בנקאית. ד. המשיב לא יצור קשר בכל דרך שהיא, עם מי מעדי התביעה. ה. המשיה יהא רשאי לצאת את הבית לצורך הופעה במשפטו וכל הליך הקשור לו אך זאת בתנאי שבכל עת יהא מלווה על ידי אחד הערבים. ו. אם המשיב יפר אחד מתנאי השחרור הוא יעצר עד תום הליכים.משפט פליליסדר דין פלילי