הנאשם לא עצר גם כאשר ניידת המשטרה קראה לו לעצור במערכת הכריזה. להלן גזר דין בנושא אי עצירה בצד בהוראת המשטרה: גזר-דין 1. הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, עבירה לפי ס' 332(5) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק), הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי ס' 275 לחוק, אי ציות לשוטר, עבירה לפי תקנה 23(א)(1) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: התקנות), נהיגה בקלות ראש, עבירה לפי תקנה 62(2) לתקנות, ונהיגה ברמזור אדום, עבירה לפי תקנה 22 לתקנות. ואלה המעשים: ביום 16.10.07 בשעה 08:00 לערך רכב הנאשם על קטנוע בבית שמש כשלוחיות הרישוי אינן גלויות לעין וכשהוא איננו חבוש בקסדה. משהבחין בניידת משטרה החל לנסוע במהירות בכביש תוך שהוא חוצה צומת ברמזור אדום. הנאשם לא עצר גם כאשר ניידת המשטרה קראה לו לעצור במערכת הכריזה. הנאשם המשיך בנסיעה לכיוון מעגל תנועה, אותו חצה נגד כיוון התנועה. במעגל התנועה היו באותה שעה מספר כלי רכב ואוטובוס שהיו קרובים להתנגשות עקב מעשי הנאשם. הנאשם המשיך בנסיעתו ופנה שמאלה נגד כיוון התנועה, שעה שהולך רגל שחצה את הכביש נסוג במהירות כדי לא להיפגע. הנאשם המשיך בנסיעתו לכיוון מושב ישעי תוך שהוא חוצה בדרכו שני צמתים ברמזור אדום. הנאשם לא עצר גם כשלמרדף הצטרף שוטר נוסף רכוב על קטנוע, ואף שנדרש לכך במערכת הכריזה ובסימני ידיים. בשלב זה החליטו השוטרים לחדול מן המרדף על מנת למנוע סכנה למשתמשי הדרך, אולם הפיצו את תיאורו של הנאשם ברשת הקשר המשטרתית. מאוחר יותר, בשעה 11:00 לערך, יצאו הנאשם וחברו לרכב על קטנועיהם ברחובות בית שמש. ניידת משטרה שזיהתה את הנאשם על פי תיאורו החלה במרדף אחריו. הנאשם נסע לתוך שביל עפר, ושוטר חסם את דרכו וסימן לו לעצור. הנאשם לא עצר ופגע בקטנוע ברגליו של השוטר. הנאשם המשיך בנסיעתו, חצה אי תנועה ונסע בניגוד לכיוון התנועה, עד שנטש את הקטנוע ונעצר. 2. הנאשם בן 19, בן בכור למשפחה המונה זוג הורים וארבעה ילדים. על פי תסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו, אובחן הנאשם מגיל צעיר כסובל מליקויי למידה והפרעות קשב וריכוז. בעיות אלה הקשו על השתלבותו בלימודים והשפיעו על אופן תפקודו לאורך השנים. לאחר עשר שנות לימוד, נשר הנאשם מבית הספר, עבד בעבודות מזדמנות וסייע בפרנסת המשפחה. בהמשך גוייס לצבא ושוחרר כעבור זמן קצר, לאחר שהתקשה להסתגל למסגרת ולדרישותיה. עד למעצרו עבד בדוכן פלאפל ותואר על ידי מעסיקו כעובד מסור ואחראי. הנאשם נוטל אחריות מלאה על מעשיו, מבטא חרטה כנה, וחש בושה וצער על הקשיים שהסב להוריו. שירות המבחן, אף שהיה ער לחומרת העבירות, ממליץ להסתפק בעונש מאסר שירוצה בעבודות שירות ובהטלת צו מבחן לתקופה של שנה וחצי, במסגרתו אף תיבדק האפשרות לשלב את הנאשם בסדנת "חוק ומשפט" במסגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. להערכת שירות המבחן, מדובר בצעיר בעל כוחות מוגבלים המצוי בצומת דרכים קריטית של חייו. ענישה מחמירה של מאסר בפועל תביא לחשיפתו לנורמות עברייניות ולסיכון של ממש להתפתחותו לכיוון זה. שירות המבחן ממליץ לנקוט גישה שיקומית שתיתן לנאשם הזדמנות ליצור תפנית חיובית בחייו. להערכת שירות המבחן, רצונו של הנאשם להוכיח עצמו כבן חיובי להוריו ולרצותם, כמו גם יכולתם של הוריו להוות עבורו דמויות משמעותיות, מפחיתים את הסיכון להישנות העבירה. גם ההליכים המשפטיים יצרו אצל הנאשם זעזוע פנימי וגרמו לו להתעשתות ולרצון לנהל אורח חיים נורמטיבי. 3. ב"כ המאשימה מבקש להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל. לטענת ב"כ המאשימה מדובר באירוע מתמשך שניתן היה להפסיקו בכל שלב. גם אם מדובר בקטנוע בעל נפח נמוך, שמהירות נסיעתו מוגבלת, עדיין היה בו כדי להעמיד את המשתמשים בדרך בסיכון ממשי. ב"כ המאשימה ער לכך שאין מדובר במקרה הרגיל של נהיגה פרועה בכביש שרקעה עברייני, ואף עמד על כך שמדובר במעשים שמקורם במעשה קונדס ובבסיסם קלות דעת. יחד עם זאת, הוא טוען, קלות דעת זו יכולה הייתה להוביל לתוצאות הרות אסון. האינטרס הציבורי שעניינו שמירה על ביטחונם של משתמשי הדרך צריך למצוא את ביטויו בענישת הנאשם, ואין להסתפק באינטרס השיקומי הצר של הנאשם. ב"כ המאשימה מבקש עוד להטיל על הנאשם מאסר על תנאי, פסילת רישיון נהיגה ופסילה על תנאי. ב"כ הנאשם מבקש לאמץ את המלצתו של שירות המבחן. ב"כ הנאשם מדגיש כי מעשי הנאשם, תחילתם בהתלהבות וקלות דעת, ובוצעו מיד לאחר שהנאשם רכש לעצמו קטנוע. בסופו של האירוע, ואין על כך חולק, הסגיר הנאשם את עצמו ופרש בחקירתו את האירועים כולם ללא כל הסתרה או "טיוח". לטענת ב"כ הנאשם, מדובר במעידה חד פעמית של הנאשם. עוד הוא טוען כי מדובר בקטנוע בעל נפח מנוע של 50 סמ"ק אשר יכולת התמרון וההיזק שלו נמוכה ביותר. הנאשם שיתף פעולה עם גורמי החקירה, הביע חרטה עמוקה, הפנים את משמעות מעשיו ובחר להודות ולקצר את ההליך המשפטי. הנאשם שוחרר למעצר בית, ולפני מספר חודשים הותר לו לצאת לעבוד, הוא משתכר ומסייע לפרנסת המשפחה השרויה בבעיות כלכליות כבדות. ב"כ הנאשם מבקש שלא לפגוע בעתידו של הנאשם ולאמץ בעניינו גישה שיקומית כפי שהומלץ ע"י שירות המבחן. 4. עניינו של הנאשם מעורר התלבטות של ממש. המעשים שבוצעו ע"י הנאשם הינם חמורים. הנאשם נהג נהיגה פרועה תוך סיכון משתמשי הדרך, ואף דרישות חוזרות ונשנות של ניידת המשטרה לא הועילו לעצירתו. בנהיגתו הפרועה לא נרתע הנאשם אף מפגיעה בשוטר. מעשיו מעידים, אפוא, על חוסר גבולות והעדר מורא מן החוק. יצוין כי בית המשפט העליון קבע לעבירה של סיכון חיי אנשים בנתיב תחבורה, כאשר זו מתבצעת ע"י נהיגה פרועה ומסוכנת, במטרה להתחמק מן המשטרה, ותוך יצירת סיכון לעוברי דרך תמימים, רף ענישה גבוה (ר' ע"פ 11442/04 עמראן נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 22.9.05, ע"פ 9733/04 דאוד נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 8.9.05, ע"פ 217/04 אלקורעאן נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 29.6.05, ע"פ 3975/04 יונס נ' מדינת ישראל, תק-על 2004 (3) 1707). אין ספק, אפוא, כי מעשי הנאשם אכן ראויים, כטענת המאשימה, לעונש של מאסר בפועל ולתקופה לא קצרה. מאידך, מדובר בנאשם צעיר, בעל בסיס חלש הנובע הן מלקויות למידה וקשב מהם הוא סובל מילדות והן מרקעו המשפחתי כפי שפורט בתסקיר שירות המבחן. הנאשם ביצע את העבירות מעט לאחר הגיעו לגיל הבגירות, ואין למעשה חולק כי בבסיסן של העבירות עמדו מעשי קונדס וקלות דעת, ולא מטרה עבריינית. הנאשם מצוי כיום, כפי שציין שירות המבחן, בצומת משמעותי של חייו, ושליחתו למאסר, על רקע גילו הצעיר וחולשתו, עלולה להתוות לו מסלול חיים שלא ייטיב עמו או עם האינטרס הציבורי. יודגש כי חרף קשייו האובייקטיביים של הנאשם כפי שתוארו בתסקיר, הצליח הנאשם, טרם מעצרו וגם לאחריו, לעבוד באופן סדיר לשביעות רצון מעסיקיו, ואף לעזור לכלכלת משפחתו המצויה בקשיים כלכליים כבדים. גם כיום הוא עובד מזה כחודשיים באופן סדיר ומסייע למשפחתו. עובדות אלה מעידות על צעיר שבסיסו חיובי וערכיו נורמטיביים שניתן להעלותו על מסלול חיים חיובי. הנאשם שהה במעצר קרוב לחודש ימים ומאז שחרורו ממעצרו הוא מצוי זה חמישה חודשים במעצר בית, למעט בשעות עבודתו. לפי התסקיר שהוגש היה בתקופה זו כדי להעמיד את הנאשם על חומרת מעשיו. הנאשם נוטל אחריות על מעשיו ומביע חרטה עמוקה. הנאשם אף זוכה לתמיכה ולווי של הוריו בהליכים אלה. על בסיס שיקולים אלה הנני סבורה כי על אף חומרתם המופלגת של מעשיו, אין למצות עם הנאשם את הדין עד תום, ויש להעדיף שליחתו למאסר שירוצה בעבודות שירות והעמדתו בפיקוח שירות המבחן. הנני מטילה, אם כן, על הנאשם את העונשים הבאים: א. עונש מאסר לתקופה של שנה, מתוכה 6 חודשים לריצוי בפועל והיתר על תנאי. הנאשם לא ירצה את העונש המותנה אלא אם יעבור תוך 3 שנים עבירה לפי ס' 332 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. ב. עונש המאסר בפועל ירוצה בעבודות שירות בכפוף לחוות דעתו של הממונה על עבודות שירות. מתקופת המאסר שהוטלה ינוכו ימי מעצרו של הנאשם (16.10.07 - 11.11.07). ג. פסילה בפועל מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה, ביחס לכל סוגי הרכב, לתקופה של שלוש שנים מהיום. ד. הנאשם יועמד למבחן לתקופה של שנה וחצי מהיום. הממונה על עבודות שירות יגיש לבית המשפט את חוות דעתו עד ליום 20.5.08. נקבע לדיון ליום 22.5.08 בשעה 10:00. משטרהמשפט תעבורהאי עצירה