החזרת רישיון נהיגה אחרי פסילה של שוטר

להלן החלטה בנושא החזרת רישיון נהיגה אחרי פסילה של שוטר: החלטה 1. בפני ערר על החלטת בית משפט קמא (תעבורה נצרת מיום 30/8/06, ב"ש 448/06 כב' השופט סבאג) לפיה דחה את בקשת העורר להשיב לו את רשיון הנהיגה אשר נפסל מנהלתית ע"י קצין משטרה, זאת, ביום 27/7/06 בעקבות תאונת דרכים קטלנית מיום 9/7/06. כב' השופט סבאג לאחר ששמע את הצדדים בפניו ביום 30/8/06 דחה את טענות הסניגור בפניו בבית משפט קמא, קבע כי בחומר החקירה אין שיקולים זרים, מדובר בחומר חקירה התומך בהחלטת הפסילה של קצין המשטרה, קיימות עילות לכאורה ולאור העובדה שמדובר בתאונה קטלנית ובעבר מכביד של המבקש, ההחלטה סבירה, תיק שהנו ממשיך וקובע כי נהיגת העורר מהווה סכנה למשתמשים בדרך. 2. א. ב"כ העורר בהודעת ערעור מפורטת ובטיעון בפני חוזר ומבקש לבטל את הפסילה המנהלית, מלין על מועד קבלת ההחלטה, יוצא כנגד הקביעה בדבר קיום ראיות לכאורה, לטענתו עברו של העורר אינו מכביד, מדובר בעבירות טכניות בעיקרן, כך לטעמו, מתנגד להגשת גליון הרשעותיו הקודמות בתחום העונשין, מפנה לנסיבות האישיות של העורר, לטענותיו, לא הייתה כל התרשלות של העורר נשוא התאונה, חוזר וטוען בטיעוניו כמו גם בפני, כי בלם היד של העגלה הנגררת לא היה צריך להיות מורם, אין מסוכנות בהמשך נהיגתו של העורר, אין ראיות לכאורה, נסיבות התאונה אינן מלמדות על נהג מסוכן, מדובר באירוע מקרי למרבה הצער ומכל אלה, כפי שצוינו לעיל בתמצית, מבקש הוא לבטל את המשך הפסילה המנהלית. ב. מנגד, מבקש ב"כ המשיבה לדחות את הערר, המציא טיעוניו בכתב, מבקש לקבל גם את הרשעותיו הקודמות של העורר לרבות בתחום הפלילי כלשונו והוסיף וציין כי עם תום הפסילה המנהלית, תעתור המשיבה לפסילת רשיונו של העורר עד תום ההליכים נגדו וחוזר ומצביע על אחריותו של העורר כנהג בסיטואציה נשוא התאונה. 3. א. ראש וראשון, אני דוחה את התנגדות הסניגור לענין גליון הרשעותיו הקודמות של העורר, גליון הרשעות קודמות הנו מקשה אחת לרבות עבירות על חוק העונשין. צודק ב"כ המשיבה בטענותיו כי בחינת מסוכנות (או אי מסוכנות) נלמדת גם מעבר שאינו תעבורתי דווקא. ב. לגופו של ענין, ביום 9/7/06 אירעה תאונת דרכים קטלנית כאשר העורר הנוהג על רכב משא ופול - טריילר, הגיע עם משפחתו לשפת הכינרת עם רכבו, החנה את המשאית הכבדה אליה רתומה עגלה נגררת בשיפוע, למרבה האסון הרכב מתדרדר, פוגע באחייניתו של העורר, גורם למותה וגורם לפציעת אחיינו של העורר וכן של בתו של העורר עצמו. עיון בחומר החקירה מלמד כי בניגוד לדברי הסניגור המלומד אשר טען בלהט ולא הותיר אבן בטיעוניו, קיים גם קיים חומר לכאורי שבוודאי די בו לשלב זה ובשלב זה כדי להצביע הן על מסוכנות לכאורה של העורר כנהג והן, חומר ראיות לכאורי לעצם המיוחס לעורר. נדגיש, אנו מצויים בשלב מקדמי, אין בקביעה זו משום דבר וחצי דבר באשר לעצם הקביעה לאחר ליבון ראייתי ראוי לעצם המיוחס לעורר, כדי זיכוי או הרשעה. בשלב זה יש לבחון את הקביעה של קצין המשטרה וקביעת בית משפט קמא וקיום הפסילה המנהלי ולא מצאתי במה להתערב בקביעות אלה. קביעות אלה, בניגוד לנטען בפני, מעוגנות היטב בחומר הראיות הלכאורי. אין לקבל את טענות הסניגור לענין הודעות העורר ובצדק קבע כך בית משפט קמא. בשלב זה, בוחנים את הראיות על פניהן ובחינתן על פניהן מלמדת כי יש יסוד לקביעת קצין המשטרה לפסילה מנהלתית ולקביעת בית משפט קמא לפיה דחה את בקשת העורר לבטל את הפסילה המנהלתית. עוד אציין כי לעורר עבר תעבורתי מכביד ושלא כנטען בפני, מדובר בעבירות של הובלת מטען חורג, נהיגה בכיוון הפוך בכביש חד סטרי, צמיג שאינו בהתאם לנדרש, שינוי במבנה רכב ללא היתר, הסעת אנשים לצד נהג ללא היתר ונהיגה ברכב לא תקין, אי ציות לתמרור ב - 8, אי סימון מטען חורג, עבירות חוזרות של שימוש ברכב לא תקין, סטיה מנתיב נסיעה, העדר פנס אזהרה ברכב, כך גם פנס אחורי, התנהגות הגורמת נזק, עבירה חוזרת של צמיג שאינו בהתאם לנדרש, אי מתן זכות קדימה פעם בפניה שמאלה ופעם בפניה ימינה, סיכון עוברי דרך בנהיגה לאחור, התנהגות הגורמת נזק, נהיגה ללא זהירות, נהיגה במהירות מופרזת, אי ציות לאות של שוטר במדים, עבירה חוזרת של אי החזקת הגה ושימוש בפלאפון ועבירות חוזרות של מטען חורג, ליקוי בפנסי הרכב, נסיעה ללא אורות דולקים, נסיעה במהירות שאינה מותרת, נהיגה שלא בימין הקיצוני של הכביש, פנית פרסה תוך סיכון עוברי דרך ועוד ועוד, כמפורט בגליון ההרשעות התעבורתי כדי 83 הרשעות. כל זאת, כאשר מדובר בנהג רכב כבד ולמותר להכביר על כך מילים. לכך יש להוסיף גם את העבירות על חוק העונשין, עבירות אלימות, איומים, תגרה, התנהגות פרועה, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, אי קיום צו בית משפט וכמפורט שם. על כך יש להוסיף את הערות ב"כ המשיבה גם לענין סדר הזמנים (דרך משל, פרוטוקול הדיון מיום 30/8/06 ניתן במעמד ולא ברורה טענת הסניגור לענין זה). המכלול האמור לעיל מלמד כי בצדק נפסל רשיונו של העורר, העורר מהווה סיכון בדרכים לעוברי דרך, הן לעצמו והן לנהגים אחרים. ג. בחינת הראיות הלכאוריות בשלב זה מלמדת כי בעורר קיימת לכאורה מסוכנות כאשר לכך יש להוסיף את עברו ובמכלול, כאשר אני מניח על כף המאזנים מחד את הפגיעה בעורר ע"י הפסילה המנהלית ובשלב זה ומאידך, את האינטרס הציבורי ושלום הציבור, הכף מכרעת לטובת שלום הציבור ובטחונו ומכל אלה, כאשר הראיות נשוא תאונת הדרכים, ראיות לכאורה יש להדגיש, מלמדות לכאורה על רשלנות וחוסר זהירות מצדו של העורר (וכדרך משל בלבד, הרי אין חולק על העובדה שהעורר הוא אשר החנה את הרכב הכבד עם עגלה רתומה במורד ולא אחרת). בית המשפט העליון קבע בלשון ברורה כי במקרים בהם נפסל רשיונו של נהג על פי ס' 47 לפקודה, השאלה העיקרית הנה בחינת מסוכנות הנהג מול שלום הציבור ובטחונו, ובשלב זה יש מקום לבחון גם את חומרת העבירה, מסוכנות הנהג ועברו (ראה ב"ש 337/79, ראה בר"ע 6221/97 פד"י מ"ה (5), עמ' 215 אותם בצדק ציין ב"כ המשיבה). 4. סוף דבר, כאשר בפנינו ראיות לכאורה המצביעות לכאורה על רשלנות העורר וחוסר זהירותו למצער, כאשר מדובר בראיות לכאורה של ממש שדי בהם בשלב זה וכאשר מדובר בעבר מכביד - בניגוד לנטען - וכאשר מתקיים בעורר סיכון לשלום הציבור ובטחונו, דין הערר לדחיה וכך אני מורה. משטרהמשפט תעבורההחזרת רישיון נהיגהנהיגה בשלילהשוטררישיון נהיגה