הנאשם הודה שנהג בקטנוע שבבעלותו ללא פוליסת ביטוח בת תוקף כדין, ותוך כדי כך נפל ונחבל. בסמוך לאחר מכן מסר הנאשם באגף התנועה בת"א הודעה כוזבת, לפיה רכב אלמוני פגע בו כשחצה את הכביש בהליכה רגלית. את ההודעה הכוזבת שלח לחברת "קרנית", על מנת לקבל פיצוי בגין התאונה. התרמית התגלתה, והנאשם לא הצליח לקבל פיצוי במרמה. להלן גזר דין בנושא ניסיון הונאה של קרנית: גזר דין הנאשם הואשם מלכתחילה בארבע עבירות, בהן כפר. לאחר תחילת שמיעת ההוכחות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר טיעון, לפיו ביקש הנאשם באמצעות בא כוחו מבית המשפט להרשות לו לחזור מכפירתו, ולאחר שהורשה לעשות כן, ביקשה התביעה לתקן את כתב האישום. הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, ועל פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון הורשע בנהיגה ללא ביטוח בניגוד לסעיף 2 לפקודת רכב מנועי (נוסח חדש), התש"ל- 1970 (להלן: "הפקודה"), מסירת ידיעות כוזבות וניסיון לקבל דבר במרמה בניגוד לסעיפים 243 ו-415 רישא+ 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"). לשם השלמות ייאמר, שהסדר הטיעון לא כלל הסכמות לעונש. הנאשם הודה שב- 30.08.02 נהג בקטנוע שבבעלותו (להלן: "הקטנוע") ללא פוליסת ביטוח בת תוקף כדין, ותוך כדי כך נפל ונחבל. בסמוך לאחר מכן מסר הנאשם באגף התנועה בת"א הודעה כוזבת, לפיה רכב אלמוני פגע בו כשחצה את הכביש בהליכה רגלית. את ההודעה הכוזבת שלח לחברת "קרנית", על מנת לקבל פיצוי בגין התאונה. התרמית התגלתה, והנאשם לא הצליח לקבל פיצוי במרמה. כאמור לעיל, בתאריך 14.05.06 הורשע הנאשם, ובהתאם להסכמות אליהן הגיעו באי כח הצדדים, הטיעונים לעונש נדחו עד לקבלת תסקיר משירות המבחן. שרות המבחן נדרש, כמקובל, לנסיבותיו האישיות של הנאשם, לעובדה שבעבר השתמש בסם מסוג קאנביס, ואף הורשע בעבירות סמים מסוג פשע, בגינן ריצה מאסר בפועל, לשהותו בקנדה ולרצונו לחזור לשם. שירות המבחן התרשם, שהתייחסות הנאשם לעבירות נשוא ההרשעה מצמצמת. מכיוון שהנאשם לא ביטא רצון להתערבות טיפולית חיצונית בעניינו, נמנע השירות מלהביא בפני ביהמ"ש המלצה טיפולית. התביעה- בטיעוניו לעונש, הגיש התובע, עו"ד כהן, גיליון הרשעותיו של הנאשם במ/1, ממנו עולה שלחובת הנאשם רישום פלילי אחד ללא הרשעה, ושלוש הרשעות בעבירות אלימות, סמים ורכוש. התובע נדרש לחומרת העבירות נשוא הרשעת הנאשם בתיק זה, ובקש שלא ליתן משקל לקולא לזמן שחלף מאז ביצוען. ההתמשכות נגרמה בשל הקושי לאתר הנאשם. התובע הדגיש את חוסר רצונו של הנאשם לקבל עזרה טיפולית, ומשכך טען, שראוי להשית על הנאשם עונש מאסר שחלקו לריצוי בפועל ויתרתו על תנאי, מבלי לבסס טיעוניו בתקדימים. ההגנה- המתמחה מר שאדי כבהא, ממשרדו של ד"ר שחר אלדר ביקש, באופן טבעי, להתחשב בנאשם, וליתן משקל לקולא להודאתו, לגילו הצעיר, ולזמן שחלף מאז ביצוע העבירות. הסנגור הדגיש את פציעתו של הנאשם בתאונת הדרכים שבה היה מעורב, כעולה מהאמור באישור הרפואי במ/2. לטענתו, הפציעה שנפצע הנאשם פגעה בכושרו לפרנס את אשתו ושני ילדיו הקטינים. כמו כן ביקש הסנגור ליתן משקל להודאת הנאשם, לאחריות שקיבל על מעשיו, ולשיתוף פעולתו עם השרות. לגישתו, שרות המבחן נמנע מלבוא בהמלצה טיפולית, מאחר ובשלב זה בחייו הנאשם לא זקוק לטיפול. הסנגור הדגיש את השינוי החיובי שעשה הנאשם בחייו, למרות כישלונותיו בעבר, ומזה שנים לא שב להסתבך. כדי להמחיש את המהפך שינה הנאשם את שמו. לתמיכה בטיעוניו הגיש הסנגור לעיוני מספר פסקי דין, ובמיוחד הפנה לע"פ 2028/01 שרלי שטרית נ' מ.י, שיצא מלפני בית המשפט המחוזי בחיפה. בעניין זה מצאה המדינה לערער פעמיים על עונש מקל, שיצא מלפני בית משפט השלום. בסופו של יום נגזר על הנאשם מאסר מותנה. פסק דין זה משקף, לדעת הסנגור, שמדיניות הענישה בעבירות מהסוג בו הורשע הנאשם, הנה מאסר על תנאי. לסיכום בקש הסנגור להסתפק בעונש של מאסר מותנה, ללא הטלת קנס, אשר תכביד על הנאשם בשל מצבו הכלכלי הקשה. לאחר ששמעתי הטיעונים, ועיינתי במסמכים ובתקדימים, הגעתי למסקנות כדלקמן: העבירות בהן הורשע הנאשם הן עבירות חמורות, הפוגעות פגיעה קשה באינטרסים הכלכליים-ביטוחיים של כלל הציבור. חומרת העבירות מצדיקה תגובה שיפוטית מחמירה, שיהיה בה ליישם התכלית החקיקתית, ולהשיג הרתעה אישית וכללית. העבירות נשוא ההרשעה מקבלות משנה חומרה, בהתחשב בעובדה שאין זו הסתבכותו הראשונה של הנאשם בפלילים. למרות גילו הצעיר, הנאשם הורשע בעבירות פשע, ונידון לתקופת מאסר ממושכת לריצוי בפועל, כעולה מהגיליון במ/1 לא מקובלת עלי טענת הסנגור, שהחלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בע"פ 2028/01 הנ"ל משקפת את מדיניות הענישה הראויה בעבירות נשוא הדיון, ויש לגזור מהאמור שם את עונשו של הנאשם. בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המדינה, והותיר על כנו עונש מאסר מותנה, שגזרה הערכאה דלמטה, וזאת בשל נסיבותיו המיוחדות של המקרה ההוא, תוך קביעה מפורשת, שההחלטה איננה בגדר תקדים, ראו החלטת ב' השופט גריל: "זהו אכן עינוי דין...יש בו, בהצטרפו לכל יתר הנתונים, כדי להצדיק פסיקת עונש קל לחובת המערער על רקע נסיבות מיוחדות אלה, מבלי שיש בכך בשום פנים ואופן כדי להשליך על נאשמים אחרים המורשעים בגין עבירות מסוג זה..." (הדגשה שלי ד-ר-ש). 4. למרות החומרה, בית המשפט הגוזר את הדין אינו מתעלם מהנאשם הספציפי שבפניו, ונותן משקל לקולא לנסיבותיו האישיות. במקרה שבפניי, מוצאת אני להתחשב לקולא במשקלן המצטבר של מספר עובדות: א. גילו הצעיר של הנאשם והודאתו, שחסכה זמן שיפוטי. ב. העובדה שמאז ביצוע העבירות בחודשים אוגוסט וספטמבר 2002 לא חזר להסתבך. ג. העובדה שהנאשם לא בדה סיפור של תאונה, היה מעורב בתאונה אמיתית, נפגע ונפצע באופן שגרם לו סבל פיזי ואובדן הכנסות. ד. הנאשם לא הצליח לקבל כספים במרמה כתוצאה ממסירת ההודעה הכוזבת, ולחברת קרנית לא נגרם הפסד כספי. ה. ניסיונות השיקום שמנסה הנאשם לשקם את חייו ולפרנס את משפחתו, בהם לא יוכל להמשיך באם ייגזר עליו מאסר בפועל, שידרדר עוד יותר את מצבו הכלכלי. לעומת זאת, מאסר מותנה עשוי מצד אחד לעודדו להמשך תפקוד נורמטיבי, ומצד שני להרתיעו מלחזור ולבצע עבירות. 5. סוף דבר- לאור כל האמור לעיל אני גוזרת כדלקמן: א. שמונה חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מהיום לא יעבור הנאשם עבירה מהעבירות בהן הורשע בתיק זה, לרבות ניסיון. ב. קנס בסך 3,000 ₪, שישולם ב-6 תשלומים חודשיים שווים, הראשון ב- 1.12.2006 ובכל 1 לחודש שלאחריו. ג. לא ישולם תשלום אחד תעמוד יתרת הקנס לפרעון מיידי . ד. לא ישולם הקנס יאסר הנאשם ל-120 יום ה. הודעה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.הונאהקרנית