פסילת רשיון עד תום ההליכים

בבקשה שלפני עותרת המבקשת לפסול את רישיון הנהיגה של המשיבה עד תום ההליכים המשפטיים נגדה. להלן החלטה בנושא פסילת רשיון עד תום ההליכים: החלטה המשיבה עומדת לדין בפני בית משפט זה באשמת ביצוען של העבירות הבאות: הריגה בניגוד לסעיפים 298 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן "החוק") ו-35 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א- 1961 (להלן "הפקודה"), חבלה חמורה בנסיבות מחמירות בניגוד לסעיפים 333 ו-335(א)(1) לחוק ו-35 לפקודה, תקיפה הגורמת חבלה של ממש בניגוד לסעיף 380 לחוק, סטיה מנתיב נסיעה בניגוד לסעיפים 38(3) ו-68 לפקודה נוסף לתקנה 40(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961 (להלן "התקנות"), עקיפה בניגוד לתקנה 47(א) לתקנות וסעיף 68 לפקודה ונהיגה בחוסר זהירות בניגוד לתקנה 21(ג) לתקנות וסעיף 68 לפקודה. על פי הנטען בכתב האישום, ביום 23.7.2004 סמוך לשעה 17:30, נהגה המשיבה ברכב פרטי מסוג שברולט מ.ר. 17-886-71 בכביש מספר 65 מכיוון כללי צומת גולני לכיוון כללי צומת קדרים, שהינו כביש דו סטרי בעל נתיב אחד בכל כיוון. ליד המשיבה ברכב ישב במושב הקדמי אחיה סער וולפמן (להלן "סער") ובמושב האחורי ישב חברו אבידור קינן (להלן "אבידור"). על פי הנטען, נהגה המשיבה ברכב בפראות ובחוסר זהירות בכך שעקפה בנתיב נסיעתה רכבים מימין על השוליים, נסעה ימינה ושמאלה בצורת "זיג זג" במהירות והאיצה והאטה בפתאומיות את מכוניתה תוך כדי שהיא מנסה לעקוף רכבים הן מימין והן משמאל. בעת שהגיעה המשיבה לקילומטר ה- 82, סטתה לפתע לנתיב הנגדי וכתוצאה מכך פגעה ברכב פיג'ו מ.ר. 16-622-39 הנהוג על ידי חיים פיטוסי שנסע בנתיב הנגדי וכן גרמה לפגיעה ברכב אופל מ.ר. 19-419-98 נהוג על ידי דורון באומן, שנסע אף הוא בנתיב הנגדי. כתוצאה מהתאונה נהרגו סער ואבידור וכן נפצעו בינוני המשיבה, ארבעת נוסעי הפיג'ו ושני נוסעי האופל. בבקשה שלפני עותרת המבקשת לפסול את רישיון הנהיגה של המשיבה עד תום ההליכים המשפטיים נגדה. לטענתה קיימות בתיק החקירה ראיות לכאורה המוכיחות אשמתה של המשיבה במיוחס לה בכתב האישום הכוללות בין היתר הודעות עדי ראיה לתאונה, חוות דעת בוחן תנועה וזאת בנוסף לראיות המוחשיות שנתגלו בזירת האירוע. חומרת המעשים המיוחסים למשיבה, הזלזול שהפגינה בחוקי התנועה ובהתנהגותה, מצביעים על המסוכנות הנשקפת לציבור מהמשך נהיגתה, במיוחד נוכח העובדה כי עברה לכאורה את העבירות המיוחסות לה בכתב האישום בהיותה נהגת חדשה. לעומתה טוען ב"כ המשיבה כי נסיבות אירוע התאונה ולפיהן סטתה המשיבה מנתיב נסיעתה לנתיב הנגדי ופגעה עקב כך בשני רכבים, בכביש שהיא מכירה כאשר תנאי מזג האוויר והראות היו טובים, מעלים חשד כי התאונה ארעה בשל כשל מכאני ברכב בו נהגה המשיבה ולא בשל חוסר זהירותה. כך לטענת ההגנה בדעתם להגיש בבוא העת חוות דעת של מומחה שתאשר טענות אלה. אם כי לעת הזו אין בידה כזו. מדובר בנהגת המחזיקה ברישיון נהיגה מאז שנת 2003, הנעדרת כל עבר תעבורתי שאין סכנה לציבור מהמשך נהיגתה. רישיונה של המשיבה לא נפסל בפסילה מנהלית, ופער הזמנים בין מועד התאונה לבין הגשתו של כתב האישום מלמדים על כך שאין המשטרה והפרקליטות צופות סיכון מהמשך נהיגתה של המשיבה. לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ בעלי הדין ועיינתי בחומר החקירה, הגעתי למסקנה כי יש להעתר לבקשה ומן הדין לפסול את רישיונה של המשיבה, בשלב זה, למשך 6 חודשים. התשתית הראייתית שבידי המבקשת מבוססת בעיקרו של דבר על עדותה של אורלי אברהם, אשר נסעה ברכבה לפני רכב השברולט בו נהגה המשיבה, והייתה עדה לתאונה. כך מתארת עדה זו את נהיגתה של המשיבה עובר לתאונה: ".... אחרי תחנת הדלק עקפה אותי מצד ימין על השולים שברולט מוזהבת והמשיכה ישר בנסיעה וניסתה גם לעקוף את הרכב שהיה לפני כל אותה הדרך השברולט ניסתה לעקוף את הרכב שהיה לפני גם מימין וגם משמאל ... ולאחר מכן היא כל הזמן האיצה והאטה את מהירות נסיעתה וזיגזגה על הכביש בנתיב הנסיעה לימין ולשמאל לפני התאונה כי כנראה נסתה לעקוף ופתאום בלמה וסטתה ימינה שמאלה ימינה ואז אבדה שליטה ברכב וסטתה לנתיב הנגדי ..." אין מחלוקת ששדה הראיה ותנאי מזג האוויר היו טובים באותה עת, כך העידו אורלי אברהם, פיטוסי חיים ואף המשיבה בעצמה. לטענתו של ב"כ המשיבה בהעדר הסבר להתנהגותה של המשיבה, ולאור עברה התעבורתי הנקי מתחייבת המסקנה כי ארוע התאונה לא נגרם עקב רשלנותה של מרשתו כי אם בשל כשל מכאני ברכב בו נהגה, אלא שלא מצאתי לטענה זו תימוכין בחומר החקירה. מחוות דעת מומחה מטעם המבקשת ד"ר איתמר שרון, עולה כי על אף הבלאי וסימני ההתיישנות שנתגלו בצמיג הקדמי הימני של רכב המשיבה, צמיג זה לא גרם לתאונה. המשיבה בעדותה שללה כי הייתה תקלה מכאנית ברכב או כי חשה עייפות עובר לתאונה ואף העידה כי היא מכירה היטב את הכביש בו נסעה וכי תנאי מזג האוויר והראות היו טובים. באשר למסוכנות. אופן נהיגתה של המשיבה, כפי המתואר בכתב האישום וכעולה מחומר הראיות והתוצאה הטרגית אליה הובילה, מלמדים על מסוכנות המצדיקה את פסילת רישיונה של המשיבה. כך נאמר בש"פ 5809/96 לוברה נ' מ"י, תק-על 96(3), 1084. "... במקום שבו מיוחסת לנוהג ברכב אחריות לארועה של תאונה קטלנית במסגרת עבירה של הריגה, ככלל, קיימת הצדקה לפסילה עד תום ההליכים, אלא אם כן מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות עשייתו של חריג. שניים הם הגורמים המרכזיים העומדים בבסיסה של פסילת רשיונו של נהג המואשם בעבירת תנועה: האחד - נעוץ ב"מסוכנות" שבהמשך נהיגתו וכאשר מדובר בנסיבות המבססות אישום בהריגה, מתחייבת ה"מסוכנות" מאותן נסיבות; והאחר - נעוץ בהבטחת האפקטיביות של מערך אכיפת סדרי התנועה, בנסיבות שבהן המשך הנהיגה נוטל מידה משמעותית מכוחו המרסן של המערך האמור". פער הזמנים שחלף, ממועד התאונה ועד למועד הגשת הבקשה דנן, במהלכו רישיון נהיגתה של המשיבה לא נפסל, אף לא בפסילה מנהלית, וגם אם לא ניתן לכך הסבר מניח את הדעת מאת המשיבה, הוא כשלעצמו אין בו כדי להפיג את מסוכנותה של המשיבה. העובדה שבתקופה זו לא נזקפו לחובתה עבירות אין בה כל רבותא שהרי לצורך זה תקופה בת כ-9 חודשים אין בה אינדקציה ממשית מה עוד ומדובר במשיבה המשרתת בשירות חובה בצה"ל, רחוק ממקום מגוריה, כך שברי שממילא לא נהגה בתקופה זו כך שאין בתקופה שחלפה כדי ללמד על כך ששיפרה או שינתה מאורחות נהיגתה או העצימה את מיומנותה. מדובר במשיבה, אשר ביצעה עבירות חמורות, אגב גרימת תאונה קטלנית. העובדה לפיה, המשיבה ניסתה לעקוף מספר כלי רכב שנסעו לפניה הן מימין והן משמאל, בחוסר זהירות מופלגת, תוך נסיעת זיג זג בין רכבים חולפים ובהעדר הסבר ראוי לפשר התנהגות זו, מלמדת על זלזולה של המשיבה בחוקי התעבורה, תוך הפגנת אדישות לתוצאות מעשיה. תוצאותיה הטראגיות המצערות של התאונה, בה קופחו חייהם של שניים מנוסעי הרכב ואחרים נפצעו, תומכות אף הן במסקנה כי מדובר במשיבה המסוכנת לציבור. לכל אלה מצטרף גילהּ הצעיר של המשיבה וניסיונה הדל בנהיגה שכן מדובר בנהגת חדשה המשרתת בשירות סדיר וממילא נראה כי אין בפסילת רישיונה כדי להשפיע קשות על אורח חייה. מסקנתי הינה כי הסיכון הממשי הצפוי לכלל הציבור מהמשך נהיגתה של המשיבה, מצדיק את הרחקתה מהכביש חרף מחדלי הרשויות. העובדה לפיה המשיבה המשיכה, לאחר התאונה, בנהיגה לאורך חודשים ספורים, מבלי שעברה על חוקי התנועה, אין בה כדי ללמד על העדר סכנה בנהיגתה שכן גם התאונה הקטלנית נשוא הבקשה הייתה "מעידתה" הראשונה של המבקשת. לפיכך, אני מחליט לקבל את הבקשה ולפסול את המשיבה מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 6 חודשים. משפט תעבורהשלילת רישיון נהיגה