אופציות לעובדים






הסדר של הענקת אופציות לעובדים לרכישת מניות של חברה שהיא מעסיקתו, נפוץ בעיקר בחברות ההי-טק, והוא נועד במהותו להעניק הטבה כלכלית לעובד, תוך יצירת זיקה בין העובד לבין מקום עבודתו לאורך זמן.

מגמת החברות בהענקת אופציות לעובדיהן היא בין השאר, ליצור רמת סולידריות גבוהה אצל העובדים, באופן שכל אחד מהם יראה עצמו כמי שיש לו חלק משמעותי בחברה ובפעילותה.
הסדר שכזה הוא תנאי מתנאי הסכם ההעסקה של העובד ועיקרו הוא מתן אפשרות לעובד לרכוש מניות בחברה המעסיקה במחיר קבוע ובכפוף לתנאים כאלה ואחרים. תנאי האופציה הם מעיקרו של דבר ופירוט התנאים הוא חיוני.

כך, למשל, יש לקבוע מהי כמות המניות המוקצית לעובד במסגרת האופציה, מה המחיר שעל העובד לשלם עבור המניה והאם מתן האופציה מותנה בתנאים מיוחדים כגון - תקופת עבודה מינימאלית אצל המעסיק או הצלחה בעבודה או כל תנאי אחר. תכנית למתן אופציה לעובדים לרכוש מניות בחברה המעסיקה אינה עניין של מה בכך והיא טעונה לא רק החלטה מוסמכת של הנהלת החברה המעסיקה אלא גם טעונה פירוט והבהרה לגבי תנאיה.

לא הרי תכנית אופציה בחברה פלונית כהרי תכנית אופציה בחברה אלמונית וכל מעסיק משרטט לעצמו את מסגרת התכנית על פי צרכיו, מטרותיו ויכולותיו.

עוד נקבע שם כי הענקת אופציות לרכישת מניות לעובד יכולה לבוא לידי ביטוי בחוזה העבודה ויכולה גם לבוא לידי ביטוי במסמך נפרד החיצוני לחוזה העבודה.

קיומה של תכנית שכזו, היקפה ותנאיה יילמדו מן המקור המשפטי ממנו נולדה, מן הראיות הנוגעות לדבר ומכלל נסיבות העניין.

כמו כן נקבע בהתייחס לחוזה המעניק אופציה, כי מימוש האופציה צריך להתבצע בדרך כפי שהתוו לכך הצדדים בהסכם ביניהם.

בביצועו של "חוזה אופציה" יש להקפיד על מילוי מדויק של תנאיו.


להלן פסק דין בנושא אופציות לעובדים:

פסק דין

השופטת רונית רוזנפלד
פתח דבר
1.     המערערים, עובדים בכירים לשעבר של המשיבה, הגישו תביעתם נגדה לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת לפיצוי כספי, בגין מה שנראה בעיניהם הפרת הסכמים ומצג שווא שהציגה, בקשר לאופציות שהעניקה להם. בקליפת האגוז, טענת המערערים היא להתחייבות או מצג שהציגה המשיבה (להלן גם- "החברה") ממנו עולה כי המניות הנובעות מן האופציות שהעניקה להם תהיינה רשומות למסחר בבורסה. לטענתם, באי רישומן של המניות למסחר כאמור, טמונה הפרה של הסכם העבודה עימם, בגינה הם זכאים לפיצוי כספי בשיעור ניכר. מרק קרייזר, הוא המערער מס' 1 טען עוד, כי קופח על ידי החברה בעניינים נוספים עליהם נעמוד בהמשך.
     בית הדין האזורי (השופטת עידית איצקוביץ ונציגי הציבור יצחק רז ואילן גבריאלי; עב 2455/01, עב 1950/03, עב 2523/03) דחה את תביעת המערערים, בקובעו כי לא עלה בידם להוכיח התחייבות של החברה לרישום המניות הנובעות מן האופציות למסחר בבורסה. כמו כן נדחו תביעותיו של מרק קרייזר בעילות האחרות. על דחיית תביעותיהם של המערערים בכלל עילותיהן, סב הערעור שלפנינו.

התשתית העובדתית הרלוונטית
המערערים
2.     המערער מס' 1, מר מרק קרייזר (להלן גם- מרק) שהוא העובד הבכיר מבין שלושת המערערים, עבד בחברה מיום 1.10.87 ועד ליום 30.6.01. בתפקידו האחרון, כסגן נשיא לתפעול שימש החל מיום 6.7.00. ביום 1.4.01 הודיעה החברה למרק על פיטוריו מן העבודה.
     במהלך עבודתו, וכחלק מתנאי העסקתו הוענקו למרק אופציות למניות. לראשונה הוענקו לו אופציות ביום 7.9.97 על פי תוכניות אופציות של החברה מיום 22.8.97. לאחר מכן, במועדים שונים הוענקו לו אופציות נוספות, על פי תוכנית אופציות מיום 25.10.98. האופציות שהוענקו למרק היו למועדי מימוש אחדים, ובמחירי מימוש שונים.
     המערערת מס' 2, גב' רחל אלכסנדרוביץ (להלן גם - רחל) עבדה בחברה מיום 20.5.91 ועד ליום 31.7.01, בתפקידה האחרון שמשה מנהלת רכש.
     במהלך עבודתה וכחלק מתנאי העסקתה הוענקו לרחל, כמו למרק, אופציות למניות לפי תוכניות האופציות מיום 22.8.97 ומיום 25.10.98. האופציות הוענקו לתאריכי מימוש אחדים, ובמחירי מימוש שונים.
     המערער מס' 3 מר גיל פרלברג (להלן - גיל) עבד בחברה כמנהל שיווק מיום 10.1.99 ועד יום 15.12.99, שאז הסתיימה העסקתו עקב פיטוריו. במהלך עבודתו הוענקו לו אופציות למניות על פי תוכנית אופציות מיום 25.10.98 לתאריכי מימוש שונים. גיל פוטר מן העבודה עוד לפני המועד הראשון שנקבע למימוש האופציות שהוענקו לו. לאחר פיטוריו ועקב חילוקי דעות בינו לבין החברה, נערך ביניהם הליך גישור שהסתיים ביום 3.7.00 בהסכם גישור. באותו הסכם נקבע בין היתר כי יועמדו לרשותו של גיל 3000 אופציות למניות במחיר של 2.125$ למניה, למימוש בתוך שנה ומחצה ממועד עריכת הסכם הגישור.

החברה, תוכניות האופציות והנפקת המניות
3.     המשיבה, החברה אי.סי.אס טק הוקמה בשנת 1985 כחברה פרטית. מניותיה לא נסחרו כלל בבורסה.
     בחודש בספטמבר 1997 הונפקו לראשונה חלק ממניות החברה למסחר בבורסה בארצות הברית (הנסד"ק). ההנפקה הייתה קטנה יחסית, והתבצעה אך לחלק ממניות החברה, שהוצעו לציבור באמצעות תשקיף. זאת בהתאם להוראות הדין החלות בארה"ב, כפי שהוכחו בבית הדין האזורי, לפיהן אין חובה לרשום בנסד"ק את כל מניות החברה, אלא אך את אותן מניות המוצעות לציבור.
ביום 22.8.97, לראשונה מאז הקמתה, אימצה החברה תוכנית אופציות. ביום 25.10.98 אימצה החברה תוכנית אופציות נוספת. במסגרת שתי התוכניות הונפקו לעובדים אופציות לתאריכי מימוש שונים. המועד בו הבשילו לראשונה אופציות למימוש על פי התוכנית מיום 22.8.97 (ובכלל) היה ביום 30.9.99.
אין חולק כי בחודש פברואר 2001 נרשמו בנסד"ק כלל מניות החברה, לרבות אלה הנובעות ממימוש האופציות שהוענקו לעובדים. אף עולה מן התיק כי המערערים, לא ביקשו בסמוך לאחר פברואר 2001 לממש את האופציות שהיו ברשותם, וזאת, אף שהמניות הנובעות מן האופציות היו רשומות באותה עת למסחר בבורסה.

4.     במהלך שנת 2000 החלה החברה להיערך להנפקת מניותיה בבורסה בתל- אביב, ולהפוך לחברה שכל מניותיה סחירות. החברה הודיעה אז לעובדים, ובהם מרק ורחל, כי היא תעניק להם אופציות נוספות על אלו שקיבלו עד לאותו שלב, ואם ההנפקה תצא אל הפועל, אף יוקדמו מועדי המימוש של האופציות שבידיהם, והעובדים יוכלו לממשן ולמכור את המניות במסגרת ההנפקה.

בתקופה שמאפריל עד אוגוסט 2000 התבצע הליך של הכנת תשקיף לחברה לקראת ההנפקה בבורסה בתל אביב. בחודש אוגוסט 2000 קיבלה החברה היתר לפרסום התשקיף. במהלך אותה תקופה החלה החברה בהליכים לקראת מתן אפשרות לעובדים לממש את האופציות שברשותם עוד בטרם הגיע מועד הבשלתן על פי תוכניות האופציות והסכמי העבודה עימם. זאת על מנת שהעובדים יוכלו לממש את האופציות ולמכור את המניות הנובעות מהן, במסגרת הנפקת מניות החברה בבורסה בתל אביב.
     במסגרת הליכים אלה ארגנה החברה את הליך מימושן של אופציות העובדים מראש, ובאופן מרוכז, והעובדים התבקשו להגיש בקשות ולחתום על טפסים. מרבית העובדים, ובהם מרק ורחל, הגישו באותה תקופה את בקשותיהם למימוש אופציות, ומילאו את הטפסים הנדרשים. העובדים לא נדרשו לשלם את מחיר המימוש ואת המס, כך שניתן היה לממש את האופציות, למכור את המניות הנובעות מהן, ולקבל את ההפרש, ללא צורך בהקדמת תשלום כלשהו. כמו כן הובטח לעובדים מחיר קבוע למכירת המניות הנובעות מן האופציות. ראוי להדגיש בקשר לכך, כי בהודעות המימוש שמסרו העובדים בשעתו, לרבות מרק ורחל, נרשם כי הודעת המימוש נמסרת אך "בתנאי" שהנפקת ניירות הערך של החברה, המתוכננת להתבצע בבורסה לניירות ערך בתל אביב במהלך החודשים ספטמבר אוקטובר 2000 תצא אל הפועל .     
אין חולק, כי ההנפקה המתוכננת של מניות החברה בבורסה בתל אביב לא יצאה אל הפועל באותו מועד. בית הדין האזורי קבע, כי לא נסתרה לעניין זה טענת החברה, כי הסיבה לכך הייתה מפולת בשוק המניות של חברות הייטק בארץ ובחו"ל.

5.     אין חולק, כי עובדי החברה מימשו במהלך שנת 2004 אופציות שקיבלו, תוך עשיית רווחים נאים ממכירתן של המניות בבורסה. מימוש זה אינו רלוונטי למרק ורחל, שזכותם למימוש האופציות פקעה, נוכח העובדה שלא היו עובדי החברה באותה עת. מועד זה אף לא היה רלוונטי למימוש אופציות על פי הסכם הגישור עם גיל, שכן לפי הוראות ההסכם, בשנת 2004 כבר לא הייתה בידי גיל אפשרות למימוש האופציות.

ההליך בבית הדין האזורי ופסק הדין

6.     לוז טענות המערערים בבית הדין האזורי, כפי שבא לידי ביטוי בסיכומיהם שם, הוא כי "הנתבעת הפרה את התחייבותה כלפי התובעים וחמור מכך, הציגה בפני התובעים מצג שווא והעניקה לתובעים אופציות שאינן ברות מימוש או שמימושן אינו מפיק כל רווח כלכלי ואף עלול לגרום הפסד ניכר, אגב הצגת האופציות שהוענקו כהטבה ממשית לעובד, חרף העובדה, כי ידוע היה לנתבעת כי האופציות שהוענקו אינן שוות את הנייר עליו הן רשומות".
מנגד טענת החברה, כי היא מעולם לא התחייבה לרשום את המניות הנובעות מן האופציות למסחר, והמערערים ידעו או היו צריכים לדעת על כך. הנפקת המניות למסחר בבורסה שהייתה מיועדת לשנת 2000 כשלה למגינת ליבה של החברה, מסיבות שלא הייתה לה שליטה עליהן. המערערים אף לא ביקשו לממש את האופציות שברשותם, שלא במסגרת ההנפקה בתל אביב, ולא שילמו תמורתן של האופציות, בין לפני כשלון ההנפקה ובין לאחר מכן.

7.     נציין כי המערער מרק הוסיף עוד ותבע בבית הדין האזורי סך של 33,000 ש"ח שהחברה קיזזה מתשלומים שהגיעו לו. סכום זה שולם לו בשעתו על ידי החברה כשכר לימוד, ולטענתו לא הייתה הצדקה לקיזוזו עם סיום יחסי העבודה. כמו כן תבע מרק השלמת זכויות סוציאליות ותנאים נלווים בהתייחס לתשלום ששולם לו לטענתו כ"מענק הסתגלות" בשיעור שכר של שלושה חודשים, וכן בונוסים לשנת 2000. החברה ביקשה כי בית הדין האזורי ידחה גם את התביעות הכספיות הללו של מרק, בהעדר עילה.

8.     בפסק דינו בחן בית הדין האזורי את השאלה, כפי שהועמדה להכרעתו "אם בשל העדר רישומן של מניות הנתבעת הן בנסד"ק והן בבורסה בתל אביב, פעלה הנתבעת כלפי התובעים בחוסר תום לב ו/או הציגה כלפיהם מצג שווא, שכתוצאה ממנו נגרם להם נזק כספי בכך שקיבלו הטבה שלא ניתנה למימוש ומכאן זכאותם לפיצוי כפי שנדרש בתביעותיהם".

בית הדין סבור היה, כי המחלוקת שבין הצדדים נובעת מהפרשנות השונה הנדרשת למושגים "מימוש אופציה" ו"מימוש מניה". בית הדין התרשם, כי אצל המערערים קיים בלבול בין המושגים הללו, באשר מימוש האופציה משמעו אך המרת האופציות למניות, בלא שיש בכך הבטחה לרווח, כי אם ציפייה להטבה כספית בלבד.
בית הדין קבע כי מתוכנית האופציות עולה כי בעת הענקת האופציות כלל מניות החברה לא היו רשומות באף שוק של מניות, בין בישראל ובין בנסד"ק; כי הטענה בדבר התחייבות החברה כלפי העובדים לרשום את מניותיה למסחר בבורסה הינה טענה עובדתית, שהנטל הראייתי להוכיחה מוטל על המערערים, וכי המערערים לא הציגו ראיות שיש בהן לבסס קיומה של הבטחה כזו.
     בית הדין קיבל את הנטען על ידי החברה ואושר על ידי רואה החשבון שהעיד מטעמה, כי כאשר חברה אינה מנפיקה מניות בבורסה ומניותיה אינן רשומות למסחר, עדיין קיימת אפשרות למימוש המניות הנובעות מן האופציות, לאחר שהתקיימו התנאים שבכתב האופציות לעניין מועד הבשלת האופציות ומחירן, וזאת באמצעות מכירתן בשוק הפרטי וכן במכירה לפי כלל 144 ל- SECURITIES ACT (להלן - כלל 144). על פי כלל 144, יכול בעל מניות המחזיק מניות שאינן רשומות למסחר, למכור אותן לאחר חלוף שנה ממועד שהגיעו לידיו, במסגרת המסחר בבורסה, בשיעור שאינו עולה על אחוז אחד מההון המונפק של החברה, או בכמות מניות שערכן שווה למחזור המסחר הממוצע של המניה בבורסה בשלושת החודשים שקדמו למכירה, ובכפוף להתקיים דרישות פורמאליות מסוימות. אפשרות זו הייתה קיימת גם למערערים, לפחות באופן תיאורטי.
     בית הדין קבע כי לא הוכח כלל שהחברה הפרה את התחייבויותיה בהתאם להסכם העבודה ו/או להסכמי האופציות או להסכם אחר עם עובדיה. החברה לא התחייבה לרשום את מניותיה בנסד"ק. לפי העולה מתשקיף החברה, בטרם נרשמה כחברה זרה בבורסה בארה"ב, היא הצהירה על כוונתה לרשום את מניות החברה כדי שהן תהיינה סחירות. אף אם מדובר בהצהרת כוונות אין בכך כדי להוות התחייבות שהופרה. בסופו של דבר, במהלך שנת 2001 אכן נרשמו המניות הנובעות מכתבי האופציות בנסד"ק. כמו כן הצהירה החברה על כוונה להנפיק את מניותיה בבורסה בתל אביב, ואף התכוננה לקראת מהלך זה בשנת 2000, אלא שההליך נכשל בשל נסיבות שלא היו קשורות בה.     
בהתייחסו להסכם הגישור בין גיל לבין החברה קבע בית הדין האזורי, כי לא נמצא בהסכם התחייבות כלשהיא לגבי רישום ו/או הנפקת מניות הנובעות מהסכם האופציות, אלא בהבטחה להענקת אופציות שבפועל הוענקו לגיל בהתאם למוסכם. לכן אין כל הפרת הסכם מטעם החברה המצדיקה פסיקת פיצוי לגיל.
     לאור כל האמור, בהעדר הוכחה בדבר הבטחה להנפקה ומסחר בבורסה של המניות הנובעות מן האופציות, נדחו תביעות המערערים לפיצוי בגין נזקים ממוניים ובלתי ממוניים שנגרמו להם לטענתם, נוכח העובדה שהמניות שנבעו מן האופציות שהיו ברשותם, לא הונפקו למסחר כאמור.

9.     בית הדין הוסיף עוד ודחה את תביעותיו הנוספות של מרק כנגד החברה. בקשר לטענות מרק בדבר קיזוז 33,000 ש"ח מתשלומים שהגיעו לו מן החברה, עמד בית הדין על כך, שעל פי הסכם מיום 29.11.99 התחייבה החברה כלפי מרק לשאת בעלות תשלום שכר לימוד למכללה למינהל ללימודי A.B במינהל עסקים בעלות של 33,000 ש"ח.
     בהתאם לנספח להסכם העבודה התחייב מרק, בין השאר, לסיים את לימודיו ולקבל תואר A.B במשך הזמן המוקצב, וכן לעבוד 3 שנים בחברה מיום סיום הלימודים. נקבע, כי במידה שמרק לא יעמוד בתנאים הוא יחזיר לחברה את מלוא סכום המימון. בית הדין עמד על כך כי אין חולק שמרק פוטר בטרם חלפו שלוש שנים ממועד סיום הלימודים. עם זאת קיבל בית הדין את טענת החברה, כי מרק לא הציג אישור על כך שסיים את הלימודים וקיבל את התואר. תנאי זה הינו תנאי חיוני לזכאות לתשלום, ומשהמערער לא הציג כל אישור לקיומו דחה בית הדין את טענת מרק כנגד הקיזוז.
     
בקשר לתביעת מרק לזכויות סוציאליות ותנאים נלווים בקשר לתשלום מענק הסתגלות ששולם לו קבע בית הדין, כי למרק שולם על פי הסכם העבודה תשלום עבור מתן "שירותי יעוץ" לתקופה של 3 חודשים לאחר תום יחסי העבודה, ולאחר תום תקופה של 3 חדשי הודעה מוקדמת שניתנה לו בפועל. הוא אף לא נתן שירותי יעוץ לחברה. בנסיבות אלה לא קמה לו זכאות להפרשות לתנאים סוציאליים ולתנאים נלווים אחרים בגין אותו תשלום.
     בית הדין הוסיף עוד וקבע, כי מרק לא הוכיח את התשתית העובדתית הנדרשת לתביעתו לבונוסים בגין שנת 2000, ומשכך, דחה גם את תביעתו הכספית בעניין זה.

הערעור
עיקרי טענות המערערים
10.     לטענת המערערים החברה הפרה את התחייבותה להעניק להם אופציות שהן המירות למניותיה הרשומות למסחר בבורסה, כחלופת שכר וכחלק מתנאי שכרם. החברה הציגה למערערים מצג לפיו האופציות שהעניקה להם המירות למניות הרשומות למסחר בנסד"ק, וכפועל יוצא ניתן יהיה לממשן במועד הבשלתן, ולמכור את המניות מהמימוש באמצעות סוכן בורסה, ברווח מיידי.
     החלטת החברה, שלא לרשום למסחר את מניותיה הנובעות ממימוש האופציות לעובדים, נבעה מן העובדה שהחברה ראתה לנגד עיניה את האינטרס הכלכלי שלה לחסוך בעלויות הרישום ומסיבה זו בלבד. בפועל, החברה התחייבה והתכוונה לרשום את כל מניותיה, ורק לאחר שהתגלו לה עלויות הרישום רשמה את אותו חלק ממניותיה שאינו נובע ממימוש האופציות, אך הסתירה עובדה זו מן המערערים. מחדל החברה לרשום את המניות מהווה הפרה של הסכם העבודה ו/או מצג שווא והפרת חובות האמון והנאמנות של החברה כלפי המערערים.

11.     המערערים מפנים לסמיכות הזמנים שבין קבלת תוכנית האופציות לעובדים מיום 28.8.97 לבין הנפקת מניות החברה בנסד"ק בספטמבר 1997. עובר להנפקה זו הוענקו לעובדים אופציות לרכישת מניות החברה. מכתבי ההענקה עולה מצג החברה כלפי המערערים כי כל המניות הנובעות מן האופציות ירשמו למסחר.
     בפסק דינו התעלם בית הדין האזורי מראיות שהציגו המערערים המבססות טענתם בדבר התחייבות החברה שהופרה, ובדבר הפירוש הנכון שיש ליתן לאומד דעת הצדדים בקשר לכתבי ההענקה. בית הדין אף טעה כשהתעלם מעדויות המערערים מהן עלה כי לא היה להם מושג כי המניות העתידיות להתקבל ממימוש האופציות אינן סחירות בבורסה, וכי הם הסתמכו על המצג שהוצג להם בדבר סחירותן של המניות.
     איש מן החברה לא הבהיר למערערים כי בניגוד למצג שהוצג ולהתחייבות החברה, האופציות שהוענקו להם הן למניות שאינן רשומות למסחר. בכך הפרה החברה את חובתה כלפי המערערים לגילוי נאות.
     אף בתשקיף שפרסמה החברה ניתן למצוא התחייבות לרישום המניות, ולא כוונה בלבד לרישום כזה, כשהזמן הסביר לקיום ההתחייבות התשקיפית הינו לכל המאוחר מועד הבשלת האופציות הראשונות שהוענקו על פי תוכנית האופציות. לראיה, בסופו של יום המניות הנובעות מן האופציות נרשמו למסחר, וזאת, אך כשלוש וחצי שנים לאחר ההתחייבות, מה שלא הועיל כבר למערערים. אומד דעת הצדדים היה כי המניות הנובעות מן האופציות רשומות למסחר יחד עם כלל מניות החברה ו/או כי החברה תפעל לקיום התחייבותה לרישום המניות שינבעו ממימוש האופציות למסחר תוך זמן סביר בתוך תקופת ההבשלה של האופציות, באופן שלא יגרם נזק למערערים.
     החברה הסתירה מן המערערים את העובדה, כי כתוצאה ממימוש האופציות יתקבלו מניות שאינן רשומות למסחר, ושאפשרות מכירתן הינה תיאורטית בלבד. מצב דברים זה נודע למערערים רק בדיעבד.

12.     בפסק דינו של בית הדין נפלה טעות מהותית בהחילו על המערערים כעובדים כללים החלים על משקיע זר, וזאת חרף קביעתו של בית הדין, כי החברה העניקה למערערים הטבה כעובדים. עובד הינו "שונא סיכון" ומצפה לרווח מיידי.
כלל 144 לא יכול היה אף הוא להועיל למערערים והוא לא הובא לידיעתם. כלל 144 כפי שהעידו המומחים נועד למכירת מניות בעלי שליטה ולא למכירת מניות עובדים.
     גם הנפקת מניות החברה בבורסה בתל אביב לא יצאה אל הפועל משיקולי כדאיות של החברה, ובשל כך בלבד.
     מימוש האופציות של המערערים מעולם לא היה קשור להנפקה בתל אביב. המניות שעתידות היו להתקבל כתוצאה מהמימוש כלל לא היו אמורות להירשם בתל אביב אלא בנסד"ק. המצג שהוצג למערערים לפיו המניות יירשמו למסחר רלוונטי להנפקה שבוצעה בשנת 1997.
     רק בפברואר 2001 בעת שהאופציות שהוענקו למערערים פקעו בחלקן בשל הפיטורים ו/או היו "מחוץ לכסף" נרשמו המניות למסחר.

13.     באשר לתביעותיו הנוספות של מרק-
     אין רלבנטיות להשלמת לימודיו של מרק לאחר שהסתיימו יחסי עובד מעביד. משבחרה החברה לפטרו טרם סיום לימודיו, אין היא זכאית לקזז מן התשלומים המגיעים לו את שכר הלימוד ששולם על ידה בעת שהתקיימו בין הצדדים יחסי עובד מעביד.
     בית הדין אף טעה בדחותו את התביעה לתשלום זכויות סוציאליות בגין שלושת החודשים עבורם התחייבה החברה לשלם למרק בגין שירותי יעוץ. השאלה אם הועברה למרק עבודה בתקופה זו או לא, אינה רלבנטית לעניין החיוב בתשלום הזכויות הסוציאליות. בית הדין אף טעה בדחותו את התביעה לתשלום בונוסים. אין בתשלום בונוסים בגין תפוקה, אותם קיבל המערער בכדי לבטל או לאיין את חלקו של מרק ב-25% משיעור הבונוסים שקיבלו בעלי המניות.

עיקרי טענות החברה
14.     במסגרת הערעור שבים המערערים ומעלים טענות עובדתיות שאין להן כל בסיס בתשתית הראייתית שהוצגה לפני בית הדין האזורי. אין ממש בטענה לפיה החלטת החברה שלא לרשום את המניות למסחר נבעה משיקולי חיסכון בעלויות הרישום, שכן עלות הרישום הינה מאות דולרים בלבד. בית הדין קיבל לעניין זה את טענת החברה, כי הסיבה האמיתית לאי רישום כל המניות למסחר בנסד"ק נבעה בשעתו מדרישת החתמים. לראשונה בערעור מופיעה טענה עובדתית לפיה החברה הסתירה מן המערערים את החלטתה שלא לרשום למסחר את המניות הנובעות מן האופציות. לא זו בלבד שהמערערים מתעמתים בסיכומיהם עם קביעותיו העובדתיות של בית הדין לפיהן החברה לא התחייבה כלפיהם לכך שהמניות הנובעות מהאופציות ירשמו למסחר; לא פעלה בחוסר תום לב כלפיהם ולא הפרה את ההסכמים עימם, הם אינם מתמודדים עם טענות נוספות שהעלתה החברה. המרכזית שבהם היא הטענה שהמערערים כלל לא ביקשו לממש את האופציות שברשותם, אלא במסגרת ההנפקה בתל אביב שלא יצאה אל הפועל. כך יצא שהמערערים לא ביצעו את הנדרש על פי תוכנית האופציות שהן הבסיס להתקשרות בין הצדדים. הם לא פנו בכתב אל החברה כנדרש ולא שילמו את מחיר האופציות, תשלום שהוא תנאי הכרחי למימוש.
     כמו כן, דבר לא מנע מהמערערים לדרוש את מימוש האופציות לאחר שלא יצאה אל הפועל ההנפקה, ובמיוחד לאחר פברואר 2001, לאחר שכבר נרשמו המניות הנובעות מהאופציות למסחר בבורסה בארה"ב. העובדה שהמערערים נמנעו מלעשות כן שומטת את הקרקע מטענותיהם בדבר סירוב החברה לממש את האופציות שבידיהם מחד גיסא, ואת אחריות החברה כביכול לנזקיהם מאידך גיסא. וכן, גם אם יקבע, בניגוד לעמדת החברה, כי היא הפרה הסכמים או פעלה שלא בתום לב, אין לחייבה בנזקי המערערים מאחר שקיים אשם תורם בשיעור 100% מצידם ו/או משום שהם לא עשו דבר להקטנת נזקם.

15.     בנוסף, קבלת תביעתם של העובדים בעניין האופציות עלולה לקעקע את יסודותיו של מוסד האופציות של העובדים, מוסד שבו יש חשיבות רבה לשמירה על כללים ברורים ומוגדרים מראש ולהקפדה בכל התהליך של הקצאת האופציות ומימושן, ורישומן של המניות הנובעות מהן למסחר. בין השאר, מחויבת החברה בהקפדה על אי גילוי מידע פנים. בחיוב החברה לפצות את העובדים בגין אי מימוש האופציות למרות שהמערערים לא מילאו אחר הכללים להם הם מחויבים, יש משום השמטת הבסיס ממוסד האופציות, בין היתר בכך שישודר למעסיקים מסר לפיו הענקת האופציות לעובדים חושפת אותם לסיכונים מיותרים.

16.     בית הדין קבע בצדק, כי החברה לא התחייבה כלפי המערערים שהמניות הנובעות מן האופציות רשומות או שתרשמנה למסחר, וכי היא לא פעלה בחוסר תום לב ולא הפרה את ההסכמים בינה לבין המערערים. כל העובדים ובכללם המערערים ידעו או שהיה עליהם לדעת, כי המניות לא תהינה רשומות למסחר בבורסה האמריקאית.
     האופציות לא היו נכס ריק מתוכן אלא נכס בר מימוש, בין במסגרת הבורסה ובין מחוצה לה. לאי הרישום של המניות הנובעות מן האופציות היו סיבות חיצוניות (דרישות חתמים), ומכל מקום זו פררוגטיבה של החברה, שלא היו לה שיקולים זרים. מוסיפה עוד החברה וטוענת כי בדין נדחו תביעותיו הנוספות של מרק, ומטעמיו של בית הדין האזורי.

דיון והכרעה

17.     לאחר שעיינו בפסק הדין מושא הערעור, בטענות הצדדים ובכלל המסמכים הרלוונטיים, הגענו לכלל החלטה כי דינו של הערעור על כלל חלקיו להידחות. לטעמנו, צדק בית הדין האזורי בקובעו כי אין המערערים זכאים לפיצוי בגין מה שנראה בעיניהם הפרת התחייבות החברה לרישום המניות הנובעות מן האופציות למסחר בבורסה. מסקנת בית הדין האזורי, כי לא עלה בידי המערערים להוכיח התחייבות של החברה לרישום המניות למסחר כאמור, מקובלת עלינו, ובקשר אליה נוסיף אך ונדגיש דברים אחדים. ראשית נעמוד על היבטים רלוונטיים בבחינתם של חילוקי דעות בקשר להענקת אופציות לעובדים. בהמשך הדברים, ובשים לב לאותם היבטים כלליים, נתייחס לכמה עניינים העולים מן התשתית העובדתית כפי שנפרשה לפני בית הדין האזורי.
בסופו של דיון נתייחס קצרות לערעורו של מרק בעניינים הנוספים.

אופציות לעובדים- כללי
18. הסדר של הענקת אופציות לעובד לרכישת מניות של חברה שהיא מעסיקתו, נפוץ בעיקר בחברות ההי-טק, והוא נועד במהותו להעניק הטבה כלכלית לעובד, תוך יצירת זיקה בין העובד לבין מקום עבודתו לאורך זמן. מגמת החברות בהענקת אופציות לעובדיהן היא בין השאר, ליצור רמת סולידריות גבוהה אצל העובדים, באופן שכל אחד מהם יראה עצמו כמי שיש לו חלק משמעותי בחברה ובפעילותה. בפסק הדין ע"ע 132/07 מיקרוסופט ישראל - רוני גרושקה [(26.8.07), להלן- פסק הדין בעניין מיקרוסופט], התייחס בית דין זה, מפי השופט שמואל צור לטיבו של ההסדר להענקת אופציות, ובזו הלשון:
" הסדר שכזה הוא תנאי מתנאי הסכם ההעסקה של העובד ועיקרו הוא מתן אפשרות לעובד לרכוש מניות בחברה המעסיקה במחיר קבוע ובכפוף לתנאים כאלה ואחרים. תנאי האופציה הם מעיקרו של דבר ופירוט התנאים הוא חיוני. כך, למשל, יש לקבוע מהי כמות המניות המוקצית לעובד במסגרת האופציה, מה המחיר שעל העובד לשלם עבור המניה והאם מתן האופציה מותנה בתנאים מיוחדים כגון - תקופת עבודה מינימאלית אצל המעסיק או הצלחה בעבודה או כל תנאי אחר. תכנית למתן אופציה לעובדים לרכוש מניות בחברה המעסיקה אינה עניין של מה בכך והיא טעונה לא רק החלטה מוסמכת של הנהלת החברה המעסיקה אלא גם טעונה פירוט והבהרה לגבי תנאיה. לא הרי תכנית אופציה בחברה פלונית כהרי תכנית אופציה בחברה אלמונית וכל מעסיק משרטט לעצמו את מסגרת התכנית על פי צרכיו, מטרותיו ויכולותיו" (ההדגשה שלי, ר.ר.) .

עוד נקבע שם כי הענקת אופציות לרכישת מניות לעובד "יכולה לבוא לידי ביטוי בחוזה העבודה ויכולה גם לבוא לידי ביטוי במסמך נפרד החיצוני לחוזה העבודה. קיומה של תכנית שכזו, היקפה ותנאיה יילמדו מן המקור המשפטי ממנו נולדה, מן הראיות הנוגעות לדבר ומכלל נסיבות העניין". [ראו גם ע"ע 197/07 אייל סנטו - רגיסופט בע"מ (6.5.08),להלן - עניין רגיסופט, וכן ע"ע 499/07 ד"ר יאיר אלפרן- סיפן מוליכים למחצה (10.8.09) להלן- עניין אלפרן]. כמו כן נקבע בהתייחס לחוזה המעניק אופציה, כי מימוש האופציה צריך להתבצע בדרך כפי שהתוו לכך הצדדים בהסכם ביניהם. בביצועו של "חוזה אופציה" יש להקפיד על מילוי מדויק של תנאיו (ראו בפסק הדין בעניין מיקרוסופט וכן בע"א 346/88 זאב אביבי ואח' נ' שלמה בן זכריה פד"י מו(4) 684, 688, בעניין רג'יסופט, ובעניין ד"ר אלפרן) .

מן הכלל אל הפרט
19.     כהנחת יסוד שאיננה שנויה במחלוקת ראוי להדגיש כי מחויבות החברה למערערים בקשר לאופציות שברשותם, מעוגנת בראש ובראשונה בתוכניות האופציות שלה מיום 22.8.97 ומיום 25.10.98. עוד נתנה החברה ביטוי להתחייבותה כלפי המערערים בהודעות הענקה שונות שמסרה לידיהם במהלך תקופת עבודתם. ככל שמדובר במערער מס' 3, הוא גיל, מחויבות החברה כלפיו מוצאת ביטויה בעיקרו של דבר בהסכם הגישור מיום 3.7.00. ויובהר, בכתבי ההענקה השונים מודגש כי התנאים המלאים המחייבים הן את החברה והן את מקבל האופציות הם התנאים שבתוכנית האופציות. מכאן שככל שיש סתירה או אי בהירות בכתבי ההענקה או במסמכים אחרים שבידי המערערים, הוראות תוכניות האופציות הן הקובעות, והן המחייבות.
מתוך הוראותיהן של שתי התוכניות, נדגיש את מה שאיננו שנוי במחלוקת, כי האופציות שהוענקו לעובדים ניתנות למימוש עם הגיע מועד הבשלתן, ובלבד שבאותו מועד הם עדיין עובדי החברה; עובדים המעוניינים לרכוש את האופציות, צריכים לתת הודעה על כך לחברה ובכתב; מימוש האופציות כרוך בתשלום לחברה, לפי המחיר כנקוב בתוכנית האופציות שמכוחה מוענקות האופציות.

20.     בטענתם למחויבות החברה לרישום האופציות הנובעות מן המניות שברשותם למסחר בבורסה, נסמכים שלושת המערערים במידה רבה, אם לא בעיקר, על הודעה בנוסח זהה בדבר "מענק אופציות למניות החברה" נושאת תאריך 8.9.97 (להלן- הודעת ההענקה), שהייתה ממוענת בשעתו, אל מרק ואל רחל (בנפרד). נדגיש, כי גיל התחיל לעבוד בחברה אך ב 10.1.99, והודעה זו, או הודעה בנוסח דומה כלל לא הופנתה אליו. מכאן, שאם בכלל ניתן ללמוד על התחייבות החברה כלפי העובדים מתוך הודעת ההענקה, לא זו בלבד שלא ניתן ללמוד עליה בנוגע לגיל, שעדיין לא עבד בחברה במועד הוצאתה, אלא שגיל אף פוטר מעבודתו בחברה עוד בטרם הגיע המועד הראשון להבשלת האופציות שהוענקו לו. על כך עוד נעמוד בקצרה בהמשך דברינו.

21.     באשר להודעת המענק מיום 8.9.97 שהופנתה אל מרק ורחל - אכן, אפשר שעולה ממנה מצג, לפיו המניות הנובעות מן האופציות שהוענקו להם במסגרתה, יירשמו למסחר בבורסה בארה"ב (נסד"ק). על אפשרות קיומו של מצג כזה ניתן ללמוד, בין מנסיבות הוצאתה של ההודעה לעובדים בשעתו, ובין מתוכנה. ונבהיר - ההודעות נשלחו אל העובדים ב-8.9.97, זמן קצר לפני הנפקת חלק ממניות החברה בנסד"ק. בגוף הודעת ההענקה מצוין, כי במהלך אותו חודש עתידה החברה להנפיק חלק ממניותיה לציבור; נמצא בה התייחסות מפורטת לאותה הנפקה וציון האפשרות לרכישת מניות במחיר המוצע לציבור "ללא כל עלות מצידך". כמו כן נמצא בנספח להודעת ההענקה דוגמא שכל כולה מתייחסת למקרה של מניה הנסחרת בבורסה. בנספח להודעה מצוינים שלושה מועדי הבשלה של האופציות, שהראשון שבהם, הרלוונטי לחלקן של האופציות הוא 30.9.99.
     אכן, בגוף ההודעה כמו גם בנספח מצוין, כי ההענקה כפופה כולה לתנאיה של תוכנית האופציות, על כך אין מחלוקת. ומתוכנית האופציות משנת 1997 כמו גם בזו המאוחרת יותר, משנת 1998, עולה כי אך חלקן של המניות מוצאות בהנפקה לבורסה, ואף ניתן להסיק מהן, כי המניות הנובעות מן האופציות אינן רשומות בשלב זה למסחר (ס' 5(C) וסעיף 8 לתוכנית, ראו עוד התייחסותנו בהמשך). עם זאת, מתוך נסיבות הוצאת ההודעה ותוכנה, עולה מצג לכאורי כי העובד מקבל האופציות זוכה בהטבה שבהחלט קשורה עם הנפקת חלקן של מניות החברה בבורסה. ולמען הסר ספק, כלל 144 עליו נסמכת החברה אינו מוזכר בהודעה, כשם שאינו נזכר בתוכנית האופציות.

22.     ובכל זאת, למרות המצג הלכאורי העולה מתוך הודעות ההענקה, מקובלת עלינו מסקנת בית הדין האזורי, כי לא עלה בידי המערערים להוכיח התחייבות של החברה לרישום המניות הנובעות מן האופציות שבידיהם למסחר בבורסה. כך לא רק נוכח הוראותיהן של תוכניות האופציות, כי אם גם בשים לב לדרך התנהלותם של מרק ורחל עצמם במהלך השנים, ובעיקר מאז המועד שבו הבשילו לראשונה אופציות מתוך אלה שהוענקו להם במסגרת אותה הודעת הענקה.

במה דברים אמורים? הן מרק והן רחל קיבלו במסגרת הודעת ההענקה מיום 8.9.97 אופציות לשלושה מועדי מימוש, שהראשון שבהם 30.9.99 והמועדים שאחריו 30.9.2000 ו-30.9.2001. נמצאנו למדים, על פי העובדות כפי שקבע בית הדין האזורי, כי מרק ורחל לא פנו למימוש האופציות שברשותם בסמוך למועד ההבשלה הראשון. לראשונה הם פנו בהודעת מימוש בסמוך לפני ההנפקה המיועדת בבורסה בתל אביב ובקשר לאותה הנפקה. כך עולה במפורש מנוסח הודעת מימוש של מרק מיום 7.8.00, ושל רחל מיום 10.9.00. הודעות מימוש אלה היו מותנות באופן מפורש בביצוע ההנפקה המתוכננת בתל אביב, כך שמראש היה ברור כי אם ההנפקה המתוכננת איננה יוצאת אל הפועל, הודעת המימוש מבוטלת.

23.     בחינת מצב הדברים כפי שעולה מתיק בית הדין האזורי לתקופה שלפני אוגוסט 2000 מעלה, כי בעת שהבשילה קבוצת האופציות הראשונה שהייתה בידי מרק ורחל, בספטמבר 1999, היו מניות החברה שנסחרו בבורסה (נאסד"ק) מ"חוץ לכסף", דהיינו - מחיר האופציות למימוש היה גבוה ממחיר המנייה בשוק, כך שמימוש האופציות לא היה "כלכלי" מבחינת העובדים, והם אף היו יכולים להפסיד בגין מימוש כזה. אלא שזמן קצר לאחר מכן, בפברואר 2000 היו מניות החברה שנסחרו בנסד"ק בתוך הכסף. דהיינו, מחיר האופציות לא היה גבוה ממחיר המניה בשוק. מן התשתית העובדתית כפי שנפרשה לפני בית הדין האזורי עולה בבירור כי מרק לא ביקש באותה עת לממש את האופציות שברשותו. מתוך התצהיר של מרק עולה כי לראשונה הוא ביקש לממש את האופציות באוגוסט 2000, ובקשר עם ההנפקה המתוכננת בתל אביב. מעדותו של מרק עולה כי רק לאחר שההנהלה כשלה בנפקה בבורסה בתל אביב הוא העלה את נושא ההנפקה של כל מניות החברה בנסד"ק. ואומנם, בפברואר 2001, בסמוך לאחר כשלון ההנפקה בתל אביב, נרשמו כל מניות החברה, לרבות אלה הנובעות מן האופציות שבידי המערערים למסחר בנסד"ק.

24.     הנה כי כן, העדר כל פעולה מצידו של מרק למימוש האופציות שהבשילו, ללא קשר להנפקה המתוכננת בבורסה בתל אביב, אך מבססת את טענת ההנהלה בדבר ההבנה ששררה בינה לבין העובדים כי הענקת האופציות לא הייתה כרוכה בהתחייבות לרישום המניות הנובעות מן האופציות למסחר, בין במועד ההענקה, ובין כטענת המערערים, לכל היותר עד למועד הראשון שבו הבשילו חלקן של האופציות, לראשונה.

25.     בקשר לרחל נציין כי בית הדין האזורי לא קיבל טענתה כי פנתה לחברה בבקשה למימוש האופציות עוד לפני אוגוסט 2000, ושלא בקשר להנפקה המיועדת בתל אביב. בקביעת בית הדין האזורי לעניין זה אין לנו כל עילה להתערב. ואומנם אף לטענת רחל, פניותיה, ככל שהיו כאלה, לפני אוגוסט 2000 למימוש האופציות, לא היו בכתב, ואף אין טענה כי להודעה שמסרה צירפה תשלום עבורן.
בקשר לכך נזכיר, ויפים לכאן הדברים כפי שכבר קבענו בעניין אלפרן, כי מתן הודעת מימוש בכתב, כמו גם צירוף התמורה על פי תוכנית האופציות ובהתאם למסמכי ההענקה, הם תנאים מהותיים לגיבוש זכות העובד למימוש מניות הנובעות מן האופציות. עמדנו אף על כך כי במימוש אופציות יש סיכוי וסיכון. המממש משלם דמי מימוש בתקווה לקבל בעתיד סכום העולה עליהם. לחלוף הזמן יש השפעה מהותית על אלמנט הסיכון, ודחיית מועד קבלת החלטה על מימוש למועד שבו שוויין של המניות כבר ידוע מקטינה במידה משמעותית ואף מאיינת את הסיכון (ראו שם בפיסקה 47).
     הינה כי כן, צודקת החברה לעניין זה בטענתה בערעור לפנינו כי לא תשמע טענתם של המערערים כנגד החברה לעניין נזקים שלכאורה נגרמו להם בקשר למימוש האופציות, שעה שהם עצמם לא פעלו על פי המתחייב מהם לעניין מימוש האופציות, על פי תוכנית האופציות ומסמכי ההענקה עליהם הם מסתמכים.

26.     לא למותר הוא להוסיף עוד ולהפנות לעדות רואה החשבון מר אריה עובדיה שהעיד מטעם המערערים, בקשר למחויבותה המסויגת של החברה לעניין רישום המניות הנובעות מן האופציות למסחר בבורסה. מפאת חשיבות הדברים נביא אותם כאן כלשונם:

"ש.     האם נכון שבשתי התוכניות מופיעים סעיפים ברורים שכתוב בהם שהאופציות למניות בשלב זה אינן רשומות למסחר?
ת.     לא הייתי מכנה אותם סעיפים ברורים אלא סעיפים משתמרים. בסיפא של חלק מהסעיפים יש התחייבות לרישום המניות למסחר.
ש.     מה שאתה אומר עכשיו מאוד מוזר בעיני, אם יש שם התחייבות לרישום מניות במסחר, ברור שבאותו שלב שהוצג התוכנית אינן רשומות?
ת.     נכון.
ש.     אני מציג בפניך את הנוסחים של סעיף C5 וסעיף 8 לתוכנית, האם ברור מכאן מהסעיפים האלה שהן מתייחסות למצב שהמניות אינן רשומות?
ת.     בסעיף 5 זה לא ברור ובסעיף 8 זה ברור.
ש.     האם נכון שבתשקיף לא נכללה שום הוראה שנוקבת במועד מסוים שבו תהיה הרשמה של מניות העובדים?
ת.     הייתה התחייבות לרישום לא למועד (עמ' 25 ש' 21 - 33, ההדגשה לא במקור).

27.     הנה כי כן, הדברים מדברים בעד עצמם. לפי עדותו של העד המומחה מטעם המערערים לכל היותר עולה מן התכניות התחייבות לרישום המניות למסחר ללא מועד.
     על פני הדברים, ולפי העולה מן התשתית העובדתית שאיננה שנויה במחלוקת, החברה מילאה אחר מחויבותה זו. ראשית, לא נסתרה טענת החברה כי בשלב ראשון לא נרשמו מניות החברה בנסד"ק עקב "דרישת החתמים", ולא מטעמים הקשורים בשיקולים זרים של החברה. בסמוך לאחר שהבשילה קבוצת האופציות הראשונה של העובדים, נעשה ניסיון משמעותי של החברה להנפקת מניותיה בבורסה בתל אביב. כבר עמדנו על פעילותה של החברה בקרב העובדים למימוש האופציות שברשותם בקשר להנפקה זו, אלא שמסיבות שלא היו תלויות בחברה, ההנפקה שהייתה מיועדת לחודשים ספטמבר אוקטובר 2000 נכשלה. ואז, בסמוך לאחר מכן, בפברואר 2001 נרשמו כל מניות החברה למסחר בנסד"ק. מהשתלשלות זו של העניינים כמתואר, עולה כי ככל שאכן הייתה לחברה מחויבות לפעול בעתיד לרישום מניותיה למסחר בבורסה, היא פעלה באופן סביר למילוי אחר מחויבות זו. מסקנה זו מתבקשת כאמור גם נוכח התנהגות העובדים, ובמיוחד בשים לב להתנהלותו של מרק ,שהוא סמנכ"ל תפעול בחברה, בעל התפקיד השני בהיררכיית התפקידים בחברה, וחבר בהנהלתה.
בקשר לרישום כלל מניות החברה בנסד"ק בפברואר 2001, נוסיף עוד ונציין כי אף שרחל ומרק עדיין היו באותה עת עובדי החברה, אין חולק כי הם נמנעו מלבקש מימוש האופציות שבידיהם. זאת, ככל הנראה מן הטעם שהמניות היו אז "מחוץ לכסף".
     צדק אפוא בית הדין האזורי בקובעו כי בנסיבות שכאלה אין לשמוע לטענתם של מרק ורחל בדבר הפרת התחייבות החברה לרישום המניות הנובעות מן האופציות שבידיהם למסחר בבורסה, ודחה תביעתם לנזקים שלכאורה נגרמו להם עקב כך.

תביעת גיל - המערער 3
28.     גיל עבד בחברה מיום 10.1.99 ועד 15.12.99. במסגרת הסכם העבודה עימו נקבע כי גיל "זכאי להשתתף בתוכנית האופציות של העובדים", וכי עם תחילת עבודתו יקבל "כתב אופציות ע"ס 30,000 אופציות", עם תאריכי מימוש שהראשון שבהם למימוש כעבור 12 חודשים מתחילת עבודתו. אלא שגיל פוטר עוד לפני שחלפו 12 חודשים ממועד תחילת העסקתו. כמו כן, גיל לא קיבל מכתב הענקה כדוגמת המכתב שקיבלו מרק ורחל, ממנו עלה לכאורה מצג בקשר לאפשרות של סחירות המניות בבורסה. כמו בהסכם העבודה כך גם בכתב ההענקה של 30,000 האופציות שקיבל, לא נמצא כל רמז בעניין הנפקת המניות הנובעות מן האופציות בבורסה או בכלל, לעניין סחירותן של המניות. בכתב ההענקה מצוין מפורשות, כי התנאים המלאים המחייבים את החברה מפורטים בתוכנית האופציות מיום 25.10.98. וכבר עמדנו על העולה מתוכנית האופציות של החברה בקשר לסחירות המניות.
     הנה כי כן, בכל המסמכים הרלוונטיים המתייחסים למועד שעד לפיטוריו אין למצוא התחייבות של החברה כלפי גיל לסחירותן של המניות בבורסה.

29.     לאחר פיטוריו העלה גיל טענות ותביעות כספיות כנגד החברה. המחלוקת ביניהם באה לכלל סיום בהסכם גישור מיום 3.7.00 "שנערך בעצה אחת עם באי כוח הצדדים בגישורה של ד"ר הדרה בר מור". בין השאר, על פי ההסכם, הועמדו לרשותו של גיל 3000 אופציות מתוך אלה שהוענקו לו בעבר, ושאותם ניתן לממש במחיר של 2.125 דולר ליחידה בתוך שנה ומחצה.
     אין בהסכם הגישור כל רמז להתחייבות החברה לסחירות המניות בבורסה, וצדק בית הדין האזורי בקובעו כי אין ללמוד מן ההסכם מה שאינו כתוב בו. נכונה קביעת בית הדין האזורי, כי לא הוכח שהחברה הפרה התחייבותה כלפי גיל, ובדין לא נפסק לו פיצוי.

תביעותיו הנוספות של מרק
30.     לפנינו ערעורו של מרק גם בקשר לדחייה תביעתו ברכיביה האחרים- בעניין קיזוז שקיזזה החברה 33,000 ש"ח מתשלומים שהגיעו לו; תשלום בחסר של מענק הסתגלות ששולם לו, וקיפוחו בתשלום בונוס המגיע לו. אנו לא מצאנו בפסיקת בית הדין האזורי בקשר לרכיבים הללו שבתביעה עילה להתערבות, ולטעמנו ראוי פסק דינו של בית הדין האזורי להתאשר מטעמיו. נעמוד אך בקצרה על שלושת העניינים שבערעור, בחלק זה שלו.

קיזוז
31.     החברה קיזזה מסכומים שהגיעו למרק עם סיום עבודתו אצלה סך של 33,000 ש"ח ששילמה לו, על פי הסכם עבודה מיום 6.7.00 כעלות שכר לימוד במכללה למינהל, ללימודי A.B במינהל עסקים. מועד תחילת הלימודים על פי הקבוע בהסכם הוא אוקטובר 99, ומועד הסיום, לאחר 3 סמסטרים- מרץ 2001. על פי ההסכם, כמפורט בנספח לו, התחייב מרק לסיים לימודיו ולקבל תואר B.A. בזמן המוקצב בהצלחה; למנוע פגיעה בעבודה בזמן הלימוד, ולעבוד בחברה שלוש שנים מיום סיום הלימודים. עוד נקבע שאם מסיבה כלשהי, העובד לא יעמוד באחד מהתנאים הנ"ל, יחזיר העובד את מלוא סכום המימון צמוד למדד.
     אין חולק כי מרק פוטר ביום 1.4.2001, בטרם חלפו שלוש שנים מיום סיום הלימודים. אין חולק כי מרק לא הציג לפני החברה אסמכתא המעידה על סיום הלימודים וקבלת התואר. נשאלת השאלה אם רשאית החברה בנסיבות אלה לקזז את עלות הקורס מתשלומים המגיעים לו.

32.     מרק לא הציג לפני החברה, כמו גם לפני בית הדין האזורי, תעודה המצביעה על השלמת חוק לימודיו וקבלת התואר, בין במועד שנקבע לכך בהסכם ובין בכלל, לאחר שהסתיימו יחסי עובד מעביד ביניהם. משהסכום ששולם למרק בסך של 33,000 יועד ללא ספק ללימודים והשלמת תואר, ומשיעד זה לא בא לכלל מימוש, אין אנו מוצאים טעות בחיוב העובד להשיב למעסיק את הסכום ששולם לו, על פי המוסכם על הצדדים. אשר על כן, דינו של הערעור בחלק זה שלו, להידחות.

תשלום זכויות סוציאליות
33.     אף לא מצאנו טעות בפסק דינו של בית הדין שדחה תביעתו של מרק לתשלום תנאים סוציאליים, לרבות הפרשות לקרן השתלמות ולביטוח מנהלים בקשר לתשלום מה שהוא מכנה "מענק הסתגלות". נציין כי על פי הוראת סעיף 14.7 להסכם ההעסקה מתחייב העובד לתת לחברה שירותי ייעוץ במשך תקופה בת שלושה חודשים שלאחר סיום העסקתו. עבור שלושה חודשים אלה מתחייבת החברה לשלם לעובד דמי ייעוץ בסכום השווה לשלוש פעמים משכורת חודשית תמורת חשבונית. לטענת מרק תשלום זה שולם לו בחסר, באשר הוא לא כלל תשלום עבור תנאים סוציאליים והפרשות לביטוח מנהלים וקרן השתלמות.
לפי העולה מן התיק, החברה שילמה למרק את המגיע לו על פי סעיף זה שבהסכם, בנוסף לתמורת הודעה מוקדמת בשיעור העומד על שכר שלושה חודשים, ובהתייחס לתקופה שלאחר תום יחסי עובד מעביד. מרק לא הבהיר על שום מה יש לפסוק לו תנאים סוציאליים לתקופה שהיא לאחר שהסתיימו יחסי עובד מעביד בינו לבין החברה, ואנו לא מצאנו טעות בפסיקת בית הדין האזורי שדחה תביעתו בחלק זה שלה.


בונוסים
34.     לפי המפורט בפסק דינו של בית הדין האזורי תבע מרק בונוסים בהתייחס לתקופה בת שבעה חודשים בשנת 2000, לתקופה שעד ליום 6.7.00 שאז נחתם עימו הסכם עבודה חדש. תביעתו של מרק לבונוסים נסמכה על הסכם עבודה קודם, שלפיו הוא היה זכאי לקבלת בונוסים בשיעור של 25% מהבונוס השנתי שיוענק למנכ"ל זאב קירשנבאום ולסגנו אמציה. עבור התקופה המקבילה קיבלו השניים סך של 205,000 ש"ח ומכאן התביעה של מרק לקבל 25% מן הסכום הנ"ל.
     בית הדין האזורי קיבל את טענת החברה שלא נסתרה כי עבור התקופה הזו קיבל התובע בונוסים בשיעור של 225,000 ש"ח, העולה בשיעור ניכר על 25% מן הסכום הנתבע, ומשכך, דחה את התביעה. במסגרת הערעור נטען כי החברה תחייבה כלפי מרק לבונוסים משני סוגים. בעמידתה של החברה בהתחייבותה כלפי המערער לתשלום הבונוסים בגין תפוקה, אין כדי לבטל את חלקו של מרק בשיעור של 25% מהבונוסים שקיבלו בעלי המניות.
     לטענתו של מרק בדבר שני סוגי בונוסים להם הוא זכאי, לא מצאנו אחיזה בהסכם העבודה מיום 17.2.98 עליו נסמכת תביעתו בחלק זה שלה. לפי הוראות ההסכם, זכאי המערער לבונוס מסוג אחד "שיהיה בגובה 25% מסכום הבונוס השנתי שיקבלו זאב ואמציה בגין כל שנה". משלא נסתרה טענת החברה, כי מרק קיבל עבור אותה שנה בונוס בשיעור של 225,000 ש"ח צדק בית הדין בדחותו את התביעה לבונוס נוסף.

סוף דבר
35.     נדחה ערעור המערערים על פסק דינו של בית הדין האזורי בעניין אי רישום המניות הנובעות מן האופציות שברשותם למסחר בבורסה. נדחה ערעורו של מרק על פסיקת בית הדין האזורי בעניין תשלום תנאים סוציאליים, תשלום בונוס והחזר קיזוז .
     המערערים ישלמו הוצאות החברה בסכום כולל של 15,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק. סכום זה ישולם לחברה בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין אל המערערים, ואם לא ישולם כאמור, יוסיף וישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.



רשימת 100 נושאים רלוונטיים נוספים

1. זכויות מוכר מול זכויות בנק
2. תמלוגים על מוזיקה ברדיו גלגל''צ
3. עיכוב פירוק חברה
4. סעיף 119(א) לחוק יישום תכנית ההתנתקות
5. היטל ביוב - סמכות בית המשפט שלום
6. הסכם תיווך ללא כתובת הדירה
7. פגיעה בעמוד שדרה צווארי עקב עבודה מול מחשב
8. אכיפת צו מניעה זכויות יוצרים
9. ביטוח חיים - ניתוח מעקפים
10. פטור מאגרה בשל סכום גבוה
11. תביעה לחייב השתתפות בחובות חברה
12. גזר דין בעבירת סמים
13. אובייקטיביות שופט
14. חשבונית על עבודה שלא בוצעה
15. בקשת רשות ערעור - צו למינוי כונס נכסים
16. שלילת כושר התנגדות לשם ביצוע עבירה
17. הסעת שוהים בלתי חוקיים
18. פוליסות ביטוח חופפות
19. הוצאות בגין אי התייצבות לדיון
20. פיצויים בגין פינוי שוכרים
21. ביטול מכרז עקב הטעייה
22. צירוף חברת ביטוח אמריקאית לתביעה
23. תאונת עבודה אשם תורם
24. ניהול עסק אחסנה ללא רישיון
25. הפרת חוזה רכישת גז
26. גניבת תיק ברחוב
27. תביעת שיבוב בגין נזקי רכוש לרכב
28. סעיף 26 לחוק הערבות
29. זכויות יוצרים על תמונה - פיצוי בסך 10,000 ש''ח
30. ביטוח צלילה ספורטיבית
31. צריכת מים משותפת במשרדים
32. פסוריאזיס בצבא
33. התנגדות לביצוע שטר חוב
34. מבחן הפיקוח והשליטה
35. הסבת קנס
36. עיכוב ביצוע פסק דין אשם תורם
37. ניכוי מס מגורים של עובדים זרים
38. עתירה נגד הסכם בריכת גורדון
39. פגיעה בתנאי שכר מנהלת בית ספר
40. פינוי דירה שכורה בכינוס נכסים
41. הפרת התחייבות של חברת ביטוח
42. מחיקת המילים למוטב בלבד
43. זכאות לתגמולי ביטוח בריאות עקב ניתוח
44. פיטורים משיקולים פוליטיים
45. הסכם שכירות להצבת מתקן סלולרי
46. סמכות מקומית בתביעות עוולות באינטרנט
47. זכויות יוצרים על מאמרים
48. שלילת פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
49. דמי חכירה חודשיים בתחנת דלק
50. נהיגה בחוסר זהירות
51. בקשה לביטול מימוש משכנתא
52. תנאים לצו עיכוב יציאה מהארץ
53. פרשנות פוליסת ביטוח
54. פטור מחובת מכרז פומבי
55. דו''ח לא נכון ללא הצדק סביר
56. ניכוי מס בעסק לא אמיתי
57. שיפוי בגין תאונת דרכים
58. שיפוי ביטוח לאומי על גמלת נכות כללית
59. דמי עגינה של כלי שיט בנמל
60. בקשה להטלת עיקול זמני
61. כניסה לשלב הלאומי בקשת פטנט
62. שימוש בכלי רכב אזרחיים כמחסום
63. הפחתת פיצויי הלנת שכר
64. התיישנות תביעת ביטוח 3 שנים
65. אחריות בעל מקרקעין בנזיקין
66. קשר בין שחפת ריאתית לבין ניתוח מעקפים
67. ערעור ביטוח גניבת מכונית
68. התיישנות ביטוח תאונות אישיות בתאונת דרכים
69. דיירות מוגנת מכוח חזקת השיתוף בין בני זוג
70. רשלנות בנק - אי עריכת ביטוח חיים
71. צבע מתקלף באוטו
72. פיצוי על נזק מעקלים
73. הבטחה מנהלית
74. סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל
75. אי הכרה בדירת מגורים מזכה
76. בחירה בין ביטוח לאומי לבין משרד הביטחון
77. חיוב ביתר על סחורה
78. תעודת ביטוח חובה ללא חותמת
79. סמכות לדון בענייני רכוש של בני הזוג
80. תביעת פיצויים על ליקויי בניה
81. הפרת זכויות יוצרים טלויזיה בכבלים
82. הסכם עם העירייה בנושא ארנונה
83. סתירות בגרסת מבוטח
84. שדידת נהג מונית
85. מהו מס ערך מוסף
86. בריחה מהמשטרה
87. רשיון טוען רבני
88. נהיגה בשלילה - אי ידיעה
89. האם מותר לשלם קנס של אדם אחר
90. מהו מדגם - הגדרת מדגם
91. שחרור אסיר מטעמים רפואיים
92. ערעור על העברת עובד מתפקידו
93. צו הקפאת הליכים לרשות מקומית
94. מינוי עו''ד לכונס נכסים של דירה
95. חוזה הלוואה בכתב בשוק האפור
96. פטור מתשלום מס שבח
97. סעיף 380 לחוק העונשין
98. התליית צו הריסה
99. זכות אישית שאינה ניתנת להעברה
100. דחיית בקשה לדחות תביעה על הסף - מיסוי מקרקעין
ביטוח

בנקאות

משפחה

מיסים

הגנת הצרכן

קניין רוחני

מנהלי

נזיקין

נדל"ן

סדר דין

פלילי

תעבורה

עבודה

מסחרי

דף הבית

פשיטת רגל