ביטול מכרז מינוי פרקליט

להלן פסק דין בנושא ביטול מכרז מינוי פרקליט: פסק דין 1. הוגשה תביעה להורות על ביטול תוצאות מכרז פומבי 4473, שעניינו משרות פרקליט בפרקליטות מיסוי וכלכלה מחוז תל אביב, לאור פגמים שנפלו במכרז. 2. עם הגשת התביעה, הוגשה בקשה לסעד זמני. במסגרת דיון בבקשה התקיימו הליכים רבים. הוגשו בקשות לתיקון הבקשה, הדיון בבקשה ובתביעה אוחד ולאחר מכן הופרד, הוגשו בקשות רבות ושונות לרבות בקשות רשות ערעור לבית הדין הארצי. סיכומו של דבר, ביום 8.8.07 ניתנה החלטה בסעד הזמני, לפיה הבקשה נדחית. רסקין הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה בר"ע (583/07). ביום 28.10.07 ניתנה החלטת בית הדין הארצי הדוחה את בקשת רשות הערעור. 3. במסגרת ההליך העיקרי נשמעו עדויות. נתבעים 3 עד 9 החליטו שלא להעיד בהליך העיקרי. רסקין ביקש לזמנם לעדות כעדים מטעמו. בהחלטתנו קבענו שאין להעתר לבקשה. 4. בתום שמיעת הראיות, הוגשו סיכומים בכתב. לאחר שעיינו בחומר הראיות ובסיכומים, להלן פסק הדין. 5. העובדות העולות מחומר הראיות א. המבקש הוא עורך דין ומשפטן, עולה מארצות הברית. ב. למבקש תארים אוניברסיטאיים כמפורט בבקשה שהגיש. המבקש בעל ניסיון כעורך דין בארה"ב. ג. המבקש עלה לישראל. ד. במשך שנתיים, בשנים 2004-2005, התנדב בפרקליטות מחוז חיפה. ה. בחודש מאי 2006 פורסמה רשימה של מכרזים פומביים למשרות פנויות במשרד המשפטים ובפרקליטות, לרבות מכרז למשרות בפרקליטות מחוז חיפה (מס' 4471) ובפרקליטות מחוז תל-אביב באגף מיסוי וכלכלה (מס' 4473). ו. המבקש הגיש מועמדות לשני המכרזים, ודירג את חיפה בעדיפות ראשונה ואת תל-אביב בעדיפות שניה (נספח ה' לבקשה המתוקנת). ז. בשלב כלשהו שינה את סדר העדיפויות, באופן שהמשרה בתל-אביב תהיה בעדיפות הראשונה. ח. המבקש זומן לראיון בפני ועדת בוחנים, למשרה בתל אביב, ליום 25/9/06. ט. ביום 17/10/06 קיבל המבקש תשובה שלילית בעניין המכרז בתל-אביב. י. למשרה נבחרו חמישה מועמדים, הם נתבעים 7-3, וכן שני מועמדים כשירים, נתבעים 8 ו- 9. יא. ביום 22/10/06 שלח המבקש מכתב השגה על תוצאות המכרז וביום 24/10/06 התקבלה תשובת המדינה. יב. ביום 2/11/06 נפתח ההליך כאן. 6. הליך המכרז מחומר הראיות עולה שהפרקליטות באמצעות פרקליט המדינה וגורמים נוספים, פנתה לנציבות שירות המדינה בשנת 2004, בעניין עומס רב של תיקים שממתינים לטיפול זמן רב (תיקי מב"ד) ואשר לא ניתן לטפל בהם עקב מחסור בכח אדם. העדה מרי יוסף, מנהלת תחום (משרדי הממשלה ויחידות הסמך) בנציבות שירות המדינה, העידה שהסוגיה עלתה לדיון עוד בשנת 2004. לתצהירה צורפה מצגת שהוצגה לנש"מ ע"י משרד המשפטים, מיום 12/04. 7. עוד צורפו לתצהירה אישורים ממשרד האוצר לשנת 2006. לדבריה, ביום 31/1/06 אישרה ועדת חריגים עליונה, יצירת משרות חדשות של פרקליטים, לצורך חיסול תיקי מב"ד (הודעה מיום 2/2/06, צורפה נספח י'). 8. על פי עדותה, משרד המשפטים ביקש לבצע חשיבה מחודשת לזירוז הליך גיוס העובדים, ובשיחות שהתקיימו דובר על הפעלת מנגנון סינון ראשוני, דומה לזה שהופעל במכרז 3609 "מכרז ההתנתקות", שגם בו נדרש איוש דחוף של תקני כח אדם. 9. נספח יג' לבקשה הוא אישור נש"מ להצעת משרד המשפטים לזירוז הליכי המכרז, מיום 20/4/06, בכפוף למספר הסתייגויות. 10. ההליך המזורז שבו מדובר, עיקרו ביצוע המכרז ללא עריכת מבחנים מוקדמים לכל המועמדים, אלא באמצעות סינון ראשוני של כלל המועמדים באמצעות שני אנשים, אחד ממשרד המשפטים ואחד מנש"מ. 11. לתובע טענות רבות כנגד אופן ניהול המכרז והמיון הראשוני. נדון בטענותיו להלן. 12. על פי הצעת משרד המשפטים לביצוע מכרז מצומצם, המיון הראשוני יערך על ידי שני נציגי משרד המשפטים. הובהר שנש"מ דרשה שאחד הבוחנים יהיה של נש"מ. עוד הובהר שנציג משרד המשפטים היה בפועל גורם מהיחידה הקולטת - פרקליטות מיסוי וכלכלה. 13. בהצעת משרד המשפטים, סעיף 6, נאמר: "העברת 200 מועמדים נבחרים בעלי הציונים הגבוהים ביותר למיון על ידי גוף חיצוני בדרך של בחינות או מרכז הערכה - באחריות משרד המשפטים". 14. התברר שלא נערכו מבחנים כלשהם למועמדים שעברו את המיון הראשוני. 15. גב' מרי יוסף שלחה מכתב מיום 4/1/07 (לאחר הגשת הבקשה הזמנית ובעקבות פניית ב"כ הפרקליטות אליה) ובו הסבירה: "... דובר על כך שככל שיהיו מעל 200 מועמדים נבחרים לאחר הליך הסינון הראשוני לאחד מן המכרזים, יועברו המועמדים למיון על ידי גוף חיצוני. מבירור שערכתי עם משרד המשפטים, באף אחד מן המכרזים הרלבנטיים לא עלה מספר המועמדים על 200. לפיכך, לא היה צורך לפעול בהתאם לסעיף זה". על דברים אלה חזרה גם בעדותה. 16. לטענת המדינה, סעיף 6 להצעת משרד המשפטים, כוונתו היתה שרק אם יהיו מעל 200 מועמדים לאחר הסינון, יועברו אלה למבחנים על ידי מרכז הערכה. מנגד טוען התובע שהסעיף קובע במפורש שכל המועמדים שיבחרו בסינון הראשוני, עד 200, יועברו לביצוע מבחנים. 17. בראש ובראשונה נבהיר שהתובע הודה כי הגיש מועמדות למספר מכרזים בעבר. בעדותו אישר ששלח מועמדות לשישה או שבעה מכרזים וכי הופיע בפני שלוש ועדות. כן אישר שניגש 6 - 5 פעמים למבחנים של נציבות שירות המדינה. כאשר השתתף במכרז 4473 הנדון כאן, ידע שלא מתקיימים מבחנים בכתב. לכן אין לקבל את טענתו שלפיה אי קיום מבחנים בכתב, הוסתר ממנו. ככל שהיתה לו טענה בעניין זה, היה עליו להעלותה לפני המכרז ולא לאחר שנודעו תוצאותיו. ראו לענין זה בג"ץ 422/85 גאנם נ' משרד החינוך והתרבות, פ"ד לט' 298, עע 1279/02 מדינת ישראל נ' שלמה כרמי, פד"ע לח' 415 ועוד. 18. על אף האמור, נתייחס להלן לגופם של דברים. אנו סבורים שיש קושי רב בפרשנות של גב' מרי יוסף לאמור בסעיף 6 להודעה. התכלית שעומדת בבסיס דיני המכרזים היא חתירה לשיוויון בין המועמדים. שלב המבחנים הוא שלב חשוב ביותר במהלך המכרז, באשר הוא שלב אוביקטיבי, שבו כל המועמדים נשאלים שאלות זהות וניתן קריטריון אוביקטיבי לבחינת התאמתם לתפקיד. במקרה הנדון, כפי שראינו, כל השלבים האחרים הן שלב המיון הראשוני והן שלב הועדה, נעשה תוך מעורבות ובחינה של גורם אנושי. האפשרות היחידה לקבל נתון אובייקטיבי בדבר מידת ההתאמה של המועמדים לתפקיד, היתה באמצעות מבחני הערכה. מטעמי יעול, מצאה המדינה לנכון לשלוח רק 200 מועמדים למבחנים, ולא את כל המועמדים. לא נכון יהיה להסיק מכך שרק אם יהיו 200 מועמדים - ישלחו למבחנים. ומה אם היו בנמצא 190 מועמדים? כלום במקרה כזה אין צורך לשלוח אותם למבחני הערכה על ידי גורם חיצוני. לטעמנו, הפירוש הנכון של סעיף 6 הנ"ל הוא שאותם אלה שיוותרו לאחר הסינון הראשוני, עד 200, ישלחו לבחינות על ידי גורם חיצוני. 19. במקרה הנדון, בוצע המיון הראשוני על ידי נציג מהיחידה הקולטת - פרקליטות מיסוי וכלכלה. מן הראוי היה שבשלב זה יוגשו המועמדים לבחינות חיצוניות, אוביקטיביות ורק לאחר מכן יעברו לועדת המכרז. כך יש לפרש את סעיף 6 למכתב נש"מ. 20. צירוף שתי העובדות המצויינות לעיל - ביצוע המיון הראשוני על ידי נציג מהיחידה הקולטת ביחד עם העדר מבחנים על ידי גורם חיצוני אובייקטיבי, מביא למסקנה המצערת ולפיה במהלך המכרז "המזורז" לא הושם די דגש על כללי השוויוניות שהם אלה שעומדים בבסיס דיני המכרזים. 21. הדברים עומדים ביתר תוקף, לאור מכתבתו של סגן נציב שירות המדינה מר מוטי אהרוני, מיום 20/4/06, בו דרש כי בהליכי המכרז ייושמו עקרונות אלה: "א. הקפדה על כל ההליכים כמתחייב מחוק שירות המדינה (מנויים). ב. מתוך הזדמנות שווה ובשקיפות. ג. הקפדה שכל ההליכים יהיו מתועדים לצורך בקרה ומעקב". 22. הדיונים בועדת המכרזים השתתפות עו"ד רדלמן ועדת המכרזים מנתה שלושה חברים, עו"ד סימונה פרנקל - נציגת נש"מ ויו"ר הועדה, עו"ד דינה רדלמן - נציגת משרד המשפטים ומר טוביה פרונט - נציג ציבור. 23. עו"ד רדלמן ממלאת תפקיד ממונה בכירה מפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה). 24. מחומר הראיות עולה שעו"ד רדלמן לא נתנה המלצה אישית לאף אחד מהמועמדים. עוד עולה שהכירה את חלקם, בתקופת עבודתם בפרקליטות, כמתמחים או במשרות זמניות. 25. בהחלטה בצו הזמני נקבע שיש לבחון את השתתפותה של עו"ד רדלמן בועדת המכרז בית הדין הארצי, בבר"ע 583/07, הפנה תשומת לב הצדדים לתיקון הוראת התקשי"ר החל מיום 1/1/07, כך שמספר החברים בועדת הבוחנים יהיה ארבעה, אחד מהם הממונה הישיר או מי מטעמו. בהודעת נש"מ מס' 5/50, מיום 24/12/06, הובא ההסבר לשינוי, כדלקמן: "הצוות נדרש, בין היתר, למצוא פתרון למצב בעייתי בו מועמד נבחר לתפקיד, כאשר לממונה הישיר, שאמור לעבוד עימו, לא היתה יכולת מספקת להשפיע על הליך הבחירה. מצב זה הוביל לכך שהליך המינוי היה חשוף לעיתים לשיקולים זרים בבחירה". 26. בתצהיר מרי יוסף נאמר: "... מקובל בועדות בוחנים במכרזים בשירות המדינה, שאחד החברים הוא נציג היחידה הרלוונטית, שכן היא זו שקולטת אליה את העובדים בסופו של דבר, ולכן תרומתו לבחינת התאמתו של המועמד למשרה, היא חיונית וחשובה". על דברים אלה חזרה ב"כ המדינה בסיכומים. 27. במועד הרלוונטי למכרז 4473, לא כלל התקשי"ר הוראה מפורשת על השתתפות נציג היחידה הקולטת בועדת המכרזים. על פי ההוראות הרלבנטיות באותה עת (סעיף 12.362) ועדת המכרזים תכלול: "1. יושב ראש - נציב שירות המדינה או נציגו שאינו מועסק במשרד הנוגע בדבר. 2. חבר - נציג המשרד הנוגע בדבר, שיתמנה לאחר התייעצות עם המשרד. 3. נציג ציבור - אדם שאינו עובד מדינה". בסעיף 12.363 לתקשי"ר נקבע: "חבר ועדת הבוחנים לא יהיה אדם אשר חיווה דעתו לגבי מידת התאמתו של אחד או יותר מהמועמדים למשרה במכרז, על גבי הטופס המיועד לכך, או אשר הראה במפורש בדרך אחרת, בטרם התרשם מן המועמד במסגרת הליכי המכרז, כי יש לו דיעה מוקדמת ביחס למידת התאמתו של אותו מועמד למשרה שלשם איושה נערך אותו מכרז". 28. שינוי התקשי"ר על ידי הוספת גורם רביעי בועדת המכרזים, בא לענות על צורך מציאותי, ממשי, של שותפות של הגורם הממונה על העובד, בדיוני הועדה. צורך זה ברור והגיוני, ופורט היטב הן בהוראה המתקנת והן בהסבר לתיקון. יחד עם זאת, יש לשים אל לב שהתיקון לא שינה את הרכב שלושת חברי הועדה אלא הוסף חבר רביעי. משמע - כל עוד בועדה ישבו שלושה, כהוראת התקשי"ר לפני התיקון, הרי שאין זה ראוי ואין זה נכון שהחבר שבא מתוך המשרד הרלבנטי, יהיה הממונה הישיר של העובד. לו המדינה היתה סוברת שכך ראוי, היה מתוקן התקשי"ר כך שיוותרו שלושה חברים תוך הבהרה שנציג המשרד הרלבנטי, יכול שיהיה הממונה הישיר. בפועל, התקשי"ר הותיר את הרכב ועדת המכרז כמקודם, ומצא לנכון לצרף חבר רביעי - הממונה הישיר או מי מטעמו. 29. לא כך פעלה המדינה במקרה של התובע. במקרה של התובע, מתוך שלושת חברי הועדה, אחת מהם היתה נציגת היחידה הקולטת ומי שהכירה אישית חלק מהמועמדים, בהיותם מתמחים לשעבר ביחידה וכן חלקם כעובדים בפועל במשך מספר חודשים. 30. לא היינו מוצאים לנכון לייחס משמעות נרחבת לנושא זה, לו היינו מוצאים שהליך המיון הראשוני במכרז היה תקין, שהמועמדים שעברו את המיון הראשוני היו נשלחים למבחנים על ידי גורם חיצוני - אובייקטיבי. לו הליך המיון הראשוני היה נעשה באופן אוביקטיבי, יתכן שהיינו נותנים משנה תוקף לעמדת המדינה ולפיה בדרך כלל משתתף הממונה הישיר בועדת המכרזים, וכי אין מדובר במקרה חריג. 31. להוותנו, מתברר שלא כך הדבר. למקרא חומר הראיות מתברר הרושם שלפיו פרקליטות מיסוי וכלכלה היתה מעורבת בהליכי המכרז, מתחילתם, ללא שגורם אובייקטיבי בחן וסינן את המועמדים. הסינון הראשוני של המועמדים נעשה על ידי גורם מתוך היחידה. כך גם בועדת המכרזים, כאשר חברה אחת מתוך שלושה, היתה גורם בכיר ביחידה. מאידך, המועמדים שעברו את המיון הראשוני לא נשלחו למבחנים על ידי גורם חיצוני. 32. בעובדה זו יש משום פגיעה חמורה בעקרונות השוויון באשר בהכרח תינתן עדיפות, אף אם לא באופן רצוני, למי שהתמחה בעבר בפרקליטות או שמילא בה תפקיד בפועל, ואשר ניתנה לגורמים המעורבים בבחירתו אפשרות ישירה להתרשם מכישוריו. זאת בניגוד למועמדים שלא התמחו ביחידה ולכן אנשי היחידה שמעורבים עד מאד בבחירתם, לא זכו להכיר את עבודתם בפועל. בענין בג"ץ 3751/03 יוסי אילן נ' עירית תל אביב יפו פ"ד נט(3) 817, הושם דגש על ההבחנה בין "דעה מוקדמת" לבין "דעה קדומה", כאשר דעה קדומה תפסול פלוני מלהיות חבר בועדת המכרז, בעוד דעה מוקדמת לא בהכרח תפסול אותו. כן הובהר: "ההלכה הסכינה עם תופעה זו- נמצא כי החלופה של ועדות מכרזים שחבריהן אינם מכירים כלל את המועמדים נוגעת בפגמים לא תחום חמורים והשלימה עימה. כך נקבע איפה כי הכרות מוקדמת עם המועמדים, הערכה מוקדמת... כל אלה אין בהם בהכרח כדי להביא לפסילתו של המכרז..." 33. בית המשפט העליון נתן ביטוי נכון ואמיתי למציאות שבה אין מנוס מהכרות כזו או אחרת בין מועמד למשרה לבין חבר בועדת המכרזים. לא ניתן לנטרל לחלוטין את המימד האנושי, את הגורם הסובייקטיבי שבהליך המכרז. לכן נערכה הבחנה בין דעה מוקדמת לבין דעה קדומה. דברים אלה יפים ונכונים שעה שההליך מנוהל באופן תקין, שעה שהמיון הראשוני של המועמדים נעשה על ידי גורם אוביקטיבי וחיצוני. המקרה הנדון הוא שונה. בהיות המכרז מכרז מזורז, ניתנה סמכות ליחידה הקולטת (ביחד עם נציג נש"מ) למיין את המועמדים. אלה שנבחרו הועברו ישירות לועדת המכרז שבה ישבה גם כן נציגה של היחידה הקולטת. בשום שלב משלבי המכרז לא נעשה סינון אוביקטיבי של המועמדים. 34. העדר פרוטוקול לועדת המכרזים לתצהיר גב' נדב צורף נספח ז', הנחיות מהיועץ המשפטי לממשלה בדבר "ועדות בוחנים במכרזים לקבלת עובדים למשרות בשירות המדינה" (מיום 1/5/71, עדכון אחרון 3/7/02). בסעיף 6 להנחיות נקבע: "על הועדה מוטלת חובה לרשום פרוטוקול אשר ישקף את עיקרי המידע שהובא לפניה ואת ההחלטות שנתקבלו בעקבות אותו מידע. מובהר כי יש לדווח בפרוטוקול על עיקרי ההתרחשויות שהיו בועדה, לרבות מידע הנמסר לועדה כנדרש בידי חברי הועדה, אך מבלי שהדבר יפגע בדיון החופשי בין חברי הועדה בטרם מתגבשת ההחלטה הסופית". 35. בועדת המכרזים שהתכנסה למכרז 4473 לא נערך פרוטוקול. לטענת המדינה, די ברישום הציונים שערך כל אחד מחברי הועדה, ואשר שימש בסיס לדיוני הועדה בהתאמת המועמדים. 36. כך נאמר על אופן בחירת מועמדים בועדת מכרזים (ע"ע (ארצי) 1279/02), הנ"ל: "תהליך בחירת מועמדים במכרז ובחירת המועמד המועדף הוא מורכב. הערכת המועמד מבוססת על מידע עובדתי המוצג בפני חברי הועדה ועל התרשמותה מכל אחד מן המועמדים. גיבוש דעתו של חבר ועדה נעשה על יסוד מגוון של שיקולים הנוגעים לעניין ומתן משקל, לפי מיטב הכרתו, לכל אחד מן השיקולים. אך מובן הוא שקיים שוני בהערכותיהם של חברי הועדה השונים ובמשקלים שהם נותנים, שמקורו במידת התרשמותו האישית של כל חבר ועדה מן המועמד, בהבדלי הגישות והדגשים של כל אחד מחברי הועדה ובהבדלי האישיות ביניהם. החלטת הועדה - כגוף - ניתנת בסופו של דבר, על ידי צירופן יחד של דעות כל חברי הועדה". בענין בג"ץ 3751/03 הנ"ל, הושם דגש על ניהול פרוטוקול בדיוני ועדת המכרזים. יחד עם זאת הובהר שעל הפרוטוקול לשקף את "עיקרי הדברים". בעמוד 837 לפסק הדין נכתב: "פרוטוקול מעין זה ראוי לו שידווח, למצער, על עיקרי ההתרחשויות שהיו בועדה, ובהם דיווח חברי הועדה על דברים שנאמרו להם, על פגישות שהיו להם וכו'..." 37. התקשי"ר מחייב עריכת פרוטוקול של דיוני הועדה. רשימת הציונים שהעניקו חברי הועדה, אינה יכולה לבוא במקום פרוטוקול. 38. בהתאם לאמור בבג"ץ אילן הנ"ל, איננו סבורים שפרוטוקול הועדה אמור לשקף את כל השאלות שנשאלים המועמדים, את תשובותיהם המלאות, את כל הדברים שנאמרים על ידי מי מחברי הועדה. הפרוטוקול אמור לשקף את רוח הדיונים, את הנושאים העיקריים שעולים על הפרק וכמו כן לשקף ארועים חריגים במהלך הדיון. כך לדוגמא, ככל שמי מחברי ועדת המכרז מכיר מי מהמועמדים, בין הכרות אישית ובין הכרות מהעבודה, מן הראוי שיעדכן את חברי הועדה ושהדבר יצויין בפרוטוקול. על מנת לסבר את האוזן נבהיר כי לטעמנו, אף לו היתה הועדה מקיימת את הוראות התקשי"ר ומנהלת פרוטוקול, לא היה מקום לרשום בפרוטוקול את כל השאלות שנשאלים המועמדים. מטעם זה, העובדה שלא נוהל פרוטוקול, לא גרעה מיכולת ההוכחה של טענת האפליה מחמת גיל. 39. התובע לא טען בכתב התביעה המתוקן, דבר לעניין העדר פרוטוקול. הנתבעים אף התנגדו לכל שאלה שנשאלו מי מהעדים בסוגיה זו, מחמת הרחבת חזית. 40. על אף האמור, מצאנו לנכון להביא את הדברים מפאת חשיבותם ועל אף שלא נטענו בכתב התביעה. 41. טענה להעדפת מקורבים מחומר הראיות עולה ששלושה מבין המועמדים שנבחרו לתפקיד, מילאו תפקיד של פרקליט בפועל ביחידה: נתבע 3 עו"ד פואד מעדי נקלט כממלא מקום ביום 26/6/06. נתבע 5 עו"ד אלון גילדן נקלט כממלא מקום ביום 2/7/06. נתבע 6 עו"ד לירן חיים נקלט כממלא מקום ביום 19/6/06. קליטתם היתה לאחר פרסום המכרז אך בטרם התכנסה ועדת המכרזים. 42. על פי עדות גב' מרי יוסף מנש"מ, קליטתם כעובדים זמניים, היתה באישור נש"מ, בשל צורך דחוף באיוש המשרות. 43. עוד עולה שארבעה מתוך 5 מועמדים שזכו במכרז 4473, התמחו קודם לכן ביחידה. אחת מהזוכים, עו"ד שטיין, התמחתה בפרקליטות ולאחר מכן עבדה ביחידה כתובעת, בתקן של הרשות לניירות ערך. מבין הנתבעות 8 ו- 9, אחת התמחתה ביחידה כעשור לפני המכרז. 44. ב"כ התובע צרפו לתיק מכתב של עו"ד ברק כלב, מהתנועה לאיכות השלטון, מיום 9/5/05. במכתב זה אין אזכור ישיר של סיטואציה כפי שמונחת בפנינו. המכתב התייחס לאופן קבלת מתמחים, עוזרים משפטיים וכיו"ב. אין בו כדי להשפיע על ההליך שבפנינו. 45. בסוגיה זו העידה עו"ד רדלמן כדלקמן: "11. אחד השיקולים הרלבנטיים ששקלה הועדה היה נסיון עבודה בתחום הרלבנטי והתאמה למשרה וכן ניסתה הועדה להתרשם אם המועמד מבין את אופי התפקיד ומהותו ויודע לקראת מה הוא הולך. מי שעבד בעבר בפרקליטות בכלל ובפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) בפרט היה לכאורה בעל יתרון בהכרת אופי המשרה ואולם, כאמור לא היה זה השיקול היחיד וגם לא העיקרי. כמו כן, יש לציין שעבודה קודמת של מועמד בפרקליטות מאפשרת הכרות נוספת עם המועמד - יתרונותיו כמו גם חסרונותיו". 46. ובעדותה אמרה: "אני מעיינת בפרוטוקול שלנו ומבהירה שבחרנו את האנשים המתאימים מבחינת יכולות בין אישיות. אני בתור נציגה יכולה להגיד מי מתאים מתוך צוות קיים כי אנחנו פרקליטות מאוד מיוחדת עם צרכים מיוחדים". 47. גב' נדב, מנהלת תחום משא"ב במשרד המשפטים, העידה: "18. ... לא היתה כל הנחיה של המשרד באשר לבחירת מועמדים שעבדו או לא עבדו בעבר במשרד או מועמדים משכבת גיל מסויימת והועדה נדרשה לפעול לפי מיטב שיקול דעתה ועל פי התרשמותה מהמועמדים ...". 48. העובדה שאדם עבד בפרקליטות כמתמחה או במינוי בפועל, אינה מונעת ממנו את הזכות להתמודד על מכרז לתפקיד פרקליט. עובדה זו יכולה לשמש כעזר למועמד, ככל שהוכיח עצמו בעבודה. מאידך, יכולה היא לשמש לו לרועץ לו לא הוכיח את עצמו בעבודה. נסיון בתחום שבו עוסקת הפרקליטות, מהווה תנאי מתנאי המכרז. 49. בנוסף, הובהר שמתמחים עוברים מכרז לפני קבלתם לעבודה בפרקליטות. 50. התפקיד שביצעו עורכי הדין שנקלטו לעבודה בפועל, היה תפקיד נחוץ ביחידה. זאת הובהר בעדות העדות מטעם משרד המשפטים ונתמך בעדות גב' מרי יוסף מנש"מ. הצורך במשרות הועלה בשנת 2004. הליכי המכרז הסתיימו בסוף שנת 2006. מכאן הוכח ההכרח באיוש המשרות עוד לפני המכרז, אף אם באופן זמני. בתנאי המכרז נכתב במפורש: "יועדפו בעלי נסיון בעבודה משפטית בתחום הרלבנטי לעבודת היחידות המנויות לעיל". 51. על אף כל האמור, נוכח העובדה שהליך המיון כולו נעשה תוך מעורבות מלאה של היחידה הקולטת - פרקליטות מיסוי וכלכלה, הרי שהעובדה שבסופו של דבר נבחרו ארבעה מועמדים שהתמחו ביחידה, אומרת דרשיני. 52. בדיון בסוגיה זו אין להתעלם מהעובדה שהתובע עבד במשך שנתיים, בהתנדבות, בפרקליטות מחוז חיפה. מחומר הראיות עולה שהתובע ביקש אף הוא לנצל את ההכרות האישית עימו במטרה שעובדה זו תקנה לו יתרון בועדת המכרזים. כך התברר שכבר בשנת 2004 "קבע לו כיעד" להתקבל לשירות המדינה, לפרקליטות. כך כאשר העיד לגבי ברורים שונים שערך לפני המכרז: "הבירורים שעשיתי זה להתקשר לבוסית שלה ללשכה של אתי שטרית ממשרד המשפטים ... הגעתי למזכירה של אתי שטרית והיא אמרה שאסור להם לדבר איתי כי אני מועמד - אח"כ הרמתי טלפון לחיפה, לרות גולן, שהיא מס' 2 בפרקליטות מחוז חיפה אבל היא לא היתה כי היתה מלחמה ... טלפנתי למחלקה למשאבי אנוש בפרקליטות מיסוי וכלכלה במחוז ת"א ... היא העבירה אותי למזכירה של אלה רובינק פרקליטת מחוז ת"א מיסוי וכלכלה והיא העבירה אותי לאלה רובינק ודיברתי איתה". מועמד חיצוני, שלא עבד או התנדב בעבר בפרקליטות, ספק אם מכיר את הנפשות הפועלות באותה מידת הכרות וספק אם יכול ליצור קשר טלפוני איתם כל כך בקלות כמו שעשה התובע. 52. טענת הפליה מחמת גיל טענה זו היתה לב ליבו של ההליך הזמני בראשיתו. בתחילה טען התובע להפליה מחמת גיל, משנשאל על ידי ועדת המכרזים לגילו. כבר בשלב מקדמי, הובהר שטענה זו אין לה על מה שתסתמך, זאת מן הטעם שאחת המועמדות שנבחרו, עו"ד שטיין היא בת גילו של התובע, וכי שניים אחרים היו כבני שלושים בעת בחירתם לתפקיד. 53. בהליך הזמני קבענו לכאורה שהתובע לא הוכיח טענתו להפליה מחמת גיל. חומר הראיות שהובא בפנינו לא השתנה מאז ההליך הזמני. נביא להלן את הדברים שנאמרו בהליך הזמני, כלשונם. "26. האמור לעיל מעלה כי טענת התובע, לפיה נשאל לגילו ע"י חברי ועדת המכרזים, מספר פעמים, לא הוכחה בשלב זה. מול עדותו עומדים שלושה תצהירים שטוענים ההיפך. לכל היותר נשאל המבקש האם הוא מודע לכך שמדובר בתפקידים זוטרים. כמו כן נשאל על ידי מר פרונט כיצד כלכל את עצמו בתקופה שהתנדב בפרקליטות. אף אם נקבל את טענת המבקש לפיה הוא ראה בשאלות שנשאל כמאיימות, מבחינת ההתיחסות לגילו, הרי שלא הוכח ולו לכאורה כי נשאל על ידי חברי הועדה ישירות לענין גילו, בהקשר לאיוש התפקיד". 54. בסיכומים מפנה התובע לסוגית נטל ההוכחה הקבועה בחוק שיוויון ההזדמנויות בעבודה. לטענתו, מוטל הנטל על המדינה להוכיח שלא נקטה באפליה כלפיו. 55. לא מצאנו כי יש בטענות התובע כדי להוכיח שהופלה מחמת גיל. כך העיד התובע: "השאלות החוזרות בעניין גילוי בראיון של 15 דקות הם פגעו במידת מה במצב הרוח שלו וזה היה מאוד עצוב ומצער ששואלים שאלות בלתי חוקיות ובלתי ראויות אלה. זה ללא ספק פגע בעוצמה האישית שלי וביכולת התקשורת שלי ובכריזמה". 56. חברי הועדה כולם הכחישו ששאלו את התובע לגילו. מעדות התובע כמו גם מהדיונים מנוכחותו בדיונים הרבים שהתקיימו בתיק, מצאנו שהתובע אדם שמאבד את עשתונותיו על נקלה. במהלך הדיונים, לא פעם, הרים את הטון ודיבר באופן תקיף לנוכחים. לא מן הנמנע שתחושותיו נובעות משכנוע עמוק בדבר עוול שנגרם לו, לטענתו. אין בכל אלה כדי להוכיח שהופלה מחמת גיל. 57. השאלה שנשאל על ידי חברת הועדה - אם לא מפריע לו שהמשרה שבה מדובר היא לאנשים בתחילת דרכם, אינה שאלה פסולה. על מנת לבחון את התאמתם של המועמדים, על חברי ועדת המכרזים לשאול אותם שאלות שונות. שאלה ממין זה היא לגיטימית, הן על מנת להתרשם משאיפותיו של המועמד והן כדי לעמוד על אופיו. 58. הטעיה טוען התובע שהוטעה ע"י גב' חנה נדב, בשיחה טלפונית שקיימה עימו. נושא זה נדון בהרחבה בהליך הזמני שם קבענו: "מכל מקום - לא נטען כי גב' נדב הבטיחה למבקש שלו יעביר את העדפתו הראשונה לתל-אביב, יתקבל למשרה באופן ודאי. לכן, אף אם הוצעה לו הצעה שכזו, הרי שהמבקש, אדם אינטיליגנטי בעל תארים רבים, שהתנדב במשך שנתיים בפרקליטות חיפה ומכיר את הנפשות הפועלות שם, חכך בדעתו והחליט לשנות את ההעדפה. אין לו להלין אלא על עצמו". לא מצאנו לנכון לשנות מהקביעות העובדתיות שבהליך הזמני, משלא הונחו בפנינו ראיות חדשות בסוגיה זו. 59. סיכום סיכום האמור לעיל, מעלה אלה. בהליכי המכרז, נפלו מספר פגמים מהותיים: א. המועמדים שעברו את הסינון הראשוני, לא נשלחו לבחינה או להערכה על ידי גורם אובייקטיבי. ב. בועדת המכרזים ישבה, כנציגת המשרד הרלבנטי, עו"ד רדלמן, שהיא הממונה הישירה. ג. ועדת המכרז לא ערכה פרוטוקול של הדיון. 60. לאור פגמים אלה, יש לבחון מהו הסעד הראוי שיש להעניק לתובע. בעניין זה יש לבחון תחילה את התנהלותו של התובע בכל הנוגע להליכי המכרז וכן להליכים בתיק. 61. התובע הגיש מועמדות למכרזים בעבר וידע שחלק מההליך הוא עמידה למבחנים. התובע ידע שבמכרז הנוכחי, לא עמד למבחנים. על אף ידיעתו זו, לא טען על כך דבר קודם להתכנסות ועדת המכרזים. כמו כן לא טען זאת במסגרת ההליך הזמני שהגיש. הטענה עלתה לראשונה רק לאחר שהמדינה הגישה תצהיר בתגובה לבקשה בהליך הזמני. 62. התובע מוחה בתביעתו על "העדפת מקורבים", שעה שהוא עצמו מצא לנכון להתנדב בפרקליטות מחוז חיפה במשך שנתיים, על מנת לממש את מטרתו ולהתקבל לשירות המדינה כפרקליט. 63. במהלך הדיונים בפנינו, פעם אחר פעם, יצא התובע מכליו בהתייחס לדברי העדים, ובמיוחד כנגד הנתבעים 7 - 3. הדברים לא קיבלו ביטוי בפרוטוקול, בין השאר מפאת כבודו של התובע. יחד עם זאת, חותמם נותר. לשם הדוגמא, תובא תשובתו של התובע לשאלה בעניין עדותה של גב' חנה נדב. כך נכתב בפרוטוקול מיום 20/7/09, עמ' 10: "לשאלת בית הדין מתי הבנתי את זה אני משיב שכאשר היא פתחה את הפה שלה". דומה שאין צורך להכביר מילים מעבר להבאת צורת ההתבטאות של התובע, כלשונה. 64. הסעד הראוי בעניין ע"ע 1070/01 גילה שנער נ' נציב שירות המדינה, נקבע: "ביטולו של מכרז לא ייעשה אלא בהתקיים שיקולים כבדי משקל, מקום בו נמצא פגם מהותי בהליכי המכרז או בהמלצת הועדה, ממין אותם פגמים היורדים לשורשו של ענין והפוסלים מיניה וביה את החלטתה של רשות ציבורית, כגון שיקולים שאינם ממין הענין, כאלה הנגועים באפליה, או בנגיעה אישית או בהפרת זכות יסודית, כזכות לשוויון ולהגינות, או זכות הטיעון, או שנהגו כלפי המשתתפים במכרז בניגוד לכללי הצדק הטבעי שלא בתום לב ובמיוחד כמתחייב מיחסי עבודה". 65. לאור מכלול הנסיבות, לא מצאנו לנכון להורות על ביטול המכרז ועריכתו מחדש. למסקנתנו זו מספר טעמים ונפרטם: א. אין מדובר בבחירת מועמדים משיקולים פוליטיים או כאלה שלא ענו על תנאי המכרז. המועמדים שנבחרו עונים על תנאי המכרז וקיבלו ציונים גבוהים הן במיון הראשוני והן על ידי ועדת המכרז. במועמדים שנבחרו - אין כל פסול. ג. התובע ידע על הפגם של העדר מבחנים בכתב, לפני שהתכנסה ועדת המכרזים, אך לא מחה על כך. ד. התובע ידע שהועדה אינה מנהלת פרוטוקול, אך לא טען דבר בעניין זה בהליך הזמני (ואף לא בהליך העיקרי, למרות התיקונים הרבים שנערכו בו). ה. המכרז נערך בשלהי שנת 2006. מאז ממלאים הנתבעים את תפקידם. הליכי הסעד הזמני כמו גם ההליכים בתיק העיקרי, התעכבו מעל ומעבר לראוי, לא מעט בעטיו של התובע. די אם נציין את כל הכרוך בדיון בסעד הזמני וכן את העובדה ששלב שמיעת הראיות בהליך העיקרי הסתיים ביום 26/6/08 וסיכומי התובע הוגשו ביום 18/11/08, כארבעה וחצי חודשים לאחר מכן. ו. ביטול המכרז כיום, כשלוש שנים לאחר שהסתיים, יגרום נזק עצום למדינה כמו גם למועמדים שנבחרו לתפקיד. 66. נוכח כל אלה, לא מצאנו לנכון להורות על ביטול המכרז. 67. אחד מהסעדים הנתבעים, הוא להכריז על התובע כזוכה באחת מחמש המשרות שפורסמו במכרז 4473. ברי שלא נוכל לקבל סעד זה. לכל היותר, לו היינו סבורים שהפגם בהליך הוא כזה המצדיק ביטול המכרז, הרי שיש לנהל את המכרז מחדש. ראו לענין זה ע"ע 1279/02 הנ"ל: "... הלכה פסוקה היא מימים ימימה כי ההחלטה בדבר בחירת אדם לתפקיד מסורה לועדת הבוחנים ולא לבית המשפט או בית הדין...". 68. נדון להלן בתביעת התובע לתשלום פיצוי כספי. בנוגע לתביעה לתשלום שכר שווה ערך לשכר פרקליט - משקבענו שאין להורות על ביטול המכרז ומשקבענו שאף לו היינו מורים על ביטול המכרז - לא היה בכך כדי לקבוע שהתובע הוא שזכה במכרז, הרי שאין מקום לפסוק לתובע שכר עבודה או פיצוי בשווה ערך. לכך יש להוסיף את העובדה שקודם למכרז, התובע לא השתכר אלא התנדב בפרקליטות מחוז חיפה. 69. אין מקום לפסוק פיצוי מכח חוק שוויון ההזדמנויות, משלא הוכחה עילת התביעה שעניינה אפליה מחמת גיל. 70. עוד טוען התובע לפיצוי בגין הפרת זכויות חוקתיות באשר המכרז כפי שנוהל, פגע בזכותו לשוויון. בענין זה הפנה בסיכומים לפסק הדין ע"א 9185/03 אסתר טננבוים ואח' נ' הוצאת עיתון הארץ בע"מ (מיום 22/10/03). בפסק הדין הובא ניתוח מקיף בשאלה האם הפרת זכות חוקתית, מקנה לאזרח הנפגע זכות אישית לפיצוי, שעה שאין החוק מקנה זכות שכזו. נטיית בית המשפט העליון שם, היתה להכיר בזכות לסעד של האדם הפרטי כגנד פגיעה בחרות יסוד שלו, שעה שמדובר על פגיעה בזכות לחיים ולשלמות גופנית (פסק הדין עסק בסוגית מניעת פרסום תמונות ומידע אודות השבוי אלחנן טננבוים). בית המשפט העליון השאיר סוגיה זו בצריך עיון. 71. לאור קביעותינו בפסק הדין, מצאנו כי יש לחייב את המדינה לשלם לתובע פיצוי בשל אופן התנהלותה בכל הנוגע להליכי המכרז שעניינו נדון בתיק זה. עקרון היסוד בדיני מכרזים - עקרון השוויון, לא נשמר במקרה שנדון שבפנינו. הגשת התביעה וניהולה, הציפו על פני השטח התנהלות בעייתית של המדינה, שיש לוודא שלא תישנה. לתובע נגרמה עוגמת נפש עצומה בעקבות הליך המכרז ותוצאותיו. התובע נטל על עצמו את העול לנהל הליך ארוך ומייגע על מנת להתריע על אופן התנהלותה של המדינה. התובע עשה כן אף שידע שקבלת טענותיו אין משמעה, בהכרח, הכרזתו כזוכה במכרז. 72. התובע טוען לפיצוי על פי שכר פרקליט, כ- 15,000 ₪ בחודש. סכום זה לא הוכח. התובע עצמו העיד שאינו יודע כמה מרוויח פרקליט. לדבריו, "אין לו מושג ירוק" כמה מרוויח פרקליט. לפיכך, יקבע סכום הפיצוי על פי שיקול דעתנו. 73. סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אנו מחייבים את המדינה לשלם לתובע פיצוי בסך 25,000 ₪. 74. בנוסף, לאור התנהלות המדינה כפי שפורט בהרחבה לעיל, אנו מחייבים את המדינה לשאת בהוצאות משפט של התובע, בסך 15,000 ₪ בצרוף מע"מ. 75. בכל הנוגע לנתבעים 3-9, ישא כל צד בהוצאותיו.מכרזביטול מכרזפרקליטים