מהם הקריטריונים בהם יאשר בית הדין לעבודה את הגבלת חופש העיסוק בסיום יחסי עובד מעביד ? הקריטריונים שעל פיהם יקבע בית הדין האם בנסיבות המקרה יש להגביל עיסוקו של העובד, כדלקמן: א. האם קיים סוד מסחרי השייך למעסיק הקודם והעובד עשה בו שימוש שלא כדין. ב. האם המעביד השקיע משאבים מיוחדים ויקרים להכשרתו של אותו עובד ובעקבות זאת התחייב העובד לעבוד אצל המעסיק במשך תקופה מסויימת. ג. האם העובד קיבל תמורה מיוחדת עבור ההתחייבות מצידו שלא להתחרות בעתיד במעסיק הנוכחי, עם תום יחסי עובד מעביד. ד. יש ליתן משקל לתום ליבם של העובד ו/או המעסיק החדש. בין עובד למעביד קיימים יחסי אמון. חובת האמון שחב עובד כלפי מעבידו מטילה עליו נורמות התנהגות חמורות יותר בהשוואה לחובת הקיום בתום לב. להלן החלטה בנושא הגבלת חופש העיסוק בסיום יחסי עובד מעביד: החלטה 1. 1. בפני בקשה למתן צווי מניעה זמניים כנגד המשיב, כדלקמן: א. צו מניעה זמני האוסר על המשיב לעבוד אצל ו/או ליתן לקבוצת המחשבות One1 Systems ו/או One1 Software (להלן - וואן), שירותים במישרין או בעקיפין, בתחום מוצרי אוטודסק, וזאת עד לתום 12 חודשים ממועד הגשת הבקשה או עד למתן הכרעה בתיק העקרי. ב. צו מניעה זמני האוסר על המשיב לפנות ללקוחות המבקשת, כמפורט בנספח א' לבקשה, בין בעצמו ובין באמצעות צד ג' כלשהו מטעמו, במישרין ובעקיפין, בכל הקשור לתוכנות אוטודסק. ג. צו מניעה זמני האוסר על המשיב לעשות, בין בעצמו ובין באמצעות צד ג' כלשהו מטעמו, כל שימוש במידע המסחרי ו/או עסקי ו/או הסודי של המבקשת הקשור בתחום הפעילות של אוטודסק אצל המבקשת, בראשו עמד המשיב. ד. צו מניעה זמני האוסר על המשיב לפנות לעובדי המבקשת בתחום ולנסות לשדלם לעבור לעבוד עבור מתחרה של המבקשת בתחום כלשהו. 2. 2. ואלה העובדות אשר, לכאורה, אינן שנויות במחלוקת: א. המבקשת הינה חברה ציבורית העוסקת בתחום המכירה וההפצה של מוצרי חומרה ותוכנה בישראל, בין היתר של חברת אוטודסק. ב. המשיב עמד בראש נציגות של חברת אוטודסק בארץ וכיהן כמנכ"ל אוטודסק-ישראל בין השנים 2000-2002. עם סגירת הנציגות הישראלית של אוטודסק עבר המשיב לעבוד בחב' מייקרוסופט עד לשנת 2003 ובחודש 2/2004 החל לעבוד במבקשת כמנהל תחום תוכנה ופרוייקטים, בהתאם להסכם עבודה שנחתם בין הצדדים ביום 29.2.04, וזאת למשך כארבעה חודשים. בחוזה העבודה נקבע סעיף שמירה על סודיות, אך לא נקבעה כל תנייה לעניין איסור תחרות. בחודש 5/200 שב המשיב לעבוד במבקשת כמנהל אגף פתרונות מחשוב הנדסי. בתוקף תפקידו זה ריכז וניהל המשיב את הפעילות הקשורה במוצרי אוטודסק במבקשת, והמשיך לעבוד בתפקיד זה עד למועד הודעתו על התפטרותו ב - 10.4.06. לכל אורך תקופת העסקתו השנייה לא נחתם כל חוזה העסקה בין הצדדים. ג. חברת אוטודסק הינה חברת תוכנה, שמקום מושבה בארה"ב, התקשרה באמצעות חברת הבת שהוויצרית Autodesk S.A עם חברות ישראליות שונות לצורך הפצת מוצריה בארץ למשתמשי הקצה, בינהן המבקשת, וזאת בהתאם להסכם שנחתם בין המבקשת לחברת אוטודסק, לפיו מונתה המבקשת ל"מרכז מוסמך למערכות אוטודסק". עד ליום 31.1.05 היתה המבקשת לחברה האחראית על ההפצה של מוצרי אוטודסק ולשם כך התקשרה מספר חברות אחרות שהיו אחראיות לשיווק המוצרים למשתמשי הקצה. ד. בחודש 1/2005 הודיעה חב' אוטודסק לבקשת כי היא מעוניינת לשנות את מודל ההפצה והשיווק של מוצריה בארץ ולעבור למודל עסקי (VAR) לפיו ההתקשרות תהיה באופן ישיר עם מספר חברות המשווקות את מוצריה ישירות למוצרי הקצה ללא צורף בתיווכה האמצעי של חברת ההפצה . לצורך כך, ניתנה ארכה לחוזה ההתקשרות הקודם עם המבקשת עד ליום 31.4.06 ונדרשה הכנתה של תכנית עסקית חדשה למכירת מוצרי אוטודסק לתקופה של 3 שנים, שהאחריות על הכנתה הוטלה על המשיב. ה. במכתב מיום 28.4.06 שלח נציג חב' אוטודסק מר קוסטס מכתב למבקשת נתבשרה המבקשת על המשך ההתקשרות עם חברת אוטודסק בהתאם להסכם ה - VAR, החל מיום 1.5.06. התקשרות זו נמשכת גם היום. 3. 3. להלן עיקר טענות המבקשת: א. הודעת המשיב באופן מפתיע על התפטרותו ביום 10.4.06 היתה חלק מתוכנן ובלתי נפרד ממסכת פעולותיו של המשיב, על רקע הודעתה של חב' אוטודסק על המעבר למודל העסקי החדש באמצעות ה - VAR, בהן חתר תחת פעילות המבקשת, נמנע מלקדם התקשרויות עסקיות, הקטין מלאי רשיונות התוכנה של אוטודסק הנמצאים במבקשת, עוד במהלך עבודתו כמנהל בכיר המרכז את תחום מוצרי אוטודסק במבקשת. כל זאת, תוך ניצול משאביה וכלי העבודה שהעמידה לרשותו, תוך מעילה ברורה בתפקידו והפרת חובת האמון, הנאמנות, ההגינות ותום הלב בהן בה היה מחוייב באופן מוגבר כלפי המבקשת ומתוך מטרה להקים מיזם מתחרה למבקשת, לגרום לה לנזקים ולבטל היותה מרכז הפצה ארצי. ב. לאחר עזיבתו את מקום העבודה סרב המשיב למסור למבקשת המידע המצוי אצלו בדבר מצב ההתקשרות עם חב' אוטודסק ולהכין "תיק חפיפה" מסודר עבור מחליפו, במיוחד בכל הקשור לנושא הכנת התוכנית העסקית הנדרשת להמשך ההתקשרות עם חב' אוטודסק. ג. המשיב ריכז בידיו את כל הפעילות הקשורה באוטודסק והקפיד למדר ולתעל את העברת המידע, כך שלמעשה ההתקשרות עם אוטודסק התבצעה דרכו ובאמצעותו בלבד. ד. אכיפת הגבלת התחרות על המשיב מתבקשת בנסיבות העניין נוכח קיומו של סוד מסחרי ואינטרס ליגיטימי הראוי להגנה - יחסי העבודה שבין המבקשת למשיב אפשרו למשיב לקבל ולאסוף אינפורמציה שהיא בבחינת מידע סודי ומוגן כגון, רשימת לקוחות, מחירונים, תנאי מבצעים והנחות, תנאי התקשרות המבקשת עם צדדים שלישיים ורשימות מלאי של המבקשת, שאלמלא עבודתו של המשיב ומהות תפקידו אצלה וללא השקעת הזמן והמשאבים שהשקיעה המבקשת במשיב, לא היה מגיע מידע זה לידיעתו. ה. מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת - באם לא ינתנו למבקשת הצווים המבוקשים ולא ינקטו פעולות מידיות לסיכול המזימה של המשיב, עלולה כל השקעתה של המבקשת מול חב' אוטודסק לרדת לטימיון, פעילותה בתחום זה תהא חשופה לחלוטין בפני המיזם החדש והדבר עלול להוביל למצב בו תוכל להמשיך ולפעול בתחום זה וכל מי מ-25 עובדיה בתחום עשויים להשאר ללא פרנסה. בתוך כך, יגרמו למבקשת נזקים חמורים ביותר לרבות, נזקים תדמיתיים, תפעוליים וממוניים שלא ניתן יהיה לפצותה בגינם. מאידך גיסא, הנזק שיגרם למשיב הינו זעיר הגבלת העיסוק המבוקשת הינה מצומצמת ביותר ומוגבלת אך ורק לפעילות המתחרה באופן ישיר בתחום השירותים שמעניקה המבקשת ללקוחותיה במכירת מוצרי אוטודסק ולא תפגע ביכולתו של המשיב להתפרנס בתחומי עיסוקו שהם שיווק ומכירת מוצרי תוכנה, שלא נמנים בהכרח על מוצריה של חב' אוטודסק. 4. 4. להלן בתמצית טענות המשיב: א. הסעדים להם עותרת המבקשת נדרשו על ידה תוך העלמת עובדות רבות מהותיות וחיוניות להכרעה בסכסוך נשוא הבקשה, תוך הטעיית ביה"ד ולאחר שנקטה בשיהוי רב בהגשת הבקשה. התנהגות זו עולה כדי חוסר ניקיון כפיים המונעים מן המבקשת לקבל סעד מן היושר כגון הצווים המבוקשים והמצדיקים סילוקה של הבקשה על הסף. ב. אין עילה בין על יסוד התחייבות חוזית כלשהי ובין על יסוד הטענה בדבר שמירת סודיות, לבקשה למניעת חופש העיסוק של המשיב: (1) המשיב מעולם לא התחייב להגביל את עיסוקו לאחר סיום עבודתו, המבקשת לא מצאה לנכון להחתימו על הסכם עבודה ואף בהסכם העבודה שנחתם בין הצדדים עוד בתקופת העסקתו הראשונה לא נכללה כל תניית איסור תחרות המונעת או מגבילה את עיסוקיו בעתיד. (2) המבקשת לא הביאה, ולו בדל ראיה, לקיומם של סודות מסחריים הקיימים בידיה והראויים להגנה, ככל שקשור בפעילותה מול חברת אוטודסק, הן לאור העובדה שלא טרחה להגביל את עיסוקו של המשיב בחוזה, כל שכן ליצור הגנה חוזית על "סודותיה" או ליתן למשיב תמורה מיוחדת בגין הגבלת חופש עיסוקו והן לאור העובדה שלא מנעה מעובדים אחרים שעזבו את עבודתם אצלה, ואשר היו חשופים באותה המידה לכל "הסודות המסחריים", כטענתה, מלעבור ולעבוד בחברות מתחרות. המשיב הגיע לעבודתו במבקשת כשבידיו כל הידע, המידע, הקשרים והמומחיות בתחום מוצרי אוטודסק אותם צבר מניסיונו המקצועי הקודם, משך השנתיים בהם עבד בנציגות הישראלית של אוטודסק וקדמו בהרבה לתקופת עבודתו אצל המבקשת. בזכות ידע וקשרים אלו נשכר המשיב לעבודה על ידי המקשת מלכתחילה כך שבוודאי אינם יכולים להחשב כסוד מסחרי של המבקשת עצמה. ג. המבקשת לא היתה מעולם בעלת הזכות הבלעדית להפצה ושיווק של מוצרי אוטודסק בארץ ובפועל קיימים גורמים נוספים בשוק המספקים מוצרים אלה. ד. המשיב לא הפר את חובת תום הלב והאמון כלפי המבקשת, אלא היה עובד מסור ונאמן במשך כל תקופת עבודתו אצל המבקשת ופעל עד ליום התפטרותו למען קידום מטרותיה. ה. המשיב מסר לידי מנכ"ל המבקשת את התכנית העסקית ואת כל המידע הרלוונטי לגבי מצב ההתקשרות עם אוטודסק, שהיו דרושים לה לשם המשך חוזה עם אוטודסק. ו. הפסקת עבודתו של המשיב במבקשת נעשתה על רקע חיכוכים וחילוקי דעות שנתגלעו בינו לבין מנכ"ל המבקשת ולא כ"מזימה" שרקח כנגדה או במטרה לפגוע בה ובעסקיה. ז. לטענת המבקשת כי, לכאורה, עשה המשיב שימוש בסודותיה המסחריים תוך ניצול משאביה אין על מה שתסמוך, ופרשנותה את תוכן התכתבויות, עליהם נסמכת בטענתה זו, מוטעית מן היסוד ואין בה אלא בבחינת "מהומה רבה על לא דבר". ח. מאזן הנוחות נוטה לכיוון המשיב, שכן צווי המניעה המבוקשים על ידי המבקשת אינן מידתיים ו/או סבירים ולמשיב יגרמו נזקים חמורים באם ינתנו, על לא עוול בכפו, ויפגעו קשות בפרנסתו. למבקשת, מאידך, לא ייגרם כל נזק ממשי המאיים על עיסוקה באי מתן הצווים, שכן תחום הפעילות של המבקשת בקשר עם מוצרי אוטודסק מהווה אחוז מזערי בלבד מכלל פעילותה העיסקית ורק 10% מעובדיה נמנים על תחום זה. זאת ועוד, מעמדה של המבקשת מבחינת חב' אוטודסק לא השתנה, מאז עזיבתו של המשיב את תפקידו ההסכם שנכרת מול אוטודסק ממשיך לחול ואין כל מניעה כי המבקשת תמשיך לשווק את מוצריה של חב' אוטודסק, כמו יתר המפיצים האחרים בארץ החתומים על הסכם זהה. 5. 5. מטעם המבקשת הוגש תצהיר עדות ראשית של מר עודד טל, מנכ"ל המבקשת (להלן - מר טל). המשיב הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו. לאחר ששמעתי עדויות הצדדים ובחנתי חומר הראיות שהוגש לתיק, להלן החלטתי: 6. 6. טרם אדון בגוף הבקשה, אתיחס לטענה המקדמית שהעלתה המשיבה, לפיה דין הבקשה להידחות בהעדר תום לב וחוסר נקיון כפיים של המבקשת, עת השתהתה בתביעת זכויותיה, ובהגשת בקשתה זו למתן צו מניעה זמני כנגד המשיב. נפסק כי : "צו כזה, ככל סעד ביניים, איננו ניתן כדבר שבזכות, אלא תלוי בהתקיימותן של נסיבות מיוחדות, שיצדיקו לתתו למבקש עוד בטרם נתבררה תובענתו ובטרם הוכחה צדקתה...על המבקש צו ביניים לשכנע את בית המשפט בדוחק הנסיבות, שיש בו כדי להצדיק התערבותו המוקדמת. מבקש שהשהה את בקשתו איננו יוצא ידי חובה זו, שהלוא בעצם השיהוי שי משום ראיה לסתור את טענתו, שהצו חיוני ושניתינתו אינה סובלת דיחוי. על אף האמור, שיהוי כשלעצמו לא יביא, בכל הנסיבות להשבת פני המבקש ריקם" ( ראה רע"א 5240/92 חלמיש חברה ממשלתית נ' אשרז בע"מ, פ"ד מז(1)). בעניינינו, לא שוכנעתי כי זהו מצב הדברים. השיהוי בו נקטה המבקשת אינו כה קיצוני, עד כדי כך שיכול להצביע כי לכאורה אין הצו כה חיוני לה, ולפיכך יש לדחות בקשתה על הסף, בפרט שאין זו דרכו של בית הדין למנוע מהמבקשת לקבלת יומה בבית הדין. לאור רציונל זה, ועל אף העובדה, שלכאורה, עולה כי התמונה שהוצגה על ידי המבקשת הינה חד צדדית, ויש בה כדי להביא, לכאורה, ובמידת מה לסילוף האמת לאשורה, סבורה אני כי אין מקום לדחיית הבקשה על הסף מחמת שיהוי. 7. 7. בבסיס המחלוקת בעניינינו עומדת השאלה האם קיים למבקשת, בכל הקשור לפעילותה מול חברת אוטודסק, "סוד מסחרי" ראוי להגנה אשר אליו נחשף המשיב בעבודתו אצלה ולאור מעמדו הבכיר, והאם שימוש בו באם נעשה ו/או באם יעשה, עלול לפגוע לכאורה במבקשת עד כדי הצדקת הגבלת עיסוקו של המשיב. הסודות המסחריים להם טוענת המבקשת הינם רשימת לקוחות, מחירונים, תנאי מבצעים והנחות, תנאי התקשרות המבקשת עם צדדים שלישיים ורשימות מלאי. באשר לנטל ההוכחה הנדרש במקרים כגון דא, עת עסקינן בהגבלת חופש העיסוק, כבר נפסק: "מידת ההוכחה הנדרשת בעניין זה, גבוהה יותר ממידת ההוכחה הנדרשת בבקשות לסעד ביניים בדרך כלל, זאת מעצם טיבו של הסעד המבוקש - הגבלת עיסוקו של אדם, אך גם כאן אין המבקש נדרש להוכיח ולשכנע את בית המשפט כי צדק במידה כזו שאין מקום לספק שיצליח בתביעתו העיקרית, די שיוכיח שיש לו סיכוי טוב להצליח בה" (ת.א (ת"א) 956/88 תעשיות אלקטרוכימיות (פרוטארים) בע"מ נ' משיח (טרם פורסם)). כפי שצויין לעיל, המשיב אינו חתום כלפי המבקשת על כל התחייבות המונעת מבעדו או מגבילה אותו בעיסוקיו בעתיד. במצב דברים זה, שעה שעסקינן במערכת יחסי עבודה הנטולה התחייבות חוזית של המשיב כלפי המבקשת, קובעת הפסיקה כי הנטל על המבקש להוכיח קיומו של "סוד מסחרי" כבד עוד יותר. "כאשר מועלית טענה בדבר שימוש של עובד בסוד מקצועי של מעבידו, לאחר ניתוק יחסי עבודה, ובהעדר קיומו של הסכם המגביל את עיסוקו של העובד, עלינו לנקוט זהירות רבה ולהשתכנע במידה גבוהה של שכנוע כי קיימת ראייה לכאורה בדבר קיום סודות מקצועיים ומסחריים של המעביד אשר יש להגן עליהם..." (ראה תב"ע 2137/97-14, 5022/97-3 פקר פלדות ומתכות בע"מ נ' שלוש פד"ע לג (2) 90, 96) בע"ע 164/99 דן פרומר ואח' נ' רגארד בע"מ ( להלן - הלכת צ'ק פויינט) נקבע כי רשימת לקוחות וספקים, טיב הקשרים העסקיים עמם והכרות העובד את הלקוחות והספקים, כל אלה נכללים בהגדרת סוד מסחרי וככאלה ראויים הם להגנה. כן נקבעו הקריטריונים שעל פיהם יקבע בית הדין האם בנסיבות המקרה יש להגביל עיסוקו של העובד, כדלקמן: א. האם קיים סוד מסחרי השייך למעסיק הקודם והעובד עשה בו שימוש שלא כדין. ב. האם המעביד השקיע משאבים מיוחדים ויקרים להכשרתו של אותו עובד ובעקבות זאת התחייב העובד לעבוד אצל המעסיק במשך תקופה מסויימת. ג. האם העובד קיבל תמורה מיוחדת עבור ההתחייבות מצידו שלא להתחרות בעתיד במעסיק הנוכחי, עם תום יחסי עובד מעביד. ד. יש ליתן משקל לתום ליבם של העובד ו/או המעסיק החדש. בין עובד למעביד קיימים יחסי אמון. חובת האמון שחב עובד כלפי מעבידו מטילה עליו נורמות התנהגות חמורות יותר בהשוואה לחובת הקיום בתום לב. יתרה מזאת, כיום נבחן "סוד מסחרי" לאור הגדרתו בס' 5 לחוק עוולות מסחריות הקובע: "סוד מסחרי, "סוד" - מידע עסקי מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור סודיותו". א. באשר לרשימת הלקוחות לעניין רשימת לקוחות, כבר נפסק: "רשימת לקוחות הוכרה כסוד מסחרי בר הגנה, שכן בכך מושקעים משאבים כספיים ומאמץ ליצירתם, שלעיתים אורכים שנים..." על אף הכרה בחשיבותה של רשימת הלקוחות למעביד, אין לומר בהכללה גורפת כי בכל מקרה בו תוצג רשימת לקוחות ע"י מעביד, תזכה היא להגנה מכוח החוק והפסיקה. רשימה כגון זו הוכרה כ"סוד" רק כאשר המדובר ב"לקוח ממשי". (דב"ע נג/3-17 טוני טועמה נ' טכנו גומי ליסיצקי, פד"ע כה 227, בעמ' 235, וכן ע"א 9046/96 בן ברוך ואח' נ' תנובה, פ" נד(1) 625, 634; ת"א 956/88 (ת"א) המ' 5125/88 תעשיות אלקטרוכימיות (פרוטרום) בע"מ נ' משיח (לא פורסם)), ומיהו ה"לקוח הממשי" ? "בדרך כלל אין לראות בלקוח פוטנציאלי או ברשימת לקוחות כאלה סוד עסקי... אולם רשימת לקוחות איתם היו למעביד לשעבר קשרים עסקיים היא סוד עסקי, אף אם מדובר בלקוחות הקשורים במקביל עם אחרים, ומכאן כי יש לאסור על שימוש .., ברשימת לקוחות ובתנאי שמדובר בלקוחות של ממש, אודותם מחזיקה החברה מידע עסקי רלוונטי" (ת.א (ת"א) 1307/71 עולם האופנה בע"מ נ' יצחקי (לא פורסם)) כן הודגש כי רשימת לקוחות יכול שתוכר כ"סוד מסחרי" המגיע כדי זכות קניינית של בעליה רק בנסיבות בהן יוכח שדרוש מאמץ מיוחד להשיגה ובאותם מקרים שיוכח שיש ערך מוסף כלשהו בקבלת הרשימה "מן המוכן" (ע"א 9046/96 בן ברוך ואחק נ' תנובה מרכז שיתופי לשווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ, פ"ד נד (1) 625, 634). בנוסף נקבע כי "בהעדר חוזים ברי תוקף עם הלקוחות לא ניתן להתייחס לקשר עימם כאל קניינה של נחושתן, ולא ניתן להגביל את חופש ההתקשרות של הלקוחות או את חופש העיסוק של שינדלר בהקשר זה." (ר' רע"א 1036/95 נחושתן חברה להשקעות בע"מ נ' SHINDLER LIFTS L.T.D, פ"ד נ' 72 (5)) המבקשת לא הציגה כל חוזה אספקה בלעדי בינה לבין מי מהלקוחות ואף לא ציינה דבר לעניין זה בתצהיר התומך בבקשה. לא הובאה כל הוכחה, לכאורה, בדבר מהות הקשרים, תדירותם, אנשי המפתח אצל הלקוחות השונים, שיש בה כדי לבסס, לכאורה, את טענת המבקשת בדבר היותם של אותם לקחות בבחינת לקוחותיה הבלעדיים ובגדר סוד מסחרי בר הגנה, לכאורה, של המבקשת. מר טל לא הכחיש כי קיימת אפשרות שלקוחות שרכשו מהמבקשת מוצרי אוטודסק פנו להמשך טיפול/שדרוג ולרכישת מוצרים אחרים של חברת אוטודסק ממשווקות אחרות בארץ, כגון חברת תובנה. כך, גם משהופנה לרשימת הלקוחות שצורפה על ידי המבקשת לבקשה לא ידע לומר מי מבין הלקוחות ששמם נקוב ברשימה הינו לקוח בלעדי של המבקשת או אם כלל קיים כזה, לכאורה. (ר' עמ' 3 לפרוטו') המשיב אישר בחקירתו הנגדית כי חברת תובנה מונתה כמשווקת של מוצרי האדריכלות של אוטודסק בלבד והמבקשת מונתה כמשווקת של כל יתר התוכנות. יחד עם זאת הדגיש כי העובדה שהיתה משווקת יחידה של רוב מוצריה של אוטודסק לא העניקה לה בלעדיות. מעיון בהסכם ה - VAR שכדוגמתו, לכאורה, נחתם בין המבקשת לאוטודסק עולה כי אוטודסק לא ביקשה, לכאורה, להקנות למפיצי ה - VAR כל בלעדיות על הפצת מוצריה ושיווקם וכחוט השני חוזרת בסעיפי ההסכם ההבהרה כי השירות שניתן על ידי המפיץ/משווק בארץ הינו "NON-EXCLUSIVE" ואינו מגביל בשום מקרה את זכותה של אוטודסק לסחור לשווק או לספק את מוצריה באותה טריטוריה בה פועל המפיץ ללקוחות ו/או למשתמשי הקצה באופן ישיר בעצמה או על ידי מפיצי VAR אחרים. מר טל מסר בחקירתו הנגדית כי רשימת הלקוחות נלקחה מתוך מאגרים פיננסיים של המבקשת ואשר רכשו מוצרים של אוטודסק. (עמ' 2-3 לפרוטו') ודוק, המדובר ברשימה שמית בלבד של הלקוחות ואין בה כל איפיון של לקוח קבוע ו/או מזדמן, כן לא מאפיינים מיוחדים לגבי טיב הלקוח, מחיר או הנחות מיוחדות הניתנות לו. סבורה אני כי אין די, לכאורה, בהצגה גורפת, כללית ושמית של כל הלקחות הפוטנציאליים שיכול והיו למבקשת בתחום עיסוקה, כפי הנטען, כדי לבסס טענה זו של זכות קניינית ברת הגנה בהעדר סממנים נוספים המצביעים על סוד מסחרי. יתרה מזאת, מר טל לא יכול היה להכחיש או לסתור טענת המשיב כי רבים מהלקוחות שצויינו ברשימה הם לקוחות שהגיעו למבקשת נוכח קשריו הקודמים של המשיב שיצר הוא עצמו במסגרת עבודתו באוטודסק-ישראל בשנים 2000-2002 ולא ידע לציין כמה מבין הלקוחות נמנים על "לקחותיו הישנים" של המשיב. (ר' עמ' 3 לפרוטו') עוד אישר מר טל בחקירתו הנגדית כי להערכתו הרשימה מונה רק לקחות שהגיעו אל המבקשת דרך מכרז. בנסיבות אלה, מקובלת עלי עמדת המשיב כי, לכאורה, לקוחות כאלו אינם יכולים להחשב כלקוחות "של המבקשת" המקיימים עימה קשרים רציפים וקבועים, שכן התקשרות הנעשית על דרך המכרז מעצם טיבה וטבעה נעשית בכל פעם למול גורם אחר, בהתאם למידת האטרקטיביות של ההצעה העסקית ומבלי שנוצר "קשר מיוחד" ולאורך זמן בין הצדדים כתלות בהשקעתה של החברה באותו לקוח. כל אלה ועוד, מר טל ציין כי רשימת הלקוחות נשמרת על שרתי החברה ב"איזור המשותף", ולא ידע לומר עד כמה מאובטחת היא מפני פריצה ועד כמה מוגבלת הכניסה אליה למורשים בלבד, כל שכן מה נוהל מתן ההרשאה הנהוג במבקשת לצורך כניסה למאגרי מידע אלה. נהפוך הוא, מדבריו עולה, לכאורה, כי למרבית העובדים (אם לא לכולם) וזאת פרט לשרטטת החברה ועובדת נוספת, קיימת האפשרות לגשת ולבחון מידע זה (ר' עמ' 4-5 לפרוטו') המבקשת לא הוכיחה, לכאורה, כי הלקוחות ברשימה, הינם בגדר לקוחות "ממשיים" או קבועים איתם יש למבקשת קשרי מסחר רצופים וקבועים, או שהיא מבצעת עבורם באופן מיוחד התאמות של תוכנה ובניית פתרונות המתאימות לצרכיהם הספציפיים, כנטען על ידי מר טל בחקירה הנגדית, אלא כללה ברשימתה את כל רוכשי מוצרי אוטודסק בתקופה הרלוונטית. לפיכך, משלא הונחה בפני תשתית ראייתית שיש בה, לכאורה, כדי להצביע על מערכת הקשרים בין המבקשת לבין לקוחותיה ועל קיומם של לקוחות "ממשיים" וספציפיים של המבקשת אשר התקשרותם עם המבקשת נעשתה באופן שיטתי וקבוע לאורך תקופה ממושכת, הרי, שלכאורה, אין המדובר בסוד מסחרי בר הגנה. ב. אשר למחירונים, תנאי תנאי המבצעים וההנחות ותנאי התקשרות המבקשת עם צדדים שלישיים מר טל אישר בעדותו כי המחירון למוצרי אוטודסק מפורסם באתר שנקרא OTW וכל משווק -VAR יכול להכנס לאתר ולדלות ממנו אינפורמציה באמצעות קוד משתמש המאפשר גישה לאתר. כמו כן, אישר מר טל כי ההנחות והמבצעים הניתנים למשווקים בגין מוצרי אוטודסק מפורסמים באופן גלוי ומוצאים אחת לתקופה על ידי חברת אוטודסק עצמה, שעימה חתומים המשווקים כולם על חוזה זהה. (ר' עמ' 5-6 לפרוטו') מכאן, עולה, לכאורה, כי חברת אוטודסק עצמה היא שמכתיבה, לכאורה, באופן חד צדדי את תמחור מוצריה וקובעת את תנאי ההתקשרות בינה לבין שותפיה העסקיים, ובכללם המבקשת. לכן, אין לומר, לכאורה, כי תנאי המבצע ההנחות ושיטת תמחור המוצרים הינם בגדר "מתודות" השמורות למבקשת בלבד ויש לראותן, לפיכך, בגדר "סוד מסחרי" שלה הראוי להגנה, לכאורה, אלא בגדר מידע הנמצא בשליטת ובהחזקת חברת אוטודסק ומועבר למבקשת באותו האופן ובאותה המידה כפי שמועבר ליתר המשווקים. זאת ועוד, המשיב העיד כי בכל הקשור למוצרי אוטודסק, המבקשת בעצמה, באתר הבית שלה באינטרנט, מפנה את לקוחותיה הקיימים והפוטנציאלים לאתרים שונים באינטרנט ולפורמים אחרים בהם ניתן לקבל מידע לגבי כל מוצריה של חב' אוטודסק, לרבות, מחירי המוצרים. מר טל בחקירתו הנגדית אישר עובדה זו וכן לא היה בידו להכחיש כי המבקשת מפרסמת בגלוי מחירי חבילות השירות ושדרוגי התוכנה שמציעה ללקוחות וכי מידע זה מופץ בדיוור ישיר לאלפי לקחות. (ר' עמ' 6 לפרוטו') משהמידע העסקי-מסחרי לגבי מוצרי אוטודסק ניתן להשגה, בנקל, באמצעים הנגישים והחשופים לעיני כל, לרבות לעיני המשווקים המתחרים הפועלים בשוק מוצרי אוטודסק, נסתם, לכאורה, הגולל על טענת המבקשת כי המחירים, המבצעים ותנאי התקשרותה של המבקשת עם צדדים שלישיים אלה מהווים סוד מסחרי השייך לה. לאור האמור, לא הונחה בפני, לכאורה, כל תשתית עובדתית אשר יש בה כדי להצביע על היותם של מחירי המוצרים וההנחות בגינם בגדר "סוד מסחרי" בר הגנה. ג. אשר לרשימת המלאי לגרסת המשיב, כעולה מתצהירו, לא היתה למבקשת רשימת מלאי קבועה, וזו השתנתה בהתאם לתנודות השוק קרי, כתלות בסוג המוצר, במחיר שהוכתב לו על ידי חברת אוטודסק עצמה והביקוש לו באותה התקופה על ידי צרכני השוק/הלקוחות. טענה זו לא נסתרה, לכאורה, על ידי המבקשת. מכאן, שאפילו היתה רשימה כגון דא בידי המשיב, במועד עזיבתו, לא מן הנמנע , לכאורה, כי כלל לא היתה מעודכנת ביום שלמחרת. אשר על כן, משלא עלה, לכאורה, בידי המבקשת להוכיח טענתה, אין די, לכאורה, בעצם קיומה של רשימה זו כדי לבסס טענה, לכאורה, של זכות קניינית ברת הגנה. סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו לעיל, לא שוכנעתי, לכאורה, בקיומה של תשתית עובדתית-משפטית המבססת טענתה של המבקשת בדבר קיומם של סודות מסחריים, אשר אליהם נחשף המשיב במהלך ועקב עבודתו הראויים להגנה, לכאורה, ואשר בהם יכול המשיב, לעשות, לכאורה, שימוש באופן שיזיק לעסקיה של המבקשת. 8. 8. האם המבקשת השקיעה משאבים מיוחדים בהכשרת המשיב גם תנאי זה, לא מתקיים לכאורה, בענייננו, וגם לא נטען אחרת על ידי המבקשת. לפיכך, אין אני מוצאת מקום, לכאורה, להרחיב בנקודה זו. 9. 9. האם המשיב קיבל מהמבקשת תמורה מיוחדת עבור התחייבות מצידו שלא להתחרות בעסקי המבקשת בעתיד עם סיום יחסי העבודה בינהם? לא נטען וממילא לא הוכח, לכאורה, כי המבקשת העניקה למשיב "תמורה מיוחדת" בגין התחייבותו שלא להתחרות בה בעתיד עם סיום יחסי העבודה ביניהם, כאשר, כאמור, גם אין כל התחייבות חוזית של המשיב כלפי המבקשת בעניין זה. 10. 10. אשר לחובת האמון ותום הלב של המשיב החובה לנהגו בתום לב ובנאמנות כלפי המעביד מוטלת על העובד אף ללא תנייה חוזית מפורשת. חובות אלה המוטלות על בעלי תפקידים בכירים, דוגמת המשיב, רחבות יותר בהשוואה לעובדים זוטרים. ודוק, הכלל לפיו אין עובד רשאי לנצל לטובת עצמו מידע שנמסר לו מתוך יחסי האמון בינו לבין מעבידו ולהפיק מכך תועלת, מוגבל לידיעות שהן "סודיות" ולא על ידיעות שהן נחלת הכלל או ידיעות מקצועיות שהעובד רכש עוד בטרם העסקתו על ידי אותו מעביד. מכאן, היות ולא הוכח, לכאורה, כי קיימים למבקשת סודות מסחריים ברי הגנה, נשמט הבסיס, לכאורה, המקים חבות כאמור למשיב. למעלה מן הצורך יובהר, כי אף לגופו של עניין, לא שוכנעתי, לכאורה, כי המשיב עשה שימוש לרעה במידע שמצוי היה בידיו, וזאת כחלקת ממזימה שרקח, לכאורה, עוד במהלך תקופת העסקתו במבקשת, בנסיון "לגזול" ממנה את עסקיה בתחום מוצרי אוטודסק, כטענת המבקשת. נסיונה של המבקשת לתלות טענותיה בדבר חוסר הלויאליות של המשיב בהתכתבויות שונות שלו עם גורמים חיצוניים לחברה, שהיוו, לכאורה, את הליך בריאתו של "המיזם החדש" של המשיב, הובנו בהסברים פשוטים והגיוניים, לכאורה, של המשיב. כך משנשאל אודות התכתבותו עם חברת DASO, חברת האם של חברת SMARTEAM, לא הכחיש המשיב כי אכן פנה בחודש 2/06 ל- SMARTEAM על מנת לבדוק אפשרות העסקה אצלה. עם זאת, הבהיר כי המידע ששלח לחברת DASO שלח ללא קשר למגעיו מול SMARTEAM. (ר' עמ' 12-13) כן הסביר כי כל ההתכתבות בינו לבין מר אודי ווינטראוב, מנכ"ל המבקשת שעבר לעבוד בוואן, נעשו על רקע הנחיותיו, דרישותיו ושאלותיו של נציג אוטודסק, מר קוסטס, אשר ביקש כי ישונה המבנה הארגוני של המבקשת לקראת השנה הבאה. (ר' עמ' 15) לא מצאתי, לכאורה, טעם כלשהו בגינו יש להטיל ספק בטענות המשיב או במהימנות עדותו, המתיישבים, לכאורה, עם מכלול הראיות שהוצגו בהם לא מצאתי, לכאורה, כל בסיס לקיומה של מזימה, קנוניה או תחבולה מצד המשיב שנועדו לפגוע במבקשת או לפעול מאחורי גבה. 11. 11. אשר למאזן הנוחות המבקשת לא הצליחה להוכיח, לכאורה, כי נגרמו או כי עשויים להגרם לה נזקים כלשהם כתוצאה מעזיבתו של המשיב ומעברו לעבוד בחברת וואן. מר טל בעדותו לא יכול היה למסור כל מידע שהוא בדבר הנזקים שגרם המשיב, לכאורה, ומהו מספר הלקוחות שהפסיקו את התקשרותם עם המבקשת בעקבות עזיבתו. כמו כן, משנשאל מר טל אודות נזקים כספיים שנגרמו למבקשת בשל חוסרים במלאים, שנגרמו כטענתה בשל התנהלותו הפסולה, לכאורה, של המשיב, לא יכול היה להציג כל דוגמא לעיסקה שסוכלה עקב בעיות במלאי, לכאורה, או להצביע על מוצר כלשהו שהיה חסר בשל הוראות המשיב. ואף, שלטענתו, באו הדברים לידי ביטוי בדוחות הכספיים של המבקשת, לא עלה בידי המבקשת, לכאורה, להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין התמונה המשתקפת, לטענת המבקשת, מהדוחות הכספיים, לבין מעשיו או מחדליו של המשיב, לכאורה, וממילא דוחות כספיים אלה לא הוצגו בפני ביה"ד. לכל אלה יש להוסיף את העובדה, עליה אין עוררין, כי החוזה של המבקשת עם חברת אוטודסק שריר וקיים. סבורה אני כי הכף נוטה לצד המשיב, שכן הנזק שעלול להיגרם, לכאורה, למשיב באם יינתנו הצווים, גדול מזה העלול להיגרם למבקשת, וזאת בהעדר כל הוכחה, לכאורה, לקיומם של סודות מסחריים ברי בגנה שיש בהם להצדיק צווי המניעה שהתבקשו ע"י המבקשת. 12. 12. סוף דבר, הבקשה נדחית. 13. 13. המבקשת תישא בהוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ בצירוף מע"מ צמודים כדין מהיום. 14. 14. כתב הגנה בתיק העיקרי יוגש בתוך 30 יום. יחסי עובד מעבידחופש העיסוקהגבלת חופש העיסוק