האם ניתן לקבל סעד כספי בבקשה לסעד הצהרתי ? בית הדין פסק כי לא ניתן ליתן לתובעת סעד כספי במסווה של סעד הצהרתי . היה והתובעת סבורה כי לא שולמו לה הכספים בגין פיטוריה ובגין תקופת עבודתה, עליה להגיש תביעה כספית מכומתת ומפורטת כדין, לשלם אגרה כנדרש, והתביעה תידון לגופה. להלן פסק דין בנושא סעד הצהרתי כספי: פסק דין 1. בפניי תובענה, במסגרתה מבקשת התובעת לקבוע כי פיטוריה כפי שנעשו על ידי הנתבעים הינם פיטורים שלא כדין, וכי היא זכאית לשוב ולעבוד בנתבעת באותו תפקיד אותו מילאה עד 8/05, תוך תשלום שכרה המלא מאז ועד היום (הנתבעת 1 תקרא להלן:"הנתבעת" , והנתבע 2 יקרא להלן: "הנתבע") . 2. הסעדים המבוקשים בכתב התביעה א. צו הצהרתי לפיו פיטורי התובעת כפי שנעשו במהלך שנת 2005 הינם פסולים , מבוטלים ומנוגדים להוראות הדין. ב. צו הצהרתי לפיו יורה בית הדין לנתבעים לקלוט את התובעת לתפקידה כמזכירה במחלקת הנדסה אצל הנתבעת, תפקיד אותו מילאה עד 8/05 או בסמוך לכך. לחילופין , צו המורה לנתבעים לקלוט את התובעת לכל תפקיד פנוי בנתבעת. ג. לחילופי חילופין, צו הצהרתי שלפיו התובעת זכאית לכל זכויותיה הכספיות הנגזרות מהוראות חוזר המנהל הכללי בדבר פיטורי עובדים במסגרת תוכנית הבראה; וכן לפיצויים מיוחדים בגין פיטורין שלא כדין, ושהיקפם יהיה לפחות 12 חודשי עבודה המצטברים לפיצויים הנגזרים מחוזר המנכ"ל, ובתוספת חודשי הסתגלות והעלאה בדרגה . 3. ההליך דנן נפתח בהגשת בקשה לסעד זמני ביום 22.7.07, במסגרתה ביקשה התובעת את הסעדים הזמניים כמפורט להלן: א. צו מניעה זמני האוסר על הנתבעים לקלוט עובד או עובדת למשרת מזכיר או מזכירה ו/או כל תפקיד נושא אופי פקידותי הזהה לתפקידים אותם מילאה התובעת . ב. צו מניעה זמני האוסר על הנתבעים לפעול ו/או לפנות למשרד הפנים לצורך מתן אישור העסקה לעובדים כלשהם אצל הנתבעת. ג. צו מניעה זמני האוסר על הנתבעים להעסיק באופן עקיף עובדים באמצעות חברת כוח אדם . 4. בסופו של הדיון מיום 5.3.07 ניתנה החלטה, לבקשת התובעת , לפיה הסעד הזמני יאוחד עם הסעד העיקרי. לפיכך, לא נערך דיון בסעד הזמני; הצדדים הגישו כתבי טענות ותצהירים, והדיון סב סביב התיק העיקרי . טענות התובעת 5. לטענת התובעת, היא נתקבלה לעבודה בנתבעת, לאחר שקיבלה הודעה מסודרת מראש המועצה דאז בדבר בחירתה וקליטתה לעבודה. כמו כן, טענה התובעת כי היא פוטרה במסגרת תוכנית ההבראה בנתבעת, אליה נדרשה הנתבעת ע"י משרד הפנים. התובעת לא הגישה תביעה כספית, אלא כללה במסגרת התובענה דנן בקשה לסעד הצהרתי, לפיו היא זכאית לכספים בהתאם לחוזר מנכ"ל, וכן לפיצויים מיוחדים בגין פיטוריה שלא כדין , בתוספת חודשי הסתגלות והעלאה בדרגה. בתחילה טענה התובעת כי לא קיבלה עד עצם היום הזה כל פיצוי או תשלום כספי בעבור הפסקת עבודתה, ובשלב מאוחר יותר טענה כי בחודש פברואר 2006 מילאה הנתבעת בהדרגה את חובתה והפרישה כספים לקרנות השונות. לטענת התובעת, היא פוטרה משיקולים זרים. בנוסף , המועצה יישמה את דו"ח הביקורת של משרד הפנים רק לגבי חלק מהעובדים, אך לא ביחס לקרוביו ולמקורביו של מזכיר המועצה . טענות הנתבעים 6. לגירסת הנתבעים, כתב התביעה אינו כולל סעדים כספיים, ולפיכך גם האגרה ששולמה תואמת את הסעדים שנתבעו. לפיכך, אין להעניק לתובעת כל סעד כספי , לרבות סעד הצהרתי בדבר כספים המגיעים לה לטעתה. התובעת לא נכללה במסגרת הליך תוכנית ההבראה, ולא היתה שותפה לו בכל צורה או דרך . התובענה במקרה דנן עוסקת ויכולה לעסוק אך ורק בתובעת, ולא בכלל עובדי המועצה - בין אלה שהגישו תביעות בעבר וזכו בדינם ובין אם לאו. הדרישה לפיטוריה של התובעת באה מאת משרד הפנים, ולפיכך החזרתה למשרתה צריך שתקבל אף היא את אישור משרד הפנים; שאם לא כן , עלולים לחוב באופן אישי כל אלה שיאשרו את קבלתה בניגוד לדין ולדו"ח הביקורת. התובעת התקבלה לעבודתה שלא כדין, ללא מכרז וללא אישור נחיצות משרה. בתצהיר העדות היחיד שהוגש מטעם התובעת אין ולו ברמז כל אמירה ביחס להליך מכרז שהתקיים, ו/או ביחס לאישור נחיצות משרה. גם בחקירתה הנגדית לא תיארה התובעת הליך קבלה אשר תואם את הוראות הדין, לרבות הרכב וועדת הקבלה. עסקינן בתובענה שהוגשה בשיהוי; התובעת פוטרה ביום 15.8.05, והתובענה דנן הוגשה בחודש פברואר 2007. שיהוי ארוך זה גרם נזק ראייתי. בנוסף, התובעת לא תקפה את דו"ח הביקורת שהוציא משרד הפנים עוד בחודש ינואר 2004 , ואשר בו נדרשו הנתבעים לפטרה. ברי שככל שהנתבעת קיבלה עובדים בניגוד לדין , טענה המוכחשת מכל וכל, הרי שהסעד הראוי לא יהיה בדמות קבלתה של התובעת לעבודה אף היא בניגוד לדין, אלא בפיטורי אלה שנתקבלו שלא כדין. הנתבעת אינה זכאית לכל הליך מיוחד ו/או להסכמת וועד עובדים עובר לפיטוריה , וכך גם אינה זכאית להטבות מיוחדות בהתאם לחוזר מנכ"ל; וזאת מאחר שנתקבלה לעבודה שלא כדין. אין הדבר בא למעט מהליכי הפיטורים שקויימו, ובכללם השימוע שנערך. התובעת קיבלה את כל זכויותיה הכספיות, לרבות מכתבי הפנייה לקופות השונות לשחרור כספים לתובעת. בכל מקרה, אין עסקינן בתביעה כספית , ולפיכך, אין להעניק לתובעת כל סעד כספי, מה גם שאין לפנינו טענות מסודרות אליהן יכלו הנתבעים להתייחס בנושאים הכספיים. דיון והכרעה 7. מטעם התובעת העידה היא עצמה . מטעם הנתבעת העיד מר ג'אסר אבו - ערר, מזכיר המועצה (להלן:"מזכיר המועצה") . כמו כן, בהתאם להחלטות בית הדין, הוגשו על ידי משרד הפנים שתי תגובות בנוגע לעניינה של התובעת , בנוגע לאופן פיטוריה של התובעת ולסיבות שעמדו בבסיסם. 8. נקדים אחרית לראשית, ונציין כי לאחר עיון בכתבי הטענות כמו גם בסיכומי הצדדים, ולאחר שמיעת העדויות, דין התובענה להדחות במלואה. מן הראיות והעדויות עולה, כי התובעת פוטרה מאחר והיא נקלטה לעבודה בנתבעת שלא כדין , דהיינו ללא מכרז וללא אישור נחיצות משרה. פיטורי התובעת נעשו בהתאם לדו"ח הביקורת של משרד הפנים, ובהתאם לדרישות חד משמעיות של משרד הפנים. מכאן, שהנתבעים נהגו כדין עת פיטרו את התובעת , ולמעשה לא יכלו לנהוג אחרת . אין לקבל את טענתה של התובעת, לפיה היא פוטרה כחלק מתוכנית ההבראה של הנתבעת, וזאת לאחר שהשתכנעתי כי פיטורי התובעת לא נבעו מתוכנית ההבראה. להלן נפרט את הנימוקים לדחיית התובענה. 9. בבואנו לבחון אם התובעת נתקבלה לעבודה אצל הנתבעת כדין , עלו שתי סוגיות שהיו במחלוקת: אישור נחיצות משרה והליך מכרז. לפיכך, היה צורך במסגרת הליך זה לקבוע מסמרות בשתי סוגיות אלה. באשר לאישור נחיצות משרה; הנתבעים טענו כי התובעת נתקבלה לעבודה ללא אישור כזה , ומשרד הפנים תמך בטענה זו. מן הצד השני לא הובאה שום ראיה שיש בה כדי לסתור זאת . התובעת, במסגרת תצהיר העדות שלה , אפילו לא התייחסה לנושא זה. כמו כן, לא הוגשה מטעמה כל ראיה בנושא זה. ויותר מכך, במסגרת חקירתה הנגדית הודתה התובעת כי היא יודעת מהו אישור נחיצות משרה, וכי אינה יודעת אם היה אישור נחיצות משרה לגביה. לפיכך, אני קובע כי התובעת נתקבלה לעבודה בלא אישור נחיצות משרה. באשר לשאלה אם התובעת נתקבלה לעבודה במסגרת הליך מכרז; הנתבעים טענו כי לא היה הליך כזה , ומשרד הפנים תמך בטענה זו . גם בנושא זה לא הובאה שום ראיה מצד התובעת שיש בה כדי לסתור זאת. גם כאן , התובעת לא התייחסה לנושא במסגרת תצהיר העדות שלה , ולא פירטה שם דבר וחצי דבר ביחס להליך מכרז שנערך כביכול. בנסיבות אלה, אני קובע כי התובעת נתקבלה לעבודה בלא הליך מכרז. להלן נפרט את הראיות והעדויות בנושאים דלעיל . 10. כפי שפורט לעיל , התובעת טענה כי נבחרה במכרז כדין. בתצהיר העדות מטעמה היא לא טענה דבר בנושא, וכן לא צירפה מסמכים רלוונטיים. במהלך הדיונים בתיק, בכדי לתמוך בטענתה, הגישה התובעת לבית הדין גזיר של עיתון "כל בי" המופץ בעיר ב"ש, מיום 3.5.01, בו נכתב בהאי לישנא : "למועצה מקומית ערערה בנגב דרושה מזכירה תנאי קבלה א. נסיון מוכח כמזכירה בכירה של שנתיים לפחות . ב. ידע רב בהפעלת מחשב ושימוש בתוכנות : PROGEKT , OFFIC דקל ג. ידע בהנהלת חשבונות ד. ידע בשרטוט ממוחשב ע"י חברת אוטוקד ה. בגרות מלאה ו. ידיעת השפה העברית (כשפת אם). טל: 9959110 - 08 , פקס : 9972311 - 08 ". 11. דא עקא, אין במודעה דלעיל בכדי ללמד על הליך מכרז. מעיון בכתוב במודעה עולה כי אין המדובר במכרז המזמין את הציבור הרחב להגיש את מועמדותו, אלא לכל היותר ניתן לראות במסמך "מודעת דרושים", באמצעותה חיפשה הנתבעת מזכירה . כמו כן, אין במודעה כל איזכור לכך כי מדובר במשרת מזכירה במחלקת ההנדסה . בנוסף, לא נקבע תאריך אחרון לשליחת קורות חיים. 12. אל כתב התביעה צירפה התובעת כנספח ב' מכתב שכתב לה ראש המועצה ביום 26.8.01, ובמסגרתו נמסר לה על קבלתה לעבודה בנתבעת. התובעת לא התייחסה במסגרת תצהירה אל מכתב זה, ואפילו לא צירפה אותו לתצהירה. אולם , גם אם נקבל מסמך זה כראיה , הרי שאין בו כדי לתמוך בגירסת התובעת, אלא הוא תומך דווקא בגירסת הנתבעת . אין במכתב כל איזכור לקיומו של מכרז,וממילא גם לא לזכייתה של התובעת במכרז. לו התובעת אכן היתה זוכה במכרז, סביר להניח כי העניין היה מוזכר במכתב , הן בתוכנו והן באישים אשר מקבלים העתק הימנו , בכך שלפחות מי מהם היה צריך לשאת תואר הקשור לנושא המכרז. המכתב אמנם שוגר לאישים שונים, אולם אף אחד מהם לא מוזכר כבעל תואר הקשור למכרז. 13. אולם, יותר מאשר המסמכים דלעיל , קביעתי בדבר העדר הליך מכרז והעדר אישור נחיצות משרה מסתמכת על שמיעת עדותה של התובעת בפניי. שמעתי את עדותה של התובעת, והתרשמתי כי לא ניתן לקבוע ממצאים עובדתיים בהסתמך עליה. כמפורט לעיל, במסגרת תצהיר העדות לא טענה התובעת דבר ביחס להליך מכרז ולאישור נחיצות משרה. גם עובר לכך, במסגרת כתב התביעה , לא טענה התובעת כי נתקבלה לעבודה בהליך מכרז ולאחר קבלת אישור נחיצות משרה. ואילו בסיכומיה טענה התובעת כי היא נתקבלה לעבודה לאחר שהנתבעת פרסמה "מודעה ו/או מכרז". למרות מחדלים צורמים אלה, בחנתי את עדותה של התובעת בפניי באופן מנותק מהמחדלים, והגעתי למסקנה כי אין לקבל את עדותה בנושא זה כמהימנה . במסגרת חקירתה הנגדית טענה התובעת כי היא עמדה בפני וועדה בראשות מזכיר המועצה, ראש המועצה גזבר המועצה, ומהנדס המועצה, וכי היו איתה 6 - 5 מועמדות נוספות . התובעת טענה, במענה לשאלות שנשאלה, כי אין בידיה את הפרוטוקול של הוועדה, וכן אין בידיה את ההזמנה שקיבלה להופיע בפני הוועדה וזאת מאחר והוזמנה טלפונית . בנוסף, השיבה התובעת כי היא אינה מכירה את שאר המועמדות שהיו איתה לטענתה, והתמודדו גם הן על המשרה . כאמור לעיל, אינני מקבל את עדותה של התובעת . אני קובע כי התובעת לא עברה הליך מכרז עובר לקבלתה לעבודה , אלא נענתה למודעה בעיתון ונתקבלה לעבודה בלא הליך מכרז. ובאשר לנחיצות משרה; התובעת הודתה במסגרת עדותה כי היא יודעת מהו אישור נחיצות משרה , אולם אינה יודעת אם לגבי המשרה שלה היה אישור כזה. גם כאן, אני קובע כי אין לקבל את עדותה של התובעת, וכי התובעת ידעה שהיא נתקבלה לעבודה ללא אישור נחיצות משרה . 14. נציין כי בעניין זה העיד מזכיר המועצה בחקירתו הנגדית , ומסר כי לא מצא בתיק של התובעת כל תיעוד ביחס למכרז; ואני מקבל עדותו זו כמהימנה . אמנם, במסגרת חקירתו הנגדית נתן מזכיר המועצה תשובה בה הזכיר את תוכנית ההבראה, אולם אין לפרש זאת כאילו נימק את פיטורי התובעת בתוכנית ההבראה, ואני קובע כי כוונת מזכיר המועצה היתה לומר כי התובעת פוטרה בגלל דו"ח הביקורת. עמדת משרד הפנים 15. מן הראיות אשר הובאו ומן העדויות אשר נשמעו עולה כי משרד הפנים הוא זה אשר דרש את הפסקת עבודתה של התובעת , לאחר שקבע כי היא נתקבלה לעבודה ללא אישור נחיצות משרה וללא מכרז. כך טענו הנתבעים בכתב הגנה ובתצהיר מטעמם , וכך אכן עולה ממסכת הראיות . הדבר עולה הן מן המסמכים אשר הוגשו ע"י הנתבעים , והן מעמדת משרד הפנים אשר הוגשה לבית הדין במסגרת שתי תגובות, בהתאם להחלטות שניתנו. ונפרט . 16. מתגובת המשרד הפנים אשר הוגשה לביה"ד ביום 18.4.07 עולה כי גם לשיטת משרד הפנים התובעת התקבלה לעבודה שלא כדין, דהיינו שלא במכרז וללא אישור נחיצות משרה; וזאת כפי שעולה מדו"ח ביקורת שכר וכ"א במו"מ ערערה בנגב מיום 13.1.04 (להלן: "דו"ח הביקורת"). בתגובת משרד הפנים נכתב בהאי לישנא (ההדגשות אינן במקור) : "14. המבקשת נקלטה לעבודה במועצה מקומית עררה בנגב ללא אישור נחיצות משרה וללא הליך של מכרז , והיא עובדת שנתקבלה שלא כדין , ולפיכך ניתנה הנחייה לרשות להפסיק העסקתה. ... 15. הפסקת העסקת העובדת נעשתה במסגרת ביקורת על מינהל תקין ולא במסגרת תוכנית הבראה , וזאת בכדי למנוע מהרשות להתדרדר למצב הגרעוני שיחייבה לבצע תוכנית הבראה . 16. העובדת זכאית לזכויות הכספיות בעקבות פיטוריה, ועפ"י המידע שבידינו הם שולמו לה. העובדת אינה זכאית לזכויות הנגזרות מהוראות חוזר מנכ"ל משנת 1997 בדבר פיטורי עובדים במסגרת תוכנית הבראה. המבקשת לא פוטרה במסגרת תוכנית הבראה, אלא בשל כך שנתקבלה שלא כדין לעבודה...". בתגובת משרד הפנים מפורט דו"ח הביקורת אשר נכתב , וישנה אף הפנייה לסעיף 6.23 לדו"ח הביקורת, שם מוזכרת התובעת, בזו הלשון (ההדגשות אינן במקור): "אזברגה שרה - מזכירת מחלקת הנדסה - תחילת עבודה 10/01 העובדת התקבלה ללא אישור נחיצות משרה וללא מכרז. לפיכך יש לפעול עפ"י ההליכים החוקיים להפסקת עבודתה. בנוסף, יש לבטל תוספת מיוחדת בסך 250 ₪. משולמת לה תוספת כלכלה בסך 609 ₪ - נא להעביר אלינו דו"ח אש"ל/כלכלה המעיד על תשלום זה. יש לבטל תשלום עבור 833 ק"מ הוצאות משתנות נטו גלובליות . ניתן לשלם לעובדת עבור נסיעות בתפקיד הוצאות משתנות עד רמת ניידות ד' כלומר עד 833 ק"מ לחודש עפ"י דיווח על ביצוע נסיעות בתפקיד בפועל . עלות חריגת השכר כ - 6,000 ₪ בחודש" 17. מהאמור לעיל עולה כי משרד הפנים הוא זה אשר דרש מן הנתבעת להביא לידי סיום את העסקתה של התובעת, עקב כך כי התובעת נתקבלה ללא אישור נחיצות משרה וללא מכרז . ויותר מכך; הנתבעת הצהירה בפני ביה"ד כי התובעת היתה עובדת טובה , וכי הנתבעת היתה מעוניינת ועודנה מעוניינת בהמשך העסקתה . כך גם העיד מזכיר המועצה . ואכן, הדברים נתמכים גם במסמכים . הדבר עולה בבירור ממכתבו של מר אבי הלר סגן הממונה על מחוז דרום במשרד הפנים- אשר נכתב לנתבע ביום 20.8.06, בעניין בקשתו של האחרון לקלוט את התובעת לעבודה בנתבעת. מן המכתב עולה כי הנתבעים אכן ביקשו אישור להעסיק את התובעת, אולם בקשתם נדחתה. במסגרת דחיית הבקשה ענה מר הלר באופן חד משמעי ונחרץ כמפורט להלן (ההדגשות אינן במקור): "מכתבך שבסימוכין אל מר יואל יינון, ממונה פיקוח ובקרת שכר ברשומ"ק, הועבר לטיפולנו. לבקשתך לקלוט את הגב' אזברגה שרה, אשר שימשה כמזכירת מח' הנדסה בעבר , להלן התייחסותנו. 1. מאחר ובימים אלה התקבלו פסקי דין של בית משפט המורים בין השאר למועצה להחזיר לעבודה עובדים אשר פוטרו במסגרת תוכנית הבראה ופטוריהם נעשו שלא כדין, נראה לנו כי המועצה תתקשה לעמוד בתכנית ההבראה עליה חתמה , לפיכך אין לקלוט כיום עובדים נוספים למועצה, אלא לבצע את העבודה במסגרת כח האדם הקיים . 2. בדו"ח הביקורת של המשרד מיום 13.1.04 נדרשה המועצה להפסיק את עבודתה של הגב' אזברגה שרה , אשר נקלטה במועצה ללא עמידה במכרז כחוק. מכאן שגם אם היינו מאשרים למועצה נחיצות משרה למזכירת מחלקת הנדסה, היה על הגב' אזברגה שרה להתמודד למשרה במכרז כחוק". 18. מהאמור לעיל עולה כי גם אם משרד הפנים היה מאשר לנתבעת נחיצות משרה לתפקיד מזכירת מחלקת ההנדסה, היה על התובעת להתמודד למשרה במכרז כחוק. 19. מעמדת משרד הפנים, כפי שבאה לידי ביטוי בתגובות שהגישה לביה"ד ובמכתבים שפורטו לעיל, עולה באופן נחרץ כי התובעת פוטרה לאור דו"ח הביקורת של משרד הפנים; דו"ח שקבע חד משמעית כי יש לפטר את התובעת, לאור העובדה כי נתקבלה שלא כדין לעבודתה, ללא נחיצות משרה וללא מכרז. מכאן, שעמדת משרד הפנים תומכת בעמדת הנתבעים לכל אורך הדרך. 20. ההליך בפני הממונה על חוק עבודת נשים התובעת ניסתה להתלות בהליך אשר התקיים בפני גב' רבקה מקובר- הממונה על חוק עבודת נשים במשרד התמ"ת (להלן:"גב' מקובר"), על מנת למצוא כביכול תימוכין לטענותיה. דא עקא, שאותו הליך תומך דווקא בעמדת הנתבעים. ונפרט. מעיון בהחלטה של גב' מקובר מיום 19.4.05 ניתן ללמוד כי הנתבעים ביקשו לפטר את התובעת לאור דו"ח הביקורת של משרד הפנים, וזאת עובר ללידתה של תוכנית ההבראה בנתבעת. הנתבעים פנו אל הממונה עוד ביום 9.12.04 - וביקשו היתר לפיטורי התובעת, שהיתה הרה באותה עת. יש במועד הגשת הבקשה בכדי ללמד כי פיטוריה של התובעת אינם נובעים מהסכם ההבראה , אלא בוצעו לאור דו"ח הביקורת; בעוד שהסכם ההבראה נערך בחודש 4/05, הרי שהבקשה לפיטוריה של התובעת נשלחה לממונה בחודש 12/04. במידה ופיטוריה של התובעת היו מתבצעים במועד בו ביקשה הנתבעת לפטרה מלכתחילה, הרי שלא היתה מתעוררת מחלוקת באשר לסיבת הפיטורים. במקרה כזה היתה התובעת מפוטרת עוד לפני שנחתם הסכם ההבראה , והיא לא יכולה היתה לטעון לקשר בין הדברים. רק במקרה דחתה גב' מקובר את מועד הפיטורים עד סמוך ללידה, והדבר הביא לסמיכות המועדים . דא עקא , אין בכך כדי ללמד על קשר בין הפיטורים לתוכנית ההבראה. גם במסגרת החלטתה של גב' מקובר, אין דבר אשר קובע מסמרות בנושא זה. אמנם, מצבה הפיננסי של המועצה עלה כחלק מחומר הרקע להליך שם , אולם לא מעבר לכך. 21. התובעת ניסתה להיבנות מפסקי הדין בפרשת אורית סבג - ע"ב 2698/05 סבג ואח' נ. המועצה המקומית ערערה בנגב (לא פורסם, ניתן ביום 3.8.06) וע"ע 552/06 המועצה המקומית ערערה בנגב נ. סבג ואח' (לא פורסם, ניתן ביום 28.12.06). אין לקבל את טענות התובעת בנושא זה , באשר הנסיבות דנן שונות מן הנסיבות בפרשת אורית סבג . שם דובר בעובדים אשר בדו"ח הביקורת של משרד הפנים לא נקבע כי יש לפטרם, וזאת בניגוד לתובעת דנן. כמו כן, המדובר שם בעובדים בעלי רקע תעסוקתי שונה, אשר בין השאר נתקבלו כדין לעבודתם, ועבדו במשרות אשר קיבלו אישורי נחיצות משרה, בניגוד לתובעת דנן. בנוסף אף נתגלו שם פגמים היורדים לשורשו של עניין בהליך פיטוריהם של אותם עובדים, בניגוד למקרה דנן. 22. התובעת טענה כי הנתבעים לא פיטרו את כל העובדים אשר היה עליהם לפטר בהתאם לתוכנית ההבראה . אין בטענה זו כדי לסייע לתובעת; ראשית, אין קשר בין הדברים , מאחר והתובעת לא פוטרה בהתאם לתוכנית ההבראה , אלא בהתאם לדו"ח הביקורת ובהתאם לדרישת משרד הפנים. שנית, גם לו היתה הטענה נכונה , הרי שהדרך הנכונה לטפל בנושא היתה לפעול לפיטורי אותם עובדים שהנתבעים היו צריכים לפטר, ולא ניתן היה בשל כך להחזיר את התובעת לעבודה, לאחר שנהיר כי היא נתקבלה לעבודה שלא כדין. מאחר וההליך דנן עוסק רק בתובעת, לא ניתן לקבוע במסגרתו מסמרות ביחס לפיטורי עובדים אחרים . 23. במסגרת סיכומיה העלתה התובעת טענה חדשה, לפיה לא נערך לה שימוע עובר לפיטוריה. דין טענה זו להדחות,שכן מדובר בחזית חדשה מצידה של התובעת , אשר בכתב התביעה לא טענה כי לא נערך לה שימוע . למעלה מן הנדרש נציין כי גם לגופה דין טענה זו להדחות . בכתב התביעה פורט כי התובעת הוזמנה להליך שימוע, לאחר שהנתבעים ביקשו לפטרה, ובהליך שנערך בפני הממונה נדחה מועד הפיטורים. ואכן, מהחלטת הממונה עולה כי היא התירה את הפיטורים , אולם דחתה את המועד כך שיחול סמוך ללידה. בנסיבות אלה לא היה צורך בקיום שימוע נוסף , מה גם שבמסגרת ההליך בפני הממונה טענה התובעת את כל טענותיה , והנתבעים התייחסו אליהן. 24. הנתבעים טענו טענת שיהוי, לפיה התובעת נקטה בהליך דנן זמן רב לאחר פיטוריה ; התובעת פוטרה בחודש אוגוסט 2005, והגישה את התובענה דנן בחודש פברואר 2007 , כ - 18 חודשים לאחר פיטוריה . יש ממש בטענה זו. היה מצופה מן התובעת כי היא תפעל לביטול פיטוריה בסמוך למועד שפוטרה, ולא 18 חודשים לאחר מכן . לית מאן דפליג כי טענת השיהוי הינה בעלת משקל , והיא מתווספת לכל הקביעות דלעיל, אם כי אין בה להטות את התוצאה, באשר זו כבר נגזרה מכל הקביעות אשר פורטו לעיל בפסק דין זה . 25. בטרם נחתום את פסק הדין נתייחס למספר נקודות נוספות אשר עלו בסיכומי התובעת: א. באשר לטענה כי הנתבעת לא צירפה את הסכמת ההסתדרות - התובעת לא הצביעה על עיגון חוקי מכוחו יש צורך בהסכמת ההסתדרות לפיטורים של עובד אשר נתקבל לעבודה שלא כדין, כמו התובעת. ב. באשר לבקשה שהופיעה בסיכומי התובעת, ליתן צו כלפי משרד הפנים ו/או המועצה, לאיתור מכתב הנתבעת למר אבי הלר - בקשה שכזו היה ראוי להגיש במהלך הדיונים בתיק , ולא במסגרת הסיכומים. כך או כך, אין במסמך המדובר כדי להקרין על תוצאת פסק הדין, מה גם שתשובתו של מר אבי הלר למכתב המדובר ברורה ומדברת בעד עצמה . ג. באשר לטענת התובעת בסיכומיה ביחס למסמכים שהנתבעים צירפו שלא כדין - המסמכים צורפו בהתאם להחלטת ביה"ד, ולא כפי שתיארה התובעת. היה והתובעת היתה סבורה כי נפל פגם בהגשת מסמכים , היה ראוי שתגיב על כך מייד לאחר הגשתם, ולא במסגרת סיכומיה. כך או כך, אין בדברים שטענה התובעת משום נימוק שלא לקבל את המסמכים, מה גם שמסמכים אלה היו אמורים לכאורה לסייע דווקא לתובעת לאור טענותיה , ובפרט הסכם ההבראה. בפועל לא השפיעו מסמכים אלה על תוצאת פסק הדין. 26. מכל האמור לעיל עולה כי הנתבעים פיטרו את התובעת כדין , ובכך פעלו עפ"י חובתם החוקית ובהתאם להוראות משרד הפנים, באשר התובעת נתקבלה לעבודה בלא מכרז ובלא אישור נחיצות משרה. 27. הקביעות דלעיל מלמדות אמנם כי הנתבעים פעלו כדין עת פיטרו את התובעת, אולם הנתבעים אינם יכולים להתפאר בקביעות אלה; שהרי, קביעות אלה נולדו מאחר והתובעת נתקבלה לעבודה שלא כדין, בלא מכרז ובלא נחיצות משרה . מכאן, שמשמעות פסק הדין דנן הינה שהנתבעים פעלו שלא כדין עת קיבלו את התובעת לעבודה, ולפיכך היה מקום לפטרה כפי שהורה משרד הפנים. יש לזכור כי הנתבעת העסיקה את התובעת במשך כ - 4 שנים , והחליטה לפטרה רק לאחר דו"ח ביקורת של משרד הפנים אשר דרש זאת באורח נחרץ . כתוצאה מהתנהלות קלוקלת זו של הנתבעים נגרמו לנתבעת הפסדים כספיים ; הן בשל תשלום עלות שכרה של התובעת במשך כ - 4 שנים , והן בשל תשלום פיצויי פיטורים בתום העסקתה. בית הדין מודע לכך כי ראש המועצה אשר כיהן בתקופת קבלתה של התובעת לעבודה אינו ראש המועצה אשר הביא לפיטוריה; ובשל כך לא פורטו בפסק דין זה שמות המעורבים , והאמירות מתייחסות בעיקרן להתנהלות הנתבעת . אחרית דבר 28. לאור הקביעות דלעיל, דין התובענה להדחות . באשר לסעד ההצהרתי אותו ביקשה התובעת, הנוגע לזכויותיה הכספיות הנגזרות מפיטוריה שלא כדין ע"י הנתבעים - מאחר והפיטורים נעשו כדין, אין מקום ליתן סעד שכזה. בכל מקרה , לא ניתן ליתן לתובעת סעד כספי במסווה של סעד הצהרתי . היה והתובעת סבורה כי לא שולמו לה הכספים בגין פיטוריה ובגין תקופת עבודתה, עליה להגיש תביעה כספית מכומתת ומפורטת כדין, לשלם אגרה כנדרש, והתביעה תידון לגופה. במקרה דנן אפילו לא פורטו הסכומים אשר שולמו לתובעת, וכן לא פורטו הסכומים אותם דורשת התובעת. 29. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בגובה 3,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין בתוך 60 ימים מהיום . בית הדין מסתפק בסכום הוצאות נמוך זה , לאור התנהלות הנתבעים, אשר קיבלו את התובעת לעבודה שלא כדין, ולמעשה היו שותפים איתה למחדל זה . בכך יש כדי להביא להקטנת סכום ההוצאות, אולם אין בכך כדי לפטור את התובעת כליל מתשלום הוצאות; מאחר והתובעת, אשר ידעה כי נתקבלה שלא כדין לעבודה, לא היתה אמורה להגיש תובענה בכדי לאכוף את המשך העסקתה על הנתבעים. לתובעת היה ידוע כי משרד הפנים הורה לפטרה במסגרת דו"ח הביקורת, שם נקבע כי היא נתקבלה לעבודה בלא מכרז ובלא אישור נחיצות משרה . למרות זאת, תבעה התובעת את המשך העסקתה , תוך נסיון לטעון כי היא פוטרה במסגרת תוכנית הבראה . לתובעת היה נהיר כי גם אם היו הנתבעים ממשיכים להותיר על כנה את העסקתה הבלתי חוקית , בית הדין לא יכול היה ליתן לכך יד. בשל סיבות אלה יש מקום להשית על התובעת הוצאות כמפורט לעיל . 30. זכות ערעור לבית הדין הארצי בירושלים בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין . סעד הצהרתי