קיימות שלוש דרכים להסדרת פרישה מוקדמת של עובדים אשר טרם הגיעו לגיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה: א. פרישה מוקדמת תקנונית- הכרוכה בהפחתת זכויות לעובד הפורש. ב. "הסדר השלמות"- המעביד משלם לעובד, מידי חודש בחודשו, תשלום חודשי בגובה מוסכם בינו ובין העובד, עד למועד בו יגיע לגיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה מהקרן. בשיטה זו העובד הופך לפנסיונר של הקרן רק בהגיעו לגיל הזכאות לקצבה על פי תקנון הקרן. שיטה זו מכונה גם "פנסיה תקציבית". ג. "רכישת זכויות". להלן פסק דין בנושא פרישה מוקדמת תנובה: פסק - דין רקע כללי והעובדות הצריכות לעניין: 2. לפנינו תביעה שהגישה קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ, בניהול מיוחד (להלן "קג"מ", "התובעת"), כנגד תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ (להלן "תנובה", "הנתבעת"), לתשלום סך של 5,003,287 ₪ ולחילופין לתשלום הסכומים המפורטים בסעיפים 30 או 31 לכתב התביעה, בשל הפרת התחייבויותיה של תנובה לשלם לקג"מ הפרשי עלות רכישת פרישה מוקדמת של חלק מעובדיה. 3. קג"מ היא קרן פנסיה מקיפה בה מבוטחים עובדי תנובה. קג"מ פועלת בהתאם למטרות המצוינות בתזכיר ובתקנון ההתאגדות שלה ובכפוף להוראות הדין. תקנון הקרן מסדיר את זכויות החברים והבאים מכוחם כלפי הקרן. 4. תנובה ביטחה את עובדיה בקרן הפנסיה של קג"מ, בהתאם להוראות חוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות. 5. מעת לעת נערכו הסדרים בין תנובה, ועד עובדי תנובה וקג"מ, לפיהם הוצאו עובדי תנובה לפנסיה מוקדמת מעבודתם בתנובה. 6. במסגרת הפרישה המוקדמת משלמת תנובה תשלום חד- פעמי לקג"מ בגין עובד שטרם הגיע לגיל פרישה לפי תקנונה של קרן הפנסיה של קג"מ, והעובד מסווג מיום פרישתו כפנסיונר של הקרן לכל דבר ועניין. 7. ביום 1.10.03 נקבע לקג"מ תקנון חדש (להלן "התקנון האחיד"), אשר בא במקום תקנון הפנסיה הקודם- "הלכות הגמלאות". 8. על פי "הלכת הגמלאות", פרישה מוקדמת לפנסיית זקנה, לפני גיל הפרישה הקבוע בתקנון, כרוכה בהפחתת סכום הפנסיה לפי מקדמים המפורטים בתקנון. 9. ביום 24.11.99 הוציא אגף שוק ההון במשרד האוצר הנחיות לרכישת פרישה מוקדמת לפנסיה ללא הפחתת זכויות (ת/1 לכתב התביעה). 10. ביום 6.12.01 הוצאו הוראות משלימות המסדירות את אפשרות רכישת זכויות עתיד בסכום חד פעמי במסגרת הסכמי פרישה מוקדמת- חוזר פנסיה 2001/6 (ת/2 לכתב התביעה). 11. נוכח השינויים בענף קרנות הפנסיה הותיקות ותוך בחינה מחדש את ההוראות המסדירות אפשרות רכישת פרישה מוקדמת, שלח ביום 14.7.03, רו"ח רמי דיין- סגן בכיר לממונה על שוק ההון (להלן "רו"ח דיין", "הממונה"), מכתב לקג"מ בעניין רכישת פרישה מוקדמת במסגרתו התיר לקג"מ להתקשר בהסכמי פרישה מוקדמת בהתאם להוראות חוזר פנסיה 2001/6, בתנאי שהמעביד שעובדיו פורשים בפרישה מוקדמת יתחייב לשאת בכל הפרשי העלויות של הרכישה המוקדמת, שיוצרו מכוח הנחיות אגף שוק ההון בדבר חישוב עלות פרישה מוקדמת שתפורסמנה בעתיד (ת/3 לכתב התביעה, להלן "מכתב רו"ח דיין"). 12. במהלך חודש ספטמבר 2003 פרשו 48 מעובדי תנובה בפרישה מוקדמת. 13. בתאריכים 1.4.04 ו- 7.9.04 פרסם הממונה הנחיות חדשות לעניין חישוב עלות פרישה מוקדמת לפנסיה (ת/5 ו- ת/6 לכתב התביעה). 14. מטעם קג"מ העידו גב' הלנה לוי- מנהלת אגף הכספים בקג"מ, ד"ר מירב דהאן בר יצחק- אקטוארית קג"מ, מר אברהם הררי- מנהל אגף הפנסיות בקג"מ ומר ניר כהן- המשנה לממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר. 15. מטעם תנובה העידו מר אליאור ויסברג- עורך חוות הדעת האקטוארית שהוגשה מטעמה ומר אשר קרסטני- מנהל תגמול, מידע ובקרה בתנובה. תמצית טענות קג"מ: 16. קג"מ נעתרה לבקשת תנובה לפרישה מוקדמת של חלק מעובדיה, כנגד התחייבות תנובה לשלם הפרשי עלות רכישת פרישה מוקדמת, אשר יחושבו לפי כללי חישוב שיקבעו בהנחיות הממונה על שוק ההון במשרד האוצר. 17. במועד פרישת העובדים חתמה תנובה על כתב התחייבות לשלם לקג"מ הפרשים בגין עלות פרישה מוקדמת של כל אחד מעובדיה הפורשים, כפי שתחושב לפי הנחיות שיוציא הממונה בעתיד (נספחים ת/11 לתצהירי קג"מ). 18. כנגד התחייבות זו הסכימה קג"מ להוציא בפרישה מוקדמת 48 עובדים של תנובה. לטענת קג"מ, רק על יסוד התחייבויותיה המפורשות של תנובה לשלם הפרשי עלות פרישה לפי חוזר שיוציא הממונה, נאותה להוציא את עובדי תנובה לפרישה מוקדמת לפנסיה. 19. חישוב עלות הפרישה המוקדמת לפי ההנחיות החדשות (מיום 1.4.04 ומיום 7.9.04), העלה כי על תנובה לשלם הפרשים בגין רכישת הפרישה המוקדמת לעובדיה. 20. תנובה הפרה את התחייבויותיה לשלם לקג"מ הפרשי עלות רכישת הפרישה המוקדמת בגין עובדיה שפרשו במהלך חודש ספטמבר 2003 ועובד שפרש בחודש יוני 2003. 21. קג"מ לא הייתה נענית לבקשת תנובה להוציא את עובדיה לפרישה מוקדמת, לולא התחייבותה של תנובה לשלם את עלות הפרישה המוקדמת כפי שתחושב בהתאם להנחיות הממונה. 22. בכתב התשובה לכתב ההגנה טענה קג"מ כי אין יסוד לניסיון תנובה לייחס ל"שינויים בענף קרנות הפנסיה הותיקות" עליהם נכתב במכתבו של רו"ח דיין, משמעות של שינויים טכניים בלבד. נושא העלאת גיל הפרישה נכלל בחוק ההסדרים לשנת 2003 אשר פורסם כחודש לפני פרסום מכתב רו"ח דיין. מכתב רו"ח דיין לא מסויג לעניין מהות השינויים ונוקט בלשון רחבה. 23. עוד טענה בכתב התשובה כי העובדים לא פרשו לפנסיה לפי התקנון האחיד ואף לא לפי הלכות הגמלאות, אלא פרשו ברכישת זכויות לפי חישובים אקטואריים ובהתאם לעקרונות שנקבעו על ידי הממונה. 24. ככל שתנובה טעתה לחשוב כי מחיר הפרישה המוקדמת יהיה קטן מזה שנדרש בפועל, עומדים לרשותה כלים שמקנים דיני החוזים, המתירים לה בהתקיים נסיבות מסוימות, לפעול לביטול העסקה והחזרת המצב לקדמותו. תמצית טענות תנובה: 25. קג"מ מייחסת לתנובה את העלויות הנובעות מהתקנון האחיד ומהעלאת גיל הפרישה שנכנסו לתוקף לאחר פרישתם המוקדמת של העובדים תוך הפלייתם לרעה של העובדים הפורשים לעומת כל פורש אחר בפרישה מוקדמת בטרם כניסת התקנון האחיד לתוקף. 26. במסגרת התשלום שמשלמת תנובה לקג"מ בעבור רכישת פנסיה לעובדים שטרם הגיעו לגיל פרישה, נרכשים: (1) הגדלת פנסיה בהתאם לשיעור הפנסיה שהיה העובד הפורש צובר אילו המשיך בעבודתו בתנובה עד להגיעו לגיל פרישה, וכן- (2) הזכות לקבל פנסיה מיידית מקג"מ, ללא הפחתה עקב הקדמת גיל הפרישה. 27. לאחר השגת הסכמה לפיה יפרשו העובדים לפנסיה מוקדמת בהתאם לדפוס הפרישה המתואר לעיל, נדרשה תנובה לחתום, בעניינם של חלק מהעובדים הפורשים בלבד, על התחייבות להשלים את סכום הרכישה אם יחולו "שינויים בחישוב עלות רכישת זכויות העתיד" בעקבות הוראות אגף שוק ההון. 28. לתנובה לא היה מידע על מכתב רו"ח דיין (ת/3 לכתב התביעה), שעה שהגיעה להסדרי פרישה מוקדמת עם עובדיה. 29. תנובה הסכימה לעריכת שינויים הנובעים משינויים בלוחות גריעה, ריביות היוון ושינויים טכניים במתכונת עריכת התחשיבים האקטואריים, שהשלכתם על עלות סכומי הרכישה הינה שולית, ולא הסכימה (ואף לא נדרשה להסכים) לממן שינויים עתידיים הנובעים משינוי מהותי ב"כללי המשחק" הכוללים, בין היתר, העלאת גיל הפרישה והעלאת שיעור דמי הגמולים. בדיעבד התברר לתנובה כי במסגרת ההתאמה האקטוארית, נדרשה להוסיף בגינו של כל עובד סכומים של כ- 15% עד כ- 30% כתוצאה מהשינויים המהותיים בתחום הפנסיה שנכנסו לתוקף לאחר פרישתם של העובדים לפנסיה מוקדמת. 30. העובדים הפורשים נחשבים כפנסיונרים עוד בטרם נכנס התקנון האחיד לתוקף, כך שאין להחיל בגינם שינויים מהותיים עתידיים שלא הוחלו בגין הפורשים בפרישה מוקדמת לפי הלכות הגמלאות. 31. המסמך הפנימי של אגף שוק ההון שכל עניינו הוא בהתאמת נוסחאות אקטואריות, הפך לשיטת קג"מ למסמך מהותי, הכופה על תנובה את החלת תנאי התקנון האחיד והשינויים בגיל הפרישה, על מי שסווגו כפנסיונרים של הקרן כבר בחודש ספטמבר 2003. 32. לחילופין טענה תנובה כי אפילו אם אגף שוק ההון התיימר להחיל עליה בדיעבד את השינויים המהותיים (העלאת גיל הפרישה והעלאת שיעור דמי הגמולים), יש לפרש את מכתב רו"ח דיין, תוך מתן משקל להבנתם של צדדים סבירים את תוכנו ולא מתוך פרשנות מופרכת ההופכת את הסכמי הפרישה לבלתי כדאיים מנקודת ראותה של תנובה. דיון והכרעה: 33. אין מחלוקת כי קיימות שלוש דרכים להסדרת פרישה מוקדמת של עובדים אשר טרם הגיעו לגיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה: א. פרישה מוקדמת תקנונית- הכרוכה בהפחתת זכויות לעובד הפורש. ב. "הסדר השלמות"- המעביד משלם לעובד, מידי חודש בחודשו, תשלום חודשי בגובה מוסכם בינו ובין העובד, עד למועד בו יגיע לגיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה מהקרן. בשיטה זו העובד הופך לפנסיונר של הקרן רק בהגיעו לגיל הזכאות לקצבה על פי תקנון הקרן. שיטה זו מכונה גם "פנסיה תקציבית". ג. "רכישת זכויות". 34. כפי שציין מר ניר כהן בתצהירו, הדרך להסדרת פרישה מוקדמת בה בחרה תנובה הייתה דרך של "רכישת זכויות", היינו הפיכת העובד לפנסיונר של הקרן כבר במועד הפרישה המוקדמת באמצעות מימון המעביד את מלוא עלות הפרישה המוקדמת בתשלום סכום חד פעמי לקרן, וזאת בהתאם להוראות הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר. בנסיבות אלה, סכום הרכישה חייב לגלם את מלוא העלות האקטוארית של הפרישה המוקדמת וכן את הסיכון הכרוך בקבלת האחריות לפני גיל הפרישה התקנוני. 35. השתכנענו כי קג"מ רשאית למכור פרישה מוקדמת ברכישת זכויות לפי מחיר אקטוארי מלא ובהתאם להוראות אגף שוק ההון במשרד האוצר. זאת ניתן ללמוד מסעיף 8א' להלכות הגמלאות לפיו הקרן רשאית לאשר הקניית זכויות לחבר רק אם שולם עבורם הערך האקטוארי המלא וכן מסעיף 78ט(ב)(5) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א- 1981 (להלן "חוק הפיקוח"), לפיו נכסי הקרן ישמשו אך ורק לתשלום קצבאות לעמיתים לפי תקנון הקרן ולכיסוי הוצאות התפעול של הקרן. 36. מקובלת עלינו עמדת קג"מ לפיה אם קג"מ תמכור פנסיה מוקדמת במחיר חסר, תמומן העלות החסרה על ידי שאר עמיתי הקרן מתוך הקופה המשותפת של כלל העמיתים, וזאת נוכח עקרון הערבות ההדדית שחל בקרנות הפנסיה. כדי להימנע מגריעת הקופה המשותפת וחוסר איזון בין העמיתים, הסדיר הממונה את הכללים לרכישת פרישה מוקדמת בחוזרים שהוציא לקרנות מאז שנת 1999. 37. בחוזר ששלח הממונה, מיום 24.11.99, הורה אגף שוק ההון כי רכישת פרישה לפנסיה מוקדמת, ללא הפחתת זכויות, תבוצע רק לפי הכללים הנקובים בו. בחוזר פנסיה 2001/6 נקבעו הוראות משלימות המסדירות רכישת זכויות עתיד בסכום חד פעמי במסגרת הסכמי פרישה מוקדמת. 38. עקב גירעונות אקטואריים שצברו קרנות פנסיה ותיקות, התקבל בכנסת ביום 29.5.03 חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו- 2004), התשס"ג- 2003 (להלן "חוק התכנית להבראת ישראל"), במסגרתו תוקן חוק הפיקוח ונוסף לו פרק חדש (ז'1) שכותרתו "קרנות פנסיה ותיקות- מינוי מנהל מיוחד, תכנית הבראה וסיוע ממשלתי". כפי שיפורט להלן, במועד קבלת חוק התכנית להבראת ישראל, היה צפוי כי גיל הפרישה יועלה ל- 67 לגברים ולנשים. בדברי ההסבר להצעת חוק התוכנית להבראת ישראל, אשר פורסמה ביום 30.4.03, נכתב כי הממשלה החליטה להגיש הצעת חוק להעלאת גיל הפרישה מהעבודה, בהדרגה ל-67. 39. נוכח הרפורמה בענף קרנות הפנסיה והצורך בדחיית גיל הפרישה המזכה בקצבה מהקרנות, שלח רו"ח דיין מכתב לקג"מ בעניין רכישת פרישה מוקדמת לפנסיה בקרנות פנסיה ותיקות (ת/3), בו נכתב כי אגף שוק ההון עורך בחינה מחדש של ההוראות המסדירות את אפשרות רכישת זכויות עתיד במסגרת הסכמי פרישה מוקדמת. במכתב הותר לקג"מ להתקשר בהסכמי פרישה מוקדמת בהתאם להוראות חוזר פנסיה 2001/6,: "ובלבד שהמעביד שעובדיו פורשים בפרישה המוקדמת יתחייב במסגרת ההסכם כי במידה ויהיה צורך בהעברת סכום חד פעמי גבוה מזה שחושב לפי חוזר פנסיה 2001/6, עבור רכישת זכויות עתיד, יעביר לקרן הפנסיה את ההפרש במלואו, וכי חישוב ההפרש ייעשה בהתאם להנחיות העדכניות של הממונה על שוק ההון שתפורסמנה בתום בחינתן מחדש של ההוראות." 40. לטענת קג"מ, היה ברור במועד זה כי קרנות הפנסיה אינן יכולות להמשיך לאפשר למעבידים לרכוש זכויות בקרן בשל פרישות מוקדמות לעובדים, בהתאם להנחיות הקודמות של אגף שוק ההון. 41. תנובה מודה כי קג"מ סירבה תחילה למכור פרישות מוקדמות נוכח פרסומים על הכוונה לערוך שינויים מהותיים בזכויות גמלאי הקרנות והעלאת גיל הפרישה (סעיף 14 לתצהיר מר קרסטני ועדותו בעמ' 41, ש' 1-2). קג"מ הוכיחה כי הסכימה למכור פרישות מוקדמות רק לאחר התחייבותה של תנובה כי במידה ויהיה צורך בהעברת סכום חד פעמי גבוה מזה שחושב על פי החוזרים הקיימים, היא תשלם לקג"מ את ההפרש במלואו, מחושב לפי הכללים שיפורסמו (ת/10 לתצהירים, עדות מר קרסטני עמ' 41, ש' 12-18 ותצהיר מר הררי סעיפים 45-46). 42. השתכנענו כי נוכח האיסור החל על קג"מ למכור פרישות מוקדמות שלא במחיר אקטוארי מלא וחובתה לפעול בהתאם לחוזרי אגף שוק ההון, קג"מ לא הייתה מסכימה למכור פרישה מוקדמת לעובדים של תנובה ללא התחייבות מפורשת של תנובה לשלם את הפרשי עלות הפרישה. 43. ואכן, לאחר מכתב רו"ח דיין, חתמה תנובה על מסמך שכותרתו: "פרישה מוקדמת של עובדים במפעלנו באמצעות קג"מ"(להלן "כתבי התחייבות") (ת/11 לתצהירים) במסגרתו התחייבה לשאת במחיר מלא של עלות הפרישה המוקדמת, כפי שיחושב בעתיד לפי כללים שיקבע הממונה. להלן לשון סעיפים 3 ו-4 למסמך: "3. ידוע לנו מן האמור במכתב רו"ח דיין הנ"ל, כי ייתכנו שינויים בחישוב עלות רכישת זכויות העתיד לפרישתם המוקדמת של העובד הנ"ל. 4. בהתאם, אנו מתחייבים כלפיכם- באופן בלתי חוזר- כי אם על פי הוראות מעודכנות שיוציא אגף שוק ההון, ביטוח וחסכון תהיה עלות הפרישה של העובד הנ"ל גדולה יותר מזו שחושבה לנו בהתאם להוראות אגף שוק ההון הנ"ל ויהיה צורך בהעברת סכום חד פעמי גבוה מזה שחושב עבור רכישת הפרישה המוקדמת, נעביר אליכם את ההפרש במלואו סמוך לאחר קבלת דרישתכם המפורטת." 44. לשון ההתחייבות הינה גורפת ורחבה ואינה מסויגת לשינויים טכניים בלבד. 45. בכתב ההגנה טענה תנובה כי חתמה בעניינם של חלק מהעובדים הפורשים בלבד על ההתחייבות להשלים את סכום הרכישה במידה ויחולו שינויים בחישוב עלות רכישת הזכויות בעקבות הוראות אגף שוק ההון (סעיף 6(ב)). מנספח ת/11 לתצהירי קג"מ עולה כי תנובה חתמה על המסמך בגין כל 48 העובדים הרלוונטיים. 46. ההנחיות המדוברות, לפיהן תחושב עלות הפרישה המוקדמת לא איחרו לבוא, ובימים 1.4.04 ו- 7.9.04 פרסם הממונה הנחיות חדשות לעניין חישוב עלות פרישה מוקדמת לפנסיה, המביאות בחשבון, בין היתר, את העלאת גיל הפרישה כאמור בחוק גיל פרישה ובתקנון הפנסיה. 47. לטענת קג"מ, תנובה ידעה על השינויים שעומדים להתרחש בנוגע לגיל הפרישה ועל השפעתם על עלויות הפרישה המוקדמת בטרם חתמה על כתבי ההתחייבות. מר קרסטני טען בסעיף 43 לתצהירו כי אילו הייתה מוצגת בפני תנובה מבעוד מועד פרשנות משרד האוצר לפיה העלות הנוספת הנובעת מהעלאת גיל הפרישה תחול גם על פורשים מוקדמים של תנובה שפרשו טרם כניסת התקנון האחיד לתוקף, הייתה תנובה בוחנת חלופות אחרות לפרישתם. מר אברהם הררי- מנהל אגף הפנסיות של קג"מ הצהיר לעומתו, כי בשיחות שקיים עימו טרם ביצוע הרכישה, אמר לו במפורש כי צפוי שעלויות הפרישה תגדלנה עקב העלאת גיל הפרישה (סעיף 43 לתצהיר). מר קרסטני הודה כי היו פרסומים בדבר הכוונה להעלות את גיל הפרישה- "החלו פרסומים על כוונה לערוך שינויים מהותיים בזכויות גמלאי קרנות הפנסיה ההסתדרותיות הגירעוניות... ועל העלאת גיל פרישה" (סעיף 14) והודה בחקירתו כי גיל הפרישה הוזכר על ידי מר הררי כפרמטר המשפיע על עלויות הפרישה (עמ' 39, 26-28). בכך סתר מר קרסטני את טענתו לפיה לא היה ידוע לו ולתנובה על השינויים האמורים. 48. כך או כך, גם לו היינו מקבלים את טענת תנובה לפיה לא ידעה על השפעתם הצפויה של שינויים בגיל הפרישה, הרי שהדעת אינה סובלת השתת עלות פרישתם של העובדים על הקופה המשותפת של כלל עמיתי הקרן. 49. תנובה טענה כי מכתב רו"ח דיין וההתחייבות עליה חתמה התייחסו לעריכת שינויים טכניים והתאמות חשבוניות בלבד וכי לא הסכימה לשינויים מהותיים (סעיף 7 לכתב ההגנה) . מסעיף 23(א) לכתב הגנתה עולה כי לו היו מתקבלים הפרשי עלויות נמוכים, יתכן כי תנובה הייתה משלמת אותם. לטענת תנובה אין לתת למכתב רו"ח דיין ולהנחיות החדשות פרשנות ההופכת את הסכמי הפרישה המוקדמת לבלתי כדאיים בעליל מנקודת ראותה של תנובה. 50. טענה זו של תנובה אינה מקובלת עלינו. קג"מ הוכיחה, כפי שפורט לעיל, כי בעת שהוצא מכתב רו"ח דיין ובעת שחתמה תנובה על התחייבויותיה, היה ידוע כי עומדים להתרחש שינויים מהותיים, לרבות שינויים בגיל הפרישה. מר ניר כהן- המשנה לממונה על שוק ההון, טען בתצהירו כי טענתה של תנובה לפיה מכתב רו"ח דיין התייחס לשינויים טכניים ולהתאמות חישוביות בלבד ולא לשינויים מהותיים הנובעים מהרפורמה בענף קרנות הפנסיה, אין לה יסוד: "לא בלשון המכתב המנוסח באופן רחב ובלתי מסויג, ולא בכוונת המנסח, אגף שוק ההון, אשר כיוון כאמור לכל השינויים הנובעים מהרפורמה בענף הפנסיה, לרבות העלאת גיל הפרישה." (סעיף 30 לתצהיר מר כהן). גם מר הררי- מנהל אגף הפנסיות של קג"מ, עימו ניהל מר קרסטני משא ומתן בעניין הפרישות המוקדמות, התייחס לטענה זו בציינו כי הינה מיתממת במיוחד נוכח השיחות שקיים עם מר קרסטני בהן אמר לו במפורש כי צפוי שעלויות הפרישה תגדלנה בעיקר עקב העלאת גיל הפרישה, נוכח הניסוח הרחב והגורף של מכתבו של רו"ח דיין וכן נוכח הידיעה שהייתה לכל הנוגעים בדבר, בדבר העלאת גיל הפרישה (סעיף 37 לתצהירו). 51. ככל הסכם, יש לפרש את ההסכם עליו חתמה תנובה, על פי לשונו ותכליתו, תוך בחינת אומד דעת הצדדים להסכם. אנו סבורות כי לשון ההתחייבות עליה חתמה תנובה ברורה ולא הוכחה משמעות אחרת להתחייבות זו. במקרה דנן מדובר בהערכה שגויה של תנובה באשר להשלכות השינויים הצפויים על עלויות הרכישה. הערכה שגויה זו אינה מקנה לתנובה את הזכות להתנער מהתחייבויותיה. 52. תנובה מייחסת לכניסתו של התקנון האחיד ושל חוק גיל הפרישה לתוקף, כגורמים להעלאת סכומי רכישת הפנסיה לעובדים שטרם הגיעו לגיל פרישה. לטענתה הפורשים פרשו בפרישה מוקדמת בחודש ספטמבר 2003 ואילו התקנון האחיד נכנס לתוקף בחודש אוקטובר 2003, ומשכך אסור היה להחיל על הפורשים שינויים מכוח התקנון האחיד ושינויים מכוח גיל הפרישה שנכנסו לתוקף רק במועד מאוחר יותר (חוק גיל הפרישה נכנס לתוקף ביום 1.4.04). 53. מקובלת עלינו טענת קג"מ כי כניסת התקנון האחיד לתוקף אינה הגורם להעלאת הסכומים. העובדה כי במועד הפרישה המוקדמת בחודש ספטמבר 2003 היה בתוקף התקנון הקודם וגיל הפרישה בתקנון 65 לגבר ו- 60 לאישה, אינה רלוונטית לחישוב עלות הפרישה המוקדמת שכן העובדים לא פרשו בפרישה תקנונית. עובדי תנובה לא פרשו לפנסיה לפי התקנון האחיד ואף לא לפי הלכות הגמלאות, אלא פרשו ברכישת זכויות לפי חישובים אקטואריים ובהתאם לעקרונות שנקבעו על ידי הממונה. חישוב עלות הפרישה המוקדמת היה אמור לכסות את כל העלויות הצפויות, על מנת למנוע מצב בו הקופה המשותפת תשא בחלקן. 54. טענתה של תנובה כי מיהרה לחתום על כתבי ההתחייבות ולהפוך את עובדיה לפנסיונרים של הקרן לפני כניסת התקנון האחיד לתוקף, אינה מועילה לה, שכן הפיכתם של העובדים לפנסיונרים של הקרן מותנית, על פי תקנון הקרן, על פי דין ועל פי הנחיות הממונה על שוק ההון, בתשלום מחיר אקטוארי מלא של עלות הפרישה המוקדמת. לא ניתן היה לחייב את קג"מ לבצע את העסקה ללא קבלת התחייבות מאת תנובה לשאת בהפרשים שייווצרו, שכן, כאמור, ביצוע העסקה ללא קבלת ההתחייבות משמעותה בסופו של יום הטלת עלויות הפרישה המוקדמת של 48 פורשי תנובה, על כלל עמיתי הקרן. 55. השתכנענו כי קג"מ לא הייתה חייבת בכל זמן שהוא למכור לתנובה פרישות מוקדמות של עובדיה ללא תשלום מחירן המלא לפי חישוב אקטוארי וכללים שקובע הממונה על שוק ההון. 56. במהלך המשפט הועלתה על ידי תנובה הטענה כי מדינת ישראל היא שצריכה לשאת בהפרשי העלויות שנגרמו עקב ההנחיות החדשות שהוציא משרד האוצר. תנובה ציינה כי בעקבות חוק גיל הפרישה והעלויות הכרוכות בהחלתו, הוקמה ועדת גולדברג והמדינה שנשאה, בחלק מהמקרים, בעלויות הנוספות מהעלאת גיל הפרישה. תנובה אף צרפה אסמכתא כתמיכה בטענתה זו פסק דין של בית המשפט העליון מפי כב' השופט דנציגר, ע"א 8652/07 אביב אברהם ו- 1019 אח' נ' אגד אגודה שיתופית בע"מ, מיום 9.3.09, לפיו ממשלת ישראל היא שמימנה את העלות הנוספת בהפיכתם של פורשים מוקדמים לפנסיונרים מעת הגיעם לגיל פרישה הקודם ועד להגיעם לגיל פרישה החדש. 57. תנובה טענה בסיכומיה כי למעשה הקרן והמדינה חד הם שכן קרנות הפנסיה הגירעוניות הולאמו על ידי המדינה, אשר קיבלה על עצמה את האחריות למימון גירעונותיהם. לטענתה, משפעלה קג"מ כשלוחתה של הממונה בהחתמת כתב ההתחייבות, קשורה המדינה לקג"מ וצריכה לשאת בהפרשי העלויות. 58. אין אנו מקבלות טענה זו. קג"מ אינה המדינה. קג"מ היא חברה בע"מ המנוהלת על ידי מנהל מיוחד שמינה לה המפקח על הביטוח מכוח סעיפים 78ד(א)(1), 78ד(ב)(1) והמפקח המיוחד מהווה מנהל העל של הקרן כעולה מסעיף 78ח לחוק הפיקוח. ובכל מקרה, ועדת גולדברג נתנה מענה לפורשים על פי הסדר שלמות ולא לפורשים על פי רכישת זכויות בפרישה מוקדמת בהם עוסקת התביעה דנן. 59. מדינת ישראל אינה עומדת למשפט בתיק זה ואיננה צד להליך. משלא צרפה תנובה כבעל דין את מדינת ישראל ומשלא נשלחה למדינה הודעת צד ג', אין באפשרותנו להתייחס לטענה לפיה היה על המדינה לשאת בעלויות, ובסמכותנו להכריע רק במחלוקת שבין קג"מ לתנובה. אין טענותיה של תנובה כלפי המדינה יכולות לשמש בידה כלי להימנע מקיום התחייבויותיה כלפי קג"מ. 60. תנובה לא טענה בזמן אמת כי התקשרה עקב טעות חד צדדית ולא ביקשה מקג"מ לבטל את ההתקשרות ולהחזיר את המצב לקדמותו בהתאם להוראות חוק החוזים בדבר "טעות". גם כאשר התברר לתנובה מהם הסכומים שעליה לשלם להשלמת עלות הפרישה המוקדמת, לא ביקשה לבטל את הרכישה ולעבור למסלול של "הסדר השלמות". 61. תנובה לא הציגה חישוב חלופי לחישובי קג"מ ולא סתרה את חישובי קג"מ. תצהירו של מר וייסברג- האקטואר מטעם תנובה, לא כלל חישוב אלטרנטיבי לחישוב קג"מ ולא סתר את חישוביה של ד"ר מירב דהאן בר יצחק- האקטוארית מטעם קג"מ. מר וייסברג הודה כי תחשיבי קג"מ תואמים את חוזרי האוצר: "התחשיבים המופרזים תואמים את חוזרי האוצר מ 2004" (עמ' 25, ש' 20) וכי אין לתנובה טענות נגד תחשיב קג"מ: "אני חוזר ואומר אני לא חושב שהתחשיב של קגמ. הבעיה היא בתחשיב של האוצר בהנחיות האוצר. אין לי טענה. אני לא חושב שקגמ חשבו בצורה לא נכונה. לא אמרתי זאת. התחשיב של האוצר והנחיותיו מקפחות את המעביד לטעמי." (עמ' 27, ש' 5-8). 62. מר הררי הצהיר כי מר קרסטני הודיע לו על כוונת תנובה לשלם את הסכומים שאינם שנויים במחלוקת (תצהיר מר הררי סעיף 63). מר קרסטני הודה בכך בעת הדיון (עמ' 43, ש' 7-8). מר קרסטני טען לגבי חתימתו על כתבי ההתחייבות כי "למעט גיל הפרישה, החתימה תופס(ת - ח.ב.י)" (עמ' 45, ש' 21). למרות שתנובה הייתה סבורה כי היא מחויבת לשלם לפחות את ההפרשים שאינם קשורים להעלאת גיל הפרישה, לא העבירה לקג"מ סכום כלשהו. 63. תחשיבה של קג"מ נעשה על בסיס הוראות החוזרים ת/4 ו-ת/5 לתצהירי קג"מ. תנובה צרפה בשלב הליך ההוכחות חוזר חדש מיום 6.4.05 (נ/1). חוזר זה מאגד את שני חוזרי האוצר שקדמו לו ומשנה אותם בשני עניינים שאינם רלוונטיים לפורשים מתנובה בהסדר רכישת זכויות ואינו משפיע על חישוב חובה של תנובה לקג"מ. כמובן שטענות תנובה כנגד עקרונות החישוב בחוזרי האוצר אינן יכולות להתברר בהליך זה שהינו בין קג"מ לתנובה. חישובי עלות הפרישה המוקדמת שבתצהירה של האקטוארית מטעם קג"מ (ת/16, ת/17, ת/19) לא נסתרו על ידי תנובה. 64. לטענת תנובה, אין לחייבה בתשלום העולה על הפרשי הצמדה של קרן החוב, נוכח היותה של קג"מ אחראית למחלוקת בניסוח הבלתי ברור של מסמך ההתחייבות וכן לנוכח העובדה כי קג"מ משלמת לעמיתיה, הפרשי הצמדה בלבד. 65. קבענו לעיל כי המסמך העומד בבסיס התביעה- נספח ת/3- מנוסח באופן ברור ונהיר ויחד עם זאת באופן רחב וכוללני. די בטעם זה בכדי לדחות את טענתה של תנובה להעמיד את חובה על הפרשי הצמדה בלבד, מה גם שטענתה לתשלום קג"מ לעמיתיה לפי הפרשי הצמדה בלבד, לא נסמכה על ראיות ולא הוכחה דיה. 66. משכך, מתקבל התחשיב האקטוארי שהוצג על ידי קג"מ כך שתנובה תשלם את קרן החוב (3,823,337 ₪) שהינם 4,212,241 ₪ לאחר שהוספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד הגשת התביעה (ת/28), ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום הגשת התביעה ועד למועד הפירעון בפועל. סכום זה כולל גם את חובה של תנובה בגין העובד מר שאול שמחי. 67. לטענת תנובה "השתרבב" לתביעה עובד בשם שאול שמחי, בגינו נטען כי קיים חוב מבלי שיפורט מקורו של החוב וכי דינה של התביעה ככל שנוגעת אליו- להדחות. 68. קג"מ פרטה עניינו של מר שמחי בהרחבה בתצהירים מטעמה. תנובה לא התייחסה בתצהיריה לטענת קג"מ באשר למר שמחי, ולא חקרה את עדי קג"מ בעניין זה. משלא נסתרה טענת קג"מ בעניין שמחי, על תנובה לשלם לקג"מ את חובה בגינו. סוף דבר: 69. התביעה מתקבלת. תנובה תשלם לקג"מ סך של 4,212,241 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום הגשת התביעה ועד למועד הפירעון בפועל. 70. הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 8,500 ₪ בצירוף מע"מ כדין, שאם לא ישולמו תוך 30 יום מהיום, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד תשלומם המלא בפועל. פרישה מוקדמתפרישה