בית המשפט פסק כי אי עמידה בתשלום החודשי מהווה הפרה של צו בימ"ש וסיבה מספקת לביטול הליך פשיטת רגל של החייבת לאלתר, מטעם זה בלבד. ##להלן פסק דין בנושא ביטול הליך פשיטת רגל:## 1. בקשת חייבת להכריזה פושטת רגל. החייבת ילידת 1962, נשואה ואם ל-5 ילדים, 2 מהם קטינים. בבקשתה הצהירה על חובות בסך 95,000 ₪ ל-11 נושים. ביום 28.11.06 ניתן צו כינוס לנכסי החייבת והוטל עליה תשלום חודשי בסך 200 ₪. 2. בעלה של החייבת הגיש גם הוא בקשה לפשיטת רגל (פש"ר 934/05). ביום 30.10.07 הוריתי על דחיית בקשתו, מחמת התנהלותו חסרת תום הלב בהליך. רקע כללי 3. מחוו"ד הכונ"ר שהוגשה לפי סעיף 18 ד' לפקודה עולים הממצאים הבאים: א. נגד החייבת הוגשו 2 תביעות חוב בסך 141,001 ₪. ב. החייבת לא התייצבה לשתי אסיפות נושים שהתקיימו בעניינה. גם לא נרשמה נוכחות של מי מנושיה באסיפות. ג. לגרסת החייבת, בשנת 98' פיזר בעלה שיקים רבים מחשבונה בבנק דיסקונט מאחר והיה מיופה כח בחשבון. עוד טענה החייבת כי לא היתה לה דריסת רגל בעסקי בעלה והוא זה שיצר את החובות. דא עקא, מעיון בתביעת החוב שהגיש בנק דיסקונט עולה כי בעלה של החייבת לא היה מיופה כוח בחשבון וכשהחייבת נשאלה על כך בחקירתה, השיבה כי אינה זוכרת כיצד פעל בעלה בחשבון. ד. כל הכנסותיה של החייבת מגיעות ממשכורתו של בעלה בסך כ-3,100 ₪ ומקצבת ילדים בסך 290 ₪. החייבת טענה כי אינה עובדת מסיבות בריאותיות, ברם לא המציאה על כך שום אישור רפואי. מאז 1983 מתגוררים החייבת ובעלה עם ילדיהם בדירה הרשומה ע"ש חמה המנוח בבאקה אל גרביה. אבי בעלה נפטר לפני כשנה אך לא הוצא אחריו צו ירושה. ה. החייבת משלמת את התשלומים החודשיים כסדרם. 4. ביום 21.1.08 הגישה החייבת תגובתה לחוו"ד הכונ"ר. ביום 7.2.08 הגישה ב"כ הכונ"ר תשובה מטעמה לתגובת החייבת. טענות הצדדים 5. לטענת הכונ"ר החייבת לא סיפקה הסבר מניח דעת לעניין אופן הסתבכותה בחובות, הנחזים להיות חובות שיצר בעלה. כיוון שבעלה של החייבת לא היה מיופה כח בחשבונה, כפי שהיא טוענת, הכונ"ר סבור כי החייבת מסרה לבעלה שיקים, דרכם הצליח לעקוף את ההגבלה בחשבון שלו. שיקים אלה, חוללו באי פירעון. על אף חובותיהם, לא פעלו החייבת ובעלה למימוש חלקם בירושת חמה המנוח (אבי בעלה). החייבת אינה עובדת לפרנסתה. טענתה כי מצבה הרפואי איננו מאפשר לה לצאת לעבוד, לא בוססה. החייבת לא שיתפה פעולה עם הכונ"ר כראוי - היא לא המציאה מסמכים שונים אותם נדרשה להמציא; היא לא התייצבה לאסיפות נושים; היא אינה מגישה דוחות חודשיים; היא גם לא המציאה אישור לכך ששלחה הודעות לנושים אודות צו הכינוס, בהתאם לצו ביהמ"ש. 6. טענותיה המרכזיות של החייבת, כפי שהופיעו בתגובתה, יובאו להלן: "כפי שצוין בחוות הדעת המבקשת [החייבת] לא היתה צד לניהול החשבונות ו/או עסקי בעלה ואין לה כל ידיעה לכך. כנגד החייבת הוגשו אך ורק שתי תביעות חוב ללא כל חובות בדין קדימה. החייבת אינה מפגרת בתשלומים החודשיים ומתנהלת בתום לב מוחלט לאורך כל ההליך. (...) אין כל קשר בין העובדה כי נדחתה בקשתו של בעלה של החייבת לבין בקשתה דנן. (...) ...טענת הכונ"ר לפיה החייבת לא הציגה מסמכים אינה נכונה...הכונ"ר לא פירט אילו מסמכים לא הגישה החייבת שלכאורה נדרשה להם ולא בכדי. (...) לחייבת לא היתה כל ברירה אלא לחתום על כל מסמך שביקש בעלה שכן תפקידה העיקרי בחיי המשפחה הינו לגדל את חמשת ילדיהם. (...) למבקשת 5 ילדים ובמגזר הערבי קשה ואף לא מקובל כך לצאת לעבוד. מעבר לכך מצבה הבריאותי של המבקשת אינו שפיר. המבקשת עברה ניתוח מיניסקוס בברך ועברה פריצת דיסק בגב והיא מתקרבת לגיל 50..." 7. בתשובה לתגובת החייבת, שבה ב"כ הכונ"ר ועמדה על התנגדותה להכרזת החייבת פושטת רגל. אליבא דהכונ"ר החייבת צברה חובותיה תוך עצימת עיניים ובחוסר תום לב מוחלט כלפי הנושים. החייבת לא שלחה הודעות לנושים אודות הכינוס ומכאן, ככל הנראה, מספרן המועט של תביעות החוב שהוגשו. זאת ועוד, לאחרונה צברה החייבת 3 פיגורים בתשלומים החודשיים, המסתכמים ב-600 ₪. אשר לטענת בא כוחה כי לא נמסר לחייבת אילו מסמכים נוספים עליה להמציא, הדבר נמסר לה בחקירתה אצל הכונ"ר. הדין וההלכה 8. סעיף 18ה (א) לפקודת פשיטת הרגל, קובע: "(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;" 9. בבואו לדון בבקשת חייב להכרזתו פושט רגל, שומה על ביהמ"ש ליתן דעתו להתנהגות החייב ותום ליבו עובר ובמהלך הליכי פשיטת הרגל (לוין וגרוניס, מהד' שנייה, עמ' 169). השיקולים שיביא ביהמ"ש בחשבון לעניין זה הם רבים ושונים. בין היתר, יבחן ביהמ"ש את אופן יצירת החובות - האם נוצרו בדרך רמייה או אגב הברחת נכסים; האם הציג החייב מצגי שווא בפני נושיו במטרה להתחמק מחיוביו; האם התנהגותו הייתה בלתי חוקית וכתוצאה מאי חוקיות זו נוצרו חובותיו ועוד כהנה וכהנה. ביהמ"ש ישווה לנגד עיניו גם את התנהגות החייב במסגרת הליכי פשיטת רגל - שהרי, ניצול לרעה של ההליך, מלמד מניה וביה על העדר תום לב. הפסיקה שבה והדגישה כי חייב שלא גילה את כל מצבת נכסיו וחובותיו בדו"חות שהגיש, נמנע מלהתייצב לחקירה, לא הציג מסמכים שנדרש להמציאם ע"י נציגי הכונ"ר, נמנע מלשתף פעולה עם הכונ"ר, צבר חובות נוספים במהלך פשיטת רגל, חי ברמת חיים גבוהה ופזרנית על חשבון נושיו, נמנע מלשלם את התשלומים החודשיים שהוטלו עליו, נמנע מלהתפרנס ונוקט בדרך של שב ואל תעשה - כל אלה מעידים על חוסר תום ליבו במהלך הליכי פשיטת הרגל. ודוק: ע"א 4892/91 שבתאי אשכנזי נ' הכונס הרשמי, פ"ד מח (1)45; ע"א 5178/92 סמיר ואיטה אליהו נ' הכונס הרשמי, פ"ד מט(1) 435; ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכונס הרשמי, פ"ד נז (4)197; פש"ר (מחוזי-חי') 514/03 קרן עמית ואח' נ' הכונס הרשמי (לא פורסם-ניתן ביום 15.8.04); פש"ר (מחוזי-חי') 343/00 איגר נ' הכונס הרשמי (לא פורסם, ניתן ביום 19.1.03); פש"ר (מחוזי-חי') 230/01 אגא עלי נ' הכונס הרשמי (לא פורסם, ניתן ביום 30.1.02). דיון ומסקנות 10. טענת הכונ"ר כי החייבת נהגה בחוסר תום לב בהליך וכלפי הנושים בשלב יצירת החובות, מקובלת עלי. בתחילת הדרך ניסתה החייבת להסוות את פעולותיה וטענה כי בעלה פעל מתוך חשבון הבנק שלה, שלא בידיעתה וכך נוצרו החובות הרשומים על שמה. אלא שבניגוד לטענתה, התברר כי בעלה כלל לא היה מיופה כח בחשבון שלה בבנק דיסקונט. או אז השתנתה לפתע הגרסה ונטען בתגובה, כי החייבת לא יכלה לעמוד מול בעלה והיתה אנוסה למלא אחר רצונו. חייב אשר איננו מגלה את מלוא הפרטים הנכונים בהליך הפש"ר, איננו יכול להיחשב כבעל תום הלב הנדרש בהליך. 11. הראיות בתיק מצביעות על כך שהחייבת נהגה להעביר שיקים שלה לבעלה, לשימושו העסקי ובכך סייעה לו לעקוף את ההגבלה בחשבון שלו. החייבת עשתה כן שלא בתום לב ותוך עצימת עיניים לגורל הנושים. השימוש בחשבונה נעשה כדי לעקוף את ההגבלה בחשבון הבנק של בעלה, זאת שעה שהחייבת לא עבדה, לא היו לה הכנסות וידעה כי בעלה כבר מסובך בחובות. כאשר מדובר בבני זוג שיצרו יחדיו חובות וממשיכים לנהל משק בית משותף, לא יהיה זה צודק לאפשר לאחד מהם לקבל בבוא היום הפטר מחובות, שנוצרו במשותף, גם אם חוסר תום הלב העיקרי נעשה על ידי אחד מהם. כשם שהחייבים צברו במשותף את החובות בחוסר תום לב, עליהם לפעול במשותף לתשלום החובות. ראוי שהחייבת ובעלה יפעלו במשותף לסילוק חובותיהם במסגרת הליכי ההוצל"פ ובכלל זה ידאגו להוצאת צו ירושה לעיזבון אבי הבעל, מה שייתכן ויאפשר להם לממש את דירת המגורים שלהם ולסלק את החובות. 12. זאת ועוד, החייבת התנהלה גם שלא בתום לב בהליך. היא לא התייצבה לשתי אסיפות נושים שהתקיימו בעניינה. גם אם היתה חולה ולכן נעדרה מאסיפה אחת, מדוע לא התייצבה לאסיפה השנייה?! כמו כן החייבת לא הגישה דוחות חודשיים כלל ובכך לא איפשרה להתחקות אחר הכנסות והוצאות התא המשפחתי. גם טענתה כי הכונ"ר לא הודיע לה אילו מסמכים נוספים עליה להמציא, התבררה כלא נכונה. 13. נוסף על כל האמור, החייבת איננה עובדת לפרנסתה ואף לא שילמה את התשלומים החודשיים כסדרם, כפי שעלה מדוח הכונ"ר. בהקשר זה, ודאי שאין מקום לקבל את הטענה כי אישה במגזר הערבי אינה יכולה לצאת לעבודה. כאמור, גם לא הוצג שום אישור רפואי, התומך בטענה כי מצבה הגופני של החייבת איננו מאפשר לה לעבוד. אי עמידה בתשלום החודשי מהווה הפרה של צו בימ"ש וסיבה מספקת לביטול הליך הפש"ר של החייבת לאלתר, מטעם זה בלבד. סוף דבר 14. מכל הטעמים שמניתי, יש מקום לדחות את הבקשה כבר בשלב זה. 15. הנני מורה על ביטול צו כינוס הנכסים מיום 28.11.06, ביטול כל הצווים שניתנו מכוחו, לרבות צו עיכוב יציאה מן הארץ. ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ מעוכב למשך 45 יום מהיום. הכונ"ר יודיע ללשכות ההוצל"פ ולנושים שהגישו תביעות חוב, על ההחלטה. הכונ"ר יקזז את שכרו בהתאם לתקנות והיתרה תועבר לטובת הנושים. פשיטת רגל