בית המשפט פסק כי בשל פגמים אין מנוס אלא לבטל את האישור שניתן להסדר הנושים. להלן פסק דין בנושא ביטול הסדר נושים: פסק-דין 1. הערעור שבפנינו, שהוגש על ידי נושה, מופנה נגד החלטה לאשר הסדר נושים לגבי המשיב 1 (להלן - המשיב), שנעשה בהתאם לסעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן - הפקודה). כפי שנראה, נפלו תקלות שונות בהליכים שאינן מותירות מוצא אחר אלא ביטול ההחלטה בדבר אישורו של הסדר הנושים והחזרת העניין לערכאה דלמטה לצורך בחינה מחודשת. 2. המשיב היה שותף עם אדם אחר, צחי שן (להלן - השותף), בעסק שעסק בפרסום. השותפים נקלעו לחובות. השותפים הגישו בשנת 2003 בקשה בהתאם לסעיף 19א לפקודה במטרה שיושג הסדר נושים. בתחילה הציעו השניים לשלם יחדיו סך של 30 אחוזים מהחובות המשותפים. בשלב כלשהו פוצלה הבקשה כך שעניינו של כל אחד מהם נדון, ולוּ חלקית, באופן נפרד. לאחר התפתחויות שונות שאין צורך לפרטן הוצע שכל אחד מהשניים ישלם שיעור מסוים מן החובות המשותפים, כך שהנושים יקבלו בסך הכל 51 אחוזים מן החובות. המערער, שהינו נושה שאחוז נשייתו מכלל הנשייה הינו נמוך, התנגד לאורך כל הדרך להסדר הנושים. ביום 17.1.05 הגיש המשיב בקשה לבית המשפט לאשר את הסדר הנושים. בכותרתה של הבקשה נאמר כך: "בקשה לאישור הסדר נושים - בהסכמה - " ביום 18.1.05 הוחלט בבית המשפט המחוזי בתל-אביב (על ידי כבוד הרשם ש' ברוך) לאשר את הסדר הנושים לגבי המשיב. בהחלטה אף מונה עו"ד אילן מוריאנו כנאמן לביצועו של ההסדר. בגדרה של ההחלטה נקבע שיבוטל הדיון בעניין אישור ההסדר שהיה קבוע ליום המחרת, 19.1.05. 3. עיון בבקשה לאישור הסדר הנושים שהוגשה ביום 17.1.05, מגלה כי אין מדובר בבקשה מוסכמת. באחד מסעיפי הבקשה נאמר כי "קיים רוב מטעם הנושים להצעת ההסדר". כלומר, אין התאמה בין כותרתה של הבקשה, שם מדובר על "הסכמה", לבין תוכנה. יש להוסיף, כי בתיק של הערכאה הדיונית נמצאת תגובה של הכונס הרשמי (המשיב 2) לבקשה לאישור הסדר נושים. בתגובה נכתב, בין השאר, כי הואיל ואושר הסדר הנושים לגבי השותף, והואיל ומדובר באותם פרמטרים, אין הכונס הרשמי מוצא לנכון להתנגד לאישור הסדר הנושים. כמו כן הובעה הדעה שאין צורך לקיים את הדיון, שהיה קבוע ליום 19.1.05. נראה כי הכותרת של הבקשה והעדר התנגדות של הכונס הרשמי הביאו לכך שהסדר הנושים אושר על ידי כבוד הרשם, בלא שקוים כלל דיון. 4. בדיון בערעור הצגנו מספר שאלות לפרקליטו של המשיב, ולמרבה הצער לא קיבלנו תשובות מספקות. לא הוסבר לנו כיצד זה הוגשה בקשה לאישור הסדר נושים "בהסכמה", כאשר העיון בבקשה מלמד שרוב הנושים מסכים להסדר. הוספנו ושאלנו בעניין אסיפת הנושים שבפניה הובאה ההצעה לאישור ההסדר. העלינו את השאלה הואיל ובבקשה לאישור לא נזכרת אסיפת נושים ואף לא צורף כל פרוטוקול של אסיפה כזו. הבקשה אף אינה כוללת רשימה של הנושים, גם לא פירוט של סכומי הנשייה, ואף לא ציון מדויק של עמדתו של כל נושה ונושה לגבי ההסדר. כידוע, אחד התנאים לאישור הסדר נושים הוא שרוב מסוים של הנושים, מבחינה מספרית ומבחינת שיעור הנשייה, יסכים להסדר (סעיף 34(א) לפקודה). לעניין זה, יש לערוך אסיפה של הנושים בה הם יוכלו להביע עמדתם ולהצביע האם לקבל את ההצעה או לדחותה. גם בעניין זה לא שמענו מענה ראוי ומספק. אף באת כוחו של הכונס הרשמי נשאלה על ידינו שאלות. כאמור, הפרקליטה שפעלה בשם הכונס הרשמי בפני הערכאה דלמטה הודיעה שאינה מתנגדת לאישור הסדר. אם ידעה נציגתו של הכונס הרשמי כי קיים נושה שאינו מסכים להסדר, נראה שהייתה היא חייבת לעמוד על כך שייערך דיון בבית המשפט. 5. אין ספק שהמהלכים לאישורו של הסדר הנושים לגבי המשיב לא נעשו בדרך הנכונה והראויה, כמוכתב בהוראות הפקודה ובתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985. אפשר שההתייחסות יכולה הייתה להיות שונה אילו היה ברור שכל נושיו של המשיב מסכימים להצעת ההסדר. במקרה דנא, אין ספק שידוע היה למשיב ולפרקליטו כי המערערת מתנגדת להצעה. על כן הייתה מוטלת חובה לערוך אסיפת נושים כהלכתה, ולדווח באופן מדויק על תוצאותיה. אפילו נניח שבמקרים מסוימים ניתן להסתפק בעמדות כתובות של הנושים, הרי המינימום הנדרש הוא רשימה של הנושים, סכומי הנשייה של כל נושה ונושה וציון חלקו היחסי של הנושה מכלל הנשייה, והבאת התייחסות נפרדת של כל אחד מן הנושים להצעה. כמובן, שיש אף להפריד בין נושים מובטחים, נושים בדין קדימה ונושים רגילים. יצוין, כי לאחר הדיון שנערך בפנינו המציא פרקליטו של המשיב העתקים של הודעות כתובות שנתקבלו אצלו מן הנושים, בהן מובעת הסכמה להצעת ההסדר. צריך היה להביא חומר זה בפני הערכאה הדיונית. עיון בחומר הנוסף מלמד שאף הוא לוקה. כך למשל, לא ניתן לדעת מה חלקו היחסי של כל נושה בנשייה כולה. 6. התמונה שנתגלתה לנו במקרה זה הינה מטרידה. הסדר הנושים אושר בלא שקוימו ההליכים הנדרשים על פי הפקודה. יש לקוות שבמקרים אחרים קיימת הקפדה בכל הנוגע לפרוצדורה המתחייבת. מכל מקום, משמתברר כי לא הייתה הסכמה של כל הנושים, ברור כי הייתה חובה על בית המשפט לקיים דיון. יש לזכור כי לבית המשפט נתון שיקול דעת האם לאשר הסדר נושים (סעיף 35 לפקודה). העובדה שהנושים מסכימים לאישורו של ההסדר, ואפילו מדובר בהסכמה של כולם, אינה שוללת את שיקול דעתו של בית המשפט (ראו, ע"א 303/66 כונס הנכסים הרשמי נ' סגיב, פ"ד כ(4) 368). בשל הפגמים שנתגלו לנו, אין מנוס אלא לבטל את האישור שניתן להסדר הנושים. יהא צורך לקיים אסיפת נושים כהלכתה ובעקבות זאת ניתן יהיה, כמובן, להגיש בקשה חדשה לבית המשפט. 7. והערה אחרונה: ההחלטה לאשר את הסדר הנושים ניתנה על ידי רשם בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ש' ברוך). כנראה שהרשם כיהן אף כשופט בפועל, אך ההחלטה נחתמה על ידו בכובעו כרשם. אין זה מסמכותו של רשם לאשר הסדר נושים, כפי שאין מוסמך הוא ליתן הפטר. ייתכן שכבר מטעם זה, שבעלי הדין לא התייחסו אליו, צריך היה לקבל את הערעור. 8. אי לכך, הערעור מתקבל וההחלטה לאשר את הסדר הנושים מבוטלת. המשיב יישא בשכר טרחת עורך דין לזכות המערערת בסכום של 7,500 ש"ח. הסדר נושיםנושה