להלן פסק דין בנושא ביטול עסקת העברת מניות: פ ס ק ד י ן דב שמואלביץ, חבר הרקע העובדתי 1. ביום 10.9.83 ערכה גב' פרידה אדלר ז"ל צוואה בה היא צוותה את נכסיה לעורר מס' 1. 2. בתאריך 15.11.01 העבירה גב' פרידה אדלר ז"ל ללא תמורה את מניותיה באיגוד מקרקעין גבעת הבית הירוקה 3000 בע"מ. לבני אחותה: עוררים 1, ו-2. 3. העברת מניות זו נעשתה ע"י יפוי כח רגיל. 4. גב' פרידה אדלר חויבה בתשלום מס שבח עקב עסקה זו. 5. ביום 14.12.01 נפטרה גב' פרידה אדלר. 6. ביום 17.7.02 כ- 8 חדשים לאחר העברת המניות פנו העוררים בבקשה ע"י תצהיר - לביטול את עסקת העברת המניות מיום 15.11.01. 7. בתחילת חודש 8/02 התקבלה תשובת המשיב כי אינו מסכים לביטול העסקה - לאחר פטירת המנוחה. השאלה השנויה במחלוקת מחלוקתם של הצדדים מתמצת אך במישור המשפטי האם צדק המשיב בדחותו את תצהיר ביטול העסקה בבקשת העוררים. כיוון שהעסקה הסתיימה עם חתימת התצהירים או שהעסקה עדיין טעונה רישום ואז תגיע העסקה לידי סיום. תמצית טיעוני העוררים 8. סעיף 102 לחוק מאפשר את ביטול העסקה עפ"י עקרונות מנחים שהובאו בע"א 307/85 מנהל מס שבח מקרקעין נ' זמר פ"ד מ"א(4) 826 אשר תמציתם הינם אי קליטת העסקה במציאות כלכלית באופן שלא ניתן לבטלה למפרע. עסקה ראויה ... עסקה בדויה או מלאכותית 9. העורר תומך יתדותיו על מבחני עזר נוספים - רישום העסקה, משך הזמן שחלף מעת העסקה לבין הבקשה לביטולה. 10. העורר מעלה בטיעוניו כי אין אפשרות לערוך רישום כלשהו ע"י יפוי הכח עקב הסיטואציה המשפטית אליה נקלעו העוררים, באשר יפוי כח היה יפוי כח רגיל אשר עם פטירת מעביר המתנה תוקפו פג ואין אפשרות לערוך את הרישום. מאידך גיסא בצוואתה מורישה המעבירה את מניותיה אך לאחד מן העוררים. 11. העוררים בטיעוניהם מסתמכים כמו"כ על הנחת היסוד אשר באה לידי ביטוי בדברי הנשיא ברק במאמרו על דיני המס ואשר תמציתה הינה הצורך לשאוף לאינטגרציה בין הדין הכללי לדיני המס. עקב המבוי הסתום אליו נקלעה העסקה יש להעדיף את הוראות הצוואה המעבירה את הנכס לאדם מסוים על פני העסקה אשר טרם הסתיימה ואשר בעטיו של מצב זה הוגשה בקשת ביטול העסקה. תמצית טיעוני המשיב 12 בהתייחס לתנאי הגדרת גמר הקניית מתנה הרי שאי-ביטולה בפרק זמן סביר ואף חתימת הצדדים על טופסי דיווח והצהרה מהווה הוכחה לגמירות דעתם לבצע את העסקה. 13. לביטול המתנה נצרכת הסכמת נותן המתנה ומקבלה. בנידון שבפנינו אין את הסכמת נותן המתנה מהסיבה הפרוזאית אשר כל אדם באשר הוא אדם אמור לחוות אותה. 14. אין משמעות למותה של נותנת המתנה באשר הזכות הקניינית במניות האיגוד כבר הועברה למקבלים עוד קודם הליכתה בדרך כל אדם, ואין המניות נכללות בכלל נכסי העזבון. 15. על פי וע 1131/00 ברברה קויבסקי נ' מנהל מס שבח נתניה - מתנה או חזרה ממתנה הינה פעולה אישית של נותנה או מקבלה. כמו"כ עפ"י סעיף 5(2) לחוק - חזרה ממתנה הינה זכות אישית הנתונה אך לנותן או למקבל ואינה עוברת למנהל עזבונו או יורשיו. 16. ניתן לרשום את העברת המניות באיגוד המקרקעין ע"י בקשה לפס"ד הצהרתי אשר בעקבותיו יאות הרשם לממש את העסקה אף בדרך כל רישום במרשמי רשם החברות. 17. בענייננו השלמת העסקה הינה עם החתימה על תצהירי העברה והעברת דיווח על העסקה לרשויות המס כמתחייב מדיני המיסים כיוון שהמתנה הינה מניה ולא קרקע, והדיון שבפנינו הינו במישור דיני מיסוי מקרקעין ולא מתחום דיני המקרקעין. כיוון שעסוקים אנו בענין דיני המיסים אין לנו לדון אלא מכח חוק המתנה ודיני החוזים ולא מתחום דיני הקנין. דיון 18. השאלה המשפטית שבפניה אנו עומדים בעקבות טיעוני הצדדים נדונה במספר פסקי דין הן של בתי משפט והן של ועדת ערר. 19. לכשתפרש בפנינו מסכת טיעוני העוררים ומסכת טיעוני המשיב נגיע למסקה כי ההכרעה שבפניה אנו עומדים מתמצת בשאלה משפטית אחת ובאם נגיע להכרעה בה שאר טיעוני הצדדים מתייתרים. השאלה הינה מהו מועד הבשלת העסקה וסיומה. באם נסיק כי העסקה עדיין לא הגיעה לסיומה הרי שצריכים אנו לדון בשאר מבחני העזר בהתייחס לאפשרות ביטול העסקה וכן לדרך המשפטית שבאמצעותה ירשמו המניות ע"ש מקבליהם. מאידך גיסא באם נסיק כי העסקה הגיעה לסיומה עם חתימת נותן המתנה ובודאי עם חתימת נותן ומקבל המתנה על מסמכי הדיווח כמתבקש בחוק, הרי שאז כל שאר הטיעונים הן של העוררים והן של המשיב מתייתרים. 20. סעיף 6 לחוק - "מתנה עוברת למקבל במסירת הדבר לידו או במסירת המסמך לידו המזכה אותו לקבלו." בנסיבות שבפנינו חתימת גב' אדלר ז"ל על תצהיר העברה ובנוסף חתימת העוררים על טופסי הדיווח למס שבח ומס רכישה די בהם כדי ללמדנו כי הצדדים ראו בכך השלמת העסקה. העולה מפרטים אלו כי ביום 15.11.01 או בסמוך לו הושלמה עיסקת המתנה ע"י שני הצדדים. 21. בתגובה לסיכומי המשיב הגיבו העותרים תוך הבאת עמ"ש 107/00 - ברנהולץ נ' מנהל מס שבח חיפה (להלן "פס"ד ברנהולץ) אשר בו מקבלת ועדת הערר את טיעוני העוררים במקרה שפרטיו דומים לכאורה למקרה שבפנינו. דא עקא - קיים הבדל מהותי בין פס"ד ברנהולץ לענייננו באשר בפס"ד ברנהולץ נשוא הערר היה דירת מגורים אשר הועברה מן האב לשתי בנותיו ומנגד בנשוא הדיון שבפנינו - עוסקים אנו במניות באיגוד מקרקעין אשר העברתן הינה העברת זכות מימוש ולא בנכס מקרקעין אשר לגביו קיים סעיף בחוק אשר מתנה את גמר הקנין ברישום בלשכת רישום מקרקעין. בענייננו מדובר בזכות אובליגטורית לקבלת בעלות על מקרקעין. 22. מסכת טיעוני העוררים נסמכת בעיקרה אף על אפשרות החזרה מן המתנה על פי סעיף 102 לחוק מס שבח מקרקעין. סעיף 5 לחוק המתנה שב"ח 1968 מאפשר לנותן המתנה לחזור בו מהתחייבותו. בית המשפט העליון ב- ע"א 13/75 ועד הישיבות בא"י נ' מיכאלי פ"ד כרך ל' חלק ראשון (להלן פס"ד ועד השייבות) אומר: "החוזה לפי סעיף 5(ב) היא זכות אישית הבאה להבטיח "מקום לחרטה" למי שהתחייב לתת מתנה... כל זה נוגע לתחום הפרטי של הנותן, השמור לו עצמו בלבד וממילא אינה עוברת זכות אישית זו למנהלי עזבונו או יורשיו". מובאה זו מלמדתנו כי מתנה הינה מעין חוזה חד-צדדי. מתנה הינה פעולה אישית של נותן המתנה - רק הוא יוכל לבטל את מתנתו או התחייבותו. גישה זו באה לידי ביטוי ואף הכתה שורשים בגישת ועדת הערר כפי שבאה לידי ביטוי ב- וע 1131/00 קויבסקי ברברה נ' מס שבח נתניה וכן ב- וע 1462/02 שניידרמן-כארי נ' מנהל מס שבח תל-אביב. מסיק כב' השופט (בדימוס) י. בן שלמה כי ביטול מתנה על-פי סעיף 102 לחוק מס שבח מקרקעין יתאפשר אך אם נותן המתנה ומקבלה הינם בין החיים. במידה ומי מן הצדדים נפטר ניתן יהיה לבקש את ביטול המתנה רק מחמת הפרה המוכרת ע"י דיני החוזים. 23. לאור האמור לעיל אני ממליץ לחברי לדחות את הערר. 24. לאור התקדימים מן העבר אשר העוררים היו חייבים להיות מודעים להם, העוררים ישאו בנטל הוצאות כולל בסך 15,000 ש"ח. דב שמואלביץ עו"ד - חבר דן מרגליות, עו"ד ושמאי מקרקעין אני מסכים. דן מרגליות, עו"ד ושמאי מקרקעין י. בן שלמה שופט (בדימוס), יו"ר אני מסכים. י. בן שלמה שופט (בדימוס), יו"ר לאור האמור לעיל הוחלט לדחות את הערר ולחייב בהוצאות כאמור בחוות דעתו של עו"ד דב שמואלביץ חבר הועדה. דיני חברותמניות