הכנ"ר ביקש מביהמ"ש לבטל את צו הכינוס עקב ניצול לרעה של הליכי פשיטת הרגל, מאחר שהחייב לא המציא את המסמכים להם נדרש על ידי חוקר הכנ"ר, ואשר התחייב להזמינם, לא שילם תשלומים לקופת הכינוס ואינו מקיים את החלטות ביהמ"ש. בית המשפט ציין כי להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות, האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר, והשניה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות ##להלן פסק דין בנושא ביטול צו כינוס בהליכי פשיטת רגל:## עובדות המקרה 1. החייב, יליד 75', הגיש בקשה למתן צו לכינוס נכסיו ולהכרזתו כפושט רגל (להלן: פוש"ר) בגין חובות מוצהרים על סך 1,389,325 ₪ ל- 26 נושים. ביום 9.5.04 ניתן צו לכינוס נכסי החייב על פי בקשתו ונפסק כי עליו לשלם תשלום עיתי בסך של 500 ₪ בחודש. החייב הגיש הצעת הסדר, אך הנושים התנגדו להצעה, בטענה כי היא נמוכה ביותר, לפיכך מונה ביום 27.4.06 מנהל מיוחד כדי לחקור את החייב ולאסוף את החומר לצורך הגשת חוות דעת בעניינו. 2. ביום 13.11.06, שלושה ימים לפני הדיון שהיה קבוע בבקשת החייב, הוגשה בקשת המנהל המיוחד לבטל את צו הכינוס של החייב ולהורות על מאסרו. המנהל המיוחד ציין כי החייב לא משלם את התשלומים החודשיים לקופת הכינוס, ופיגוריו עומדים על 3,500 ₪, לא הגיש דוחות חודשיים מאז מתן צו הכינוס, למרות שהוזהר בחקירתו שחובה עליו להגיש דוחות חודשיים, ולא נענה לבקשת המנהל המיוחד לקבל מידע על הליכים משפטיים המתקיימים בעניין ירושתו של החייב. כן ציין כי החייב אינו משתף עימו פעולה, עזב את משרדו באמצע חקירה מבלי לענות על השאלות, ומזלזל בהליכי הפש"ר באופן בוטה. בתגובה לבקשת הכנ"ר לבטל את צו הכינוס, הגיש החייב ביום הדיון הקבוע בעניינו בקשה להפחתת התשלום החודשי, בטענה כי אינו מסוגל לשלמו, בשל נכותו, ובדיון ביקש ב"כ החייב לאחד את הדיון בבקשת החייב עם בקשתו של אחיו איליא. 3. הכנ"ר והמנהל המיוחד התנגדו לבקשה בטענה כי אין כל שינוי נסיבות בעניינו של החייב מאז הגיש את הבקשה להכרזתו פושט רגל, ואף ציינו כי בבעלות אשת החייב רכב מסוג G.M.C. שנת ייצור 03', המשמש בין השאר עסק משפחתי בו עובד החייב, בניגוד לגרסתו כי אינו עובד. 4. הכנ"ר ביקש מביהמ"ש לבטל את צו הכינוס עקב ניצול לרעה של הליכי פשיטת הרגל, מאחר שהחייב לא המציא את המסמכים להם נדרש על ידי חוקר הכנ"ר, ואשר התחייב להזמינם, לא שילם תשלומים לקופת הכינוס ואינו מקיים את החלטות ביהמ"ש. 5. בדיון שהתקיים ביום 26.4.07 הודיע הכנ"ר כי הוא עומד על בקשתו, כי בין הגשת הבקשה לבין הדיון צבר החייב פיגורים נוספים, וכיום עומדים פיגוריו על סך של 4,500 ₪, בגין 9 תשלומים חודשיים שלא שולמו. בנוסף לכך, עומדים בעינם כל הנימוקים שצויינו בבקשת המנהל המיוחד. ב"כ החייב ציין כי החייב איבד כושרו לעבודה מזמן, אינו עובד וגם אשתו אינה עובדת. לדבריו, החייב הוכר בעבר כנכה, אך הביטוח הלאומי הפסיק את קיצבתו, והוא הגיש תביעה נוספת בגין נכות כללית. עוד טען כי החייב הסתבך בחובותיו בגין העסק המשפחתי. הוא אישר כי החייב יושב מדי פעם באיטליז המשפחתי, בסניף דליה או בעוספיא, אך זאת אך ורק כדי להפיג שיעמום ולא כדי לעבוד. החייב לא נתן כל הסבר לכך שעל שם אשתו רשום רכב G.M.C מסחרי, הנמצא בשימוש האיטליז המשפחתי. דיון 6. השאלה העיקרית העומדת בפני בית המשפט בדונו בבקשת חייב להכריזו פושט רגל, היא האם נהג החייב בתום לב בעת יצירת חובותיו, עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה. (שלמה לוין ואשר גרוניס, "פשיטת רגל", מהדורה שנייה, בעמ' 169; כן ראה ע"א 5503/92 עדה קירצמן ואח' נגד כונס הנכסים הרשמי, פד"י מט(1), 749, 756). להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות, האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר, והשניה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות. (ראה ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4), 197, 205-206; ע"א 92/76 בן ציון נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(1) 164, 166; ע"א 4892/91 אשכנזי נ' הכנ"ר, פ"ד מח(1) 45, 55; ע"א 501/67 הכנ"ר נ' ולנסי ואח', פ"ד כב(1) 23, 28; וכן ראה א' פרוקצ'יה, "פשיטת רגל על פי בקשת חייב", הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272) . הפסיקה קבעה כי חייב אשר לא גילה את כל נכסיו וחובותיו בדו"חות שהגיש לכנ"ר, נמנע מלהתייצב לחקירה, נמנע משיתוף פעולה עם הכנ"ר, נמנע מהצגת מסמכים לרבות דו"חות כספיים, המשיך לצבור חובות במהלך הליכי פשיטת הרגל, חי ברמת חיים גבוהה ופזרנית על חשבון הנושים, נמנע מלשלם את התשלומים העיתיים שהוטלו עליו על ידי בית המשפט במסגרת צו הכינוס, נמנע מלהתפרנס ומלהפעיל את כישוריו ויכולתו להגדיל את הכנסותיו וניצל לרעה את הליך פשיטת הרגל- מתנהל בחוסר תום לב בהליכי פשיטת הרגל. (ראה לעניין זה: ע"א 6416/01 בנבנישתי הנ"ל; ע"א 4892/91 אשכנזי הנ"ל, בעמ' 58; ע"א 149/90 קלאר נ' הכנ"ר, פ"ד מה(3), 61; ע"א 5178/92 אליהו נ' הכנ"ר, פ"ד מט(1), 435; פש"ר (חיפה) 513/03 קרן עמית ואח' נ' הכנ"ר, תק-מח 2004(3), 2871; פש"ר (חיפה) עלי דקה נ' הכנ"ר, דינים- מחוזי לד(1), 281; פש"ר (חיפה) 230/01 אגא עלי נ' הכנ"ר, דינים -מחוזי לג (3) 328). אחד התנאים בהליך זה, במיוחד כאשר החייב הוא הפונה בבקשה להכרזתו פושט רגל, כי החייב יקבל על עצמו את המגבלות והחיובים המוטלים על פי הפקודה ועל ידי ביהמ"ש של פשיטת הרגל, והוא אינו זכאי להנות מהגנת הפקודה, בלא לקיים את הוראותיה. מן הכלל אל הפרט 7. א. מבקשת המנהל המיוחד, אשר לא נסתרה, עולה כי החייב אינו משלם את התשלומים החודשיים מזה 9 חודשים, ואף לא חלק מהם, אינו מגיש דוחות של הכנסות והוצאות, אינו משתף פעולה עם המנהל המיוחד, לא מסר למנהל המיוחד מסמכים שנתבקשו, לא דייק במידע שמסר, ואף עזב את משרדו של המנהל המיוחד באמצע החקירה, תוך שהוא מונע מהמנהל המיוחד השלמת החקירה. בבעלות בני משפחתו של החייב אטליז בעל שני סניפים בשני ישובים שונים, ובו עובדים הוריו, אחיו ואחותו. האטליז היה רשום על שם ההורים, הועבר על שם החייב וכיום הוא רשום על שם אחותו. ב. בעת שהחייב נחקר לגבי אופן יצירת החובות, אמר לו המנהל המיוחד כי על פי מידע שבידו החייב עובד באופן קבוע באיטליז, וכי קיימים אי סדרים בניהולו. החייב הודיע כי אינו מעוניין להשיב למנהל המיוחד על שאלות אלה, וכי עורך הדין שלו ייתן תשובות למנהל המיוחד. ג. אשתו של החייב רשומה כאמור כבעלים של רכב מסוג G.M.C המשמש את האיטליז המשפחתי, אשר הכנסותיו מפרנסות את כל המשפחה. משנשאל החייב כיצד הגיע לחקירה ענה "באוטו המושכר של האיטליז, זה אוטו בשכירות ומשתנה מפעם לפעם הוא לא קבוע, עכשיו יש לי דייהטסו". (פרוטוקול חקירה מיום 22.8.06). כאשר נתבקש החייב להראות למנהל המיוחד את רשיון הרכב בו הגיע לחקירה, סירב לעשות כן, עזב את החקירה מבלי להשיב לשאלה אם הוא נוהג בלי רשיון, נכנס לרכב הנ"ל ונסע מהמקום. ד. משנשאל החייב מה מקור הכנסתו, מסר כי הוריו משלמים את כל הוצאותיו, אך לא ידע לומר בדיוק מה הסכום החודשי שהוא מקבל מהם. עוד התברר שאשתו מחזיקה שני חשבונות בנק בהם יתרת זכות, והוא הסביר זאת בכך שאשתו עבדה בעבר וקיבלה ביטוח מנהלים בעת שהתפטרה מהעבודה. ה. החייב לא שילם כאמור 9 תשלומים חודשיים לקופת הכינוס, ללא כל הצדק. החייב טען בבקשתו כי בשנת 00' נקבעה לו נכות לצמיתות של 37%, אך הוא אינו מקבל קצבה כלשהיא, ואף לא מקבל את התרופות המגיעות לו. החייב לא המציא קבלה כלשהיא המעידה על רכישת התרופה באופן עצמאי, ואין כל ראיה על הגדלת הוצאותיו. יתר על כן, החייב מצהיר כי הוא מקבל טיפול פסיכיאטרי מזה שלוש שנים, ואין למעשה כל שינוי במצבו מאז הגיש בקשה להכריזו פושט רגל. החייב הצהיר כי אשתו אינה עובדת מאז 05', בשל מצבו הרפואי הקשה הדורש ממנה להיות בקרבתו מרבית הזמן ומונע בעדה לעזוב את הבית, אך במקביל הצהיר כי אין לו הכנסה כלשהיא והוא חי מתמיכת הוריו ובת זוגו. בקשת החייב להפחתת התשלום החודשי הוגשה רק לאחר שהמנהל המיוחד ביקש לבטל את צו הכינוס, אך אין בה כל נימוק המצדיק שינוי הסכום שנקבע בצו הכינוס. ו. החייב לא נתן כל הסבר לכך כי לא הגיש דוחות הכנסות והוצאות, ונראה כי נמנע מהגשתם כדי למנוע מהכנ"ר ומהמנהל המיוחד להתחקות אחר מצבו הכלכלי האמיתי. " בהליך בו מבקש החייב את הגנת החברה מפני נושיו אין חובה על ב"כ הכנ"ר "לרדוף" אחר החייב כדי שימציא מסמכים במועד וישלם תשלומים חודשיים במועד. עצם הצורך להגיע לבית משפט כדי לבקש מהחייב לבצע פעולות שהיה עליו חובה לבצען כדי לזכות בהגנת פקודת פשיטת הרגל די בו כדי להעיד על חוסר תום ליבו של החייב בהליכי פשיטת הרגל" (ראה פש"ר (חיפה) 294/01 עומר נ' הכנ"ר (לא פורסם); פש"ר (חיפה) 425/99 ביטון נ' הכנ"ר, תק-מח 2003(1) 2107; פש"ר (חיפה) 243/01 קולמר נ' הכנ"ר (לא פורסם)). 8. משנמנע החייב מלשתף פעולה עם המנהל המיוחד, לא שילם תשלומים חודשיים לקופת הכינוס משך חודשים רבים, לא הגיש דוחות הכנסות והוצאות ולא מסר פרטים לגבי אופן יצירת החובות, ניצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל. חייב המעלים עובדות ומציג מצג שיקרי לכנ"ר ולביהמ"ש ייחשב כמתנהל בחוסר תום לב מובהק בהליכי הפש"ר. החייב הודה כי עבד בעבר באיטליז, וטען כי הפסיק לעבוד מאחר שמצבו הבריאותי הורע ונכותו עומדת על 37%. דא עקא שמהמסמכים הרפואיים שהמציא החייב עולה כי כבר בשנת 00' נקבעה לחייב נכות צמיתה של 37%, ונכות זו לא הפריעה לחייב לעבוד באיטליז, ואף להרשם כבעליו. "השמטת פרטים מהותיים אשר החייב ידע היטב כי היו יכולים להשפיע על שיקולי הכנ"ר וביהמ"ש בדונם במתן צו כינוס או השמטת פרטים העשויים לרמז כי החייב מנסה להבריח נכסים, תחשב בדרך כלל לחוסר תום לב היורד לשורשו של עניין. חוסר תום לב מסוג זה לא רק שיכול להביא לדחיית בקשתו של חייב למתן צו כינוס, אלא עשויה, במקרים מתאימים, אף להביא לביטולו של צו כינוס אשר ניתן על סמך אותו מידע חסר שהועלם על ידי החייב ". (פש"ר (ת"א) 1851/00 בנק לאומי לישראל נ' אבי עייני (לא פורסם). סעיף 181 לפקודה מסמיך את ביהמ"ש לחזור ולעיין בכל שלב בכל צו שנתן מכוח סמכותו בפשיטת רגל, לבטלו או לשנותו, ובגידרו גם בחינה מחדש של צו כינוס שניתן. "נראה הדבר, ששיקול דעתו של ביהמ"ש לעניין ביטול צו לפי סעיף 181 דומה בהיקפו לשיקול דעתו של ביהמ"ש בדונו בבקשה לביטול הכרזה... הוא הדין אם נתברר שהחייב מנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל. " (לוין וגרוניס, בספרם הנ"ל, עמ' 117). לפיכך, אני רואה לבטל את הצו לכינוס נכסי החייב, וכן מבוטלות ההגבלות שהושתו עליו, לרבות הצו לעיכוב יציאתו של החייב את הארץ. 9. באשר לבקשת המנהל המיוחד להורות על מאסר החייב, הכנ"ר לא עמד על מאסרו, ועקב מצבו הבריאותי, אינני רואה להורות על כך. צו כינוסצוויםכינוס נכסיםפשיטת רגל