דחיית בקשה להחזר מע''מ ע''י ראש ההוצל''פ

להלן פסק דין בנושא דחיית בקשה להחזר מע''מ ע''י ראש ההוצל''פ: פסק דין א. ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בתל אביב מיום 8.9.2005 (כב' הרשמת כ' לוי), אשר דחתה את בקשת המערערת למתן הוראות למשיבה 1 (להלן:"כונס הנכסים" או "הכונסת"), להשיב למערערת את סכום המע"מ אשר שילמה המערערת בגין עיסקה לרכישת שתי יחידות נופש, ולחילופין, להורות לכונסת, להנפיק למערערת חשבונית מס כדין, באופן שיאפשר את קיזוז המע"מ ששולם בגין העיסקה, כמס תשומות. ב. עיקרי העובדות הצריכות לענין ביום 16.5.2000 מונתה המשיבה 1 ככונסת נכסים על נכסי החייבת, חברת קווים מוצרי נייר בע"מ, בתיק הוצל"פ 1-99-42930-01. ביום 27.10.2004 חתמו הצדדים על הסכמי מכר למכירת שתי יחידות נופש בפרויקט שירת הים בזכרון יעקב. התמורה שנקבעה בגין כל אחת מיחידות הנופש היתה שוות ערך ל-32,000 דולר, כולל מע"מ. המערערת טוענת כי מאחר שעיסוקה במתן שירותי תיווך למכירה או השכרה של נכסי דלא ניידי; הרי שחשיבות סוגית תשלום המע"מ ואפשרות קיזוז מס התשומות, הובהרה לכונסת הנכסים, פעם אחר פעם. ביום 2.1.2005 אישרה ראש ההוצל"פ את המכר "תמורת התמורה בשקלים של 64,000 דולר ארה"ב (32,000 דולר כל יחידה) סכום כולל מע"מ" (מוצג "ד" לתיק מוצגי המערערת). ביום 4.2.2005 שילמה המערערת לכונסת הנכסים את יתרת התמורה. ביום 18.2.2005 פנתה המערערת לכונסת הנכסים בבקשה לקבלת חשבונית/פקדון, להפריש את התשלום למע"מ ו"למלא טופס דווח למ.ע.מ 8356 - שיהווה בידי הקונה חשבונית מס המזכה אותה בקיזוז התשומות" (מוצג "ו" לתיק מוצגי המערערת). ביום 17.4.2005 פנתה המערערת לרשויות מע"מ במכתב, ובו ביקשה לדעת "האם בגין העסקאות הנ"ל חייבים אנו בתשלום מע"מ?" ו"האם במכירתן אנו חייבים לגבות מע"מ מהקונים" (מוצג "ז" לתיק מוצגי המערערת). ביום 16.5.2005 הודיע ראש ענף גביה ואכיפה ביחידת מע"מ ומס קניה בחיפה למערערת, כי: "כונס הנכסים שמכרה את הדירות למרשיך קבלה פטור ממע"מ על העסקה, ממי שנתן את הפטור ומהסיבות שנתן. מרשיך שרכשו את הדירות כמלאי למכירה, לו שילמו מע"מ ברכישתן, היו רשאים לקזזו כמע"מ תשומות והם חייבים מע"מ בשיעור המלא במכירתן". (מוצג "ח" לתיק מוצגי המערערת). ביום 19.7.2005 פנתה המערערת בבקשה לראש ההוצל"פ, בה טענה כי יש להורות לכונסת הנכסים להשיב למערערת את סכום המע"מ אשר נגבה ממנה, אך לא הועבר לרשויות המס; ולחילופין, להורות לכונסת הנכסים להנפיק למערערת חשבונית מס כדין, לשם קיזוז תשלום המע"מ כמס תשומות. בתגובתה טענה כונסת הנכסים כי הבהירה למערערת שאין לה כל ידיעה בדבר חבותה או אי-חבותה של המערערת, בתשלום מע"מ. כונסת הנכסים טענה כי הובהר למערערת שסכום המכר הינו "סכום כולל סופי ומוחלט", וכי עובדה זו מצאה את ביטויה בהוראות סע' 6 (א) להסכמי המכר, וכן בבקשה לתיקון צו האישור בו נקבע כי "תמורת המכר 64,000 $ סה"כ כולל מע"מ אם חל, כל יחידה 32,000 $ כולל מע"מ" (מוצג "ד" לתיק מוצגי המערערת). כונסת הנכסים הוסיפה והבהירה כי המערערת לא דיווחה בהצהרה לרשויות מיסוי מקרקעין, כי הרכישה מבוצעת כמלאי עסקי (סע' 7 להצהרה, מוצג "א" לתיק מוצגי המשיבה). מכל מקום, טענה כונסת הנכסים, כי רק ביום 4.4.2005 התקבלה עמדת רשויות המס, לפיה "אין המכירה מהווה עסקה חייבת המס (צ"ל: במס - י.ש.)" (מוצג "ו" לתיק מוצגי המשיבה); וכי מיד עם קבלת ההודעה מאת רשויות המס, הודיעה כונסת הנכסים למערערת על עמדת הרשויות (מוצג "ז/4" לתיק מוצגי המשיבה). כונסת הנכסים טענה כי אין לאפשר למערערת לשנות את סכום התמורה, לאחר תום הליך המכר ואישורו. ראש ההוצל"פ בהחלטתה מיום 8.9.2005 קבעה כי: "1. מאשרת דו"ח הכונסת. 2. נא לפרט ההוצאות שאישורן מבוקש בלוית אסמכתאות. 3. פוסקת שכ"ט כונס בשיעור 6% מתמורת המכר בצירוף מע"מ. 4. אין בידי לקבל טענת הרוכשים עליה הוגשה תגובה זו. מעיון בסע' 6 א' להסכם בחתימת הרוכשים עולה כי התחייבותם היא התחייבות לתשלום "סכום כולל סופי ומוחלט". משכך העובדה שהכונסת פטורה ממע"מ בגין עסקה זו, אינה מזכה אותם בהחזר מע"מ, שכביכול שולם לטענתם ביתר. (מוצג "יא" לתיק מוצגי המערערת). על החלטה זו הערעור שבפני. ג. טענות הצדדים בערעור טוענת המערערת כי טעתה ראש ההוצל"פ בניתוח אומד דעת הצדדים, תוך חריגה מסמכות עניינית. המערערת טוענת כי פנייתה לראש ההוצל"פ, נבעה מעובדת אישור המכר על ידי ראש ההוצל"פ, ותו לא. המערערת טוענת עוד כי טעתה ראש ההוצל"פ במתן החלטה העומדת בסתירה להחלטתה הקודמת, בה נקבע מפורשות כי התמורה כוללת את רכיב המע"מ בגין העסקה. המערערת מוסיפה וטוענת כי מן הדין היה לקיים בירור עובדתי אודות הנסיבות שאפפו את כריתת ההסכם, ההבנות השונות והמצג שהוצג למערערת. המערערת טוענת כי הכרעת ראש ההוצל"פ המסתמכת על לשונו של קטע מתוך ההסכם, לוקה בחסר. המערערת טוענת עוד כי טעתה ראש ההוצל"פ במתן החלטה שאינה מנומקת, באופן שאינו מאפשר ביקורת של ערכאת הערעור. המערערת טוענת כי טעתה ראש ההוצל"פ משלא נתנה משקל לחובת תום הלב ביחסי צדדים לחוזה, ומשלא זקפה לחובת כונסת הנכסים את העובדה שעתרה לקבלת פטור מתשלום מע"מ, בלא ליידע, תחילה, את המערערת. המשיבים טוענים כי אין כל ממש בערעור. המשיבים מטעימים כי בהסכם המכר נקבע, מפורשות, כי הסכום הכולל של העסקה יהא 64,000 $. לטענתם, הטעם שביסוד התיקון שהתבקש בסכום המכר שאושר, והעמדתו על "64,000 $ כולל מע"מ, אם יחול", מקורו בהבנה כי שווי התמורה הכולל, נקבע בסכום של 64,000 $, וכי שיעור המס שישולם, ככל שיחול, ישולם על חשבון חלקו של משיב 2 (להלן: "הזוכה"). המשיבים טוענים כי משנקבע המע"מ בשיעור 0%, הרי שאין למערערת על מה שתלין. המשיבים טוענים כי בקשת המערערת מהווה "נסיון למקצה שיפורים במחיר העסקה אשר היה ברור וידוע והסכום קבוע מראש, וזאת משום שאין לעודד בכלל עשיית עסקאות בין צדדים אשר תלוי כולו בשאלות של חוק ומיסים שאין לצדדים שליטה עליהם" (סע' 16 לתצהיר תגובת כונסת הנכסים לערעור). ד. דיון דין הערעור להתקבל, על דרך ביטול החלטת ראש ההוצל"פ. סע' 58 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, קובע כי: 58. (א) כונס נכסים אשר ללא הצדק סביר לא מילא חובה מחובותיו לפי פרק זה, רשאי ראש ההוצאה לפועל לחייבו בפיצוי הנזק שגרם בכך, ורשאי הוא להורות על חילוט הערובה שנתן כונס הנכסים, כולה או מקצתה, לשם סילוק המגיע ממנו. (ב) בדיון לפי סעיף זה ינהג ראש ההוצאה לפועל כאילו היה בית משפט הדן בבקשה בדרך המרצה, ולענין ערעור והוצאה לפועל, דין החלטתו כפסק דין של בית משפט שלום. המשיבה ויתרה במהלך טיעוניה, על טענתה לפיה אין עניינה של החלטה זו באי מילויה של "חובה מחובותיו" של הכונס, וכי לפיכך, מן הדין להגיש בקשת רשות ערעור ולא ערעור. משויתרו הצדדים על טענותיהם בסוגיה זו, והסכימו לדון בסוגיה כבערעור, אין מקום להכריע בענין זה. עם זאת, יצויין, כי סיווגה של הסוגיה שבמחלוקת, נופל בגדרי שאלת פרשנותם של הסכמי המכר וסכום התמורה שעל המערערת לשלם עבור רכישת יחידות הנופש; ולא בגדרי בחינת אחריותה של כונסת הנכסים, מכח פרק ה' לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967. ולגופו של עניין. היקף סמכותו של ראש ההוצל"פ, מוגבל כידוע. טעמם של דברים נובע מאופיה של לשכת ההוצאה לפועל כגוף מינהלי - מעין-שיפוטי שתכליתו לפעול לביצועם של פסקי דין ומסמכים סחירים, במהירות וביעילות. ראש ההוצל"פ איננו מוסמך, ככלל, להכריע במחלוקות משפטיות שנתגלעו בין הצדדים, החורגות מהליכי הביצוע. הלכה היא כי אין ראש ההוצל"פ מוסמך להכריע בטענות כנגד הסְכָּמוֹת המאוחרות למועד מתן פסק הדין - המבקשות ליצור הסדרים מהותיים חדשים, המחייבים הפעלת שיקול דעת שיפוטי. הסכמות מסוג זה, הינן בבחינת מחלוקת חדשה, החורגת, לא אחת, ממתחם סמכותו של ראש ההוצאה לפועל, המוסמך, כאמור, לפעול לביצועו של פסק הדין או המסמך הסחיר. זאת, דרך כלל, קל וחומר, כאשר מתעורר צורך בבירור עובדתי בהתייחס למחלוקות עובדתיות, שמקורן בעילות חוזיות או בעילות מורכבות אחרות. על עיקרם של דברים עמד כב' השופט ד' בר אופיר, בספרו הוצאה לפועל - הליכים והליכות, מהדורה שישית, בעמ' 165: "לשכת ההוצאה לפועל נועדה לבצע פסקי דין ולא לפתור מחלוקות הנעוצות בעילות חוזיות או בעילות אחרות מורכבות וממושכות מאוד, ואף לא בעתירות רבות מאוד שההכרעה בהם מצריכה התדיינות ארוכה ובוודאי שאיננה ברורה (הנשיא ו' זילר ע"א (י-ם) 4359/97 עמותת שוחרי המכללה לחינוך ירושלים ואח' נ' האגודה למען בית המדרש למורים מזרחי, דינים מחוזי ל"ב (1) 653)". לפיכך, נראה כי בדין לא נדרשה ראש ההוצאה לפועל, לנסיבותיו העובדתיות הכוללות של הסכם המכר. עיסוק זה חורג ממתחם סמכותה של ראש ההוצל"פ ומסור להכרעת בית המשפט, למרות שהמדובר בהסכם מכר שנכרת במהלך הליכי הוצאה לפועל. בענייננו, הוגשה לראש ההוצאה לפועל בקשת המערערת למתן הוראות, בה התבקש ראש ההוצל"פ "להשיב למבקשת את סכום המע"מ אשר שולם על ידה בגין העסקה, כפי שיובהר להלן, בסך של 41,756.84 ₪" (מוצג "ט" לתיק מוצגי המערערת). המערערת סברה כי בקשתה זו, מצוייה במתחם סמכותה של ראש ההוצל"פ, כגורם אשר אישר את מחיר העסקה. המערערת טוענת כי ראש ההוצל"פ חרגה ממתחם סמכותה, משנדרשה לפרשנות הוראותיהם של הסכמי המכר. ברם, כמפורט לעיל, בקשה זו, אשר במהותה, הינה דרישה לחייב את קופת הכינוס בתשלום סכום המע"מ לידי המערערת, לאור פרשנותה של המערערת להסכמי המכר- חורגת כולה, במהותה, ממתחם סמכותו של ראש ההוצל"פ. בקשה זו, אין מקומה, בפני ראש ההוצל"פ, לאור הסעד אשר נתבקש, שהינו למעשה, סעד כספי כנגד קופת הכינוס. (לקביעת סמכותו העניינית של בית המשפט בהתאם למבחן הסעד, ראו: ע"א 2846/03 עו"ד אלדרמן נ' ארליך פד"י נט(3) 529, 533, והאסמכתאות המובאות שם). לפיכך, ככל שעותרת המערערת לחייב את קופת הכינוס בתשלום סכום המע"מ בשל הפרשנות שנתנה להסכם, עליה לפנות בהליך המתאים לבית המשפט המוסמך, בו יידונו טענות הצדדים בענין הסכמי המכר ופרשנותם. אשר על כן, יש אכן לבטל את החלטת ראש ההוצל"פ ככל שעניניה בקשת המערערת להשבת סכומי המע"מ, מן הטעם, שהמערערת נקטה בהליך שגוי, החורג מתחומי סמכותו של ראש ההוצל"פ. ה. סוף דבר הערעור מתקבל, והחלטת ראש ההוצל"פ - ככל שעניינה דחיית בקשת המערערת להשבת המע"מ - בטלה. בקשת המערערת למתן הוראות מיום 18.7.05 - נדחית בהעדר סמכות עניינית. אין צו להוצאות. הפקדון יושב למערערת, לידי בא כוחה עו"ד כהן.מיסיםהוצאה לפועלמע"מ (מס ערך מוסף)