בבוא בית המשפט לדון בבקשת חייב להכרזתו כפושט רגל, על בית המשפט ליתן את הדעת להתנהגות החייב ותום לבו, לפני ובמהלך הליכי פשיטת הרגל. בית המשפט ציין כי מעיון בחוות דעת הכנ"ר ובממצאי חקירתו, לא עולה כי חובותיו של החייב נוצרו בחוסר תום לב. ההיפך הוא הנכון, הכנ"ר מציין כי החובות נובעים כתוצאה מכשלון בניהול עסק לעיבוד שיש, שהיה בבעלות החייב. ##להלן החלטה בנושא כשלון עסק פשיטת רגל:## בפני בקשה לביטול הליכי פשיטת רגל וביטול צו כינוס נכסים, שניתן לבקשת החייב ביום 11.4.07, בשל טעמים של חוסר לב מצד החייב. המבקש הוא בנו הקטין של החייב, ובהתאם להחלטת בית המשפט לענייני משפחה בב"ש, על החייב לשלם לו מזונות חודשיים בסך 3,400 ₪. בבקשה צוין כי חוסר תום לבו של החייב מתבטא, בין היתר, במעשים ובמחדלים הבאים: א. החייב הגיש תלוש משכורת אחד בלבד, אותו צילם שלוש פעמים, כנחזה להיות שלושה תלושי שכר שונים. ב. החייב לא דיווח על חובו לרשויות מע"מ. ג. החייב דיווח על הוצאות ותשלומים בלתי סבירים, ללא כל פירוט. ד. החייב טען כי הוא משלם חודשיים בסך 1,750 ₪ ועוד תשלום דומה בגין משכנתא, אך בפועל החייב אינו משלם תשלומים אלה כלל. ה. החייב טוען כי משכורתו נטו הינה כ- 6,000 ₪ לחודש, אך משכרותו גבוהה לאין ערוך. ו. החייב מטעה את בית המשפט, באשר להוצאותיו האישיות המופרזות והוצאות אחזקת הבית. ב"כ החייב הגיש תגובה לבקשה לביטול הליכי פש"ר ביום 28.4.08. בתגובה נטען, כי מדובר באדם חרוץ, שנפגע במהלך שירותו הצבאי והוכר כנכה צה"ל. עוד צוין, כי מאז פסיקת דמי המזונות לקטין, שילם המשיב את המשכנתא הרובצת על הבית, בו מתגוררים המשיב ואמו, והעביר את יתרת דמי המזונות לאמו של המבקש. כמו כן, בעקבות חובות בהם שרוי החייב, עוקלה משכורתו במפעלי ים המלח, דבר שעיכב, ללא רצון החייב, את תשלום דמי המזונות. לתגובת החייב אף צורפו תלושי שכר לחודש ספט' 2006, ולחודשים ינו'-פב' 2007, ונאמר, כי החייב מתגורר בשכירות בגפו, ומשלם את כל ההוצאות השוטפות עבור אחזקת הבית. בתאריך 18.5.08 התקיים דיון בפני, במעמד הצדדים. ב"כ המבקש טען, כי החייב עשה כל אשר לאל ידו, כדי להסתיר מהאם את דבר הגשת הבקשה להכרזתו כשפוט רגל והדבר נודע לה באקראי. גם לאחר שבית המשפט קצב את מזונות הקטין בהליך פשה"ר, בסך של 700 ₪ לחודש, החייב לא שילם אפילו סכום הזה. ב"כ החייב טען, כי שכרו של החייב נע בין 6,000 ל - 6,400 ₪ לחודש, למעט פעמיים, בהן שולמו לו משכורות גבוהות בסכום של עד 12,000 ₪ באופן חריג. יחד עם זאת, הודיע ב"כ החייב, כי החייב מסכים להגדלת הסכום החודשי שישולם לקופת פשה"ר לסך של 1,800 ₪, "על מנת שגם הקטין יהנה" (עמ' 6). לאחר הדיון ובטרם ניתנה החלטתי, הגיש ב"כ החייב בקשה לאפשר לו להשלים תגובתו ואף להשיב לדברים שהועלו במהלך הדיון, ובקשתו נענתה בחיוב. לבקשה צורפו טפסי 106 לשנים 2006, 2007, מהם ניתן ללמוד, כך לדברי ב"כ החייב, כי שכרו החודשי נע בממוצע בין 7,500 ₪ עד 8,000 ₪ נטו, ולא כנטען על ידי ב"כ המבקשת, כי הכנסתו המשיב הינה 11,000 ₪ עד 12,000 ₪. עוד צוין, כי חובו של המשיב לרשויות מע"מ הוא בסך כולל של 3,300 ₪, ולא כפי שהוצהר על ידי ב"כ המבקשת, ולבסוף חזר ב"כ המשיב וציין, כי המשיב נותן את הסכמתו לבקשת הכנ"ר להגדלת הסכום החודשי, שישולם לקופת פשיטת הרגל. ב"כ המבקשת ביקש לשמור לעצמו את זכות המילה האחרונה, ולכן הגיש תגובה לבקשה להשלמת תגובה מטעם החייב. בתגובה נטען, כי מדובר בנסיון סרק ליצור יש מאין ולהמציא מסמכים שלא הוגשו בדרך המלך. עוד נאמר, כי די בעיון טופס 106 לשנת 2007, שהוא הרלוונטי לענייננו, על מנת להיווכח כי הכנסתו ברוטו של החייב לשנת 2007, עמדה על סך של 215,141 ₪, קרי, 17,928 ₪ ברוטו בממוצע לחודש, וזאת ללא בונוסים שאינם מפורטים בתלוש השכר. לבסוף נאמר, כי יש להתייחס לשכרו ברוטו של המשיב ולא לשכרו נטו, וכי החייב עצמו "תיקן" את טיעונו וציין, כי שכרו נטו עומד על סך של 7,500 ₪ עד 8,000 ₪ בממוצע, אך הדבר אינו תואם את המציאות ואת שעולה מטופס 106 שהומצא על ידי החייב. תגובת הכנ"ר מחוות דעת הכנ"ר שהוגשה לתיק בית המשפט ביום 14.5.2008 עולה, כי החייב עובד במפעלי יד המלח כאיש אחזקה, משכורתו נעה בין 6,000 ₪ ל - 7,400 ₪, כאשר בחודש יוני 2007 השתכר החייב כ - 11,575 ₪, ובחודש דצמבר השתכר כ - 12,950 ₪. החייב אינו עומד בתשלומים החודשיים אשר הושתו עליו לטובת הנושים, ושילם 9 מתוך 14 תשלומים בלבד. סכום הפיגורים שנצברו לחובת החייב הינו 5,500 ₪, נכון ליום 12.5.2008. החייב הגיש דוחות הכנסות והוצאות חלקיים, ללא אסמכתאות להוצאות הנטענות על ידו. החייב לא הגיש דוחות מינואר 2008. הכנ"ר מציין, כי בחקירת שנערכה לחייב לא נמצא חוסר תום לב ביצירת החובות מחד גיסא, אך החייב אינו עומד בתשלומים החודשיים ואינו מגיש דוחות באופן סדיר, מאידך גיסא. לפיכך מתנגד הכנ"ר בשלב זה להכרזתו של החייב כפושט רגל, ומציע לקבוע תקופת נסיון של 6 חודשים, לבחינת התנהלות החייב במסגרת ההליכים. הכנ"ר אף סבור, כי מן הראוי להשאיר את תשלום המזונות בסכום של 700 ₪, כאשר סכום זה ישולם בנוסף לתשלום החודשי בסך 1,100 ₪, שעל החייב לשלם לקופת פשיטת הרגל. הכנ"ר סבור, כי העובדה שהחייב לא פרט את החוב למע"מ במסגרת בקשתו לצו כינוס נכסים, אין בה כדי להעיד על חוסר תום לב. כמו כן צוין, כי לכל הדוחות שהומצאו למשרדי הכנ"ר צורף תלוש משכורת, כנדרש. בפרק הסיכום מציין הכנ"ר, כי לא ברור כלל איזה תועלת תצמח לקטין מביטול ההליכים, ולא ברור כיצד בניהול הליכי פשיטת רגל, יש כדי לפגוע בזכויות הקטין, שכן בהתאם לסעיף 69 (א) (3) לפקודה, צו הפטר לא יפטור את החייב מחוב המזונות. כמו כן, יש להתחשב באינטרס של כלל הנושים, כאשר ביטול ההליכים אינו תורם לחלוקת נכסי החייב בצורה שווה, בין נושיו. האמנם חוסר תום לב בבוא בית המשפט לדון בבקשת חייב להכרזתו כפושט רגל, על בית המשפט ליתן את הדעת להתנהגות החייב ותום לבו, לפני ובמהלך הליכי פשיטת הרגל (ש.לוין וא.גרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שניה, עמ' 169). ההגנה על האינטרסים של הנושים, וכן על האינטרס של החייב במסגרת הליכי פשיטת הרגל, כפופה לעקרון תום הלב, במובנו האובייקטיבי והסובייקטיבי (ע"א 6416/01 בנבנישתי נ. כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מז(4) 197). על בית המשפט לשקול, בין היתר, את אופן יצירת החובות והאם החייב נהג בתום לב כלפי נושיו, בעת יצירת החובות. הכנ"ר מציין, כי אופן יצירת החובות נבדק על ידו, אך אינו קובע בחוות הדעת כי מדובר בחובות שנוצרו בחוסר תום לב. מעיון בחוות דעת הכנ"ר ובממצאי חקירתו, לא שוכנעתי כי חובותיו של החייב נוצרו בחוסר תום לב. ההיפך הוא הנכון, הכנ"ר מציין כי החובות נובעים כתוצאה מכשלון בניהול עסק לעיבוד שיש, שהיה בבעלות החייב. בית המשפט נדרש אף לבדוק במסגרת בקשת החייב להכרזתו כפושט רגל, האם התנהגותו של החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל, מהווה ניצול לרעה של אותם הליכים, או מצביעה על חוסר תום לבו של החייב. כך למשל, חייב אשר לא גילה את כל נכסיו בדוחות שהגיש לכנ"ר, נמנע מהצגת מסמכים או דוחות כספיים, חי ברמת חיים גבוהה ופזרנית, או נמנע מלשלם את התשלומים החודשיים שהוטלו עליו על ידי בית המשפט, במסגרת צו הכינוס - כל אלה הם מעשים אלה המעידים על חוסר תום לבו של החייב, במהלך הליכי פשיטת הרגל. בבוא בית המשפט לדון בשאלה, האם יש מקום להורות על ביטול הליכי פשיטת רגל, עליו לאזן בין חוסר תום הלב הנטען מצד החייב, לבין האינטרסים של הקטין כנושה יחד עם נושיו האחרים של החייב. החייב אמנם פיגר בתשלומים החודשיים לקופת פשיטת הרגל, אך ב"כ החייב ציין, כי הדבר נבע מכך שמשכורתו עוקלה, ולכן לא היה בידו לשלם את התשלומים כסדרם. החייב הביע נכונות לסלק את חוב הפיגורים, והכנ"ר סבור כי יש לאפשר לו לעשות כן. אשר לאי תשלום חוב המזונות לקטין - מדובר בסכום של 700 ₪ לחודש, שנקצב לקטין מתוך הסכומים המשולמים לקופת פשיטת הרגל, וסכום זה אכן לא שולם, יחד עם התשלומים החודשיים, שלא שולמו אף הם, כמצויין בחוות דעת הכנ"ר. אם יבוטל צו כינוס הנכסים, יהיה על הקטין לגבות את מזונותיו בדרך אחרת. ספק אם תצמח לקטין תועלת מאפשרות זו. ביטול הליכי פשיטת הרגל, יפגע ללא ספק באינטרסים של כלל הנושים, אשר לא הביעו כל הסתייגות מצו כינוס הנכסים ומבקשת החייב להכריזו כפושט רגל. נראה כי דרך הביניים שהוצעה על ידי הכנ"ר, היא הדרך הנכונה במקרה דנן. לפיכך אני מורה, כי תינתן לחייב הזדמנות של 6 חודשים להסיר את כל המחדלים, לסלק את חוב הפיגורים לקופת פשיטת הרגל, אשר מתוכם ישולמו גם סכומי המזונות לקטין, ולהמשיך לשלם את התשלומים החודשיים כסדרם. בהסכמת ב"כ החייב אני מורה, כי הסכום החודשי יעמוד על סך של 1,800 ₪, וזאת החל מיום מתן החלטתי, כאשר מתוכם ישולמו לקטין 700 ₪ לחודש, ויתרת הסכום תשמש בבוא היום לצורך חלוקת דיבידנד לנושים האחרים. כמו כן אני מורה, כי על החייב לסלק את חוב הפיגורים במלואו לקופת פשיטת הרגל, בשלושה תשלומים חודשיים ושווים, כאשר התשלום הראשון ישולם ביום 20.7.2008, ולאחר מכן בכל 20 לחודש. תוקפה של החלטה זו למשך 6 חודשים החל מהיום. פשיטת רגל