מה זה כונס נכסים ?

מהו כונס נכסים? כונס נכסים הוא אדם או גוף שמתמנה ע"י רשות שיפוטית או ראש ההוצאה לפועל כדי שיתפוס וישתלט על נכס השייך לאדם אחר, כאשר אותו אדם אחר חייב כספים לצד ג' וקיים חשש שאותו אדם אחר יבריח אולי את הנכס ולא יהיה ניתן לממש פס"ד שניתן כנגד אותו אדם. כינוס הנכסים הוא גם לצורך תפיסת הנכס ושמירתו, על מנת לאפשר מכירתו ע"י הכונס לצורך מימון חובו של החייב. כונס הנכסים נכנס לתוך נעליו של בעל הזכויות בנכס, ואין כונס נכסים יכול להתמנות על נכס שאינו שייך לחייב או שהנכס אינו עומד במרכזו של סכסוך. אולם בכל מקרה צריך שיהיה בעלים או בעל זכויות אחרות לאותו נכס, כדי שכונס הנכסים יוכל לעמוד במקומו של בעל הזכויות ולפעול בנכס, כאילו הוא בעל הזכויות בו, והכל עפ"י ההוראות של הערכאה השיפוטית (או ראש ההוצאה לפועל). בית משפט במנותו כונס נכסים איננו עושה יותר מאשר מעביר את הרכוש נשוא המינוי לחזקתו, למשמרתו או לניהולו של הכונס ומעניק לו את הסמכויות שהיו לבעל הרכוש, כולן או מקצתן. להלן פסק דין העוסק בין היתר בשאלה מה זה כונס נכסים ? פ ס ק ד י ן עמוס זמיר, שופט (דימוס): זהו ערר שהגישו העוררים על החלטת המשיב מיום 8.2.04, לפיה דחה המשיב את בקשת העוררים לראות את העיסקה, נשוא הערר, כבטלה. לאור ההחלטה הנ"ל דחה המשיב את בקשתם של העוררים לבטל את מס הרכישה שהוטל עליהם. ואלה העובדות הצריכות לענייננו: א. ביום 30.12.2001 נערך ונחתם הסכם בין העוררים לבין סגול אלעד-ליעזר (להלן - "המוכר"), לפיו רכשו העוררים מהמוכר בית קוטג' בהוד השרון (להלן - "הממכר") בסכום השווה לסך של -.412,000$. ב. ימים ספורים לאחר חתימת ההסכם הנ"ל נרשמה הערת אזהרה לטובת העוררים בלשכת רישום מקרקעין בנתניה. ג. בחודש מאי 2002 קבלו העוררים את החזקה בממכר, וזאת לאחר ששולמה כל התמורה למוכר (ראה מוצג מ/7 שבו מאשר המוכר קבלת מלוא התמורה בגין מכירת הממכר הנ"ל). ד. כ-10 חודשים לאחר מכן, ולמעלה משנתיים לאחר חתימת ההסכם הנ"ל, בחודש מרץ 2003, פנו העוררים בבקשה/הצהרה למשיב לראות את העיסקה הנ"ל כמבוטלת. על הצהרת הבקשה הזאת חתם גם המוכר. ה. בחודש יוני 2003 מונה כונס נכסים על הממכר, וזאת כנראה לאור העובדה שהעוררים לא שילמו את החזרי ההלוואה/המשכנתא שלקחו מהבנק לצורך מימון חלק מהמחיר שהיו צריכים לשלם עבור הממכר. ו. ביום 3.11.2003, באישור ראש ההוצאה לפועל בתל-אביב, מכר כונס הנכסים עו"ד שמואל ינקוביץ את הממכר להדסה ויעקב אללוף. לאור כל הנסיבות הנ"ל סירב המשיב להכיר בביטול העיסקה בין העוררים למוכר, כפי שביקשו זאת ממנו. ייאמר כבר מעתה שדעתי היא שצדק המשיב בהחלטתו הנ"ל. וכל זאת למה? - מהו כונס נכסים? כונס נכסים הוא אדם או גוף שמתמנה ע"י רשות שיפוטית או ראש ההוצאה לפועל כדי שיתפוס וישתלט על נכס השייך לאדם אחר, כאשר אותו אדם אחר חייב כספים לצד ג' וקיים חשש שאותו אדם אחר יבריח אולי את הנכס ולא יהיה ניתן לממש פס"ד שניתן כנגד אותו אדם. כינוס הנכסים הוא גם לצורך תפיסת הנכס ושמירתו, על מנת לאפשר מכירתו ע"י הכונס לצורך מימון חובו של החייב. כונס הנכסים נכנס לתוך נעליו של בעל הזכויות בנכס, ואין כונס נכסים יכול להתמנות על נכס שאינו שייך לחייב או שהנכס אינו עומד במרכזו של סכסוך. אולם בכל מקרה צריך שיהיה בעלים או בעל זכויות אחרות לאותו נכס, כדי שכונס הנכסים יוכל לעמוד במקומו של בעל הזכויות ולפעול בנכס, כאילו הוא בעל הזכויות בו, והכל עפ"י ההוראות של הערכאה השיפוטית (או ראש ההוצאה לפועל). ולענין זה ראה: ע"א 522/72, מדינת ישראל - כונס הנכסים, פ"ד כרך כ"ז, חלק שני, עמ' 393, ובו נאמר: "... בית משפט במנותו כונס נכסים איננו עושה יותר מאשר מעביר את הרכוש נשוא המינוי לחזקתו, למשמרתו או לניהולו של הכונס ומעניק לו את הסמכויות שהיו לבעל הרכוש, כולן או מקצתן" (שם, בעמ' 399). כונס הנכסים הנ"ל ידע והבין כי העוררים הם בעלי הזכויות בנכס (הממכר הנ"ל), ובמבוא להסכם המכר מיום 3.11.03 שחתם עם משפ' אללוף, נאמר שכונס הנכבים התמנה ככונס - "... על זכויות הבעלות (להלן - "הזכויות") של אקסברד אדריאן ואקסברד אורנה (להלן - 'החייבים') אשר הינם זכאים להירשם כבעלי הזכויות בבית צמוד הקרקע... בהוד השרון..." (הבית הוא הממכר - ע' ז'). עינינו הרואות כי בעת עריכת ההסכם הנ"ל בין כונס הנכסים לבין משפחת אללוף (שנערך כ-8 חודשים לאחר הגשת ההודעה למשיב על ביטול העיסקה כביכול), יודע הכונס כי בעלי הזכויות בממכר הן העוררים ולא כל אדם אחר. ועל כל זאת יש להוסיף גם זאת: - גם בחודשים מאי ויוני 2003 (גם זאת מספר חודשים לאחר הגשת ההודעה למשיב על ביטול העיסקה כביכול), מעמידים העוררים את עצמם בתור רוכשי הזכויות בממכר. בתצהיר מיום 8.5.03 (מוצג מ/5) מצהיר העורר, אקסברד אדריאן, כי "אני הוא הרוכש של הנכס הנמצא...בהוד השרון (זה הממכר - ע' ז') הרשום (עדיין) בלשכת רישום המקרקעין בפתח תקוה על שם המוכר סגול אלעד ליעזר..", ולתצהיר זה מצרף העורר הנ"ל גם אישור כי כל התמורה שולמה בגין רכישת הממכר על ידיו ועל ידי אשתו. בתצהיר מיום 22.6.03 (מוצג מ/6) מצהירה העוררת אקסברד אורנה כי "הנני הרוכשת של הנכס הנמצא בהוד השרון, הרשום (עדיין) בלשכת רישום המקרקעין בפתח תקוה על שם המוכר סגול אלעד ליעזר..". בשני התצהירים הנ"ל מבקשים העוררים להחיש ולזרז את הליכי מכירת הממכר ע"י כונס הנכסים, מאחר ומכירת הממכר תכניס כספים שיהיה בהם כדי לכסות חובות שלהם לבנק, ובכך למנוע הגדלת החוב ע"י רבית, הצמדה וריבית פיגורים. ברור הדבר כי בעת עריכת התצהירים הנ"ל יודעים ומבינים שני העוררים כי הם בעלי הזכויות בממכר, שהרי אם הם אינם בעלי זכויות אלו, הא כיצד יוכלו כספים שמתקבלים ממכירת הממכר (שאם אינו שלהם) לכסות חובות שלהם בבנק?! תמהני!!. ושוב ראוי לציין כי ההודעה למשיב על ביטול העיסקה (כביכול) נערכה ביום 9.3.03, בעוד ששני התצהירים הנ"ל נערכו כחודשיים ושלושה חודשים לאחר מכן. גם הצו של ראש ההוצאה לפועל מיום 9.6.03 (מוצג מ/2) מדבר על מינויו של כונס הנכסים על הזכויות של העוררים בממכר. די בכך כדי שעררם של העוררים יידחה. העוררים ואף לא אחד מהם מצאו לנכון להופיע כעדים בפנינו, ולא באה כל ראיה וכל שמץ של ראיה מצידם לשלילת וסתירת הממצאים העובדתיים שאוזכרו כנ"ל. העוררים מעלים שורה נוספת של טענות שלא ראיתי כל צורך להתייחס לכולן, ואתייחס רק לשתיים מהן: א. טוענים העוררים, באמצעות בא כוחם בסיכומיו, כי גם עדותה של נציגת המשיב מחזקת את טענת העוררים כי העיסקה בינם לבין המוכר לא הושלמה מאחר שהתמורה לא שולמה (ראה סעיף 25 בסיכומי בא כוחם של העוררים). אין בפי נציגת המשיב הודעה כי התמורה לא הושלמה. אדרבא, נציגת המשיב בעדותה הברורה מעידה ומסבירה כי כל התמורה בגין הממכר שולמה ע"י העוררים למוכר, והיא מעידה כי "המסמכים מצביעים כי העיסקה הראשונה בין סגול ליעזר לבין העוררים הושלמה במלואה תוך תשלום מלוא התמורה", וכן כי "יש בידי מסמך המראה כי כל התמורה בעסקה הראשונה שולמה". ואכן, הוצג בפנינו מסמך (מוצג מ/7) המצביע כי כל התמורה בגין מכירת הממכר מאת המוכר לעוררים שולמה במלואה למוכר. ברור הדבר, שכאשר אמרה נציגת המשיב בעדותה כי היא "משערת בגלל שהתמורה לא שולמה", זו היתה תשובתה לשאלה מדוע מונה כונס נכסים על ממכר, וכוונתה הברורה היתה לכך שהעוררים לא שלמו לנושה (הבנק) את החוב (המשכנתא שלקחו בצורך מימון חלק מהתמורה ששילמו למוכר), ובטעות קראה לחוב זה "התמורה". הטענה הנ"ל של העוררים נדחית מכל וכל. ב. טענה נוספת (השניה) של העוררים היא העובדה שהם לא הוזמנו להשמיע טענותיהם בפני המשיב לפני שנתן את החלטתו בענין. סעיף 87 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), תשכ"ג-1963 הדן בהשגה, קובע בסעיף קטן (ב) שבו כי - "לא יחליט המנהל לדחות את ההשגה, כולה או מקצתה, מבלי שניתנה למשיג הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו, אם בקש זאת המשיג בהודעת ההשגה". השגת העוררים למשיב הוגשה ביום 20.9.03, מועד שהיה אחרי המועדים של אישור התשלום המלא של התמורה שקיבל המוכר מהעוררים (מוצג מ/7), של התצהירים של העוררים (מוצגים מ/5, מ/6) והחלטת ראש ההוצאה לפועל (מוצג מ/2). בהשגה לא היתה בקשה מפורשת של העוררים להופיע ולטעון בע"פ בפני המשיב, אלא נאמר שם באופן כללי ש"הנני מבקש לקיים דיון לפני מתן החלטת המנהל", וכאמור לא נאמר במפורש כי העוררים או מי מהם רוצים להופיע ולטעון בפני המשיב את טענותיהם לפי מתן ההחלטה בהשגה. אפילו תתקבל הטענה שמה שנאמר בהשגה יש לראות זאת גם כבקשה להופיע ולטעון בפני המשיב לפני מתן ההחלטה בהשגה, הרי ראוי לראות את הנסיבות במקרה זה כנסיבות מיוחדות שעל פיהן יכול היה המשיב גם לדחות את ההשגה על פניה ועל הסף. הרי היה בפניו, לפני שהוגשה אליו ההשגה, עובדות חד-משמעיות המצביעות כי העוררים הם הם הינם בעלי הזכויות בממכר והופעתם בפניו לא יכולה היתה לשנות דבר בעובדות ובנסיבות העובדתיות שהיו בפני המשיב עוד במועד קודם לפני הגשת ההשגה. ולענין זה ראוי להזכיר את עדותה של נציגת המשיב שהעידה בפנינו כי העוררים היו במשרדי המשיב ביום 4.9.03 וקבלו עותק של ההחלטה הראשונה של המשיב עם נימוקים בע"פ, ולאור העובדה שהיו בידי המשיב עובדות על העברת ומכירת הממכר לצד שלישי, לא היה כל טעם בזימונם מחדש של העוררים. אם אכן ראו העוררים בפגם זה של אי זימונם לדיון וטיעון בפני המשיב כטענתם, כדבר הנוגע לשורשו שלך ענין והיכול לפגוע בהחלטת המשיב עצמה, נשאלת השאלה מדוע הם לא ניסו לתקן את המעוות בפנינו, בפני ועדת הערר. העוררים אפילו לא טרחו להופיע ולהעיד בפני הועדה. סעיף 89(ב) לחוק מיסוי מקרקעין מסמיך את הועדה לדון בכל ענין לפי שיקול דעתה, בכל דבר שהמנהל רשאי להחליט בו עפ"י החוק הנ"ל. נניח שאכן שגה המנהל בכך שלא זימן את העוררים אישית לטעון בפניו, הרי לפי סעיף 89(ב) לחוק, היתה להם האפשרות לתקן עיוות זה ע"י הופעה וטיעון (מתן עדות) בפנינו, אולם הם לא ניסו כלל לתקן פגם זה ולא מצאו לנכון לבוא ולהעיד כאמור. מה להם כי ילינו עתה על הפגם הזה? הכלל הוא שכאשר בעל דין שעדותו, בדרך כלל, היא החשובה בדיון המשפטי, מחליט שלא להעיד, יש לדבר זה משמעות עמוקה והשלכה כמעט נגדית על עמדתו וטענתו. הטענה הנוספת (השניה) הנ"ל נדחית מכל בכל. לאור כל האמור לעיל יש לדעתי לדחות את הערר ולחייב את העוררים לשלם למשיב הוצאות כוללות בסך של -.7,500 ₪, בצירוף ריבית והצמדה עפ"י החוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. זמיר עמוס, שופט (בדימוס) יו"ר יחיאל מונד, רו"ח- חבר: - אני מסכים. יחיאל מונד, רו"ח - חבר נדב הכהן, רו"ח - חבר: הריני מסכים ומצטרף לפסק-הדין של יו"ר הוועדה, שכן מסלול הנסיבות, הראיות והעובדות אינו מאפשר לקבל את גרסת העוררים, לפיה בוטלה (כביכול) ההתקשרות המקורית מיום 31.12.2001, שמכוחה רכשו העוררים את הממכר מהמוכר. נדב הכהן, רו"ח - חבר: הוחלט ונפסק כאמור בפסק-דינו של יו"ר הועדה, השופט (בדימוס) עמוס זמיר.שאלות משפטיותכינוס נכסים