##מהי פשיטת רגל ?## הליכי פשיטת הרגל נועדו למלא שתי מטרות עיקריות. האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך היעילה ביותר. התכלית השנייה הינה לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו. אל מול תכליות אלו, עומד הרצון שלא להפוך את הליכי פשיטת רגל ל"עיר מקלט" לחייבים חסרי תום לב, שכל מטרתם הינה ניצול לרעה של הליכי פשיטת הרגל והפיכתם להליכי שמיטת חובות. לאור תכליות אלו קובע סעיף 18ה' לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 כי יש לבחון את תום הלב של מגיש הבקשה. על בחינת תום לבו של החייב להיעשות ביחס לשתי תקופות: לפני הגשת הבקשה - בקשר לדרך היווצרות החובות, ולאחר הגשת הבקשה - בקשר להתנהגותו של החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל. כמבקש הבקשה, נושא החייב בנטל להוכיח את תום לבו בעת היווצרות חובותיו, ועליו להמציא הראיות הדרושות לכך. לא פעם יעדיף חייב את המחיר של פשיטת הרגל על פני ההליכים האחרים המופעלים כנגדו לשם גביית חובו... " (ראו: ע"א 6416/01, בנבנישתי נ. כונס הנכסים, פד"י נ"ז (4) 197). התכלית השנייה נועדה לאפשר לחייב, בנסיבות מתאימות, לחזור לפעילות כלכלית נורמלית, תוך שמיטת חובותיו, במלואם או בחלקם, בתנאים או ללא תנאי (ראו: רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי פ"ד נח(2) 810, 814 (10.02.2004)). מושכלות יסוד בדיני פש"ר, כי לא כל המתדפק על דלתות הפקודה ורוצה לחסות תחת כנפיה, יזכה לכך. ההגנה המוקנית בהליך מאפשרת לחייבים מתאימים לפתוח דף חדש בחייהם, אך אין לאפשר לכל הבא לחסות תחת כנפי ההליך למצוא "מקלט בטוח" מפני הנושים, ושיקולים רבים משפיעים על זכאותו של חייב לחסות תחת הגנת ההליך, כאשר את הילוכו מתחיל בית המשפט בסעיף 18ה' לפקודת פשיטת הרגל המסמיך את בית המשפט להכריז על החייב פושט רגל או לדחות את בקשתו, על פי מבחן תום הלב, בקובעו: (א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע חובותיו כאמור, השאלה העיקרית העומדת בפני בית משפט בדונו בבקשת חייב להכריזו כפושט רגל ה נה האם נהג החייב בתום לב בעת יצירת חובותיו ובמהלך ההליך. יש לזכור כי הנטל להוכחת קיומו של תום לב מוטל תמיד על החייב. בבחנו אם פעל החייב בתום לב, יבדוק בית המשפט את התנהגותו בשתי תקופות שונות: הראשונה, תקופת יצירת החובות, טרם הגשת הבקשה להכריזו פושט רגל; והשנייה, לאחר הגשת הבקשה במהלך ההליך המשפטי (ראו למשל: ע"א 3224/07 בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי (3.5.2009)). על כן, אף לגבי תום הלב שקדם להליך והתנהגות החייב לפני פתיחת ההליך, יש בהם כדי להשליך על התאמת ההליך לחייב שמבקש לחסות תחתיו. שאלות משפטיותפשיטת רגל