פסילת נאמן

להלן החלטה בנושא פסילת נאמן: החלטה 1. ביום 20/08/07 הגישו הנתבעות 1, 2, 3, 5 (להלן: "הנתבעות") בקשה זו לפסול את הנאמן מר מיכה גולדמן (להלן: "הנאמן") מלשמש נאמן בהליך הנדון. 2. בהחלטתי מיום 28/02/08 הורתי לשאר חברי האגודה מירון - מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות שיתופית בע"מ (להלן: "האגודה"), להגיש תגובתם לבקשה זו, וביום 11/05/08 הוגשה לבית המשפט הודעה אשר חתומה על ידי 76 חברי האגודה, בה מודיעים על התנגדותם לעצם מינוי הנאמן ולעצם קבלת חוות דעתו על ידי בית המשפט. 3. הנתבעות בבקשתן העלו טענות שונות ומשונות, באשר לאופן התנהלותו של הנאמן, אציין בתמצית חלק מהן: א) ב"כ הנתבעות פנה מספר פעמים לנאמן כדי שיורה לתובעים או לרו"ח פורת לחשוף כל חומר רלוונטי הקשור ליתר ההתאגדויות החקלאיות, עסקיות הקיימות באגודה מעבר לנתבעות אשר קשורות לתובעים ו/או לשאר חברי האגודה. לשיטתן, דרישה זו הייתה הכרחית במלאכת איתור כל הנכסים והקרקעות אותה נדרש הנאמן לבצע במסגרת תפקידו. ב"כ הנתבעות בחלק מפניותיו לנאמן, הזכיר כדוגמא התאגדות ספציפית הנקראת "כרם חריש" שחלק מהתובעים חברים בה. לטענתו, התאגדות זו נמנעה מלחשוף כל מסמך אודותיה. ב) ביום 01/03/07 פנה ב"כ הנתבעות לנאמן בכתב, ודרש כי לפניותיו בעניין חשיפת מסמכי שאר ההתאגדויות, וכן חלוקת ההכנסות לכרם חריש לשנת 2005 יינתן מענה לאלתר. באותו מכתב הביע ב"כ הנתבעות תמיהה כי עו"ד פרי ב"כ התובעים, הודיע לב"כ הנתבעות כי הוא נתבקש ע"י הנאמן להכין מסמך על פיו כספי "כרם מירון" שהצטברו לזכות התובעת מס' 5 ועוקלו במסגרת ההליך הנדון, יחולקו לחברי הכרם בתמורה להסכמת הנתבעות לסגור שלוש התאגדויות (הנתבעות 3 - 1). ב"כ הנתבעות הוסיף וטען, כי מעבר לעובדה כי תוכנו של המסמך שונה בתכלית השינוי מן העמדה שהביע הנאמן בפני הנתבעות בעבר, על פיה שחרור הכספים יעשה לאלתר ולא יותנה בהסכמה כלשהי, הרי שמדובר בעניין מהותי שסביר ונדרש כי יעלה בפני הצדדים ע"י הנאמן עצמו ולא באמצעות ב"כ של צד בהליך, שהופך הלכה למעשה לדוברו ועושה דברו של הנאמן. ב"כ הנתבעות ציין עוד בפני הנאמן, כי הפיכתו של עו"ד פרי ו/או משרדו שהינו ב"כ צד להליך, כדוברו ו/או עושה בקשתו ו/או מתאם מטעמו ו/או יוצר מסמכים מטעמו של הנאמן, הינו מצב בלתי ראוי בעליל ופסול מיסודו. התנהלות העניינים כאמור בצירוף תחושת הנתבעות, מביא אותן לשקול פניה לבית המשפט לפסילת הנאמן, לפנייה זו לא היה כל מענה. ג) ב"כ הנתבעות מחה הן בפני עו"ד פרי והן בפני הנאמן על דרך ההתנהלות אשר לפיה מזכירתו של עו"ד פרי תאמה פגישות בשם הנאמן. בעקבות פניה זו, נמנע הנאמן מלהסתייע במזכירתו של עו"ד פרי. ד) ביום 14/03/07 פנה ב"כ הנתבעות לנאמן פעם נוספת בעניין קיומה של פגישה עם מר ישראל איבצן, יו"ר ומנכ"ל יקבי כרמל ואגודות הכרמים בהשתתפות הנאמן, ב"כ התובעים עו"ד פרי ורו"ח פורת, וזאת בלא ידיעת הנתבעות או ב"כ. ב"כ הנתבעות ציין בפני הנאמן, כי התנהלות זו הינה חד צדדית, מקוממת ולא שוויונית ומנוגדת לכל דין. בעקבות קבלת המכתב, שוחח הנאמן עם ב"כ הנתבעות והביע את התנצלותו על קיום הפגישה ללא ידיעת ונוכחות הנתבעות וב"כ. ה) לנתבעות וב"כ נודעו מפיו של מר אורי לנדאו, חבר באגודה אשר נמנה עם קבוצת התובעים, עובדות חמורות אשר לטענתם מטילות צל כבד אודות התנהלותו של הנאמן: 1. הנאמן הגיע לישיבת עבודה עם הצדדים ברכבו שלו, כאשר ב"כ התובעים מגיע עימו באותו רכב, ואף לישיבה עם מנכ"ל יקבי כרמל הגיע הנאמן וב"כ התובעים ברכב משותף. 2. הנאמן קיים ישיבת עבודה עם "וועדת קרקעות" במסעדת "גן עדן" ללא נוכחות הנתבעות, וכאשר נציגי התובעים מארחים את הנאמן על חשבונם. 3. על פי הודעת מר אברהם שלומי, מרכז פיקוח במשרד התמ"ת מיום 11/06/07, הרי שתוקף כהונת וועד הנהלת האגודה הגיע לקיצה ואין בסמכות חברי ההנהלה לבצע כל פעולה ביחס לאגודה. הנאמן פעל כבקשת חברי ההנהלה של האגודה ושיגר מכתב לרשם האגודות ביום 14/02/07, על פיו נתבקש המפקח להאריך את כהונת חברי ההנהלה של האגודה. לטענתם, המדובר בהתערבות בעניינים הפנימיים של הצדדים, שאינם קשורים באופן ישיר או עקיף עם עבודת הנאמן. 4. על בסיס המידע שקיבלו הנתבעות, הנאמן התערב בניסוחי תגובות מי מהצדדים לבית המשפט. 5. הנאמן הגדיל נחלותיהם של מספר חברי האגודה בטרם גיבוש הצעותיו הסופיות וקבלת אישור בית המשפט להן. 4. ביום 11/05/08 הוגשה לבית המשפט הודעה אשר חתומה על ידי 76 חברי באגודה, כאמור לעיל. בהודעה זו הם מציינים כי התנגדו לעצם מינויו של הנאמן ולעצם קבלת חוות דעתו. בהודעה זו, חזרו חברים אלה על עיקרי הדברים שהעלו הנתבעות בבקשתן, לכן אינני רואה לחזור על הדברים בשנית. 5. לנאמן ניתנה הזדמנות להגיב לטענות המועלות נגדו, אולם בבקשתו לשכ"ט שהגיש לבית המשפט ביום 25/06/08 הוא התייחס בתמצית לבקשה זו, וטען כי אלמלא היה מדובר במינוי של בית המשפט, לא היה נוטל התפקיד על עצמו. הוסיף כי, כל פעולותיו נעשו ללא משוא פנים וע"פ הבנתו, הכרתו ומיטב שיפוטו, ולאחר ששמע את הצדדים ולמד את הנושא. דיון והכרעה 6. מעיון בהסכמות אליהן הגיעו הצדדים בפני כב' השופטת מוניץ בישיבה מיום 08/05/06, ואשר ניתן להן תוקף של החלטה, עולה כי הנאמן מונה לשם: "ביצוע פסק דין הבוררות המורה על חלוקה שוויונית של כל משאבי האגודה וכולל כל הקרקעות השייכות לאגודה. מר גולדמן יהיה רשאי להעזר ברואה חשבון, לפי שיקול דעתו, רואה החשבון של האגודה אשר מצוי בעניינה, רואה החשבון יבחן את השאלה האם כתוצאה מחלוקה לא שוויונית של נכסי האגודה יש צורך להעביר כספים לחברים שלא התאגדו באחת מן המשיבות 2 - 1. מודגש כי הכספים שהושקעו ע"י החברים שהתאגדו במשירות 5 - 1 והשקיעו כספים, בעיבוד הכרמים או כל השקעה אחרת, יהיו זכאים לקבל השקעתם בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק". מההסכמות הנ"ל וכן מטיעוני הצדדים ומהמסמכים שהוגשו עד כה לבית המשפט עולה, כי תפקיד הנאמן שמונה בענייננו, לא היה תפקיד מנהלי וטכני גרידא, הדורש עריכת התחשבנות פשוטה ללא כל היזקקות להתמקצעות כלשהי. נהפוך הוא, עבודת הנאמן הנדרשת בענייננו טומנת בחובה התמקצעות מסויימת, הנאמן נדרש בענייננו להיות בקיא בעסקים ובנושאי האגודות השותפויות, ההכרעות שיינתנו על ידו יהא להן השלכות מהותיות על זכויות חברי האגודה, לכן נדרש מהנאמן בענייננו רף גבוה של הגינות, נאמנות, העדר משוא פנים, ממש כפי שנדרש מבורר שמונה בהסכמת הצדדים לנהוג. בספרה של המלומדת פרופ' י. אוטולנגי "בוררות - דין ונוהל" בעמ' 210, 234 סוקרת את הפסיקה שניתנה לעניין של העדר משוא פנים בנוגע להתנהלותו של בורר: "צריך שיוכח כי "נתגלתה" לבעל הדין עובדה מסוימת, אשר מבחינה אובייקטיבית יסתבר, שבעטיה הבורר אינו ראוי עוד לאמון אותו בעל הדין. אך לא די בחשש סתמי שהבורר יהא חסר יכולת להיות אובייקטיבי בשל קרבתו לצד השני, אלא יש צורך בהוכחת משהו ממשי יותר. צריך שביהמ"ש יסכים עם המבקש, הטוען שהבורר אינו ראוי עוד לאמונו, שאכן חששו סביר והגיוני. הביטוי האובייקטיבי הוא מבחן האדם הסביר: האם על סמך ידיעת העובדות יש סבירות רבה לכך, שהבורר אינו אובייקטיבי ולא יוכל לפסוק בהגינות על סמך הראיות והטיעונים שיובאו בפניו.". בע"א 75/89 צרפתי נ' צרפתי פ"ד מז (5) 516, בעמ' 518, קבע השופט מ' חשין: "המיבחן לשאלה אם ראוי הוא בורר - או אם אין הוא ראוי - לאמון הצדדים, הוא מיבחן אובייקטיבי, ואין די בתחושתו הסובייקטיבית של צד מן המתדיינים בבוררות". השופטת שטרנברג אליעז קבעה בבש"א (ת"א) 103994/98 קפון נ' פנאן: "המבחן שקבעה הפסיקה למשוא פנים הינו מבחן אובייקטיבי, המציב רף גבוה בפני הטוען טענה זו. עליו להצביע כי קיימת אפשרות ממשית - למשוא פנים, להבדיל מקיומו של חשש סביר גרידא. המדובר במקרים חריגים ביותר". בענייננו כאמור, ניתן להחיל את אותו עקרון שנקבע בנוגע לבורר, שהינו המבחן האובייקטיבי של האדם הסביר. נראה לי כי הטענות והעובדות לכאורה, אשר הועלו על ידי הנתבעות, מקימות אפשרות ממשית כי הנאמן נהג בצורה לא ראויה, בלתי נייטרלית, לא שקיפה, לא שוויונית, ואף מעבר לכך, הוכח לכאורה כי הנאמן התערב בעניינים אשר לא הופקד עליהם על פי החלטת בית המשפט. אדגיש, כי אינני מתיימר לקבוע כי הנאמן פעל פוזיטיבית במשוא פנים תוך העדפת צד אחד על פני רעהו. לטעמי, על מנת להגיע למסקנה כי ראוי לפסול את הנאמן, די להראות כי התנהלותו לכאורה של הנאמן בנסיבות שנטענו על ידי הנתבעות, מקימה אפשרות של ממש למשוא פנים. סבור אני, כי מכלול הטענות שהועלו על ידי הנתבעות מלמדות על טעם לפגם בהתנהלותו של הנאמן. הפגם בנסיבות העניין, הינו פגם מהותי שיורד לשורש העניין. מסקנתי הנ"ל מתחזקת נוכח העובדה, כי חרף ההזדמנות שניתנה לנאמן להגיב לטענות הנתבעות, הוא מצא לנכון להגיב בצורה תמציתית ביותר, מבלי להתייחס לכל אחת ואחת מהטענות באופן פרטני. בשולי הדברים, אוסיף, כי ההודעה החתומה על ידי 76 חברים המתנגדים למינויו של הנאמן מלמדת, כי רוב חברי האגודה, לא נתנו מלכתחילה כל אימון בנאמן, ואם ניתן מקודם, הרי לאור ההתנהלות לכאורה שפורטה לעיל, הם איבדו את אימונם בו, דבר אשר יש ליתן לו משקל בין מכלול השיקולים בבואי להכריע בשאלה באם ראוי לפסול את הנאמן ובאם לאו. 7. אי לכך, ולאור כל האמור לעיל, הנני מורה על פסילת הנאמן מר מיכה גולדמן כנאמן בהליך הנדון, ומורה על דחיית הצעת הנאמן לחלוקת משאבי האגודה, אשר הוגשה לבית המשפט בתאריך 08/07/07. 8. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. נאמנות