להלן פסיקה בנושא הרמת מסך: בפס"ד ע"א 4606/90 - תל מר בע"מ נ' איטה מוברמן ואח' . פ"ד מו(5), 353 ,עמ' 363-364, אומר ביהמ"ש כי הרמת המסך מוכרת ואפשרית בהיקף זה או אחר, הכל לפי טיבו של הענין, הן כדי למנוע מב עלי מניות בחברה או מהחברה כתאגיד ניצול ההפרדה שביניהם להשגת מטרה לא כשרה, הכרוכה ממילא בפגיעה בזולת בקיפוחו או הסבת נזק לו והן לשם "עשיית הצדק והיושר ושמירה על טובת הציבור". היבט זה של הרמת המסך חשוב במיוחד כדי להגן דוקא על בעלי המניות מפני קיפוח, עוול ואי צדק העשויים להיגרם להם. בשנת 1999 חוקק חוק החברות אשר כולל בסעיף 6 שבו את האפשרות לבצע הרמת מסך. וכך נאמר על ידי ביהמ"ש ביחס לסעיף זה בע"א 7516/02 - ד"ר דוד פישר נ' רו"ח צבי יוכמן ואח' . תק-על 2005(2), 81 ,עמ' 89: הרמת מסך, יש בה משום פגיעה בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה (ע"א 4747/93 דומת טקסטיל בע"מ (בפירוק) נ' דוד ביטי, פ"ד נ(2) 27). המינוח "הרמת מסך" מיוחס לאותם מצבים אופייניים, שבהם מיוחסים חובות החברה לבעלי מניותיה ולנפשות הפועלות בה, המנצלים לרעה את "מסך ההתאגדות" החוצץ בינם לבין החברה (ע"א 2223/99 ויטלי קריספי נ' ח. אלקטרוניקה (1988) בע"מ, תק-על 2003(2) 3246; ע"א 478/74 נהר השקעות בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד ל(3) 796; ע"א 494/70 נירנברג נ' נירנברג, פ"ד כה(1) 185; ע"א 69/84 שפר נ' בונה, פ"ד מ(2) 645). ניתן לסבור כי סעיפים 373 ו- 374 - שעניינם ייחוס חובות החברה לנושאי משרה השותפים, באופן אישי וביודעין, למעשי מרמה - נגזרים לאו דווקא מדוקטרינת "הרמת המסך", כי אם מעקרון האחריות האישית של נושאי משרה. השופטת ע' ארבל, עמדה על ההבחנה בין הטלת אחריות אישית לבין הרמת מסך. בעוד שאחריות אישית מקיימת את עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה, הרמת מסך מהותה התעלמות מעיקרון זה. יתרונה של האחריות האישית הינו הרחבת מעגל היריבויות מבלי לפגוע בעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת. תכליתה של הרמת המסך הינה למנוע שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של החברה (ע"א 8133/03 עודד יצחק נ' לוטם שיווק בע"מ (טרם פורסם); השוו לסעיף 54(ב) לחוק החברות). כאשר ביהמ"ש מתבקש להורות על הרמת מסך, אין די באמירות כלליות, ויש לפרט מהן הפעולות או הנסיבות העובדתיות מהם גוזר ביהמ"ש את מסקנתו כי נוהל מו"מ בחוסר תום לב, או כי הנתבע התרשל וחייב בנזיקין.הרמת מסך