בקשת צו מניעה הפרת סימני מסחר

הוגשה בקשה לצו מניעה זמני האוסר למכור ליצרני ומשווקי דלתות בישראל ומחוצה לה, צילינדרים, מפתחות, ולוחות כיסוי לדלתות עליהם מוטבעים, בכל שפה שהיא, סימני המסחר Mul-T-Lock ו/או הדמות השרירית של רב בריח. להלן החלטה בנושא בקשת צו מניעה הפרת סימני מסחר: החלטה מבקשות 1 - 3, היו חברות בנות של המשיבה ופעלו במשולב עמה בייצור ושיווק מנעולים ומוצרים נלווים. מבקשת 2 ייצרה ושיווקה בארץ ובעולם, דלתות בהן הורכבו צילינדרים ומנעולים מתוצרת המשיבה. דלתות אלה זוהו באמצעות סימני המסחר Multi-T-Luck או סימן הדמות השרירית של רב בריח. מבקשת 3 ייצרה ושיווקה מנעולי הגנה לרכב בהם הורכבו צילינדרים מתוצרת המשיבה שזוהו על ידי סימני המסחר שלעיל. סימני המסחר נשוא בקשה זו, זכו להכרה ומוניטין בארץ ובעולם. מוצרים עליהם מוטבעים סימני מסחר אלה נחשבים בעלי איכות העולה על איכות המתחרים בהם. מבקש 5 (להלן: "בחרי"), ניהל את כל תחומי הפעילות של הקבוצה, עד למכירתה ב - 12/99 ל - ASSA ABLOY, במחיר כולל של 113.5 מיליון דולר. במסגרת עסקת המכירה הכוללת התחייב בחרי כי אם ידרש לכך ירכוש חזרה את מבקשות 1 - 3 (להלן: "המבקשות") אשר היה ידוע אותו זמן שהן חברות מפסידות. ביום 5.3.00 התקשרו מבקש 5 (להלן: "בחרי") והמשיבה בהסכם (נשוא בקשה זו) (להלן: "ההסכם") לפיו הועברו מניות המבקשות לבעלותו של בחרי תמורת 45 מיליון דולר. לטענת המבקשים, זכויות השימוש בסימני המסחר של המשיבה הוסדרו בהסכם, באופן השולל מהמשיבה את האפשרות למכור למתחרים של המבקשים צילינדרים עליהם מוטבעים סימני המסחר של המשיבה. משהתברר לבחרי כי המשיבה משווקת צילינדרים ומנעולים הנושאים את סימני המסחר של המשיבה, לייצרני דלתות ומוצרי הגנה לרכב המתחרים במבקשות, בניגוד להתחייבותה על פי הסכם המכירה, פנה אליה בדרישה שתחדל מפעילותה המפרה. משלא נענתה דרישתו הודיע בחרי למשיבה, על ביטול ההסכם. ביום 17.5.01 הגיש תביעה (ת.א. 1828/01) להצהיר כי הודעת הביטול שנשלחה על ידו הייתה כדין. ביום 23.9.01 הוגשה על ידי המבקשים תביעה (ת.א 2324/01), בה התבקש בית המשפט: לאסור על המשיבה לשווק צילינדרים ו/או מנעולים ו/או מפתחות ו/או לוחות כיסוי לדלתות הנושאים את הסימנים המסחריים MULTI-T-LOCK ו/או הדמות השרירית של רב בריח, ליצרנים יבואנים ו/או משוקי דלתות בישראל, לאסור על המשיבה למכור צילינדרים ו/או מפתחות המשמשים להרכבת מנעולי הגנה לרכב הנושאים את הסימנים המסחריים שלעיל למשווקי מערכות הגנה לרכב בישראל, לאסור על המשיבה שיווק המוצרים שלעיל, לדלתות ולרכבים ללקוחות המבקשות בעולם, לאסור על המשיבה לשווק מנעולים רבי בריחים ( wey locks - 4) אלא לחברת הדלתות בלבד, ולהצהיר כי העלאת מחירי הצילינדרים והדרישה להעמדת ערבויות בנקאיות ואחרות כתנאי להמשך אספקת צילינדרים לחברת ההגנה לרכב, מהווה הפרה של התחייבויות המשיבה, ובטלה. בפני בקשה לצו מניעה זמני האוסר על המשיבה או מי מטעמה, למכור ליצרני ומשווקי דלתות בישראל ומחוצה לה, צילינדרים, מפתחות, ולוחות כיסוי לדלתות עליהם מוטבעים, בכל שפה שהיא, סימני המסחר Mul-T-Lock ו/או הדמות השרירית של רב בריח, למכור ליצרני ומשווקי מערכות הגנה לרכב בישראל ומחוצה לה, צילינדרים או מפתחות המשמשים להרכבת מנעולי הגנה לרכב עליהם מוטבעים, בכל שפה שהיא, סימני המסחר שלעיל, למכור ללקוחות מבקשות 2-3 ברחבי העולם, צילינדרים, מפתחות, מנעולים, חלקים של מנעולים וצילינדרים המשמשים לייצור דלתות ומנעולי הגנה לרכה. דיון סימני המסחר לטענת המבקשים, סעיף 13.1 להסכם מסדיר את אופן השימוש בסימני המסחר של המשיבה ומחיל על המשיבה איסור למכור למתחרות של המבקשות צילינדרים הנושאים את סימני המסחר של המשיבה. להלן סעיף 13.1 להסכם: “13.1 Use 0f Trademarks. Following the Closing, MIL and each of the Companies and any Subsidiary, present or future, of the foregoing (in this Section 13, each of the foregoing shell be termed an “Entity” and together, jointly and severally, they shell be termed the “Entities” ), shall have the right, by means of a perpetual, irrevocable, worldwide and royalty-free license from Seller (including the right to grant sub-licenses at the Entities sole discretion), to exploit worldwide, at its discretion, the “Mul-T-Lock” and Muscleman Logo trademarks (in this Section 13, the “trademarks”), in connection with the manufacture and/or marketing and/or sales and/or advertising and/or provision of services in relation to products and/or services of the type included in the Companies current fields of activity, on the basis of the parties Mutual agreement that any use of the Trademarks by either the Companies or the Seller or any Subsidiary shell be limited to products and/or services of the type included in the Companies and the Seller’s respective current fields of activity’ and any use of the Trademarks by either the Companies or the Seller, or their Subsidiaries, other than in accordance with the foregoing, shall require the other’s prior, written approval.” לגישת המבקשים, ההגיון המסחרי שבהסכם מיום 5.3.00 מחייב לפרש את סעיף 13.1 שלעיל באופן השולל מהמשיבה זכות לשווק את מוצריה למתחרי המבקשות בענף הדלתות ובענף מנעולי ההגנה לרכב כשהם נושאים עליהם את סימני המסחר. בחרי טוען בבקשתו כי לא היה מבחינתו הגיון מסחרי ברכישת מניות המבקשות, תמורת תשלום סך של 45 מיליון דולר, אם המשיבה תוכל לשווק למתחרי המבקשות מנעולים הנושאים את סימני המסחר. כנגד טענה זו טוענת המשיבה, כי אין לראות את ההסכם מיום 3.5.00 כעומד בפני עצמו, אלא כחלק מעסקה כוללת שעיקרה מכירת חברת המנעולים מבחרי לחברתASSA ABLOY, בעלת השליטה במשיבה, תוך התחייבות של בחרי לשוב ולרכוש את מניות מבקשות 1 - 3 במחיר שנקבע מראש, אפילו הרכישה אינה כדאית כשהיא לעצמה, כפי שאכן אירע בפועל. לכן, יש לבחון את ההגיון המסחרי שבהסכם זה בהתחשב בעסקה הכוללת שבה החזרת המבקשות לידיו של בחרי הייתה חלק מההסכמות שקדמו למכירת חברת המנעולים ל - ASSA ABLOY. לטענת המשיבה, לא נכללו בהסכם מיום 3.5.00 מגבלות כלשהן על זכות המשיבה למכור למתחרות של המבקשות צילינדרים ומפתחות עליהם מוטבעים סימני המסחר שלה. עוד מוסיפה המשיבה, כי סעיף 13.1 אינו שולל ממנה את האפשרות למכור צילינדרים הנושאים את סימני המסחר שלה לכל לקוח בין אם מדובר במתחרה של המבקשות ובין אם מדובר בלקוח אחר, ובלבד שאין היא עושה שימוש בסימני מסחר אלה במוצרים מתחום פעילותן של המבקשות. נקודת המוצא לפרשנותו של סעיף 13.1 היא לשונו. לפי פשוטם של דברים, ההסדר עליו הוסכם בין הצדדים קובע, כי כל צד רשאי להשתמש בסימני המסחר ביחס למוצרים אותם ייצר בעת כריתת ההסכם. כך, רשאיות המבקשות להטביע את סימני המסחר רק על הדלתות ומוצרי ההגנה לרכב אותם ייצרו, ואסור להן להטביע את סימני המסחר על מוצר שלא היה כלול בתחומי פעילותן בעת כריתת ההסכם, ואילו המשיבה רשאית להטביע את סימני המסחר על המנעולים והמפתחות. את שמבקשים ללמוד המבקשים מסעיף 13.1 איני מוצא בו. סעיף זה אינו מתייחס כלל ללקוחות מסוג כלשהו אלא מסדיר את אופן השימוש בסימני המסחר ביחס למוצרים אותם מייצרים הצדדים. בנסיבות בהן מדובר בבקשה לסעד זמני שהענקתו כרוכה בפגיעה בחופש העיסוק של המשיבה, אשר רוכשיה השקיעו כסף רב ברכישתה, נראה לי, כי ראוי להתבסס על לשון הסעיף, ולא להסתמך על פרשנות המבקשים, שאינה מעוגנת באופן מפורש במסמך אותו ניסח בחרי עצמו. במיוחד כך הוא, כאשר לטענת המבקשים מדובר בתנאים שהעדרם מרוקן את תכלית הסכם המכר. עיון בהסכם מעלה כי בעריכתו הושקעה מחשבה ועבודה רבה וההנחה היותר סבירה היא שהוא כולל את כל אותן העניינים שהיו כרוכים בהעברת החברות לבחרי ואת כל ההסכמות בין הצדדים. מאוד לא סביר שתנאי כה חשוב לבחרי לא בא לכלל ביטוי מפורש בסעיף בו הגדירו הצדדים את ההסדר ביניהם בנושא זכויות השימוש בסימני המסחר או במקום מתאים אחר בהסכם. משלא נעשה כן, אין מקום, לפחות בשלב זה לקרוא לתוך ההסכם תנאים שלא נכללו בו. לטענת המבקשים, פרשנות סעיף 13.1 משנה את הסטטוס קוו שהיה קיים ואין להניח כי הצדדים הסכימו לכך. ראשית, המבקשים לא הצליחו להראות באופן ברור כי הסטטוס קוו הנטען על ידם אכן התקיים בפועל קודם לעסקת המכר. למרות טענתם כי קודם לעסקת המכר לא נמכרו צילינדרים הנושאים את סימני המסחר נשוא הבקשה למשווקים המתחרים במבקשות , התברר כי נמכרו מוצרים של הקבוצה עם סימני המסחר גם למתחרים (ע' 3 לפרוטוקול). שנית, משנמכרה המשיבה ל - ASSA ABLOYF, אין מקום להניח כי נשמר הסטטוס קוו שהיה קיים בעת שכל קבוצת החברות היו תחת שליטה אחת. אם בעבר היה למשיבה אינטרס להגביל את מכירת מוצריה נושאי סימני המסחר כדי להגן על המבקשות, אינטרס כזה אינו קיים עוד מעת הפרדת השליטה במשיבה ובמבקשות. לפיכך הטענה כי אין להניח שהצדדים התכוונו לשנות את הסטטוס קוו שנהג לפני כריתת ההסכם אינה הגיונית. מסקנתי היא, שהמבקשים לא הציגו תשתית ראייתית לכאורית ראויה לביסוס הזכות עליה הם מבקשים להגן בסעדים הזמניים. הפרת חובת הגילוי לטענת המשיבה לוקה הבקשה באי גילוי כל העובדות הנוגעות לסכסוך. על בעל דין העותר לצו מניעה זמני חלה חובה להציג בפני בית המשפט בבקשתו את כל העובדות הנוגעות לבקשה, כולל אלה הנראות לו לא מספיק חשובות. מקום שידועה לו עמדת הצד שכנגד, אם מחלופת מכתבים ואם מכתבי טענות בהליכים אחרים, עליו להביאה בבקשתו ולהתייחס לכך. בבקשתם הסתירו המבקשים עובדות מהותיות אשר היה בהם כדי לשפוך אור על התמונה בכללותה. בבקשה הציג בחרי את העיסקה בה רכש את מניות המבקשות מהמשיבה כעיסקה מסחרית רגילה, והדגיש כי אלמלי הוסכם על הגבלת זכות המשיבה לשימוש בסימן המסחר כנטען בבקשתו, לא היה כל הגיון מסחרי לשלם סכום עתק עבור רכישת המניות. בחרי העלים את העובדה שהרכישה היתה רכישה חוזרת בה התחייב כלפי ASSA ABLOY, וכדאיות הרכישה נובעת מהמחיר הגבוה ששולם לו ברכישה המקורית עבור כלל המניות. הצגת דברים זו היתה מסולפת ונעשתה תוך העלמת עובדות מאוד חשובות, ותוך המנעות מהצגת עמדת המשיבה שפורטה באריכות בכתב הגנה שהוגש על ידי המשיבה בת"א 1828/01, שהגיעה לידי המבקשים בטרם הוגשה התביעה והבקשה שבפני. זאת ועוד, בבקשה והתצהיר התומך בה, נטען, כי קודם להסכם לא מכרה המשיבה מוצרים, עם סימני המסחר, המצויים בתחום פעילותן של מבקשות 2-3, למתחרות. הוברר מעבר לכל ספק כי הצהרה זו לא היתה הצהרת אמת. גם מטעם זה, אני סבור שאין מקום ליתן את הסעד המבוקש. שיהוי לטענת המשיבה, השתהו המבקשים שיהוי רב בהגשת תביעתם. המבקשים ידעו על ההפרות הנטענות ולמרות שפנייתם למשיבה נענתה בשלילה ולגרסתם המשיבה אף הודיעה כי תמשיך בפעילותה, לא פנו לבית המשפט בבקשת הסעד המתאים, אלא כעבור חדשים ארוכים. מתצהירו של בחרי עולה כי לא פנה לבית המשפט בשל החשש מפרסום המתלווה להליך משפטי שכזה. מקום שנטען לנזק כל כך חמור העלול להגיע עד כדי השבתת המבקשות, כפי שנטען בבקשה, אדם סביר ובמיוחד איש עסקים מנוסה כבחרי, היה ממהר לפנות לבית המשפט כדי למנוע את קריסתן של המבקשות. המבקשים לא מיהרו לפנות לבית המשפט ואין בפני ראיה לכאורה לפגיעה של ממש במבקשות ובוודאי לא לקריסה או חשש לפיטורי עובדים. מסקנותיי לעיל מייתרות את הצורך לדון במאזן הנוחות. עם זאת, אתייחס לכך בקצרה. לא שוכנעתי כי נזקי המבקשים מדחיית הבקשה מסכנים את קיומן של המבקשות או עולים על נזקי המשיבה. נזקי המבקשים כספיים גרידא, ואם יזכו בתביעתם יוכלו להיפרע את מלוא נזקיהם מהמשיבה. לאור האמור, החלטתי לדחות את הבקשה. המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪.סימן מסחריצוויםצו מניעה