להלן החלטה בנושא הפרת זכויות יוצרים כרטיסי ברכה: החלטה 1. לפניי בקשה לסילוק על הסף של תביעת המשיבה כנגד המבקשים. הרקע העובדתי וכתב התביעה 2. המשיבה יצרה אוסף של ברכות מפרי עטה, המודפסות על גבי גליונות נייר מיוחד או על מסגרות עץ (להלן: "היצירות"). רוב הברכות נמכרות בחנות "פרח וריח" שברחוב אצ"ל בתל אביב, השייכת לאמה של המשיבה. ביום 17.04.2001 רשמה המשיבה את זכויותיה ביצירות בחברת מירז-מרכז יעוץ ורישום זכויות בע"מ. לטענתה, נועד הדבר להוות תוספת הגנה לזכויות הקניין שלה ביצירות. 3. ביום 05.08.2001 הגישה המשיבה תובענה כנגד המבקשים. בכתב התביעה היא טוענת כי בשנים 1999-2000 מכרה חלק מיצירותיה למבקשת 1, אשר בבעלות המבקשים 2-3. המבקשת 1 מכרה את היצירות במספר חנויות שבבעלותה בתל אביב וברמת השרון, וכן הפיצה את היצירות לחנות בנהריה אשר בבעלות המבקש 4. לגרסת המשיבה, המבקשים החלו מאז להעתיק את יצירותיה שלא כדין. כיום הם מוכרים את היצירות בחנויות השייכות להם, תוך הפרת זכויות המשיבה. המשיבה הוסיפה כי קיימות לה עילות תביעה כנגד המבקשים, בין היתר, בגין הפרת זכויות יוצרים ובגין עשיית עושר ולא במשפט. לפיכך היא מבקשת לקבל צו מניעה קבוע האוסר על המבקשים להעתיק ולמכור את יצירותיה, למנות כונס נכסים שיתפוס את היצירות ויעבירן אליה, לתת צו למתן חשבונות ולחייב את המבקשים לשלם לה פיצוי כספי. 4. ביום 25.11.2001 הגישו המבקשים את הבקשה דנן לסילוק התביעה על הסף. הם טוענים כי כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה וכי התביעה טורדנית וקנטרנית. עיון בטופס רישום הזכויות בחברת מירז מעלה כי היוצר ובעל זכות הקניין בזכויות הינו "פרח וריח", ולא המשיבה. מספר העוסק מורשה של "פרח וריח" שונה ממספר הזהות של המשיבה ואין מדובר באותה אישיות משפטית. אין איפא למשיבה כל זכויות ביצירות נשוא כתב התביעה. 5. המשיבה מצדה טוענת כי טופס הרישום הוא מסמך ראייתי בלבד שנועד להוכיח את זכויותיה. הוא איננו מסמך היוצר את זכות הקניין שלה. היא מדגישה כי על פי דיני זכויות היוצרים בישראל, אין חובת רישום כתנאי לקיום זכות יוצרים. המשיבה מוסיפה כי השם "פרח וריח" אינו שמו של גוף בעל אישיות משפטית נפרדת. כמו כן השימוש בעסק המשפחתי להפצת היצירות, אין פירושו העברת הבעלות בזכות היוצרים לאחר. גם טופס הרישום אינו כתב העברה של הזכויות לאחר. ממילא היא ציינה בטופס הרישום כי היא מחברת היצירות ובעלת הזכויות. דיון ומסקנות 6. הלכה היא שעילת תביעה תבחן על-פי כתב תביעה לבדו. רק אם ברור על-פניו שעל יסוד העובדות שטען להן, לא יוכל התובע לזכות בסעד שביקש, כי אז - ורק אז - אומרים שכתב התביעה אינו מגלה עילה (ראה: ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית בעריכת ד"ר ש' לוין, 1995) בעמ' 384). 7. לשיטת המבקשים, המשיבה היא גוף משפטי אחד, ו"פרח וריח" הוא גוף משפטי אחר המחזיק בזכות היוצרים על היצירות. המבקשים מפנים לטופס רישום הזכויות בחברת מירז. לגישתם, על פי הטופס "פרח וריח" היא בעלת זכות היוצרים ביצירות. בטופס הרישום נרשמה המשיבה כמי שמגישה את היצירות לרישום. במקום המיועד לשם היוצר / בעל הזכות מילאה המשיבה את השם "פרח וריח". היא הוסיפה כי כי אין מדובר בשם עט. יחד עם זאת, היא ציינה על גבי הטופס כי היא מחברת היצירות. בתחתית הטופס חתמה המשיבה על הצהרה בזו הלשון: "אני מצהיר בזה כי אני רשאי להגיש בקשה לרישום הזכות... ומכוח היותי בעליה..." (ההדגשה שלי - י.ש.). הנה כי כן, לא ניתן להסיק מהטופס כי "פרח וריח" בלבד הם בעלי זכות היוצרים ביצירות. 8. יתרה מזאת, העובדה שהמשיבה נקבה בשמה והוסיפה גם את השם "פרח וריח", שהוא שם החנות שבאמצעותה פעלה המשיבה, אינה גורעת מזכויותיה ובוודאי אינה מאפשרת לעשות בהן שימוש על ידי זרים. והרי, המבקשים לא הראו כי טופס רישום הזכויות הוא זה המקים את הזכות, או מהווה כתב המחאה לאחר. 9. אמנם בכתב התביעה ציינה המשיבה כי רשמה את זכויותיה בחברת מירז, אך היא הוסיפה כי הדבר נעשה "על מנת לתת תוספת הגנה לזכויותיה". היא טענה במפורש כי היא בעלת זכות היוצרים והבלעדיות ביצירות. טענות עובדתיות אלה יש להוכיח בראיות בשלב בירור התביעה לגופה. מכאן שבהנחה כי המשיבה תוכיח טענות אלה ואת טענותיה בדבר התנהגות המבקשים, יש לה עילת תביעה טובה. הדבר עשוי לזכותה בסעדים המבוקשים על ידה. די בכך בכדי להביא לדחיית הבקשה. מקום שקיימת אפשרות, אפילו היא קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים את שערי בית המשפט לפניו (זוסמן, שם, בעמ' 387). 10. למעלה מן הדרוש יצוין, כי אפילו צדקו המבקשים בטענתם כי הזכויות היוצרים הועברו מהמשיבה לאחר, אין מקום למחוק התביעה על הסף. מכתבי הטענות עולה כי המשיבה תובעת את המבקשים גם בגין הפרת זכותה המוסרית ביצירות. זכות זו עומדת לה בתור מחברת היצירות, גם אם זכותה החמרית ביצירה הועברה לאחר (ראה: סעיף 4א(4) לפקודת זכות יוצרים, 1924). 11. המבקשים הוסיפו בשלב הסיכומים נימוקים שלא נזכרו בבקשתם המקורית. בעיקר הם טענו ביחס להעדר פירוט מספק של כתב התביעה. אני פטורה מלדון בטענות אלה, שכן הלכה היא כי בית המשפט לא ישעה לטענה שהועלתה לראשונה בשלב הסיכומים (זוסמן, שם, בעמ' 513 בהערת שוליים 215). כמו כן זכאים המבקשים לבקש "פרטים נוספים" בהתאם לתקנה 65 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984. סיכום 12. לאור האמור לעיל מוחלט כדלקמן: א. הבקשה נדחית. ב. המבקשים ישאו בהוצאות הבקשה בסך 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ. ג. הצדדים ישקלו העברת הסכסוך ביניהם לבורר או מגשר ויודיעו על כך לבית המשפט תוך 10 ימים. זכויות יוצרים (הפרת)