בית המשפט פסק כי הסיפור שסיפר הנתבע איננו העתקה של המחזה. מדובר בשתי יצירות העוסקות באותו נושא. להלן פסק דין בנושא הפרת זכויות יוצרים מחזה: פסק דין 1. התובעת הינה, במקצועה, כותבת מחזות, סרטים ושירים, לילדים ולמבוגרים. הנתבע הינו שחקן, מחזאי, במאי, סופר ומנחה תוכניות בטלביזיה. במהלך שנת 1996 חיברה התובעת מחזה מקורי בשם "דון, דון, דון" (להלן: "המחזה"), לטענת התובעת כל הרעיונות שבמחזה ודרך הביטוי בהם השתמשה היו מקוריים לחלוטין. אין חולק כי הצדדים ניהלו ביניהם משא ומתן לקראת הפקת המחזה בשפה הערבית והנתבע אף החל לתרגם אותו. מסיבות שונות, שאין צורך להכריע בהן, לא צלח המשא ומתן והנתבע החזיר לתובעת את המחזה ואת מקור טיוטת התרגום החלקי שערך. 2. ביום 29.4.01 שודרה בערוץ 2 של הטלביזיה תוכנית בערבית, בהשתתפות הנתבע. הנתבע, לטענת התובעת, סיפר במסגרת התוכנית מספר סיפורים וביניהם גם את המחזה. לטענת התובעת, הנתבע השתמש ברעיון המקורי שלה והתבטא באופן כמעט זהה לדרך הביטוי במחזה. התובעת טוענת כי הנתבע, באותו שידור טלביזיה, ביצע כלפיה עוולות לפי חוק זכויות יוצרים והפקודה, ועתירתה היא לחייבו בפיצוי הסטטוטורי הקבוע בגין כל הפרה, סה"כ 20,000 ₪. הנתבע טוען כי בתוכנית הטלביזיה, המשודרת בערוץ 2, מקובל שמופיעים אמנים אורחים ומספרים סיפור עממי קצר. באחת התוכניות הוא סיפר סיפור עממי, דומה אך לא זהה למחזה, סיפור של ילד משועמם המחליט לחפש אמא אחרת אצל כל מיני בעלי חיים. הנתבע מבהיר כי גם הסיפור נשוא המחזה הינו במקורו סיפור עממי שלו גירסאות שונות כגון זו של הסופר לוין קיפניס שנקרא "האפרוח שהלך לחפש אמא אחרת". הנתבע מוסיף כי הסיפור שסיפר בטלביזיה ארך כ-3 דקות, בעוד שקריאת המחזה אורכת יותר מ-45 דקות. סיפורו גם לא היה בחרוזים, כמו המחזה, אלא סופר בשפה עממית פשוטה. המחזה מבוסס על דיאלוג מה שלא בסיפור שסיפר. במחזה מסופר הסיפור דרך המחשבות של הדמויות ואילו הסיפור סופר מנקודת ראותו של אדם חיצוני. גם הדמויות בסיפור היו שונות. הנתבע טוען כי לא הפר זכויות יוצרים. 3. תמצית ההלכות בענין הפרת זכויות יוצרים, הרלונטיות לצורך הכרעה בעניננו, מופיעות בע"א 559/69 דן אלמגור נגד גיורא גודיק ואח', פד"י כ"ד(1) 825, והן כדלהלן: א. זכות יוצרים אינה חלה על רעיון, אלא על אופן ביטוי הרעיון. ב. דמיון מסויים בין יצירות אינו מספיק, כשלעצמו, להוכחת העתקה, יש להוכיח העתקת חלקים ממשיים ומהותיים של היצירה. 4. במקרה שבפני אין התובעת יכולה לטעון למקוריות הסיפור, שכן מדובר בסיפור עממי מוכר וידוע לכל, כולל לבימ"ש זה. די רק לקרוא את סיפורו של לוין קיפניס, שצורף לסיכומי הנתבע, כדי לבסס זאת, מעבר לידיעה האישית. אין חולק כי מדובר במחזה מקורי (בניגוד לסיפור) ולגבי המחזה על אופן הביטוי שבו, קיימת לתובעת זכות יוצרים. השאלה היא האם הנתבע, בספרו את הסיפור בערוץ 2, הפר את זכויות היוצרים במחזה והתשובה לכך היא שלילית. הסיפור שסיפר הנתבע איננו העתקה של המחזה. שתי היצירות עוסקות באותו נושא, ילד שכועס על אימו, הולך לחפש אמא אחרת וחוזר בסוף לאימו, אך העלילה מובאת בצורה ובסגנון שונים לחלוטין. כל ההבדלים אליהם מפנה הנתבע והמפורטים בפיסקה האחרונה של סעיף 2 לעיל, אכן מתקיימים ועל כן דין התביעה להידחות. 5. לפנים משורת הדין אין צו להוצאות. זכויות יוצרים (הפרת)