כינוי מקור הוגדר בסעיף 1 לחוק הגנת כינויי מקור: "כינוי מקור" - השם הגיאוגרפי של ארץ, אזור או מקום, הכלול בשמו של מוצר ובא ללמד שמקורו שם ושאיכותו או תכונותיו הן, בעיקרן, פרי אותה סביבה גיאוגרפית, טבעה ואנשיה" להלן החלטה בנושא כינוי מקור: ה ח ל ט ה הרקע 1. המשיבה הגישה נגד המבקשות תביעה לפיצויים על הפרת זכותה של המשיבה בכינוי מקור רשום BUDWEISER וכן לצו שיאסור על המבקשות את השימוש בכינוי המקור. 2. המשיבה רשומה לפי חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים, תשכ"ה-1965 כבעלת כינויי מקור 49-52. כינוי מקור הוגדר בסעיף 1 לחוק הגנת כינויי מקור: "כינוי מקור" - השם הגיאוגרפי של ארץ, אזור או מקום, הכלול בשמו של מוצר ובא ללמד שמקורו שם ושאיכותו או תכונותיו הן, בעיקרן, פרי אותה סביבה גיאוגרפית, טבעה ואנשיה" המשיבה טוענת כי כינויי המקור מתייחסים לבירה המיוצרת בעיר Budweis שבצ'כיה. לטענת המשיבה, בכתב התביעה, מייצרת המבקשת מס' 1 בירה בארצות הברית ומשווקת אותה בשם Budweiser . לטענת המשיבה חתמו המבקשות על הסכם המרשה למבקשת מס' 2 לייצר בירה בשם באדוויזר. המשיבה טוענת בכתב התביעה כי יש בייצור ובשיווק הבירה באדוויזר על ידי המבקשת מס' 2 משום הפרת זכותה של המשיבה בכינויי מקור, הנעשית בעצה אחת עם המבקשת מס' 1. סילוק על הסף 3. המבקשת מס' 1 עתרה (בש"א 14458/01) לסילוק התובענה על הסף. טענותיה הן, בעיקרו של דבר שתיים. הטענה הראשונה נסמכת על תיקון שפורסם ב-15.11.2000 לחוק הגנת כינויי מקור, ואשר הוסיף את סעיף 33א לחוק הגנת כינויי מקור. בסעיף 33א נאמר: "33א. על אף האמור בחוק זה, הוגשה בקשה לרישום סימן מסחר כהגדרתו בפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן - סימן המסחר), נרשם סימן מסחר בתום לב, או נרכשו זכויות בסימן מסחר בדרך של שימוש בו בתום לב, לא ייפגעו כשירותו לרישום, תוקף הרישום או זכות השימוש בסימן המסחר, בשל כך בלבד שסימן המסחר זהה או דומה לציון גיאוגרפי, או לכינוי מקור, ובלבד שהגשת הבקשה לרישום סימן המסחר, הרישום או רכישת הזכויות כאמור נעשו לפני כ"ג בטבת תש"ס (1 בינואר 2000) או לפני היום שבו ניתנה לציון הגיאוגרפי או לכינוי המקור, הגנה במדינה חברה שבה נמצא האזור הגיאוגרפי המצוין בציון הגאוגרפי, או בארץ המקור לפי הענין." לטענת המבקשות מטרת התיקון של החוק היא לאפשר רישומו של סימן מסחר או שימוש בו, אף אם הוא זהה או דומה לכינוי מקור, בתנאי שהזכויות בסימן המסחר נרכשו כמפורט בסעיף 33א. לטענת המבקשות ההוראה האמורה שינתה לחלוטין את המשטר המשפטי שהיה מקובל עד לתיקון החוק. 4. המבקשת מס' 1 הגישה קודם ל-1 בינואר 2000 בקשה לרישום סימן מסחרי. משכך נעשה, טוענות המבקשות כי אין למשיבה יותר עילת תביעה כלפיהן מכוח זכותה בכינוי המקור. המבקשות טוענות להעדר עילה של המשיבה תוך הסתמכות על הבקשות לרישום סימני מסחר. כאמור בסעיף 33א תנאי לתחולתו הוא רישום הסימן בתום לב. על פי סעיף 33א לא די בעצם הגשת הבקשות לרישום כדי ליתן הגנה לסימן המסחר ולהעדיפו על פני כינוי המקור. המשיבה טוענת כי התנהלות המבקשות בתובענה זו ועצם הגשת הבקשה לרישום סימן המסחר נגועות בהעדר תום לב. בשלב זה של בקשה לסילוק התובענה על הסף, איני רואה מקום להכריע אם אכן נעדרה התנהגות המבקשות תום לב. ענין זה טעון הבאת ראיות ולכן לא ניתן לקבוע בענין זה דבר בשלב הדיון בטענה המקדמית של סילוק על הסף. יתר על כן, על פי לשונו של סעיף 33א נראה שהוכחת תום הלב היא על הטוען לתחולתו של סעיף 33א. על כל פנים ראוי לנהוג בזהירות מרובה - בסילוקן של תובענות על הסף, בטרם היה לתובע יומו בבית המשפט. מועד הדיון בטיעונן של המבקשות לתחולת תנאיו של סעיף 33א, יהיה במסגרת הדיון בתובענה, לאחר שמיעת הראיות. הזכות לפיצוי על הפרת זכות בכינויי מקור 5. טענתן השניה של המבקשות לסילוק התובענה על הסף, היא שהמשיבה עתרה בכתב התביעה לסעד של פיצויים על הפרת זכותה בכינויי המקור. המבקשים טוענים כי לאור סעיף 23 לחוק כינויי מקור התרופה היחידה שיש למי שנפגע כינוי המקור שלו, היא בקשה לצו מניעה. בסעיף 23 לחוק הגנת כינויי מקור, נאמר: "23. נוכח בית משפט כי הופרה זכות בכינוי מקור רשום, יצווה על המפר להימנע מהפרת הזכות, ורשאי בית המשפט להתנות את מתן הצו בתנאים ולעכב את ביצועו עד ששה חדשים בתנאים שיראה." אין בחוק הוראה המסמיכה את בית המשפט לפסוק פיצויים. 6. אמנם דעתו של בית המשפט העליון היתה בעבר שכאשר חוק הסמיך בית משפט ליתן תרופה אחת, אין הוא מוסמך לתת תרופות אחרות. כך נפסק בבג"צ 231/61 ארגון ארצי לשיווק צמיגים בע"מ נ' שר המסחר והתעשיה, פ"ד י"ז(1)319, שם התייחס בית המשפט לסעיף 45 לחוק ההגבלים העסקיים, תשי"ט-1959 (אשר הוחלף על ידי חוק ההגבלים העסקיים תשמ"ח-1988). סעיף 45 הסמיך את בית המשפט לפסוק פיצויים למי שנפגע על ידי הפרת אותו חוק. השופט לנדוי (לימים הנשיא) אמר (בע' 326) כי בחוק לא נאמר שהצד הנפגע רשאי לתבוע גם צו עשה נגד העובר על החוק. נראה שלאותה גישה אין יותר מהלכים אחרי פסק הדין בענין ע"א 804/80 Sidaar Tanker Corporation נ' חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ, פ"ד ל"ט(1) 393. העולה מדברים שאמרו שם השופטים, שחיוו דעתם באותו עניין, הוא שלהוראות הכלליות שבפקודת הנזיקין [נוסח חדש] תחולה גם על עוולות שהוסדרו מחוץ לפקודה. (הנשיא שמגר בע' 445 והשופט ברק (לימים הנשיא) בע' 440). כך חלות הוראותיה של פקודת הנזיקין לענין חיוב המעוול בפיצויים אף על הפרה של חובה שבחוק הגנת כינויי מקור. 7. דרך נוספת שבה ניתן להגיע לאותה תוצאה תהיה לראות בהפרת חוק הגנת כינויי מקור הפרה של חובה חקוקה לענין סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. גישה זו מתיישבת עם דעתו של בית המשפט העליון בע"א 817/77 Beecham נ' בריסטול מאיירס, פ"ד ל"ג(3) 757. בית המשפט דן שם בחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967, וסבר שהפרת פטנט הינה הפרת חובה חקוקה. כך ניתן גם לענייננו לפסוק פיצויים על הפרת חוק הגנת כינויי מקור במסגרתה של העוולה של חובה חקוקה, ולפסוק פיצויים על הפרה זו. 8. לגישתי כי ניתן לפסוק למשיבה פיצויים, חשיבות אף לעניין הטענה הקודמת בדבר תחולתו של סעיף 33א לחוק הגנת כינויי מקור, ושלילת זכות התביעה של המשיבה מכוחו של אותו תיקון. אפילו צודקות המבקשות כי לאור סעיף 33א אין למשיבה עילת תביעה כלפיהן ואין היא יכולה לקבל נגדן ציווי, אין בכך כדי לשלול מהמשיבה את זכותה לפיצוי על הפרות שקדמו ל-7.11.2000, שהוא מועד כניסתו לתוקף של סעיף 33א לחוק הגנת כינויי מקור. לתקופה שקדמה למועד האמור לא תעמוד למבקשות הטענה כי רישום סימן המסחר ישלול מהמשיבה את זכותה על פי חוק הגנת כינויי מקור וציונים גאוגרפיים. סוף דבר 9. לפיכך הנני דוחה את הבקשה לסילוקה על הסף של התובענה בתיק אז' 1819/87 ומחייב את המבקשות ביחד ולחוד לשלם למשיבה את הוצאות בקשה זו בסכום של 30,000 ₪ בתוספת מע"מ. כינויי מקור