במהלך שנת 97' ועד לחודש מרץ 1998 קשר הנאשם קשר עם אחרים לבצע עבירות באמצעות רשת האינטרנט. דהיינו: לחדור שלא כדין למחשבים בארץ ובחו''ל, להפריע ולחבל בפעולתם של המחשבים, להשתמש שלא כדין במחשבים ובחשבונות אינטרנט של אחרים וליצור קשר עם פורצי מחשבים. לשם כך השיג הנאשם תוכנות המאפשרות חדירה שלא כדין למחשבים, למד שיטות והשיג אינפורמציה המסייעת לו בכך ופיתח שיטות להסוות את פעולותיו. להלן גזר דין בנושא עונש על פריצה למחשב: גזר דין 1. כללי כתב האישום המקורי בת.פ. 1394/99 הוגש ביום 9.2.99 נגד 5 נאשמים. הנאשם בפני הופיע כנאשם מס' 1. משפטו של אחד הנאשמים הסתיים ביום 21.11.99, לאחר שהנאשם הודה ונידון לצו של''צ בהיקף 120 שעות, ללא הרשעה. אין חולק שחלקו של נאשם זה כמפורט באישום השלישי הוא שולי יחסית לחלקו של הנאשם שבפני. הנאשם והנאשמים האחרים כפרו בעובדות כתב האישום ובמהלך מספר ישיבות נשמעו כל עדי התביעה הישראליים ומאות מסמכים הוגשו בהסכמה, לרבות הודעות הנאשמים. בהודעות שמסר הנאשם במהלך החקירה המשטרתית, שיתף פעולה באופן מלא והודה בחשדות שיוחסו לו. למרות שלא נטענו טענות נגד קבילותן של ההודעות, מסיבות השמורות עימו ועם ב''כ, בחר הנאשם לכפור. בישיבה ביום 21.12.00 הודיעו ב''כ הצדדים כי על פי הסדר דיוני, יתוקן כתב האישום, לגבי נאשם 1 בלבד, ויוגש נגדו כתב אישום נפרד. כתב האישום המתוקן והנפרד הוגש ביום 28.12.00. הנאשם הודה באמור בו והורשע על פי הודאתו בעבירות הבאות: קשירת קשר לעוון - עבירה בניגוד לסעיף 499 (א)(2) לחוק העונשין. שבוש או הפרעה למחשב - עבירה בניגוד לסעיף 2 לחוק המחשבים תשנ''ה - 1995. חדירה לחומר מחשב שלא כדין - עבירה בניגוד לסעיף 4 לחוק המחשבים. קבלת דבר במרמה - עבירה בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין. השמדת ראייה - עבירה בניגוד לסעיף 242 לחוק העונשין. 2. כתב האישום והעובדות אישום ראשון: במהלך שנת 97' ועד לחודש מרץ 1998 קשר הנאשם קשר עם אחרים לבצע עבירות באמצעות רשת האינטרנט. דהיינו: לחדור שלא כדין למחשבים בארץ ובחו''ל, להפריע ולחבל בפעולתם של המחשבים, להשתמש שלא כדין במחשבים ובחשבונות אינטרנט של אחרים וליצור קשר עם פורצי מחשבים. לשם כך השיג הנאשם תוכנות המאפשרות חדירה שלא כדין למחשבים, למד שיטות והשיג אינפורמציה המסייעת לו בכך ופיתח שיטות להסוות את פעולותיו. אישום שני: במהלך תקופת הקשר, חדר הנאשם שלא כדין, באמצעות האינטרנט, למחשבים בארץ ובחו''ל, בינהם: מחשבי סוכנות NASA - מחשבי הסוכנות הלאומית לאוירונאוטיקה וחלל בארה''ב, מערכת מחשבי משרד ההגנה של ארה''ב (DEPARTMENT OF DEFENCE) , מחשבים השייכים לחיל האוויר והצי האמריקנים ומחשב אתר חב' נטדקס בע''מ בארה''ב. הנאשם חדר למחשבים הנ''ל בדרך כלל, מהמחשב שבביתו באמצעות סיסמאות ושמות של משתמשים המנויים בחברות ''אינטרנט זהב'' ו''נטויז'ן'' והשתמש בהם במרמה לצורך ביצוע החדירות. לאחר פעולת החדירה שיבש הנאשם את פעולת המחשבים על ידי שינוי קבצים וחדירה למחשבים הפרוצים תוך שימוש בסיסמה של 'משתמש-על', עריכת שינויים באתר על ידי שינוי דף הבית והשתלת תוכנת וירוס מוסווית ("סוס טרויאני") ותוכנה המאפשרת מעקב אחרי המשתמשים הפועלים במחשב הפרוץ; וגילוי אינפורמציה מסווית אודותיהם. ("SNIFFER). אישום שלישי: בתחילת חודש פברואר 1998, סייע הנאשם לאחר לחדור, שלא כדין, לחשבון של "אחרת" במדרשת שדה בוקר. החדירה למחשב המדרשה נעשתה תוך שינוי בקבצי המחשב שבו, באופן שאיפשר להם להגדיר את עצמם כ''משתמשי על'' במחשב המדרשה. באמצעות סיסמה שקיבל מהאחר, חדר הנאשם מספר פעמים באמצעות מחשב מדרשת שדה בקר, לשרת של חב' ''נטוויז'ן'', למחשב אתר הכנסת וניסה לחדור לאתר צה''ל. בתאריך 10.2.95 חדר הנאשם, באמצעות האינטרנט, לאתר הכנסת והנשיא, שינה את דפי הבית וגרם להשבתת האתרים למשך מספר ימים. אישום רביעי: בחודשים פברואר - מרץ 1998, לאחר שנודע לנאשם, ש''אחרים'' מחו''ל, איתם פעל ''בעצה אחת'' אותרו ונתפסו על ידי הרשויות בארה''ב מחק הנאשם את מרבית קבצי המחשב שברשותו וברשות חבריו לקשר, שהכילו תוכנות בהן השתמש לביצוע החדירות האמורות, כך שלא ניתן יהיה לפענחם וכדי למנוע את השימוש בהם כראייה. 3. הנאשם היה למטה מגיל 21 בעת ביצוע העבירות. לבקשת הצדדים ומכוח הוראת החוק הוריתי על קבלת תסקיר שרות המבחן. בישיבה ביום 26.3.01 הונח בפני תסקיר שירות המבחן, הסניגור הגיש חוו''ד של פסיכולוגית אודות הנאשם ובמהלך הטיעונים הוצגו מסמכים נוספים ע"י ההגנה. 4. טעוני ב''כ הצדדים ב"כ הצדדים פרשו בהרחבה טעוניהם. הטעונים היו קוטביים. התובע התמקד בעיקר באינטרס הציבורי והסניגור בנסיבות האישיות של הנאשם. ב''כ התביעה עמד בטיעוניו על חומרת העבירות, רבויין וחלקו המכריע של הנאשם בביצוע העבירות, מגמת הענישה המחמירה העולה מהפסיקה, הקשיים העומדים בפני רשויות אכיפת החוק בגילויין של עבירות כגון אלה, הנזקים שגרם הנאשם כתוצאה ממעלליו והנזק התדמיתי שנגרם למדינת ישראל. הוא התייחס לנזקים הכספיים שנגרמו לאתרים שנפרצו ולנזקים העקיפים המחייבים מערכות מיגון מיוחדות כנגד פורצי מחשבים. באשר לתסקיר שירות המבחן וחו''ד של הפסיכולוגית - ביקש התובע שלא לייחס להם משקל. הוא הגדיר את התסקיר כ'מאוד שטחי' בהיותו מבוסס על אינפורמציה שאסף ולא על חקירה עצמאית של שירות המבחן. לדברי התובע, גם אין בסיס להערכות של קצין המבחן והעובדות בתיק מצביעות על נסיבות שונות. על יסוד האמור לעיל והצורך בענישה מרתיעה עתר ב''כ התביעה לעונש מאסר בפועל לתקופה ממושכת. טיעוני הסניגור התרכזו בעיקרם בנסיבותיו האישיות של הנאשם, כפי שהן עולות מחו''ד הפסיכולוגית והתסקיר, לזמן שחלף ולגילו של הנאשם בעת ביצוע העבירות. לכך הקדיש הסניגור המלומד, פרק נכבד בטיעוניו, והדגיש כי חלקן של העבירות בוצעו כאשר הנאשם היה קטין על פי החוק, ואלה שבוצעו אחרי גיל 18 נעברו על גבול הקטינות ויש לראות את כולן כפרשה אחת, ולשקול את שיקולי הענישה כפי שהם נשקלים לגבי קטינים והם שונים במהותם מאלה לגבי בגירים. הסניגור טען כי כליאתו של הנאשם, כפי שמבקשת התביעה, לא תשרת את האינטרס הציבורי וביקש לתת משקל מכריע לנסיבות האישיות ולאמץ את המלצת שירות המבחן ולהסתפק בפיקוח שירות המבחן, ולחילופין להטיל צו של''צ על פי תכנית שיציע שירות המבחן. 5. עבירות מחשב חוק המחשבים בישראל נכנס לתוקפו ב-1995. דיני המחשבים בישראל עושים צעדים כמעט ראשונים בכל הנוגע לאכיפת החוק ותוצאותיו. זאת, בניגוד מוחלט למהפכת המחשבים והאינטרנט; הן מבחינת המהירות והן מבחינת היקף התופעה בישראל וברחבי העולם. עולם האינטרנט, שהחל לפעול לצרכים מוגבלים הגיע כמעט לכל בית במערב. באמצעות מחשב וקו טלפון ניתן לשוטט באוטוסטרדת המידע, המשתרעת על פני ארצות ויבשות. מהפכת האינטרנט קרבה את בן האנוש לכל מידע שיחפוץ בו. חוק המחשבים חוקק כדי לתת מענה למהפכה חדשה זו, לכשהתברר שהחוקים הכלליים אינם נותנים תשובה מספקת בתחום זה, בכל הנוגע לעבירות האלקטרוניות המודרניות שהן תולדה של עידן חדש. כבר היום, יש שיאמרו שחדשנותו של החוק רודפת אותו. עליו להתמודד עם הפיתוח המואץ בענף מול מוחם היוקד של ''גאוני המחשב '' והאקרים. בפריצה הקונבנציונלית מצטייד הפורץ באמצעי פריצה שונים, מסווה את פניו וטורח להגיע ליעד שאותר כזירת העבירה. בעבירות מחשב יושב העבריין המקוון אל מול המחשב, בכורסת העבודה שלו במשרד, בבית או ב''קפה אינטרנט'' ומבצע את זממו דרך התקשורת המקוונת מבלי לקום מכיסאו ומימלא ברור שאין לו צורך להגיע לאתר הפשע המיועד. לאחר החדירה למחשב, לא נותרים סימנים. אין רסיסי זכוכית או מנעולים מעוקמים ובהיעדר סימנים לפריצה גילוי עבירות כגון אלה מחייב מיומנות טכנית גבוהה ומוחות מתוחכמים לא פחות מאלה של מבצעי העבירה. עבריין כזה אינו חושף עצמו לסיכונים מידיים והוא יודע שהסיכויים לאתרו הינם קלושים. העבריין המקוון לומד, משכיל ומתפרנס באמצעות המחשב ומאידך גיסא משתמש באותו מכשיר כדי לבצע עבירות ולגרום נזק למחשב אחר או למאגר המידע אליו הוא חדר שלא כדין. ברור שיש לראות בחומרה עבירות אלה שתכליתן פגיעה במערכות מחשבים. החדירות למחשבים נעשו לתופעה וככל שגוברת התלות במחשב, בעיקר במדינות מתקדמות, כך מתעצמים נזקיה בעת הפגיעה במאגרי המחשב שלה. כך באותה דרך, ביצע הנאשם את העבירות מביתו בהוד השרון או מביתם של חברים. הנאשם פרץ בזמן הנוח לו לאתרי מחשב מרוחקים ואף לאלה שבחציו השני של העולם. אני תוהה האם אותו נאשם, ששם לעצמו למטרה להיכנס לפנטגון, היה רוכש לשם כך כרטיס טיסה, שם פעמיו לשדה התעופה, מגיע לארה''ב ומנסה להיכנס. האם גם אז היה פורץ מנעולים, מפיל את המאבטח ושועט לעבר היעד? מעבר לנזקים הישירים הנגרמים בעטיין של עבירות אלה, לצידן גם נזקים עקיפים. כשם שהתופעה של גניבת רכבים גורמת להעלאת דמי הביטוח והצורך באמצעי מיגון נוספים, הוא הדין כשמדובר בעבירות מסוג זה. החשש מפני חדירה לאתרי מחשב אסורים מחייב השקעה כספית רצינית במערכות מיגון מורכבות ופיתוח תוכנות שימנעו כניסתם של פורצים ושניתן יהיה, במקרה של ניסיון או חדירה למערכת - לעלות על עקבותיהם. למיטב ידיעתי, הנאשם הוא פורץ המחשבים הנועז ביותר שנודע עד כה. הוא לא הסתפק באתרי המחשב בגבולותיה של המדינה וחצה יבשות. הוא חדר ל"קודש הקודשים" של מדינה ידידותית. מי שהצליח לחדור לפנטגון ולהביך את נאס"א והביא לחקירה של האף.בי.אי, הפך להיות בין לילה מושא להערצה. הוא הפך לסלבריטי. כאן, טמונה הסכנה והחומרה, כאשר מעשיו אינם נתפסים כעבירה. את התפיסה הזאת שאינה רואה בעבירות המחשב עבריינות של ממש, צריך לשנות. 6. החקירה והעבירות נשוא הדיון ראשיתה של החקירה ביום 16.3.98, כאשר קבוצת חוקרים הגיעה מארה''ב ובפגישה עם סנ''צ בועז גוטמן, ראש מפלג חקירות ביחידה הארצית לחקירות הונאה פרטו בפניו את החשדות כנגד הנאשם. בתאריך 18.3.98, בשעת בוקר מוקדמת, התייצבו חוקרים בביתו של הנאשם כשהם מצויידים בצו חיפוש. כבר באותו בוקר, בביתו, נחקר הנאשם ומסר גרסתו תחת אזהרה. הנאשם שיתף פעולה עם החוקרים, ענה לשאלות ומסר מידע ופרטים רבים (ת/1). כך גם בהודעה נוספת מיום 19.3.98 (ת/2). אין חולק ששיתוף הפעולה של הנאשם היה מלא והודעותיו, סללו בפני החוקרים את הדרך להמשך החקירה. ב-4 הודעות נוספות לא השיב לשאלות (הוא הסביר כי זוהי הצעת ב"כ). מהודעותיו עולה כי התחיל להתעסק באינטרנט בהיותו תלמיד תיכון, כאשר רשת האינטרנט העולמית היתה בראשית דרכה. הוא אימץ לעצמו מספר כינויים והמפורסם שבהם "אנלייזר". הוא מציין בהודעותיו כי עשה מה שעשה למען האתגר והסקרנות. לדבריו לא קרא ולא הוציא מידע מהאתרים אליהם חדר ומעולם לא התכוון להפיק מכך רווח כספי. הוא התחיל בחדירות לאתרים ניאו-נאציים ואתרים פדופיליים ואח"כ חדר לאתרים מסובכים יותר. יש בהודעותיו במשטרה אמירה המתייחסת לאתר הכנסת, לפיה לאחר החדירה כשגילה שם "חורים" דרכם ניתן היה לחדור לכנסת, הוא תיקן אותם. התיאורים שמוסר הנאשם לגבי האופן בו בוצעו החדירות והכלים הוירטואלים בהם השתמש לקוחים מעולם אחר. כישוריו בתחום זה אינם מוטלים בספק. שניים מהעדים שהעידו, תיארו את הנזקים, המבוכה והבהלה שתקפה אותם כאשר גילו סימני פריצה לאתר. דוד לויד, מנהל מרכז התקשוב במדרשת שדה בוקר העיד כי השיבוש במערכת המחשוב של המדרשה, בהיותה קשורה למספר פרוייקטים בינלאומיים, השפיע לא רק על הנעשה במדרשה אלא גם על המשך העבודה בבתי ספר אחרים. גילוי הפריצה חייב סגירת המערכת למספר ימים והשקעה של כוח אדם מיומן כדי לבדוק את המערכת. לדבריו, עד היום קיימת תחושה שהדברים לא חזרו להיות כפי שהיו. הוא הדין לגבי עדותה של העדה נעמי קמחי, האחראית על ניהול אתר האינטרנט של הכנסת. בפברואר 98' נתגלתה הפריצה באתר הכנסת ושונה דף הבית. בעקבות כך שותק אתר הכנסת למספר ימים. החזרת האתר לפעולה היתה כרוכה בעבודה רבה של עובדי מחשב מיומנים והעלות היתה גבוהה. העדה תיארה את התחושה כהרגשה לא נעימה כאילו פרצו אליך הביתה. מאחר ומדובר גם בחדירה לאתרים בארה''ב, מטבע הדברים שהחקירה נעשתה בשיתוף פעולה עם חוקרים אמריקאיים. חוקרים אלה היו אמורים להעיד מטעמה של התביעה, אולם בסופו של דבר לא היה צורך בזימונם לאחר שהנאשם הודה. אין ספק שאפילו אם באה הודאתו של הנאשם לאחר שנשמעו חלקן של הראיות, אי זימונם של העדים מארה"ב חסך בהוצאות רבות וזמן שיפוטי יקר. כבר ציינתי, כי משפטו של נאשם אחר, בכתב האישום המקורי, הסתיים ללא הרשעה וצו של''צ בהיקף של 120 שעות. נאשם אחר זוכה (בהסכמת התביעה) ושניים נוספים משפטם טרם הסתיים. כולם מסכימים שמעורבותם עפ"י כתב האישום הייתה מצומצמת בהיקפה. שותפיו האמריקנים של הנאשם לקשר לא נדונו לעונשי מאסר. 7. נסיבותיו האישיות של הנאשם הסניגור פרט בהרחבה את נסיבותיו האישיות של הנאשם וסמך עיקר טעוניו על גילו של הנאשם בעת ביצוע העבירות, חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות ועד היום ואשיותו של הנאשם, כפי שהיא עולה מחוה"ד של הפסיכולוגית, הגב' ליסה גרוסמן ומתסקיר שרות המבחן. חוה"ד הפסיכולוגית (להלן חוה"ד) הוגשה בהסכמה מבלי שהתביעה ביקשה לחקור את הפסיכולוגית. חוה"ד מבוססת על אבחון שנעשה לנאשם ביום 12.3.01 ועל ממצאים של אבחון דידקטי (אבחון תהליכי למידה) שנעשה לנאשם ביום 13.1.94 (בכיתה ט'). עפ"י הממצאים העולים מחוה"ד, התפתחותו של הנאשם היתה שונה, ולא כמקובל לגבי בני גילו. בדיקות שנעשו לו הצביעו על פער משמעותי בין הגיל הכרונולוגי לבין הגיל התפקודי. הקשר שלו עם החברה היה מוגבל ועם הכניסה לבה"ס התגלו קשיים בקריאה ובכתיבה. הוא למד לקרוא בגיל מאוחר יחסית, לאחר שלימד את עצמו לצלם מילים. לצד קשיים אלה גילה יכולת גבוהה בתחום המתמטיקה. בעיות אלה העצימו עם הגיל (עמ' 3) וככל הנראה הם אלה שהביאו לקשר שלו עם עולם המחשב, כאשר הוא מבין שהוא יכול לתקשר עם אנשים ללא הגבלה. הדברים פורטו בהרחבה בחוה"ד ומחמת צענת הפרט, לא אצטט מהאמור בחוה"ד. חוה"ד מבוססת גם על מבחנים דיאגנוסטיים שנעשו לנאשם, ואלה פורטו בהרחבה בעמ' 4 ו-5. הנאשם אובחן כבעל דיסלקציה ברמה מובהקת. האבחון נעשה בגיל מאוחר מבלי שהיתה התערבות שיקומית טיפולית. מהאמור בחוה"ד ניתן להגדיר את התעסקותו עם המחשב כתחליף לתקשורת הולמת. האובססיה עם המחשב נוצרה כתוצאה מליקויים בקומוניקציה ובמעורבות הבין אישית. המסקנה העולה מחוות הדעת היא, כי לאור הליקויים מהם הוא סובל יש לו קושי בהערכת הדברים ובראיית הדברים על פי התפישה המקובלת וגילו הכרונולגי, כאשר קיים פער בין הגיל הכרונולוגי והגיל התפקודי. חוה"ד מתייחסת גם לבעיות נורולוגיות והוגשו מסמכים בענין זה. הנאשם גוייס לצבא ושוחרר לאחר שנפצע בתאונת דרכים. כיום הוא נמצא בטיפול פסיכולוגי שוטף אצל פסיכולוגית קלינית. תסקיר שרות המבחן, אין בו אינפורמציה נוספת מעבר לזו המצויה בחוה"ד. קצינת המבחן מעריכה כי בשל אישיותו, עונש של מאסר בפועל יגרום לנאשם לסבל שקשור לחוסר יכולתו לתקשר והשונות המאפיינת אותו, תהיה לו לרועץ ועלולה לגרום לו לנזק. שרות המבחן ממליץ להטיל פיקוח לשנה, לצד הטיפול הפסיכולוגי ולחלופין להטיל צו של"צ. הנאשם ביצע את העבירות, חלקן לפני גיל 18 וחלקן מס' חודשים לאחר מכן. לטעמי, יש לגיל משמעות במיוחד כאשר מדובר בנאשם כגון זה, עם בעיותיו היחודיות מה גם שעל פי חוות הדעת, גילו הכרונולוגי לא הצביע על הגיל התפקודי שלו. חלוף הזמן - משך הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות, גם הוא מרכיב בשיקולי הענישה. כבר ציינתי, שהכפירה של הנאשם היתה תמוהה לאור הודאותיו המפורטות בחקירה, אבל עובדה היא שחלפו למעלה מ-3 שנים מעת ביצוע העבירות. במהלך כל המשפט לא נשמע קולו של הנאשם. רק לאחר טעוני ב"כ הצדדים, אמר שלושה משפטים - שלושה משפטי חרטה. על פי התרשמותי, לא מדובר בדברים מן השפה אל החוץ, מדובר במי שמבין כיום את מעשיו ומביע חרטה. מאז הארועים נשוא כתב האישום לא הסתבך בעבירה נוספת ואני מעריכה כי לא קיים חשש שיחזור ויבצע עבירות. אינני תמימת דעים עם ב"כ התביעה, כי אין לקבל את דברי הנאשם שמדובר בחרטה כנה, וזאת לדבריו לנוכח השחצנות שגילה במהלך החקירות ובראיון העיתונאי (ת/98 ו-ת/99). על פי התרשמותי, לא שחצנות עולה למקרא החומר אלא נאיביות משהוא, חוסר בשלות ורצון לומר "הנה אני פה, גם אני שווה משהו". לא מצאתי בהודאות ובחומר הנוסף, כי כוונת הנאשם היתה להפיק מכך רווח כלשהוא, או לחבל באופן מודע באתרים שנפרצו. החדירה למחשב היא עבירה. אין להתעלם מכך שהנאשם הורשע גם בעבירות אחרות. כיום, הנאשם הינו שותף, מנהל הפיתוח בחברת סטארט-אפ, שמטרתה איתור פורצים לאתרי אינטרנט ועוסקת במתן שירותי מחקר, יעוץ ופיתוח לחברות ומוסדות בתחום אבטחת המידע. יש בזה מידה לא מבוטלת של אירוניה, שמי שהפיל את חיתתו על מוסדות וגופים, שחששו מפניו, מפני חדירה לאתר האינטרנט שלהם, פונים אליו היום כדי שיסייע בידם בתחום אבטחת המידע. 8. שקילת הטעונים העבירות חמורות ולא בכדי התייחסתי בראשית הדברים בפירוט לעבירות, נסיבות ביצוען והנזקים שנגרמו בעטיין, אפילו אם הנאשם לא התכוון להפיק מכך רווח. על פי התרשמותי, הנאשם איננו נמנה עם העבריינים המקדשים ביצוע עבירות כאורח חיים ועל כן קביעת העונש היא קשה גם לנוכח הנסיבות האישיות. נפוצותן לאחרונה של עבירות אלה והנזקים בעטיין מחייבת לדעת התביעה את המאסר כענישה והיא קוראת למאסר כתגמול על המעשים והרתעת האחרים. הסנגוריה מבקשת לנהוג עפ"י המלצת שרות המבחן בשים לב לאישיותו של הנאשם, גילו וחלוף הזמן. אפשר לצאת ידי חובת הכלל וההלכה השגורה בפי התביעה והציבור על ידי כליאת הנאשם מאחורי סורג ובריח, אבל אז אעשה שקר בנפשי ואפעל בניגוד להכרתי. בעניין זה למדנו מהשופט ח. כהן בע.פ. 724/76 אברג'יל נ. מד''י פד''י לב (1) 141: "תורת האינדיבידואליזציה של הענישה, אשר אנחנו דוגלים בה בעידן זה, אינה באה אך ללמדנו שיש להתאים את מידת העונש לטיבו של העבריין המיוחד העומד לפני ביהמ''ש ולהפחית עונש זה במקרים ראויים לפי צרכיו של העבריין על אף טיבה וחומרתה של העבירה ..." ועוד מפי הש' חיים כהן בע.פ. 389/79 זוקאים ואח' נ' מד''י. כ''ז (2) 496, בדעת מיעוט: ".. שיקול הדעת שהעניק לו המחוקק, מחייב את ביהמ''ש. אין הוא יוצא ידי חובה בהטלת עונשים שגרתיים ואוטומטיים מעשה מכונה. אלא כדי לקיים ושפטו את העם משפט צדק, חייב הוא ליתן דעתו תחילה לאיש המיוחד העומד בפניו ולנסיבות המיוחדות שבהן עבר את עבירתו. והדברים פשוטים וידועים לכל בר בי רב''. ועוד, בע.פ. 150/87 מ'א (4) , 492 מפי כבוד השופט וינוגרד: "המשפט הפלילי מגדיר התנהגות אסורה וקובע את הסנקציה שבצידה. מטרתה של הסנקציה היא להבטיח קיומה של הנורמה ולהביא לכך שההתנהגות אשר אותה מבקשים למנוע אכן תמנע. בדרך כלל קובע המחוקק סנקציה מקסימלית ומעניק שיקול דעת לשופט לקבוע את הסנקציה הספציפית אשר הנאשם האינדיבידואלי צריך לשאת בה. העונש המוטל בסופו של דבר על הנאשם אינו אלא תוצאה משוקללת, אם תרצה פשרה...." ראה גם ע.פ. 433/89 אטיאס נ. מ"י מג (4) 170, מפי כב' השופטת אילון: ".. אחד השיקולים החשובים בשיקולי הענישה הוא מהותה של העבירה וחומרתה: שיקול זה קשור, בדרך כלל, בקשר הדוק עם שיקול ההרתעה, למען ישמעו וייראו..... בנוסף לכל השיקולים האמורים, קיים ועומד השיקול החשוב והמהותי של תיקונו של הנאשם ושיקומו, ובהתקיים במקרה מסוים נסיבות מיוחדות ונכונות, ייתכן ששיקול אחרון זה יגבר על השיקולים האמורים האחרים ויקבע, באותו מקרה מסוים, את מידת העונש וצורתה. "ענישתו היא ענישה אידיבידואלית של כל עבריין באשר הוא שם" (ע"פ 291/81 פלוני נ. מ"י, פד"י לה (4) 438, בעמ' 422). זאת תורת הגישה האינדיבידואלית בתורת הענישה המקובלת עלינו כקו מנחה בסוגיה קשה וסבוכה זו של הענישה ומטרותיה, ואין אנו רשאים "להקל" על עצמנו ולהחמיר עם הנאשם, מתוך הסתמכות על הנימוק והחשש שמא הקלה במקרה מסוים הראוי לכך ישמש תקדים למקרים אחרים שאינם ראויים לכך. חזקה על ביהמ"ש שידע להבחין בין מקרה למקרה לגופן של נסיבות ולעיצומם של דברים. ואכן כך נהגו ונוהגים אנו במקרים מסוימים, הראויים לכך, גם בתחום סוג העבירות הקשור לנשוא דיוננו, ואף בעבירה שחמורה היתה, במהותה ובנסיבותיה מהעבירות שבפנינו...". להבנתי, האינטרס הציבורי, בנסיבות אלה לא יצא נשכר ע"י כליאתו של הנאשם וגם הנאשם ינזק. יחד עם זאת, לא מצאתי להקל, כפי שממליצים שירות המבחן והסניגור. הנסיבות האישיות יש בהן כדי למתן את העונש, אבל לא כפי שמציעים שירות המבחן והסניגור. עמדת שירות המבחן, פירושה התעלמות מוחלטת מהאינטרס הציבורי ולטעמי זה לא המקרה בו יש לקבוע כי הנסיבות האישיות, אפילו כפי שפורטו, מאיינים לחלוטין את טובתו של האינטרס הציבורי. על פי חוה"ד, מאז החל הנאשם בטיפול חלו אצלו שינויים לטובה במודעות העצמית ובבגרות הנפשית. הנאשם לא יכול לצאת פטור בלא כלום. הוא חב חוב לחברה ועליו לפרעו. ב"כ הצדדים לא התייחסו בטעוניהם לקנס, אבל לטעמי, לאור התוצאה הסופית אליה הגעתי, יש מקום גם להטיל קנס משמעותי. סכומו של דבר, לאחר שקילת השיקולים הצריכים לענין ובחינת האינטרס הציבורי מחד גיסא, לצד הנאשם האינדיבידואלי העומד בפני, מאידך גיסא, אני מחליטה להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, בכפוף לחוה"ד של הממונה. קנס בסך 75,000 ₪ או 6 חודשי מאסר תמורתו. שנתיים מאסר על תנאי למשך 3 שנים, שלא יעבור עבירה לפי חוק המחשבים ועבירה של השמדת ראיה. פיקוח שרות המבחן למשך שנה. הממונה על עבודות השירות יבדוק כשירותו של הנאשם לבצע עבודות שירות (לא בתחום המחשבים) ויגיש חו"ד לביהמ"ש לא יאוחר מיום 15.7.01. נקבע לדיון ביום 22.7.01 שעה: 11:30. הנאשם יוזמן לממונה על פי כתובתו הפרטית. מחשבים ואינטרנטעבירות מחשב ואינטרנטפריצה