הוגשה לרשם סימני המסחר בקשה לרישום השם "copy kal קופיקל" כסימן מסחרי. המבקשות פנו בכתב אל המשיבות ודרשו מהן לחדול מלעשות שימוש בשם "copy kal" פניות אלה נדחו על ידי המשיבות. להלן החלטה בנושא שימוש בסימן מסחר: החלטה רקע מבקשת 1 עוסקת בייצור ומכירת מוצרי נייר המשווקים על ידי מבקשת 2 בישראל. מבקשת 1 התאגדה בישראל בשנת 1999 בעסקה שלפיה נרכשו 50.1% ממניות חברת מפעלי נייר אמריקאיים ישראליים בע"מ על ידי חברת Neusiedler AG מאוסטריה. במסגרת העסקה הועברה פעילות מפעלי נייר אמריקאיים ישראליים בע"מ בתחום נייר הכתיבה וההדפסה למבקשת 1 (נספח ב לתצהיר המשלים מטעם המבקשות). החל משנת 1997 משווקות המבקשות נייר תחת השם "קופיקל COPIKAL” (נספח יא לבקשה). לטענת המבקשות, השקיעו בשיווק מוצרי נייר בשם "קופיקל COPIKAL” מאמצים ומשאבים רבים והשיווק נעשה באופן רציף וממושך עד שכיום מזהה ציבור הלקוחות את השם עם מוצרי המבקשת. לטענת המבקשות, בסמוך לינואר שנה זו נודע להן, מתוך אתר האינטרנט של המשיבות ומאנשי שיווק שלהן, שהמשיבות עושות שימוש בשם "copy kal" בשיווק מוצרי נייר. יתר על כן, התברר למבקשות כי המשיבות עושות שימוש באריזה דומה לאריזה שלהן כאשר הן משווקות את מוצרי הנייר בשם "copy kal". עוד נודע למבקשות, כי משיבה 1 הגישה לרשם סימני המסחר בקשה לרישום השם "copy kal קופיקל" כסימן מסחרי שלה. המבקשות פנו בכתב אל המשיבות ודרשו מהן לחדול מלעשות שימוש בשם "copy kal" (נספחים יז1, יז2). פניות אלה נדחו על ידי המשיבות. מכאן, תביעת המבקשות לפיצוי כספי ללא הוכחת נזק, מתן חשבונות, השבה, צו מניעה קבוע האוסר על המשיבות לייצר ו/או לשווק ו/או לפרסם מוצרי נייר בשם "copy kal" ו - "קופיקל" ולהורות על השמדת המוצרים המפרים, והבקשה שבפני לצו מניעה זמני האוסר על המשיבות לייצר ו/או לשווק ו/או לפרסם מוצרי נייר בשם "copy kal" ו - "קופיקל" ובקשה למינוי כונס נכסים לתפיסת מוצרי נייר בשם האמור וראיות בקשר עם ביצוע ההפרות הנטענות. דיון תביעת המבקשות נסמכת על העילות שלהלן: גניבת עין, גזל מוניטין ועשיית עושר ולא במשפט. גניבת עין כדי להצליח בתביעתן על המבקשות להוכיח כי הסימן המסחרי המשמש אותם בשיווק מוצרי נייר רכש מוניטין ומוכר היטב בקרב צרכני הנייר ולהראות שהסימן בו עושות שימוש המשיבות עלול להטעות את הצרכנים לחשוב שמדובר בסימן המסחרי של המבקשות. מוניטין לטענת המבקשות, השימוש בשם "קופיקל COPIKAL” על ידן, החל כבר בשנת 1997. בבכתב התשובה מיום 24.2.02 לא הכחישו המשיבות טענה זו. בסיכומיהן טענו המשיבות כי הראיות אותן צרפו המבקשות (נספח יא) אינן מלמדות על משך הזמן שבו עשו המבקשות שימוש בשם "קופיקל COPIKAL” מאחר והחשבוניות אותן צירפו המבקשות הוצאו על ידי חברת מפעלי נייר אמריקאיים ישראליים בע"מ. מנספח ב לתצהיר המשלים מטעם המבקשות עולה לכאורה, שמבקשת 1 רכשה מחברת מפעלי נייר אמריקאיים ישראליים בע"מ ו - Neusiedler AG, את תחום ניירות הכתיבה וההדפסה שהיו בחברת מפעלי נייר אמריקאיים ישראליים בע"מ. מסקנתי כי בשלב זה, עמדו המבקשות בנטל להראות כי לכאורה עשו שימוש בשם "קופיקל COPIKAL” כבר בראשית 1997. כאמור, המבקשות עושות שימוש בשם "קופיקל COPIKAL” בשיווק מוצרי הנייר שלהן, במשך תקופה ארוכה. לבקשה צורפו קטלוגים של משווקי נייר הכוללים נייר מתוצרת המשווקות תחת השם האמור (נספחים יג - טז). המבקשות הגדילו את מחזור המכירות מאז שהחלו במכירת מוצרי הנייר בשם "קופיקל COPIKAL” (נספח יב). המבקשות השקיעו משאבים כספיים ואחרים בקידום השם המסחרי האמור (סעיף 13 לתצהיר). אין מחלוקת, כי השם המסחרי שבו בחרו המשיבות כדי לשווק מוצרי נייר מתוצרתן, דומה לזה של המבקשות ודמיון זה היה ידוע למשיבות מעצם הכרתן את פעילותן של המבקשות ועיסוקן בתחום הניירות להדפסה. כל אלה, שכנעוני כי המבקשות עמדו בנטל להראות כי לכאורה רכשו המבקשות מוניטין בשם "קופיקל COPIKAL”. הטעיה המבחן המקובל להטעיה כולל כמה רכיבים ובהם: המראה והצליל, סוג הטובין, חוג הלקוחות ושאר נסיבות העניין, ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי יהודי משפחה (1997) בע"מ - עיתון "משפחה" ואח' נ' אס.בי.סי פרסום, שיווק וקידום מכירות בע"מ - עיתון "משפחה טובה" ואח' , פ"ד נה (3) , 933, 949. המשיבות אינן חולקות על עצם הדמיון שבין השם המסחרי של המבקשות לשם בו עושות הן שימוש. המשיבות טוענות, כי לא ניתן לטעות בזיהוי המוצר בשל הבדלי הצבע שבין האריזות שבהן עושות שימוש המבקשות לבין אלו שלהן וכן בשל אופן הכיתוב השונה. אכן, נוטה אני להסכים עם המשיבות כי אופן הכיתוב והצורה הכוללת של האריזה שלהן שונה מהאריזה של המבקשות. ברם, כאשר מדובר במוצר פשוט יחסית הנצרך באופן שגרתי על ידי קהל הלקוחות הסופי, אין בהבדלים אלה כדי למנוע טעות של הלקוחות לחשוב שהמוצר של המשיבות המשווק תחת השם האמור, הוא מתוצרת המבקשות. יתר על כן, המשיבות נמנעו מלציין באופן בולט על אריזות הנייר כי הנייר משווק על ידן (נספח ב לתשובה). בנסיבות אלה, מסקנתי היא שהמבקשות עמדו בנטל להראות כי הסימן בו עושות שימוש המשיבות עלול להטעות את הצרכנים לחשוב שמדובר בסימן המסחרי של המבקשות. מכאן, שלמבקשות סיכויים טובים להצליח בתביעתן בעילת גניבת עין ודי בכך כדי לבסס את זכותן לסעד הזמני המבוקש. מאזן הנוחות המבקשים הראו כי השקיעו בקידום ופרסום הסימן המסחרי שלהם, לכן נראה לי כי המשך השימוש בסימן המסחר המפר לכאורה, יגרום להם נזק כלכלי גדול מזה של המשיבות שהחלו לעשות שימוש בסימן המסחר המפר רק לאחרונה ויכולות להשתמש בשמן בשיווק הנייר, או בכל שם אחר שיבחרו כדין. אשר על כן, אני נעתר לבקשות. הצווים מיום 13.2.02 יישארו בתוקפם. הערובות בהן הותנה מתן הצו הארעי תעמודנה בעינן. בש"א 4868/02 בזיון בית משפט לטענת המבקשות, המשיכו המשיבות לפרסם מוצרי נייר הנושאים את השם המסחרי המפר, באתר האינטרנט שלהן (נספח ג) גם לאחר מתן צוו המניעה הארעי. עוד טוענות המבקשות, כי המשיבות פעלו להכשיל את כונס הנכסים אשר מונה על פי צו בית המשפט. כאשר הגיע כונס הנכסים לחצרי המשיבות נתקל בהתנגדות פיזית ומילולית מצד דורון חזות מנהל משיבה 1 ועובדיו, התנגדות אשר כללה החשכת המפעל ומניעת אפשרות אמיתית לזיהוי סחורה מפרה. יתר על כן, בשלב מסויים לשיאם ננעלו דלתות המפעל ולא ניתן היה להוציא את הסחורה המפרה שנמצאה על ידי כונס הנכסים. בעקבות כך, נאלץ כונס הנכסים להסתפק בהתחייבות בכתב מצד חזות דורון ולפיה יעביר את הסחורה המפרה הכוללת 15 משטחי נייר אל חצרי מנא"י ברחוב מייזר חדרה. עד להגשת הבקשה העבירו המשיבות 6 משטחים בלבד. המשיבות אינן מכחישות את טענות המבקשות. לטענתן, אתר האינטרנט אינו מתוחזק על ידן והן ביקשו מאיש מקצוע מתאים לתקן את האתר בהתאם לצו המניעה והתיקון יבוצע בהקדם. באשר להפרעת פעילות כונס הנכסים, טוענות המשיבות כי העיכוב בביצוע הצו נבע ממחלוקת פרשנית באשר לאמור בצו המניעה. מחלוקת זו נפתרה על ידי היועץ המשפטי של המשטרה ולאחר מכן המשיך כונס הנכסים בפעילותו ללא הפרעה. לטענת המשיבות, בעת ביצוע הצו על ידי כונס הנכסים נמצאו במפעל שישה משטחי נייר מפרים שהועברו לחצרי המבקשות. גרסת המבקשות ולפיה היו במפעל 15 משטחי נייר מפרים מקורה בספירה מוטעית בשל החשכה ששררה במפעל בעת הבדיקה. המשיבות אינן מכחישות את טענות המבקשות והסבריו של דורון חזות, אינם מתיישבים עם התחייבותו בכתב אשר ניתנה מיד ובסמוך לספירת המשטחים, בה נאמר שמדובר ב- 15 משטחים מפרים. יתר על כן, בסיכומי התשובה צירפו המבקשות טופס הזמנה, מיום 27.3.02 אשר נשלח על ידי משיבה 3, בו ממשיכה המשיבה לעשות שימוש בשם "קופיקל". מסקנתי היא, כי המשיבות הפרו את צווי בית המשפט ופעלו להכשיל את פעולתו של כונס הנכסים שמונה על ידי בית המשפט. תכליתה של סמכות בית המשפט על פי פקודת בזיון בית משפט היא להבטיח את אכיפת החלטותיו במקום שלא ניתן לאכוף החלטות אלה באמצעות ההוצאה לפועל או בדרך אחרת, ראה בש"פ 4445/01 אריאלה גל נ' אהרון קצובשווילי, דינים עליון, כרך ס, 393. התנהגות המשיבות מבססת חשש להפרות עתידיות והטלת קנס נראית דרישה ל"שכנוע" המשיבות לציית לצו בית המשפט. אשר על כן, מוטל על המשיבות קנס בסך 30,000 ₪. המשיבות, במאוחד ובנפרד, תשלמנה למבקשות הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪. סימן מסחרי