אי תשלום דמי ביטוח רכב

להלן פסק דין בנושא אי תשלום דמי ביטוח רכב: פסק דין רקע וטענות הצדדים תביעה זו הוגשה על ידי חברת הביטוח איילון, (להלן: "התובעת"), כנגד המבוטחת לוזון חני, (להלן : "הנתבעת"), בגין אי תשלום דמי ביטוח עבור שני רכבים, בגין הפוליסות כדלקמן: א. פוליסה חדשה מספר 76412250203 לתקופה מיום 1.11.03 ועד ליום 8.2.04. ב. פוליסה מחודשת מספר 76410443504 לתקופה מיום 1.2.04 ועד ליום 25.4.04. לטענת התובעת, הנתבעת נותרה חייבת דמי ביטוח בסך 666 ₪ והוצאות מכתב התראה בסך 351 ₪. לטענת הנתבעת, היא לא בקשה להנפיק פוליסות אלה, לא קיבלה את העתקי הפוליסות ומשכך אינה חייבת בתשלום דמי הביטוח. יתרה מכך, התובעת צירפה הצעת ביטוח לרכב מספר 03-810-29, על שם בעלה של הנתבעת אשר אינה חתומה על ידי הנתבעת ו/או בעלה ואינה כוללת פרטי חשבון בנק לחיוב. כך גם אינה חתומה ההצעה השנייה לביטוח הרכב שמספרו 03-738-72. לגרסתה, בטופס "הרשאה לחיוב חשבון" אשר צורף לכתב התביעה והיה מיועד לחיוב חשבון הבנק הישן שלה, פרטי מס' החשבון אינם נכונים ואינם רלוונטיים . הטופס נחתם על ידה לצורך פוליסה אחרת אשר תחילתה בשנת 2003 ולא עבור הפוליסות נשוא תביעה זו. הרשאה זו נחתמה על ידה בתחילת שנת 2003 ולו הייתה חותמת על הוראת הקבע כנטען ע"י התובעת, הייתה מוסרת פרטי חשבון עדכניים. רכב מספר 07-738-72 הושבת על ידם באמצע שנת 2002, עקב תאונה ולכן לא ביקשה לבטחו וההצעה לביטוחו לא צורפה לכתב התביעה. דיון השאלה העובדתית שבמחלוקת היא, האם הנתבעת הזמינה את פוליסות הביטוח, נשוא תביעה זו. 1. סוכן הביטוח ובעל סוכנות הביטוח "עדן", שלומי סטחי, הצהיר בפני שהוא אישית טיפל טלפונית, בביטוח צד ג' לשני הרכבים כפי שנהג בעבר, מאחר והנתבעת מתגוררת ברמת גן. לגרסתו, בשיחת טלפון יזומה על ידו, הנתבעת ביקשה לחדש ביטוח צד ג' לרכבה, בסמוך לתום מועד הביטוח הקודם (עמוד 2 שורות 11-10 לפרוטוקול). לצורך חידוש פוליסה, נהג להשתמש בהוראת הקבע אשר ניתנה לפוליסה קודמת, מאחר ולא הודיעה לו דבר על שינוי פרטים (עמוד 3 שורות 27-25 לפרוטוקול). הוראת הקבע לא כובדה על ידי הבנק בהתאם להודעה שקיבל מהתובעת. הפוליסה החדשה, הועברה מחברת מנורה לחברת איילון, מפאת היותה זולה יותר, ולכן מולאה לצורך כך הצעת ביטוח. לגרסתו, בעלה של הנתבעת הודיע לו שהפוליסות לא ישולמו, עקב טיפולו הלקוי בתשלום ביטוח בגין תאונות שבצעה הנתבעת, בעת אירועי אותן תאונות, רכבה של הנתבעת לא היה מבוטח בביטוח מקיף ולכן היה עליה לשאת בהוצאות תיקון רכבה. לגרסתו, הנתבעת לא הודיעה על הקפאת הביטוח. 2. בחקירתו הנגדית אישר, שלא המציא כל מסמך לגבי אופן חידוש פוליסות הביטוח בשנים קודמות, כאשר נספח ב' לתצהירו, הוא חידוש פוליסת הביטוח לשני רכבים: דייהטסו לשנת 2004/2005 וסובארו לשנת 2004 ועל הצעת הביטוח, נשוא תביעה זו, חתמה פקידת משרדו בשמה של הנתבעת (עמוד 5 שורה 20 לפרוטוקול). לדבריו, בעלה של הנתבעת הוא זה שביקש טלפונית, את חידוש הביטוח לרכב הסובארו והבטיח לשלם במזומן (עמוד 4 שורה 24 , עמוד 5 שורה 6 לפרוטוקול) והנתבעת ביקשה לחדש את הפוליסה לרכב הדייהטסו. כל עוד המבוטח לא מודיע על שינוי צורת התשלום, הוא משתמש בהוראת הקבע שנמצאת בידיו. 3. הנתבעת הצהירה בפני שלא פנתה ולא בקשה מהתובעת להנפיק את הפוליסות נשוא תביעה זו ורק אחת הפוליסות, שמספרה 76410443504 היא על שמה ותחילתה ביום 1.12.04. פוליסה זו הינה לרכב 07-738-72, אשר עבר תאונה קשה באמצע שנת 2003 והוכרז "טוטאל לוסט" . עקב מצבו נאסר השימוש בו על ידי משטרת ישראל (נספח א' לתצהירה). הרכב הושבת על ידה ולא בוטח עד לתיקונו בחודש אפריל 04. תעודת ביטוח חובה בלבד הוצאה לו ביום 18.4.04 לחודש אחד בלבד, כדי להעבירו מבחן שנתי וקבלת האישורים (עמוד 6 שורות 23-22 לפרוטוקול). לדבריה, עובדה זו תומכת בגרסתה שלא ביקשה כלל ביטוח לרכב, כל עוד לא ידעה אם הרכב יוחזר לשימוש. לטענתה, התובעת ידעה אודות אירוע התאונה אשר בעקבותיה הושבת הרכב. בחקירתה הסבירה הנתבעת שהרכב מסוג סובארו שייך לבעלה ומדובר ברכב ראשון שהיה בבעלותה (עמוד 7 שורות 24-23 לפרוטוקול). 4. לוזון יצחק, בעלה של הנתבעת, הצהיר שהוא סרב לפניית סוכן הביטוח לחדש את ביטח הרכב, לא ביקש את הביטוח ולא קיבל כלל את הצעת הביטוח. בחקירתו השיב שהסובארו שייך לו והדייהטסו לנתבעת והיה לו בתקופה הרלוונטית ביטוח חובה בלבד. לגרסתו הרכב בבעלותו מאז שנת 1990 ולא בכל התקופה היה ביטוח מקיף לרכב (עמוד 8 שורות 13-9 לפרוטוקול). 5. מהראיות והעדויות אשר הובאו בפני עולה, שרק רכב אחד, "דייהטסו", היה בבעלות הנתבעת ו"הסובארו" הייתה בבעלותו של בעלה. עד התובעת, סוכן הביטוח, טען בחקירתו שבעלה של הנתבעת הוא שביקש את חידוש הביטוח טלפונית ובעלה של הנתבעת הכחיש זאת. התובעת לא הוכיחה שגם בשנים עברו הנתבעת ו/או בעלה בקשו את חידוש הביטוח באמצעות הטלפון ולא המציאה את הצעות הביטוח לשנים הקודמות. החזקה הראייתית בדבר הימנעות הנתבע מהבאת ראיה רלוונטית, הקובעת, כי אם בעל דין נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שבהישג ידו, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה היא היתה פועלת נגדו, ויש בהימנעותו כדי לאשש את גירסת הצד שכנגד. "מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר - ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת כנגדו (602ז')". עא 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ מד(4) 595) אין חולק כי הנתבעת ו/או בעלה לא חתמו על הצעת הביטוח ושניהם מכחישים שביקשו את חידוש הפוליסה וביצוע הפוליסה החדשה. לטענתם הרכב שבבעלות הנתבעת, דייהטסו, לא היה כלל בשימוש בתקופה הרלוונטית לתביעה, כיוון שנפגע בצורה קשה, והמציאו לכך אישור המשטרה. (נספח א' לתצהיר הנתבעת). לגרסת הנתבעת, זו הסיבה שביטוח חובה הונפק לרכב רק לחודש אחד באפריל 2004, לאחר תקופה ארוכה ולאחר שהרכב תוקן והפך לתקין. סוכן הביטוח סתר עצמו כאשר בחקירתו הנגדית השיב כי מי שפנה אליו לעניין ביטוח הסובארו, היה בעלה של הנתבעת (עמוד 3 שורה 10 לפרוטוקול) ולא הנתבעת עצמה (סעיפים 3, 4 לתצהירו) והובטח לו תשלום בשקים, ולא כפי שטען תחילה, שהובטח לו תשלום במזומן. טענתו של מר יצחק לוזון לפיה בחלק מהשנים היה לרכב ביטוח חובה בלבד שמא מישהו עלול להיפגע כאשר הרכב עומד (עמוד 8 שורות 13-12 לפרוטוקול) , לא נסתרה ע"י התובעת ו/או מי מטעמה. רכב הדייהטסו רשום על שם הנתבעת, אך לגרסתה, לא בקשה את חידוש פוליסת הביטוח ואף לא החליפה את הוראת הקבע הישנה, שאינה תקפה, בחדשה, עקב סגירת חשבון הבנק (נספח ג' לתצהירה). גם על פי נספח א' ל תצהיר הנתבעת, הודעת המשטרה, הרכב לא היה תקין לשימוש בתקופה הרלוונטית לתביעה זו. התובעת והעד מטעמה לא טענו, שהנתבעת קיבלה את הפוליסות נשוא תביעה זו ו/או ידעו אודותיהן. מהמקובץ עולה שיש לקבל את גרסת הנתבעת שלא ביקשה את הביטוח. אני דוחה את התביעה. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות שכר טרחה בסך 1,000 ₪ בצירוף מע"מ.רכבביטוח רכב