טענת קיזוז בהתנגדות לביצוע שטר

בית המשפט פסק לעניין טענת קיזוז בהתנגדות לביצוע שטר כי דיני הקיזוז שבדין הכללי, חלים גם בקיזוז חיוב שטרי בין צדדים קרובים. אם החיוב השטרי והחוב הכספי הם מתוך "עיסקה אחת", ניתן לקזז כנגד החיוב השטרי כל חוב כספי, בין קצוב ובין שאינו קצוב, על כן, רשאי מושך או עושה לקזז כנגד הנפרע פיצויים לא קצובים המגיעים לו בגין הפרתה של עיסקת היסוד, ובלבד, שהחיוב השטרי ועיסקת היסוד הם "עיסקה אחת". אם החיוב השטרי והחוב הכספי אינם מתוך "עיסקה אחת" הם ניתנים לקיזוז רק אם החוב הכספי הוא קצוב, מסקנה זו מתבקשת מתחולת הדין הכללי בענייני קיזוז על חיוב שטרי, והיא עולה בקנה אחד עם הטעמים המונחים ביסוד הקיזוז בין צדדים קרובים. להלן החלטה בנושא טענת קיזוז בהתנגדות לביצוע שטר: ה ח ל ט ה 1.מונחת בפני התנגדות לביצוע 10 צ'קים ע"ס 3510 ₪ כל אחד , (סכום המהווה 300 ₪ בצירוף מע"מ) שמשך המבקש לפקודת המשיבה. זמני פרעון הצ'קים 5.2.2000 , מדי חודש בחודשו ועד 5.11.00 . הצ'קים חוללו על ידי הבנק הנימשך. להלן פרטיהם: 1 64258546 3,510.00 05/02/2000 מרכ.דיסק 642 0000019046 2 64258547 3,510.00 05/03/2000 מרכ.דיסק 642 0000019046 3 64258548 3,510.00 05/04/2000 מרכ.דיסק 642 0000019046 4 64258549 3,510.00 05/05/2000 מרכ.דיסק 642 0000019046 5 64258553 3,510.00 05/09/2000 מרכ.דיסק 642 0000019046 6 64258552 3,510.00 05/08/2000 מרכ.דיסק 642 0000019046 7 64258551 3,510.00 05/07/2000 מרכ.דיסק 642 0000019046 8 64258550 3,510.00 05/06/2000 מרכ.דיסק 642 0000019046 9 64258554 3,510.00 05/10/2000 מרכ.דיסק 642 0000019046 10 64258555 3,510.00 05/11/2000 מרכ.דיסק 642 0000019046 2. רקע עובדתי לטענת המבקש מסר הצ'קים למשיבה כמסגרת עיסקת היסוד - ניספח ב לתצהירו - הסכם הרשאה מיום 7.10.99 על פיו התקשר עם המשיבה שכונתה בהסכם זה בכינוי "הרשת" ועל פיו עסקה הרשת ביבוא , שיווק ומכירה של מוצרים תחת שם המותג :"FRUIT OF THE LOOM". ו"הרשאה" לענייננו - הרשאת הרשת - המשיבה דכאן , למבקש להפעיל חנות בקניון הראל במבשרת ירושלים למכירת מוצרי המותג בלבד. בסעיף 2.1 להסכם זה העניקה המשיבה למבקש את "הרשות להשתמש בשם "FRUIT OF THE LOOM", לצורך הפעלת החנות הנ"ל ולצורך מכירת "המוצרים" (שירכוש המבקש מאת המשיבה על פי ההסכם) בלבד. תמורת "הרשאה " זו התחייב המבקש לשלם למשיבה סכום חד פעמי בשקלים של 20,000 דולר , וכן תמלוגים בגובה של 5% ממחזור המכירות של החנות בתוספת מע"מ - סעיף 7.1 להסכם ההרשאה. על חשבון דמי תמלוגים אלה ולהקלת הגבייה , מסר הצ'קים דלעיל - הלוא הם הצ'קים נשוא ההתנגדות. לטענת המבקש הפרה המבקשת את הסכם ההרשאה, כפי שיפורט להלן. בעקבות ההפרה הניטענת , המציא הודעת ביטול הסכם ההרשאה למשיבה ביום .4.1.00 -להלן הודעת הביטול הראשונה. בעקבות הליך משפטי שהתנהל ביוזמת המשיבה , הגיעו הצדדים ביום6.2.00להסדר לפיו התחייבה המשיבה לספק למבקש סחורה תקינה של המותג, והוא בתמורה התחייב לשלם את את סכומי שצ'קים שמועד פרעונם כבר הגיע. מעיון בפרטיכל דיון זה מיום 6.2.00 בפני כבוד השופט מאיר שנהב עולה הסכמה זו הלשון : "הנתבע יהיה רשאי להחליף סחורה שבחנותו שסופקה לו על ידי התובעת בסחורה אחרת ממלאי הסחורה הנמצא במחסני התבועת או שימצא בה , הנתבע ישלם לתובעת את סכומי הצ'קים שמועד פרעונם הגיע והנתבע יהיה רשאי להמשיך במכירת סחורה בחנותו לאחר תשלום הצ'קים בסכומים כאמור".- כל זאת בפברואר 2000!. אין חולק כי הצ'ק זמן פרעונו 5.2.2000- סמוך, יום לפני ההסכמה הנ"ל - לא נפרע על ידי המבקש. אלא שלטענת המבקש, כל ההבנות שהושגו בין הצדדים לא קויימו ע"י הזוכה. לטענת המבקש המשיכה המשיבה להפר את הסכם ההרשאה, לא סיפקה לו סחורה - לראיה צורפו ניספחים יא, יב לתצהיר - פניות ותחינות לאספקת סחורה שלא נענו מפברואר מרץ 2000. לאור הפרות חוזרות ונשנות אלה , המציא הודעת ביטול נוספת מ7.6.00- ניספח יט להסכם- להלן "הודעת הביטול השנייה". כבר ממסמך זה ניתן ללמוד על טענת המבקש כי המשיבה לא הוסמכה בכל דרך להעניק הרשאות שימוש במותג "FRUIT OF THE LOOM". עילת הביטול של המבקש העולה ממסמך זה היא "הטעיה " ומצג שווא , והפרה יסודית של ההסכם , הפרה על דרך הימנעות מאספקת סחורה בהתאם להזמנות, משלוח סחורה פגומה ומלוכלכת, התעלמות מדרישה להחלפת סחורה פגומה , אספקת סחורה מתוצרת מקומית זולה שאינה מתוצרת "FRUIT OF THE LOOM\,, הימנעות מביצוע זיכוי עבור החזר מוצרים ועוד. לטענת המבקש בנסיבות שנוצרו, נגרמו לו הפסדים ניכרים שהביאו אותו לאובדן השקעותיו, להקדמת סיום הסכם השכירות . לטענתו לאחר ביטול ההסכם ולמן 7/00 נאלץ למכור מוצרים אחרים - מוצרים תינוקות, וכל זאת לאחר ביטול הסכם ההרשאה על ידו. עוד הסתבר לו כי נכון ליולי 2000 היו משרדי המשיבה עזובים וסגורים. לא ניתן היה לאתר את הנפשות הפועלות מטעמה. מנהלי המשיבה "נעלמו" אחד מהם - מאיר עמוס אף החליף את שמו ל"מאיר אלון". בדלית ברירה הגיש תביעה בגין נזקיו והפסדיו אל בית משפט השלום בירושלים. תביעה זו נדחתה מבלי שנדונה בהחלטת כבוד השופט אגמון מ17.6.2004. כפי שהצהיר המבקש בסעיף 43 לתצהירו, הסכים להמלצת כבוד השופטת אגמון לדחיית התביעה לאחר שנוכח כי סיכויי תביעתו נגד בא כח המשיבה ונגד מנהליה , לרבות סיכויים הגביה שלו קלושים. ברם., לטענת המבקש, המתינה הזוכה "לשקיעת ענן האבק", ותוך ניצול הליכי משפט לרעה , הגישה השטרות לביצוע. 3. טענות ההגנה של המבקש: 1. הסכם ההרשאה מלכתחילה היה נגוע בהטעיה מאחר ולימים הסתבר כי המשיבה לא הייתה בעלת הרשאה להשתמש במותג - “FRUIT OF THE LOOM “, ויתרה מכך לא הייתה בעלת הרשאה מטעם בעלי המותג להרשות לאחרים, לרבות למבקש להשתמש במותג זה. לתמיכה בטענה זו צורף ניספח יג לתצהיר, שמעיד לכאורה כי המשיבה לא הייתה מעולם מוסמכת מטעם בעלי המותג , אם במישרין ואם בעקיפין להעניק הרשאה לשימוש במותג זה. - כבר עתה אני קובעת כי בשלב זה של הדיון יש לראות בטענה זו טענה הגנה נכבדת לכאורה, וכל זאת בנסיבות בהן טרם היה לה יומה של המשיבה בבית המשפט וטרם עמדה לה ההזדמנות במישור הדיוני לבטא גירסתה העובדתית, ולהבהיר עובדתית את המצע בהסתמך על העניקה "ההרשאה" על פי הסכם ההרשאה. יתרה מכך, הגם שלכאורה ביקש המבקש לנהוג על פי דין תוך כיבוד זכויות הקניין של בעלי המותג ואף התחייב בתשלום תמלוגים בגין "הרשאה" כאמור, הסתבר, כך לפחות על פי ניספח יג לתצהירו, כי חלק מהמוצרים שמכרה לו המשיבה ושנשאו את סמל המותג - “FRUIT OF THE LOOM “היו מזויפים. טענה לכאורית זו , גם בה יש לאיין את זכות המשיבה לתמלוגים בגין "הרשאה" למכירת מוצרים מזויפים כאמור. 3. המשיבה , הפרה את הסכם ההרשאה עימו, נמנעה מלספק לו מוצרים על פי הזמנתו , והביאה ; אותו בהימנעותה כאמור , לקריסה. - למקרא הסכם ההרשאה ועל רקע העובדה שהמבקש התחייב למכור אך ורק "מוצרים " שסיפקה לו המשיבה , ברור שגם בהימנעות זו , שלא נוכחתי כי טענת בדייה היא, יש לראות לכאורה הפרה יסודית של עיסקת היסוד. 4. אשר לטענות ההפרה של המבקש לאחר המועד 6/2/00 (לאחר הסכמות הצדדים בפני כבוד השופט שנהב: לטענת המבקש הזמין סחורה מהמשיבה ולא נענה- סעיף 27 לתצהיר. בלית ברירה, פנה בבקשה שיאפשרו לו לרכוש סחורה ממקור אחר על פי סעיף 5.7 להסכם- אם גם פניה זו ופניות שבאו בעקבותיה - ב-7.3.00 וב-8.3.00 נענתה בדחייה חוזרת ונשנית. לטענת המבקש, רק בדיעבד נודע לו , ולמעשה כעבור שנתיים בפברואר 2002 כי בגדים שסופקו לו על ידי המשיבה ונשאו את סמל המותג "FRUIT OF THE LOOM" , ולפחות בחלקם, התבררו כמזוייפים. עוד התברר לו כי למשיבה לא היתה כל הרשאה להשתמש במותג הנ"ל, ומשכך, לא היה בהרשאה שניתנה על פי הסכם ההרשאה כל ממש. 5. אשר לזכות המשיבה לתמלוגים: על פי סעיף 7.1 להסכם ההרשאה, התחייב המבקש לתשלום תמלוגים של 5% ממחזור המכירות של החנות בתוספת מע"מ. על פי ניספח יג לתצהיר, הסתכם מחזור המכירות של החנות לשנת 2000 ועד יולי 2000 לסך של כ-184,000 ש"ח ₪.- ניספח כ' לתצהיר. לפי חשבון זה - מגיעים למבקשת תמלוגים לתוקפת תוקף ההסכם בשנת 2000 בסכום של כ-9,200₪ בלבד. ויתרה מכך אין להתעלם מטענת המבקש כי למן מרץ 2000, , חדלה המשיבה מלספק לו סחורה, וליישם בפועל את "ההרשאה" שנתנה לו מכוחה זכאית הייתה לתמלוגים. 6. טענת קיזוז: לטענת המבקש הביאה המשיבה בהפרות ההסכם הבוטות שלה בהימנעותה מאספקת סחורה, ובהטעיית המבקש לעניין היותה יבואנית מוצרי ביגוד בעלת הרשאה להעניק הרשאה לשימוש במותג “FRUIT OF THE LOOM “, להפסדים ונזקים ניכרים למבקש. המבקש מונה בסעיף 15 לתצהירו סכומים שונים - נזקים והפסדים עליהם הוא מבסס את זכות הקיזוז שלו. לא אכנס בשלב זה של הדיון לאפיון והערכת כל ראש נזק מבין אלה המנויים בסעיף זה. יחד עם זאת חלקם לפחות , מעניקים למבקש זכות קיזוז והגנה של ממש , וכל זאת לכאורה , בשלב זה של הדיון כדלקמן: -תשלום הסך של 20,000 דולר ששולם למשיבה על פי הסכם ההרשאה ובגין הרשאה זו - משנוכחתי לכאורה כי המשיבה לא הייתה בעלת מעמד להעניק הרשאה כאמור, במובן שלא היה בהרשאה זו כלל ממש- הרי שעסקינן בעילת קיזוז המהווה הגנה לכאורה. -חלק מדמי השכירות ששילם המבקש בגין שכירות שנת 2000 , שכן בעצם העובדה שהמשיבה נמנעה מלספק סחורה למבקש, במהלך תקופה זו, ועל רקע התחייבות המבקש לרכוש מוצרים שימכור אך ורק מהמשיבה, הוציא הוצאת השכירות לריק, בנסיבות בהם ניבצר ממנו לרכוש מוצרים מצידי ג - זאת על פי ההסכם, להגדיל את מחזור המכירות שלו ולעשות לביתו. הפסד כלכלי תפעולי לשנת 2000 וכל עוד היה קשור המבקש עם המשיבה , ב"הסכם ההרשאה " ובטרם בוטל. 4. בקשת רשות להתגונן בנסיבות של צדדים סמוכים לעיסקת היסוד, טענת קיזוז - המצב הנורמטיבי "בשלב בו נדונה בקשה לרשות להתגונן לא יכנס בית המשפט לבירור אמיתותן של העובדות, הנטענות בתצהיר התומך בבקשת הנתבע, ודי לה לגרסתו שתעמוד לכאורה ולא תקרוס תחתיה לפני מתקפת החקירה הנגדית על התצהיר. בית המשפט יבחן אז רק את השאלה אם גרסת הנתבע, בהנחה שתוכח, יש בה עילת הגנה מפני תביעת התובע." כבוד השופטת ש' נתניהו בע"א 544/81, 604 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ וערעור שכנגד, פ"ד לו (3) 518, בע' 521 ב' - ג' ועוד, ". די לו למבקש רשות להתגונן, אם יראה הגנה אפשרית ולו בדוחק, כלפי התביעה המוגשת כלפיו. בשלב זה של הדיון אין מוטל עליו להראות כיצד יעלה בידיו להוכיח את טענותיו ע"א 507/85 פנון נ' שטראוס - חברה לשווק (חש"ל) בע"מ, פ"ד מג(1) 106, 109 ובעניין טענות המבקש לזכות קיזוז העומדת לו ניפסק: "דיני הקיזוז שבדין הכללי, חלים גם בקיזוז חיוב שטרי בין צדדים קרובים. אם החיוב השטרי והחוב הכספי הם מתוך "עיסקה אחת", ניתן לקזז כנגד החיוב השטרי כל חוב כספי, בין קצוב ובין שאינו קצוב, על כן, רשאי מושך או עושה לקזז כנגד הנפרע פיצויים לא קצובים המגיעים לו בגין הפרתה של עיסקת היסוד, ובלבד, שהחיוב השטרי ועיסקת היסוד הם "עיסקה אחת". אם החיוב השטרי והחוב הכספי אינם מתוך "עיסקה אחת" הם ניתנים לקיזוז רק אם החוב הכספי הוא קצוב, מסקנה זו מתבקשת מתחולת הדין הכללי בענייני קיזוז על חיוב שטרי, והיא עולה בקנה אחד עם הטעמים המונחים ביסוד הקיזוז בין צדדים קרובים..." " 6250 /98 PAPIER AG NORDLEND נ' מפעלי ייצור והוצאה בע"מ , תקדין עליון כרך 99(2), 302 ע' 307 וה"עיסקה האחת" לענייננו , היא עיסקת "הסכם ההרשאה" - עיסקה אחת על פיה מחד, טוענת המשיבה לזכותה לתמלוגים על דרך פרעון הצ'קים נשוא ההתנגדות , ומאידך, ובהתייחס אליה טוען המבקש- הפרה, הטעייה , פיצויים בגין הפרה ועוד. 5. טענות המשיבה והכרעה בהן לטענת בא כח המשיבה, לא ניתן להסיק על כשלון תמורה מלא , שכן גם על פי ניספח יג , היו חלק מהמוצרים שסיפקה המשיבה - מקוריים, שכן בפירוש נירשם כי רק חלק מהמוצרים "מזוייפים". עוד טען כי על פי הסכם הצדדים בפני כבוד השופט שנהב מ9.2.00 , התחייב המבקש לפרוע לפחות את הצ'קים עד למועד הרלבנטי.- כבר עתה אדחה טענה זו שכן אין בה כל התייחסות להפרה מאוחרת נטענת של הסכם ההרשאה לאחר ההסכמות בין הצדדים בפני כבוד השופט שנהב.ויתרה מכך, בא כח המשיבה מתעלם בטיעוניו מהעובדה שלפחות חלק מההפרות - הימנעות מאספקת סחורה- נולדו לאחר מועד זה. ולא זאת אף זאת, המימצא הניתמך לכאורה באסמכתא אותנטית על פיו למשיבה לא הייתה כל הרשאה להעניק הרשאה במותג הנ"ל, גם הוא נתגלה רק לאחר ההסכמות כאמור. טענה נוספת שהעלה בא כח המשיבה היא, כי הגנת המבקש הגנת בדים היא, זאת בין היתר לאור העובדה כי המבקש, בתביעה קודמת שהגיש ואשר נדחתה על ידי כבוד השופטת אגמון , התייחס אל הצ'קים נשוא ההתנגדות כאל תשלומים ששילם בפועל כתמלוגים למשיבה. לטענת בא כח המשיבה קיים השתק פלוגתא בטענות המבקש כאן. על טענות אלה ביסס המבקש לטענתו את עילת התביעה שנדונה בבית משפט השלום בירושלים על ידי כבוד השופטת אגמון. משנדחתה תביעה זו, שוב אין הוא רשאי לחזור ולהעלות טענות אלה, גם לא על דרך של טענות הגנה. אין בידי לקבל טענה זו. לעניין זה מורה ההלכה הפסוקה כי " היווצרותו של מותנה בהתקיימותם של ארבעה תנאים שונים, כפי שסיכמה זאת ד"ר זלצמן בספרה .......: הפלוגתא העולה בכל אחת ההתדיינויות היא אותה פלוגתא, על רכיביה המשפטיים והעובדתיים; בין הצדדים התקיימה התדיינות בכל הנוגע לפלוגתא זו; ההתדיינות הסתיימה בהכרעה מפורשת או משתמעת ונקבע לגביה ממצא פוזיטיבי; ההכרעה בפלוגתא הייתה חיונית לצורך פסק הדין הראשון (זלצמן, שם בעמ' 141). ראו לדוגמא : ע"א04 /4087 מוטי גורה נגד בנק לאומי לישראל בע"מ- פסק דינו של בית המשפט העליון מ 8.9.2005. במקרה דכאן, אין חולק כי המחלוקות בין הצדדים - בין המבקש לבין המשיבה, להבדיל ממחלוקות בין המבקש לצדדים אחרים, לא נדונו לגופן, ויתרה מכך לא הוכרעו. ההלכה הפסוקה קבעה כי יכול ויוקם מחסום דיוני, בבחינת השתק פלוגתא בפני העלאת טענות שהעלה תובע בעבר בפני ערכאה שיפוטית וניתן פסק דין הדוחה את התביעה רק "לאחר שנדונה התביעה והתבררה המחלוקת לגופה", להבדיל ממקרים בהם נעשתה הדחייה מטעמים אחרים. אשר על כן דין טענת בא כח המשיבה לעניין השתק עילה או השתק פלוגתא להידחות. 6. סוף דבר נוכחתי כי המבקש הצביע לכאורה על עילות הגנה של ממש הן לעניין הפרת עיסקת היסוד, הן לעניין נזקים והפסדים שנגרמו לו בעקבות הפרה זו, הן לעניין הסכום שלכל היותר היה מגיע למשיבה כתמלוגים לאור המחזור הכספי לתקופת חלותו של הסכם ההרשאה, והן לעניין זכות הקיזוז שעומדת לו בסכום העולה על סכום הצ'קים נשוא ההתנגדות. אשר על כן ניתנת רשות להתגונן למבקש. התצהיר התומך בבקשה יהווה כתב הגנה. פוסקת הוצאות בסך של 15,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק לפי התוצאות בהליך העיקרי. המזכירות תקבע התיק לדיון על פי סדריה. טענת קיזוזקיזוזשטרביצוע שטרהתנגדות לביצוע שטר