להלן פסק דין בנושא תביעה נגד בנק בעניין שיק בנקאי: פסק דין 1. לפני תביעה כספית של לקוח כנגד בנק, אשר ענינה בשיק בנקאי על סך 150,000$ אשר נרכש על ידי התובע מהבנק, וחולל. רקע עובדתי 2. התובע הוא אזרחי אמריקאי המבצע עסקים גם בישראל (ודובר עברית רהוטה). לתובע היה חשבון בבנק המשיב (להלן גם - "הבנק"). התובע ביצע עסקים מסועפים ועשה שימוש רב בשירותי הבנק, ובכלל זה בכל הנוגע להעברות כספים לחו"ל בהיקפים גדולים. 3. בחודש יולי 1996 רכש התובע מהבנק, לצורך עסקיו, 4 שיקים בנקאיים (שנמשכו לארבעה תאריכים שונים בחודש יולי). שני שיקים על סך 110,000 דולר כל אחד, שיק אחד על סך 150,000 דולר, ושיק אחד על סף 100,000 דולר (ובסה"כ, 470,000 דולר). 4. מסיבות שאינן לענייננו (אף שהתובע רואה בכך את מקור העוול), חוללו השיקים. אין מחלוקת כי השיקים נרכשו כדבעי וכי היה על הבנק, נוכח חילול השיקים, להעמיד את תמורתם לזכות הלקוח. 5. שלושה מארבעת השיקים הושבו לידי הבנק ובכתב התביעה צוין כי הבנק שילם לתובע את תמורתם. 6. ענינה של תביעה זו, בשיק הרביעי, על סך 150,000 דולר, שמספרו 7772 (להלן - "השיק הרביעי" או "שיק 7772"). למען הסדר הטוב יצויין כי שיק זה מכונה "השיק הרביעי" למען הנוחות בלבד, ואף שמבחינת המועדים אליהם נמשכו השיקים, אין מדובר בשיק אשר נשא את התאריך ה"אחרון" מבין הארבעה (אלא התאריך השלישי מארבעה). במסגרת התביעה שלפני, דורש התובע מאת הבנק את תמורתו של השיק הרביעי, בתוספת ריבית דולרית של 11% לשנה. סכום התביעה במועד הגשתה: 1,245,695 ₪. תמצית עמדות הצדדים 7. לשיטת התובע, לא קיבל מעולם מהבנק את תמורתו של השיק הרביעי, חרף פניותיו הרבות. משכך, על הבנק לשלם את התמורה. 8. לשיטת הבנק, ביום בו נודע על חילול השיק, 5.8.96, הורה התובע לבנק להעביר את תמורת השיק (150,000$) מיידית לחשבון מסוים בחו"ל, וכך נעשה. הבנק צרף מסמך ובו, לשיטתו, הוראת ההעברה הכתובה מאת התובע. חשבון הבנק אליו הועבר הסכום הוא חשבונה של חברה בשם VBS Inc. (או שם דומה), ב- First Union Bank (להלן, בהתאמה - "VBS" ו"חשבון VBS"). 9. התובע מכחיש כי הורה על העברת הסכום כאמור. ההליך והעדים 10. התביעה הוגשה לפי סדר דין מקוצר. הבנק הגיש בקשה למתן רשות להתגונן. לאחר דיון, בו נחקרה המצהירה מטעם הבנק (גב' גרבי), הוסכם על מתן רשות להתגונן. לצורך התיק העיקרי, הוגשו תצהירו של התובע ותצהירה של נציגת הבנק, (גב' ג'רבי). 11. שני הצדדים הגישו חוות דעת של מומחים בעניני כתב יד. בסופו של יום סוכם, כי אין צורך לחקור את המומחים (וכן בוטל מינויו של מומחה מטעם בית המשפט). זאת, לאחר שהתברר כדלקמן: המומחית מטעם התובע הביעה עמדתה כי כתב היד במסמך שצורף על ידי הבנק (כהוראת העברה) איננו כתב ידו של התובע, ולשיטת הבנק עמדה זו אינה רלבנטית. במקביל, המומחה מטעם הבנק הביע עמדתו כי כתב היד במסמך האמור, הוא אותו כתב יד כפי שמופיע במסמכים אחרים (שאליהם התייחס), והתובע נאות לקבל קביעה זו לצורך המשפט ולא לחלוק עליה (ר' פרוטוקול ישיבת 13.4.05, בבש"א 161300/05, וכן החלטה בסיפא ישיבת 12.12.06). 12. התובע וגב' ג'רבי נחקרו בחקירה נגדית. הצדדים סיכמו את טעוניהם. לב המחלוקת 13. חלק ניכר מהסוגיות העובדתיות אשר ביסוד תיק זה, אינו שנוי במחלוקת. ברם, החלק אשר שנוי במחלוקת, מביא לקרע של ממש בין הצדדים. 14. אין מחלוקת כי השיק (הבנקאי) הרביעי חולל וכי היה על הבנק להעמיד לזכות התובע את התמורה בגין השיק. 15. אין גם מחלוקת של ממש, כי הבנק ביצע העברה על סכום הזהה לסכום השיק, לחשבון VBS, במועד בו נטען כי בוצעה ההעברה. ככל שניסה ב"כ התובע להעמיד סימן שאלה מסוים בהקשר ענין זה בסיכומיו (עמ' 36 ש' 14 - 24 לפרו') ולטעון כי יתכן שניתנה הוראה של לקוח אחר לביצוע ההעברה, יובהר כי סימני השאלה שהוצבו, מתייחסים למעשה לטענת הבנק בענין מתן הוראה מטעם התובע (להבדיל מאדם אחר) להעברת הסכום (ענין שידון להלן), אך לא לעצם העובדה שהסכום האמור הועבר, במועד בו הועבר, מחשבון הבנק לחשבון VBS. למעלה מן הצורך יצויין כי הראיות שהובאו על ידי הבנק (ור' להלן) בענין עצם ופרטי העברת הסכום, לא נסתרו, וגם אם ניתן היה להביא טובות מהן, די בראיות שהובאו כדי להסיר סוגיה זו מהפרק, ובדין התייחסו עיקר סיכומיו של התובע לנושאים אחרים. 16. עוד אין מחלוקת, כי הסכום שהועבר על ידי הבנק, שולם מחשבון הבנק (הנוסטרו) ולא מחשבונו של התובע. אין טענה כי חשבונו של התובע חויב בגין השיק יותר מאשר בעת בה נרכש. 17. המחלוקת היא לטעמי ממוקדת למדי - האם התובע הורה לבנק להעביר את סכום השיק הרביעי לחשבון אליו הועבר הסכום (כטענת הבנק), או שמא לא עשה כן (כטענת התובע). 18. העולה מן האמור, והדבר בא לידי ביטוי משמעותי בסיכומיהם של הצדדים, הוא כי ההכרעה בתיק זה היא במידה רבה, הכרעה עובדתית בין גרסאותיהם של הצדדים. הצדדים התייחסו בסיכומיהם לשאלת תחולתו של כלל "הודאה והדחה". כפי שיובהר להלן, אין לטעמי משמעות לדבר בתיק זה, ומכל מקום - "העקרון הוא, כי כל בעל דין, הטוען טענה מהותית לגרסתו במשפט, הוא הנושא בנטל השכנוע להוכחת אותה טענה.....אם בגמר גביית העדויות מתברר, כי טענה פלונית לא הוכחה כדי שכנועו של בית המשפט, יכריע בית המשפט על פי נטל השכנוע; היינו יפסוק נגד אותו בעל דין שעליו היה להוכיח אותה טענה." רע"א 1436/90 גיורא ארד חברה לניהול נ' מנהל מע"מ, פ"ד מו (5) 101, 105 (1992). ר' גם ע"א 4612/95 מתתיהו נ' שטיל, פ"ד נא (4) 769, 780 (1997). דיון 19. אין חולק כי התובע חתום על טופס המאפשר לבנק לפעול לפי הוראות טלפוניות שלו, ובכלל זה להעביר מט"ח על יסוד הוראה טלפונית (נספח ב' לתצהיר ג'רבי). התובע אישר בחקירתו כי אכן היו מקרים של הנחיות טלפוניות על ידו. תחילה אמר כי בד"כ הדבר לווה במסמך חתום על ידו, אך אישר כי אכן היו העברות ע"י הוראות טלפוניות, מבלי שבהכרח תצורף חתימתו. "ש. ההוראה לא תינתן בפקס אתה מצפה שהיא תינתן טלפונית ת. במסגרת העסקים בהחלט היו הוראות טלפוניות. ..... ש. אני הבנתי מהדברים שלך [ש]אם פרטי החשבון ופרטי העברה לא נכתבו בכתב ידי, תמיד היה פקס שמלווה את זה? ת. לא כך אמרתי, אני אומר ... ש. כך אני הבנתי ושאלתי אם יש לך דוגמא לפקס בכתב ידך שבא בנוסף לפרטים שלא נכתבו בכתב ידך והפנית אותי לנספח ב', אבל נספח ב' לא רק שהוא לא תומך במה שאמרת אלא הוא סותר, כי מנספח ב' עולה דווקא שההוראה על העברה על ידך תינתן טלפונית. ת. אני לא רואה בעיה, אני אמרתי שאין הוראות טלפוניות? היו הוראות טלפוניות." עמ' 9 ש' 5- 18 לפרוטוקול. 20. החשבון אליו הועבר כסף על ידי הבנק, חשבון VBS, אינו זר לתובע. למעשה, התובע אישר כי העביר בעבר סכומי כסף לאותו חשבון בנק (עמ' 5 ש' 7-15). 21. לא זו בלבד שמדובר בחשבון המוכר לתובע, אלא שהמסמך אשר צורף על ידי הבנק (נספח ג' לתצהירה של גב' ג'רבי) כהוראת ההעברה, כתוב בכתב יד אשר בו נכתבו מסמכים נוספים, אשר על יסודם בוצעו העברות בנקאיות בסכומים ניכרים, מחשבונו של התובע, גם לאותו חשבון בנק עצמו, חשבון VBS. התובע לא הלין על כך מעולם. 22. כאשר עומת התובע עם ענין זה בחקירתו, תשובתו היתה כדלקמן: " ש. האם אי פעם תבעת את הבנק בתביעה כספית בגין אחת העברות [צ"ל - ההעברות] שבוצעו בנספחים ח',ט' לתצהיר הבנק כהעברה שבוצעה שלא על דעתך? ת. עדיין לא. מבלי לפגוע בזכויות." עמ' 16 ש' 5 - 7 לפרוטוקול. כאשר נמצאים אנו בסוף שנת 2006 ומדובר בפעולות משנת 1996, תשובה זו אינה מספקת כלל. 23. נספח ג' לתצהירה של גב' ג'רבי, הוא מסמך אשר אינו שונה מהותית מהוראות קודמות אשר בוצעו עבור התובע, באותו סגנון, באותו כתב יד, ומתייחס לאותו חשבון בנק אליו התייחסו הוראות קודמות שלא הוכחשו עד כה. כמו נספח ג', גם המסמכים שעוסקים בהוראות העברה שלא הוכחשו, אינם נושאים את חתימת ידו של התובע, כפי שאישר התובע בחקירתו (עמ' 7 ש' 2- 6 לפרוטוקול). 24. במאמר מוסגר יצויין, כי את טענתו של התובע בחקירתו (עמ' 7 ש' 21- עמ' 8 ש' 1), כי אין מדובר בהוראות העברה, אלא רק ב"פרטים", וכי היה צורך בהוראת העברה נוספת בחתימתו, אינני מקבלת ואני מוצאת בה גירסה אשר הוצבה לצורך הדיון. בתצהיר העדות הראשית, קרא התובע למסמכים שהוצגו על ידי הבנק: "הוראות העברה" (סע' 20-22 לתצהיר), ולא טען כלל כי אין מדובר בהוראות. אכן, בסיכומיו, ומטעם טוב, לא חזר ב"כ התובע על טענה זו והתייחס אל נספח ג' הנ"ל כאל הוראה. 25. ב"כ התובע הלין בסיכומיו על כך שהבנק לא המציא לתובע מסמכים נוספים, חרף הפעילות העניפה בין הצדדים בשנים הרלוונטיות, וטען כי הבנק "ברר" מסמכים. התובע לא הגיש בשלב ההליכים המקדמיים בקשה לגילוי ספציפי ולא טען כי אינו מקבל מסמכים נוספים מאת הבנק אף שהם מצויים בידיו. מדובר, כידוע, במסמכים הנוגעים להתרחשויות אשר ארעו למעלה מעשור, ומשכך, קיומם ונגישותם של מסמכים אינם מובנים מאליהם. לשאלת השנים שחלפו מאז הארועים ועד הגשת התביעה, נידרש בהמשך. עם זאת יצויין כבר כאן, כי יהא ההסבר למועד הגשת התביעה אשר יהא, אין ראייה כי התובע פנה אל הבנק מאז 1996 ועד עובר להגשת התביעה, ומשכך, אין מדובר במקרה בו ניתן היה לצפות מהבנק לנהוג במסמכים באופן שונה ומיוחד, ולדאוג במהלך השנים לנגישות למסמכים ותיקים. על אלו ניתן להוסיף, כי גם אם היו מסמכים נוספים ובהם, למשל, הוראות העברה בכתב ידו של התובע עצמו (להבדיל מכתב היד בו ניתנה הוראת ההעברה נשוא ההגנה והוראות העברה נוספות שנבחנו ע"י מומחה), אין בכך כדי לגרוע מהראיות הפוזיטיביות, היינו - מקיומן של הוראות העברה, באותו כתב יד ובאותו סגנון, מחשבון התובע, לחשבון VBS, אשר לא הועלתה בענינן כל טענה. 26. לא זו בלבד שחשבון VBS מוכר לתובע, ולא זו בלבד שהתובע העביר לחשבון זה כספים בעבר באותה דרך, אלא שמחקירת התובע עלה כי מדובר באותו חשבון עצמו, אשר הגורם שאליו יועד במקור השיק הרביעי, נהג לקבל כסף דרכו (עמ' 12 ש' 22 - עמ' 23 ש' 17). במלים אחרות, השיק הרביעי נועד, על ידי התובע, לאדם מסוים. השיק חולל. הסכום שהעביר הבנק, שהוא סכום זהה לסכום השיק שחולל, הועבר לחשבון הבנק בו נהג אותו אדם מסוים, לו נועד השיק, לקבל כספים מהתובע. למעשה, התובע אישר כי אם רצה לתת לאותו אדם כסף באופן מיידי בשל חילול שיק, יתכן מאד כי היה מבצע העברה מהסוג שבוצעה בפועל (אך הוא טוען כי לא הורה על העברה כזו) (עמ' 23 ש' 8 - 17 לפרו'). 27. גב' ג'רבי עבדה למול התובע תקופה ארוכה. התובע ביצע למול גב' ג'רבי מאות עסקאות בשנה (ר' עמ' 17 ש' 14- 15 לפרוטוקול). גב' ג'רבי הצהירה והעידה כי ביום 5.8.96 קיבלה את הוראתו של התובע לבצע את ההעברה, בדרך שהיתה נהוגה בין הצדדים, היינו - קבלת פקס' ולאחריו נערכה שיחה טלפונית בה אושרו הפרטים, וגב' ג'רבי זיהתה את קולו של התובע. 28. ב"כ התובע טען כי הטענה בענין קיום שיחה טלפונית בין גב' ג'רבי לתובע היא גרסה שנייה (מבין שלוש) שכן לא הופיעה בתצהיר אשר תמך בבקשה למתן רשות להתגונן, שם היתה התייחסות לפקס' בלבד. לטעמו, גרסה זו "נולדה" לאחר שהעדה הבינה כי הפקס' אינו בכתב ידו של התובע, והוא סבור כי ריבוי הגרסאות מאת הבנק מעיד על בעייה במהימנות ועל כך שהאמת אינה עם הבנק. איני רואה עימו עין בעין. אין סתירה בין האמור בתצהיר אשר תמך בבר"ל לבין טענת קיום השיחה הטלפונית. הטענה כי נתקבלה הוראתו של התובע להעברת הכספים, היא הטענה שהועלתה מלכתחילה על ידי הבנק. הגרסה ולפיה בוצעה שיחה טלפונית עם התובע ובה אומתו פרטי ההעברה, עלתה עת נחקרה גב' ג'רבי, לפני למעלה משלוש שנים, על התצהיר שתמך בבקשה למתן רשות להתגונן (ומטבע הדברים נכללה בתצהיר העדות הראשית, הכולל פרטים מלאים יותר על ההתרחשויות). לא התרשמתי כי הטענה הועלתה לצורך שיפור עמדות מלאכותי. כמו כן, כאשר עומתה גב' ג'רבי עם טענת ב"כ התובע כי מדובר בשינוי גרסה, המענה שנתנה היה סביר ואנושי. לא מצאתי בו התחמקות והעדר מענה (כטענת ב"כ התובע), כי אם מענה כן ומתבקש. "ש. אני מפנה לתצהיר הקודם שלך התצהיר שתמך בבר"ל, בתצהיר הזה את לא כותבת בשום מקום שאחרי שקיבלת את הפקס, אישרת את הפרטים טלפונית, נכון? ת. אבל זה מתבקש מאותו פקס שנשלח, יש את כתב ידי שבו מסומן וי.בי.אס לאשר את פרטי הבנק, כתב ידי זה נרשם לאחר ששוחחתי עם מר סבל [צ"ל - סגל, ת.א.]. ש. כשאת אומרת מתבקש כלומר שאת מסיקה? ת. אני לא מסיקה. אני דיברתי עם מר סגל, אישרתי את הפרטים ולפי זה פעלנו, אולי לא כתבתי בתצהיר אבל זה מה שהיה. ש. בתצהיר העדות הראשית שלך [וכאן יש הרחבת חזית] את טענת וציינת יותר מפעם אחת שלאחר קבלת הפקס, שוחחת עם מר סגל וטענת שזיהית אותו קולית בטלפון, ואני רוצה לדעת מה גרם לך להוסיף את זה בתצהיר העדות הראשית ולשנות גרסה? ת. איזה לשנות גירסה? איפה שיניתי גירסה? ש. מה קרה שמהתצהיר שניתן על ידך ביום 8.10.03 עד לתצהיר שניתן על ידך ביום 4.5.04, דאגת שיוסיפו מפיך את הטענה שאישרת קבלת הפקס בטלפון? ת. [מעיינת]. בתצהיר לא נרשם אבל אין כאן סתירה של עדות, בתצהיר לא נרשם שאכן דיברנו בטלפון כי מבחינתנו היה מספיק הפקס, אבל בהחלט מר סגל דיבר איתנו בטלפון כדי לאשר את הפרטים." עמ' 28 ש' 3 - 20 לפרוטוקול. במאמר מוסגר יצויין, כי תוך כדי השאלות שצוטטו לעיל, העיר ב"כ התובע שקיימת הרחבת חזית. טענה זו לא חזרה בסיכומים, ומטעם טוב. לא זו בלבד שאין סתירה בין תצהיר הבר"ל לטענת השיחה הטלפונית, אלא שטענה זו עלתה כבר בחקירה (בראשית 2004) אשר לאחריה הוסכם כי תנתן לבנק רשות להתגונן. 29. גב' ג'רבי לא נהגה לערוך תרשומת על שיחות הטלפון בהן נתקבלו הוראות מאת הלקוחות, גם אם לא התווספה אליהן הוראה כתובה. יש להניח ולקוות כי כיום נוהגים בבנק אחרת. אולם, לא מצאתי בעובדה זו כדי לגרוע מעדותה של גב' ג'רבי בענין קיום אותה שיחה נטענת בענין העברת הכסף. אני מקבלת את הסברה של גב' ג'רבי כי סימוניה בגוף המסמך שנתקבל בפקס', מלמדים על הדרך בה הבהירה את הפרטים המטושטשים, והוסיפה פרטים כמו שמה של VBS, תוך כדי שיחת הטלפון, וכן את עדותה כי פעלה לשוחח עם התובע בנוגע לכל פקס' ובו הוראת העברה אשר נתקבל ממנו. גם אם אי רישומה של שיחת הטלפון, היוותה אז הפרת נוהלים (ענין שנותר במידה מסוימת ללא מענה סופי, לאחר שב"כ התובע הציג רק בסיכומיו שבע"פ העתק נוהל בנקאי הנחזה רלוונטי), אין בכך כדי להוות גורם מכריע. כפי שציין ב"כ התובע עצמו, התביעה אינה תביעה בגין רשלנותו של הבנק. העדר רישום מהווה, בתביעה דנן, פקטור ראייתי בהקשר צורך הבנק להוכיח כי התובע אכן נתן הוראת העברה בענין סכום השיק הרביעי (ומשכך, ולאור ביצוע ההעברה, אין הוא זכאי לסכום השיק). במקרה המסוים לפני, ניתנה עדות ישירה של עדת הבנק אשר עבדה מול התובע, קיבלה ממנו הוראות טלפוניות ואחרות, ואשר כתב ידה מופיע על מסמכים רלוונטיים. 30. במהלך חקירתה של גב' ג'רבי, העידה זו כי ביום 5.8.96 הגיע התובע לסניף, על מנת לתת לבנק את אחד השיקים הנוספים שחוללו (שיק על סך 110,000$), כי התובע הגיע לסניף כאמור לאחר שהתקבל אצלה הפקס' נספח ג' לתצהירה (בענין העברת השיק הרביעי) והתקיימה שיחת הטלפון לאישורו. אלא מאי? שמסתבר כי ביום 5.8.96 לא היה התובע בארץ. העדה עומתה עם אפשרות זו (שרק לאחר תום עדותה גובתה בראיה), אך עמדה על דעתה כי התובע היה בסניף (עמ' 29 לפרו'). ב"כ התובע רואה בכך גירסה שלישית, כוזבת, המלמדת על בדותות הבנק. ב"כ התובע טען כי לפנינו "טענות שונות ומשונות...גרסאות שהשתנו חדשות לבקרים....בדותות מאוחרות" (עמ' 43 לפרו'). 31. אכן, לפי התשתית הראייתית שלפני, כפי שהוצבה לאחר תום ישיבת ההוכחות, טענת העדה בענין נוכחותו של התובע בסניף הבנק ביום 5.8.96 אינה יכולה להיות נכונה. יחד עם זאת, איני סבורה כי יש באמור כדי להשמיט את הקרקע מתחת לגרסת הבנק בכלל, ומהימנות העדה בפרט. יש לזכור כי חקירתה של העדה התבצעה למעלה מ- 10 שנים לאחר שהתרחשו הארועים בענינם נחקרה. מהלך שנים, לא היתה כל התרחשות אשר יכולה היתה לשמר ולהחיות את הארועים בזכרונה של העדה. התובע לא העלה כל טענה כלפי הבנק מהלך שנים. כבר בפתח חקירתה בענינים אלו, בדצמבר 2006, עלה מדברי העדה הקושי לזכור תאריך מדויק בקיץ 1996 (עמ' 18 ש' 5, 17). אפשר להבין עד אשר אינו זוכר במדויק ארוע שהתרחש לפני למעלה מעשור כשאין כל תיעוד מסייע וכאשר ארועים דומים (ביקורי התובע בסניף) התרחשו באותה תקופה. משכך, גם אם התובע לא ביקר בסניף במועד בו העידה גב' גרבי כי ביקר בו, לא מצאתי ליתן לכך משקל ממשי בהערכת עדותה. עדותה בענין שיחת הטלפון עם התובע, בשונה מהעדות בענין הביקור בסניף, נתמכת ברישומיה בכתב יד, מזמן אמת, על גבי מסמך ההעברה, ואני מקבלת אותה ואיני רואה בה בדותה וכזבים כטענת התובע. 32. אגב, ב"כ התובע טען, כי עדותה של גב' ג'רבי בענין ביקורו של התובע בסניף אף אינה הגיונית, שכן אם היה התובע בסניף, היה חותם על המסמכים בעצמו. איני סבורה כי אכן היה זה הדבר המתבקש. כפי שציינה גב' ג'רבי בהקשר זה, די היה לצורך הוראת ההעברה, בדרך הרגילה בין הצדדים, ולא היה צורך בצעד נוסף מעבר לפעולות שנעשו פעמים רבות (ר' עמ' 19 ועמ' 24 לפרוטוקול). עוד יוער, כי כמי ששמעה את עדותו של התובע, נקל גם לקבל את תיאורה של גב' ג'רבי בדבר הדרך בה דיבר עימה התובע עת הגיע לסניף (אף אם לא ביקר בסניף במועד הנטען). התובע הדגיש (בסניף, כמו גם במהלך הדיון) את ריבוי והיקף עסקיו הענפים, והתיאור של גב' ג'רבי לגבי הדרך בה דחק בה לבצע הכל בזריזות שכן אין לו זמן להשתהות, מתיישב היטב עם תאורו של התובע עצמו את דרך פעילותו. 33. אני מקבלת את טענת הבנק כי ההעברה הבנקאית המצוינת בחלק התחתון של נספח ה' לתצהירה של גב' ג'רבי, היא ההעברה אשר נובעת מחילול השיק הרביעי (וההעברה הסמוכה לה, היא ההעברה של 110,000 דולר, בגין אחד משלושת השיקים האחרים שחוללו). ההסבר של גב' ג'רבי במהלך העדות (עמ' 22- 23, עמ' 27 ש' 24 - עמ' 28 ש' 2 לפרוטוקול), בצרוף הסכומים, התאריכים, הפרטים שנזכרים בנספח ג' לתצהירה והפרטים של החשבון אליו בוצעו ההעברות, מקובל עלי, ואני מוצאת אותו סביר. אמנם, ניתן וראוי היה, ככל שהמסמכים עוד בידי הבנק, לצרף מסמכים נוספים המלמדים על רצף הארועים (כמו פרטי חשבון ה"קורספונדנט" אליו התייחסה גב' ג'רבי בעדותה, עמ' 22 ש' 1 -3 ועמ' 27 ש' 14-18 לפרוטוקול), אולם אין עסקינן במשפט פלילי, אלא במשפט אזרחי, ולצורך נטל השכנוע במשפט האזרחי (ואף מעבר לכך), שוכנעתי כי אכן מדובר בהעברה שבוצעה לפי הפרטים אשר צוינו במסמך ג'. 34. למול גרסת הבנק, בענין העברת סכום השיק מכספי הבנק, לחשבון VBS, על יסוד הוראת העברה, הכתובה באותו כתב בו נכתבו הוראות העברה אחרות, באותו סגנון, לחשבון בו עשה התובע שימוש (ואשר שימש גם את הגורם אליו יועד השיק שחולל), עומדת גרסת התובע כי לא נתן הוראה ספציפית זו. 35. כאן המקום לציין, כי אף שניכר היה בעדה מטעם הבנק, גב' ג'רבי, כי הסיטואציה של מתן העדות אינה נוחה לה, וחרף הליקויים בעדות שצוינו לעיל, העדפתי את עדותה על עדותו של התובע, אשר היו נושאים בהם ניסה להמנע ממתן תשובות ישירות לשאלות החוקר, ותוך כך ניסה להצטייר בלשונו כמי אשר עונה במישרין, לענין, ותשובות שאינן לטובתו. מספר דוגמאות לדרך עדותו של התובע הובאו לעיל. למשל, בעניין העברות טלפוניות או כאשר התובע נשאל בעניין אי העלאת טענות לגבי העברות כספיות נוספות לחשבון VBS (על יסוד הוראות העברה בכתב ובסגנון כשל הוראת העברה דנן). דוגמא נוספת תובא להלן. 36. כבר צוין לעיל כי התובע העביר בעבר, ולא פעם אחת, כספים לחשבון VBS. לשיטת התובע, מדובר בחשבון שהוא כמו "חשבון סליקה", אשר משמש מספר גורמים. כל הנסיונות להבין מהתובע פרטים לגבי VBS, ולמי יועדו הכספים, לא עלו יפה. " ש. אתה מכיר חברת תאגיד או ישות משפטית שקוראים לי וי.פי.אס [צ"ל - וי.בי.אס, ת.א.] אינקופורייטד? ת. מכיר, אישית לא. ש. ולא אישית? ת. לא אישית, נתקלתי בחברה, בשם הזה. ש. אתה מוכן לתאר לי את הנסיבות? ת. שם של חשבון שאליו הועברו כספים לעיתים. ש. אולי תוכל לפרט לי באיזה נסיבות הועברו כספים, למה הועברו, לבקשת מי ולטובת מי? ת. שאלה קצת כוללת אולי תוכל לרכז לי אותה. ש. וי.בי.אס זה לא שם של חשבון זה שם של תאגיד, מסכים איתי? ת. מסכים בלי בדיקה, אני מניח שאם אתה אומר זה כך. ש. האם ניהלת פעם עסקים עם התאגיד הזה? ת. לא ניהלתי עסקים עם התאגיד אבל העברתי כספים לעיתים לחשבון שנקרא למיטב זכרוני וי.בי.אס. ש. לאיזה צורך העברת את הכספים? ת. שעשיתי עסקאות עם צדדים אחרים לעיתים נתבקשתי להעביר כספים לחשבון הזה. ש. כתשלום תמורת? ת. כחלק מעסקאות שונות. ש. תרחיב לי קצת בנוגע למהות של אותן עסקאות? ת. עסקאות שונות ומשונות. כל פעם לפי הצורך. ש. אתה יכול לתת לי דוגמאות? ת. לעיתים לקניית נכסים, לעיתים עסקאות ארביטראז'. ... ש. וי.בי.אס זה לא בנק? ת. למיטב ידיעתי הוא לא בנק. הוא חשבון שקיבל העברות ממני עבור יותר מגורם אחד. ש. וי.בי.אס זה תאגיד? ת. אני לא מתווכח עם זה. ש. אנו לא מדברים על החשבון, אני רוצה באמצעותך להגיע לנושא הזהות והתפקיד של התאגיד הנקרא וי.בי.אס אנא הסבר לי אותו יותר אם אתה יכול? ת. אינני יכול לומר בדיוק מי הבעלים של החשבון ומי עומד מאחורי החשבון אני יכול להגיד שבמסגרת עסקיי המסועפים והנרחבים אותה תקופה עשיתי מספר העברות לא יכול להגיד כרגע את מספרם המדויק כי אני לא זוכר עבור גורמים שונים שביקשו ממני להעביר לחשבון כסף במסגרת העסקאות איתם." עמ' 2-3 לפרוטוקול. עוד בענין עדות התובע, ר' להלן. 37. כבר עמדנו על כך שנספח ג' לתצהירה של גב' ג'רבי, כתוב בכתב יד - שאינו כתב ידו של התובע - אך הוא אותו כתב יד אשר בו נכתבו מסמכים נוספים, אשר על יסודם בוצעו העברות בנקאיות בסכומים ניכרים, מחשבון התובע, גם לחשבון VBS (והתובע לא הלין על העברות אלו). לאור טענת התובע כי למרות האמור, אין לראות בנספח ג' משום הוראת העברה שיש לכבדה, אך מתבקש היה, כי התובע יבהיר מיהו אותו גורם עלום אשר כתב ידו מתנוסס על הוראות העברה מטעמו (של התובע) שכובדו, ולא היתה בענינן כל בעיה. ניתן היה בדרך זו לנסות לברר עם אותו גורם, פרטים בענין ההוראה הספציפית, נסיבות המשלוח, כתיבתה במסגרת סמכות או שמא בחריגה מסמכות, וכדומה. אולם, התובע לא מצא לנכון לציין ולו רמז בענין זהות אותו גורם. קל וחומר שלא זימן את הכותב לעדות. ב"כ התובע טען בסיכומיו כי אין להביא את הענין לפתחו, שכן ב"כ הבנק לא שאל את התובע דבר בענין זה בחקירתו. אכן, לעתים המנעות מלשאול שאלה מרכזית יכולה לפעול כנגד הצד אשר נמנע מלהעלות את השאלה. אין כן המצב במקרה שלפני. לפי המצב הראייתי שהיה ידוע קודם לתחילת החקירות הנגדיות בתיק העיקרי, ההוראה נספח ג' נכתבה באותו כתב יד בו נכתבו הוראות אחרות מטעם התובע אשר התובע לא העלה בענינן טענה. בנסיבות אלו, היה זה אינטרס של התובע ללמד על הבדל בין כל ההעברות האחרות לבין ההעברה המסוימת, חרף זהות הכותב והסגנון, והמנעותו של התובע מהבאת כל ראייה בענין זה, פועלת לחובתו דווקא. 38. בהקשר זה, של המנעות מהבאת עד או ראייה, יוזכר כי ב"כ התובע טען, שהעובדה שהבנק לא הביא לעדות אנשים מעורבים נוספים מהבנק, כמו מנהל הסניף או גורם ממחלקת הקורספונדנט, פועלת לחובתו. שקלתי טענה זו ואני סבורה כי משקלה בנסיבות המקרה הוא מועט. העדה מטעם הבנק היא העדה אשר עבדה ישירות מול התובע תקופה ארוכה, והיא זו אשר כתב ידה מופיע על הוראת ההעברה אשר בבסיס הגנת הבנק. כל גורם אחר, מעורבותו פחותה עשרות מונים מכך. כך, מנהל סניף אשר נותן אישורים למכביר או גורם במחלקת קורספונדנט אשר תרומתה בענין נשוא התביעה וההגנה שלפני, הוא טכני. מדובר, כזכור, בארוע שהתרחש לפני שנים רבות. תרומתם האפשרית של עדים אלו לדיון היא מוגבלת. גם אם ניתן היה לקבל מהם פרטים נוספים או להסתייע בידיעותיהם בענין הליכי הבנק בכלל, אין זה מסוג המקרים בהם יש לומר כי צד נמנע מהבאת עד באופן שיש לזקוף זאת לחובתו. 39. נושא נוסף אשר אינו מסייע לתובע, הן לגופו והן נוכח הדרך בה העיד התובע לגביו, הוא המועד בו הוגשה התביעה. חילול השיקים ארע בקיץ 1996. התביעה הוגשה בחודש ספטמבר 2003. בכתב התביעה לא ציין התובע דבר בענין השנים שחלפו מאז הארועים ועד הגשת התביעה. בתצהיר העדות הראשית, כלל התובע לראשונה הסבר בענין זה. לפי הנטען בתצהיר, הבנק מסר לתובע כי אין הוא יכול למסור לו, מהלך 7 שנים, תמורה של שיק אשר לא יועבר פיזית לחזקתו (של הבנק), לפי שמדובר במסמך סחיר, והבנק יהיה חשוף לתביעה מאת האוחז בשיק. רק לאחר 7 שנים יוכל הבנק לשלם לתובע את תמורת השיק שחולל. התובע, כך נטען, לא הצליח לאתר את השיק הרביעי ולכן נאלץ להמתין. 40. אינני מקבלת גרסה זו של התובע. ראשית, הדעת נותנת כי במקרה מסוג זה, וכאשר מדובר בסכום שאינו מבוטל, גם עבור התובע, ימצא התובע דרך לתעד את עמדתו האמורה של הבנק. אין כל תעוד ואין כל תכתובת בין הצדדים לפני שנת 2003. העדה מטעם הבנק אף לא עומתה, הן בשלב הבר"ל והן בשלב ההוכחות בתיק העיקרי, עם טענה או ראייה כלשהיא בענין תלונה מוקדמת יותר של התובע. בהקשר זה יצויין כי ב"כ התובע טען, שבניגוד לעמדת הבנק, לפיה היתה הפנייה הראשונה בחודש אוגוסט 2003, מעידים פקסים שגולו בתצהיר גילוי המסמכים, על פנייה מוקדמת יותר. ב"כ הבנק גם ביקש ללמוד מכך על אמירה כוזבת של העדה (עמ' 40 לפרו'). טענה זו אינה פועלת לטעמי לטובת התובע. הפקסים אליהם הפנה ב"כ התובע בסיכומיו (עמ' 40 ש' 14 - 15 לפרו') לא צורפו לתצהיר העדות הראשית ולא הפכו לחלק מחומר הראיות בתיק (גם אם צורפו לתצהיר גילוי מסמכים הקיים בתיק). למרות האמור, עיינתי בפקסים, וכל שמצאתי בהם הוא אינדיקציה לפנייה בחודש יולי 2003. כאשר אין כל ראייה על פנייה של התובע מאז 1996 ועד יולי 2003, העלאת טענת עדות כזב לגבי עדות בדבר פנייה באוגוסט 2003 (חלף יולי 2003) פוגמת לטעמי בטוען ולא במי שמועלית כנגדו הטענה. 41. מעבר לעובדה שאין כל אינדיקציה לפנייה של התובע לבנק מהלך שנים (מאז 1996 ועד קיץ 2003), במהלך חקירתו הנגדית התברר, כי לשיטת התובע, השיק הרביעי דווקא "התגלה", לפני שנים רבות, כחצי שנה לאחר הארועים או בסמוך לכך. 42. משכך, הכיצד לא פנה התובע מיידית לבנק, מסר לו את השיק וביקש את התמורה? התובע עומת גם עם קושיה זו, ותשובתו היתה כדלקמן: "... התשובה יכולה להשמע משעשעת אם היא לא הייתה עצובה, באותה תקופה לא יודע אם לצערי או לשמחתי הייתי בר אוריין, הייתי שאקל גדול, מחזור העסקאות השנתי שלי הסתובב בלי להגזים על כמיליארד דולר לשנה, היה לי נזיל בחשבונות כל הזמן עשרות מליוני דולרים, וכשקיבלתי, ההוא קיבל את הכסף מיידית, האנשים קיבלו ממני את הכסף מיידית, כאשר חזר ה-150,000 דולר, ומה שקרה זה שפשוט נכנס בין שאר הניירת שלי..." עמ' 12 ש' 13- 19 לפרוטוקול. לא מצאתי את ההסבר משכנע, ובפרט כאשר התובע עצמו העיד כי עמדתו של הבנק (לפיה אין הוא יכול לקבל את תמורת השיק, כל זמן שהשיק אינו בידיו) נמסרה לו (לתובע) בסמוך לאחר חילול השיק (ומשכך, קודם לכך שהשיק הגיע לידיו של התובע, כמה חודשים מאוחר יותר). משידע התובע עמדה זו, אם אכן הגיע השיק לידיו של התובע, אך מתבקש הוא כי התובע יסור חיש קל אל הבנק, או לפחות יתקשר להודיע על מציאתו של השיק האבוד. 43. סופם של דברים, כאשר אני שוקלת את מכלול החומר הראייתי שלפני (ואף נותנת משקל לחובות המוגברות של בנק כלפי לקוחו), אני סבורה כי גרסת הבנק בענין העברת סכום השיק הרביעי לחשבון VBS לפי הוראת התובע, סבירה ומשכנעת יותר מאשר גרסת התובע וכי דינה של התביעה להדחות. בהיבט סבירות כולל, ניתן עוד להעיר כי התובע העיד על עצמו שביצע מאות פעולות העברה בשנה (עמ' 9 ש' 8 לפרוטוקול, ור' גם עדות גב' ג'רבי בעמ' 17 ש' 14-15). כבר ראינו כי חלק מהפעולות בוצעו לחשבון VBS, על יסוד הוראות באותו כתב וסגנון כמו זו המוצגת על ידי הבנק. אך טבעי הוא כי תשמט מזכרונו של אדם הוראה אחת מיני רבות ליעד מוכר (מבלי לקבוע כי כך ארע במקרה דנן). 44. לא מצאתי בטעונים נוספים שהובאו על ידי הצדדים כדי לשנות את מסקנת הדיון. בכלל זה, אין משקל ממשי לשאלת קיומו של כתב שיפוי בשנת 1996 (ואין רבותא בכך שהנושא עלה רק במענה לשאלה בחקירה נגדית, שהרי הבנק לא איתר מסמך זה ולא יכול היה להסתמך עליו) ולסבירות גרסת עדת הבנק כי בוצעה מחיקה על גבי ההוראה משום שלא ניתן לבצע על בסיס פקס' אחד, פעולות לגבי שני שיקים שונים (פעולה אשר התובע הבהיר, לשאלת בית המשפט, כי אינו טוען לגביה טענת זיוף). אין מדובר בטעונים חדשים של הבנק אלא במענה של עדת הבנק לשאלות בחקירה נגדית, סיטואציה בה עולה לא פעם מידע נוסף, בהתאם לשאלות שנשאלות ולדרך בה משיב העד (ור' עמ' 26 ש' 22 לפרוטוקול). לאור מסקנת הדיון גם אין צורך להדרש לטענות נוספות של הבנק ובכלל זה בענין משמעות ציון ימי ערך על גבי המסמכים. סוף דבר 45. התביעה נדחית. התובע ישא בהוצאות משפט של הנתבע וכן בשכ"ט עו"ד בסך השווה ל3.5% מסכום התביעה (משוערך להיום) בצירוף מע"מ. ב"כ הצדדים יצוינו על הופעתם בתיק שהיתה ככלל ענינית ומכובדת.שיק בנקאיבנקשיקים