דין האיסלאם הוא שילד אשר נולד עקב יחסי אישות ללא נישואין - אין הילד מתייחס לאביו אלא לאמו בלבד. להלן החלטה בנושא בדיקת אבהות בדת האיסלאם: החלטה העתירה לה נזקק ביה"מ בתובענה נשוא החלטה זו הינה להצהיר כי התובעים 1 ו2- הינם הוריו הביולוגיים של תובע 3 (להלן: הקטין), וכפועל יוצא לחייב את הנתבע לרשום אותו כבנם בספריו. התובעים, הינם מוסלמים בדתם והקטין נולד, כנטען, מיחסי אישות שקיימו ביניהם מחוץ למסגרת הנישואין. הנתבע מצידו הגיש בקשה "לסגירת התיק" מן הטעם שלביה"ד השרעי סמכות יחודית לדון בעניני המעמד האישי של מוסלמים - ובכללם תביעה בענין אבהות. שני הצדדים סומכים טעוניהם על ע"א 3077/90, פלונית נ' פלוני (פ"ד מ"ט (2) 578), שם מדובר היה בתובענה לענין אבהות של נתבע על קטין שנולד מחוץ למסגרת הנשואין ולחיובו במזונותיו. התובענה הוגשה לראשונה לביה"ד השרעי שדחה אותה (בשתי ערכאותיו) עקב כך כי לפי הדין המוסלמי ילד מתייחס לאביו רק אם הוא נולד מיחסי אישות במסגרת הנישואין. בנסיבות אלו הוגשה התובענה לביה"מ המחוזי, שדחה אותה מחוסר סמכות (היות שהסמכות הייחודית, כאמור, נתונה לביה"ד השרעי). בערעור התייחס ביה"מ (מפי כב' השופט מ. חשין) להלכה שנקבעה בבד"מ 1/62 אבו אנג'לה נ' פקיד הרשום (פ"ד י"ז 2751) לפיה הסמכות לדון בקביעת אבהות של מוסלמים הינה בסמכותו הייחודית של בית הדין השרעי, שכן סע' 52 לדבר המלך במועצה המעניק לבתי הדין השרעים סמכות שיפוט ייחודית בעניני המעמד האישי של מוסלמים מפנה לחוק הפרוצדורה של בתי הדין המוסלמיים הדתיים שלפיו עניני מעמד אישי כוללים תביעות בעניני אבהות. דא עקא, תוך שהלכת אבו אנג'לה הושארה בצריך עיון איבחן ביה"מ את המקרה שלפניו מענין אבו אנג'לה ע"י שני מבנים מקבילים של פירוש אותם הציב: לפי האחד - הסמכות שהעניק המחוקק לביה"ד השרעי בדבר המלך הינה רק במקום שביה"ד יכול ונכון להפעיל את סמכותו, ואילו מקום שהוא אינו יכול או אינו רוצה להידרש לתביעה המוגשת לפניו, כגון תביעה להצהיר על אבהות של אב שהוליד ילד מחוץ לנישואין, אין לו סמכות ייחודית. לפי המבנה הפרשני האחר - הסמכות הייחודית לדון בקביעת אבהות נתונה לביה"ד השרעי רק כל עוד נודעת להכרעתו משמעות משפטית בתחומים בהם שולט הדין הדתי "כשליט בלעדי שאין מהרהרים אחריו (למשל לענין נישואין וגירושין)" (שם, בעמ' 603). הקושי בעניננו בכך שכאמור האב מודה באבהותו וכפי שנאמר ע"י ביה"מ (בעמ' 588): "דין האיסלאם הוא שילד אשר נולד עקב יחסי אישות ללא נישואין - אין הילד מתייחס לאביו אלא לאמו בלבד. רק ילד שנולד מנישואין - או, במקרים מסויימים, כאשר האב מכיר בו כבנו - הוא בן (או בת) ל"אביו"; ואילו ילד שנולד בלא שהיו קשרי נשואין בין האם לבין האב הוא כבן-בלי-אב, בן או בת שאין ייחוסם לאביהם. רק בנשואין נוצרת אבהות עפ"י דין (אבהות "חוקית") ורק אבהות על פי דין מולידה זכויות וחובות של אב ובן, כירושה, אפוטרופסות ומזונות" (ההדגשה שלי - ח.ב.). לטענת ב"כ הנתבע מאחר שעקב הודאת התובע באבהותו לא ברור חד משמעית שביה"ד השרעי יידחה התובענה מעל פניו אין בימ"ש זה מוסמך להיזקק לה אלא אם כן יפנו התובעים תחילה לביה"ד שלו הסמכות הייחודית ואולם אף כי בעניננו התובע מודה באבהותו ספק רב אם ביה"ד השרעי ייזקק לתובענה בהעדר סכסוך ועקב היוולדו של הקטין מחוץ למסגרת הנישואין ולאם לא פנויה. יתר על כן, אף אם יזקק לה לא יאשר אבהות "חוקית" - ונמצא שזכותו הבסיסית של קטין תיפגע. ממילא, כאשר ענינם של התובעים בסעד הצהרתי לצורך מימוש זכות הנתונה להם לפי המשפט האזרחי (רישום בתעודת הזהות) הרי שלפי המבנה הפרשני השני שהועלה ע"י כב' השופט חשין כאמור אין לביה"ד השרעי סמכות ייחודית. בנסיבות אלו, יש לקבוע כי לקטין אינטרס ראוי שייקבע מיהו אביו ושכך יירשם בתעודת הזהות של הוריו. אינטרס זה מצווה ביה"מ לכבד ולא להערים עליו מכשולים מעבר לנחוץ ולמתחייב; מה גם שהסעד ההצהרתי שיינתן במסגרת זו לא יגרע מסמכותו של ביה"ד השרעי בכל הענינים שאינם בתחום האזרחי גרידא. אשר על כן יקויים הדיון בתובענה בפני בימ"ש זה, והוא נקבע בזה ליום 14/09/98 בשעה 13.00. לפחות שבעה ימים לפני המועד שנקבע כאמור יומצאו לביה"מ עותק מתעודת הלידה של הקטין וכן תוצאות בדיקת אבהות. בענין זה מופנים ביחד עם לבדיקת אבהות של התובע באחת המעבדות שלהלן המספקות חוות דעת בענין, לאחר בדיקות מתאימות (סיווג רקמות וכיו"ב): בית חולים בילינסון, פתח תקוה. בית חולים אסותא, תל אביב. בית חולים הדסה, עין כרם, ירושלים.אבהות / בדיקת רקמות